קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis

 

כאשר מדובר ב-Crisis Management של משברים שהם ברבורים שחורים, Scenario Analysis היא טכניקת ניהול סיכונים מתאימה במיוחד.

כשיודעים מעט מאוד על משבר בונים תסריטים אפשריים. חשוב במיוחד לבנות תסריטי קיצון. צריך לנסות לייחס הסתברויות להתממשות תסריטים. בדרך כלל ההסתברויות להתרחשות תסריטי קיצון נמוכות.  לאט, לאט משנים ומעבים את התסריטים על פי המידע שנאסף וגם מנסים לתת הערכות גסות פחות להסתברויות.

בתחילת משבר הקורונה, בחודש מרץ, ביצעתי  Scenario Analysis. באפריל דנתי בהשלכות שלו על פי התפתחות המגפה והמשבר הכלכלי. 

בסוף ספטמבר הגיע הזמן לנסות להתייחס לתסריטים תוך הטמעת המידע שהצטבר. 

זכרו שתסריט הוא הערכה בלבד. גם ההסתברות להתרחשותו היא לרוב הערכה גסה. 

תסריט ה-Best  Case שלי ממרץ כבר לא איתנו. על פיו הקורונה הייתה נעלמת תוך חודש-חודשיים. 

הצגתי שני תסריטי מגפות אחרים: תסריט ביניים של "שפעת החזירים" ותסריט קיצון של "השפעת הספרדית". 

שניהם עדיין איתנו. ההסתברות להתרחשות תסריט של מגפה הדומה להם עלתה. 

תסריט "שפעת החזירים" ב-2009 ו-2010

נראה, לכאורה, שתסריט זה הפך לתסריט Best Case. 

מספר המתים מ"שפעת החזירים" היה בין 151,000 ל-575,000. 

הסטטיסטיקות שנתקלתי בהם נכון להיום (30 בספטמבר) כוללות יותר ממיליון נפטרים בעולם מ-COVID-19. רוב מקרי המוות מ"שפעת החזירים" היו של אנשים בקבוצות סיכון, בדומה למה שקורה היום.

ב"שפעת החזירים" נדבקו בין 11% ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ. התסריט הזה אומר שצריך להיזהר מהידבקות. אנשים בקבוצות סיכון צריכים להיזהר במיוחד.

ההסתברות להתרחשות תסריט כזה היא נמוכה. צפו לגרוע יותר.

תסריט "השפעת הספרדית"

אנחנו רחוקים מתסריט הקיצון הזה של בין 20 מיליון ל-50 מיליון מתים בעולם. זה לא מבטיח שלא נהיה עם שיעורי תמותה בסדר גודל דומה. 

אנחנו יודעים שהיא נמשכה בעוצמה במשך שנה (עם תקופה של שיעור תחלואה נמוך). אנחנו יודעים שהיו שלושה גלים, שהשני והשלישי היו קטלנים יותר מהראשון.

בשונה מה-COVID-19 מתו ממנה בעיקר צעירים ובריאים.

תהינו האם יