בפוסט קודם בסדרת הפוסטים "ליפול ברשת", המכוונת בעיקר לאזרחים וותיקים לצורך התגוננות מנפילה ברשת אינטרנטית או דיגיטלית, התייחסתי לסיסמאות.
בפוסט זה אעסוק בהגנה מפני הוצאת כספים על ידי אחרים באמצעות כרטיסי אשראי.
באופן קצת מפתיע, בהקשר זה דווקא שיחה טלפונית נכנסת מסוכנת יותר מהאינטרנט והדיגיטל.
לפני שנתחיל, אזכיר שגם בכרטיס אשראי יש סיסמאות:
1. סיסמה למשיכת כסף ממכשיר ATM (בנקומט, כספומט), המשמשת גם להקלדה לצורך אישור עסקאות במכונות סליקה חדשות.
2. שלוש ספרות בגב הכרטיס.
שמרו היטב על סודיות שתי הססמאות הנ"ל.
עסקאות עם מסמך ועסקאות בלי מסמך
בכרטיסי אשראי אפשר לבצע עסקאות עם מסמך ועסקאות ללא מסמך.
ההמלצה החד משמעית שלי היא להיזהר יותר בעסקאות ללא מסמך. אם ניתן להימנע מביצוע עסקאות כאלה, זה עדיף.
מהי עסקה עם מסמך?
1. עסקה פיזית בבית עסק
משלמים באמצעות כרטיס אשראי. הכרטיס עובר במכונת סליקה. אתם מקבלים אישור מודפס.
באישור המודפס כתוב הסכום שהתחייבתם, כתובים מספר התשלומים ובדרך כלל אפשר גם לקבל קבלה שבה כתוב מה קניתם.
2. עסקה באינטרנט או בדיגיטל
משלמים מרחוק באמצעות כרטיס אשראי. צריך להקליד פרטי כרטיס אשראי ופרטים מזהים. צריך להקליד 3 ספרות בגב הכרטיס.
מופיע מסך, שבו מצוינים פרטי העסקה. נשלחת אליכם הודעה, למשל: באמצעות דוא"ל ו/או הודעת SMS.
את ההודעה אפשר לשמור או להדפיס.
את המסך אפשר לשמור או להדפיס.
בהודעה ובמסך מצוינים פרטי העסקה: סכום, מספר תשלומים ומהות המוצר שרכשתם.
3. Google Pay ו-Apple Pay
באופן אישי טרם השתמשתי בשירותים אלה. הסירו דאגה מליבכם, אשתמש בהם בעתיד.
בלי להכיר את השירותים הללו לעומק, ברור לי שתקבלו הודעה כזו או אחרת, שבה מצוינים פרטי העסקה שביצעתם. אתם יכולים לשמור אותה ואתם יכולים להדפיס אותה.
השורה התחתונה:
בכל עסקה עם מסמך יהיה לכם אישור המציין את פרטי העסקה.
במקרה של טעות או טעות מכוונת, אפשר לפנות לחברת כרטיסי האשראי בצירוף עותק של המסמך ולדרוש את כספכם בחזרה.
מהי עסקה ללא מסמך?
עסקה שבוצעה באמצעות העברת פרטי כרטיס האשראי שלכם בשיחת טלפון.
אין לכם שום מסמך, למעט הקלטת השיחה, אם הקלטתם אותה, המוכיחה מה נרכש באיזה עלות ובאיזו פריסה של תשלומים.
השורה התחתונה:
בעסקה ללא מסמך זו מילה של בעל כרטיס האשראי מול מילה של מקבל התשלום.
חברת האשראי לא תמהר לבטל את העסקה או להתאים אותה לסכום או לדפוסי התשלום שנקבעו, כל עוד הצד השני יטען אחרת.
שיחות יוצאות ושיחות נכנסות
בהקשר של שימוש בכרטיסי אשראי בשיחות טלפון יש הבדל מהותי בין שיחות יוצאות מהטלפון שלכם לשיחות נכנסות.
בשיחות יוצאות אתם יודעים למי אתם מתקשרים. כמעט תמיד תתנו את פרטי כרטיס האשראי שלכם למישהו שהתכוונתם לתת לו את הפרטים.
בשיחות נכנסות לעולם לא תדעו האם זה שמתקשר אליכם הוא באמת מטעם החברה או העמותה שרציתם לרכוש ממנה משהו או רציתם לתרום לה?
הסיכון שמישהו יעשוק אתכם הוא סיכון גדול. ככל שאתם פחות במיטבכם, כך גדל הסיכון שיעשקו אתכם.
במקרים קשים אלה זה לא רק מילה כנגד מילה, אלא יש גם, לפחות בחלק מהמקרים, הפעלת לחץ לא הוגן מצד המוכר.
ההמלצה שלי:
אל תבצעו עסקאות באמצעות כרטיס אשראי כאשר מישהו מתקשר אליכם. בקשו ממנו לפנות אליכם בכתב או בדוא"ל משום שאתם אינכם מבצעים עסקאות בכרטיס אשראי בטלפון.
אם ילחץ עליכם, תזכירו או תמציאו בן או נכד שהוא מומחה לאבטחת מידע במחשבים, שדרש מכם את זה ואתם אינכם יכולים להמרות את פיו.
מקרה 1: מתקשרים מהבנק ומהמשטרה
מקורו של הסיפור הזה הוא בתכנית הטלוויזיה של אריק וייס "הכל כלול" בערוץ 13.
זה לא חדש, אבל עכשיו זה יותר מתוחכם. המתקשר מספר לך שהוא מהבנק שלך וביצעו משיכות באמצעות כרטיס האשראי שלך וצריך לבטל אותו. הוא יודע את כל הפרטים עליך ועל כרטיס האשראי שלך, למעט שלוש הספרות שבגב הכרטיס שהוא מבקש ממך להגיד אותן לצורך ביטול הכרטיס.
על המסך שלך מופיע שהמתקשר הוא מהבנק. אם לא ממהרים להגיד אותן, הוא אומר שהוא מעלה גם את משטרת ישראל על השיחה.
זה באמת נשמע ונראה כאילו ששוטר מדבר איתכם.
יש רק בעיה אחת: הבנק לעולם לא יבקש ממך את שלוש הספרות הללו בשיחת טלפון והן אינן נדרשות לצורך ביטול הכרטיס.
אחרי שאומרים אותן, באמת מושכים כסף באמצעות כרטיס האשראי שלכם.
זה המידע היחיד החסר לנוכלים לצורך גניבה מחשבון באמצעות כרטיס אשראי.
מקרה 2: הידיעות האחרונות: אינו מועסק בידיעות אחרונות
לפני כמה עשרות שנים היו בישראל שלושה עיתונים משמעותיים: "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ".
אני הייתי תמים יותר מאשר היום.
"הארץ" היה היחיד שהיה לו שירות של מנויים בתשלום. הם היו מקבלים עיתון הביתה .
הבחור שהתקשר אלי אמר לי את שמו הפרטי ואמר לי שהוא מ"ידיעות אחרונות".
לדבריו, העיתון החליט לעשות שירות מנויים דומה לזה של "הארץ" והציע לי להצטרף.
אמרתי שאני מוכן להצטרף לחודש ניסיון, בתנאי שהמחיר לא יהיה גבוה יותר מהמחיר בחנות. הבחור הסכים וקיבל פרטי כרטיס אשראי.
העיתון לא הגיע באופן סדיר לתיבת הדואר של ביתי. התקשרתי ל"ידיעות אחרונות". התברר לי שהוא אינו עובד שם ואף לא אחד מכיר אותו.
מיד פניתי לחברת כרטיסי האשראי, שסיפרה לי שהוא עשה לי מנוי לשישה חודשים ולא לחודש כפי שביקשתי.
חברת כרטיסי האשראי לא הייתה יכולה על פי חוק לבטל באופן חד צדדי את העסקה ללא הסכמת בית העסק.
בעורמה הצלחתי לאתר את מספר הטלפון של החברה בה עבד הבחור. הודעתי להם שאם לא תבוטל העסקה מידית אפנה למשטרה.
העסקה בוטלה מהר.
רוצים לדעת מדוע?
אחרי כשנה עורכת דין, שאני מכיר, סיפרה לי שפגשה את החברה הזו כנאשמת במעשי מרמה חמורים בהרבה.
לא התחשק להם להיתפס על ידי המשטרה בגלל שרימו אותי ב-200 שקלים.
מקרה 3: מעריב או מעריב לנוער?
הגענו לעידן שבו כל העיתונים הציעו מנוי. עבדתי שעות רבות כעצמאי בתחום מערכות מידע. בני הבכור, אז עדיין ילד, ביקש לעשות מנוי לעיתון לילדים. שמחתי שהתקשרו אלי מ"מעריב".
חסכו לי שיחת טלפון וזמן המתנה.
אמנם התקשרו להציע לי מנוי ל"מעריב" ולא ל"מעריב לנוער" אבל הודעתי להם מיד. שאיני מעוניין במנוי למעריב. אם אקבל את ההטבות שהם מציעים על מנוי ל"מעריב לנוער" אשמח לעשות מנוי.
ציפיתי שיציעו לי רק חלק מההטבות והייתי מוכן להתפשר. להפתעתי נציגת המכירות, הסכימה ולקחה ממני את פרטי כרטיס אשראי.
כעבור כמה ימים הגיע לביתי העיתון "מעריב". צלצלתי ל"מעריב" והודעתי להם שעשיתי מנוי למעריב לנוער ולא ל"מעריב". הם מוזמנים לבוא לקחת את העיתון שנשאר מחוץ לביתי.
גם למחרת צלצלתי למעריב מאותה סיבה.
מהיום השלישי כבר לא קיבלתי "מעריב" גם לא "מעריב לנוער".
התחילה מלחמה על ביטול החיוב. חברת כרטיסי האשראי לא הייתה יכולה לבטל את העסקה ללא הסכמת בית העסק. מישהו ב"מעריב" החליט לאמץ את גרסת אשת הטלמרקטינג ולהילחם בי. לי זה עלה כסף: זמן, מכתבים רשומים, טלפונים, טלפונים לחברת כרטיסי האשראי וכיו"ב.
לשכיר בחברה שנמצל את שירותי המשרד של הארגון זה זול.
ניהלתי תיעוד מלא של מה שקרה לקריאת הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.
לשמחתי חברת כרטיסי האשראי הצליחה לבטל את העסקה לפני התביעה שלי.
היה גם Happy End.
הבן שלי לא היה יכול לחכות למישהו חסר הבנה עסקית בדרג ניהולי זוטר ב"מעריב". הוא ביקש ממני לעשות לו מנוי לביטאון חיל אוויר. נעתרתי בשמחה לבקשתו.
הבן שלי היה מרוצה מהעיתון. "מעריב" הפסיד מנוי ל"מעריב לנוער".
בפסקה זו ובפסקה הקודמת תיארתי מאבק ממושך שלי לביטול עסקה ללא מסמך.
לא כולם בנויים למלחמות הללו. עדיף להימנע מהן מראש, כפי שאני נוהג היום.
פוסטים בבלוג שלי על כרטיסי אשראי
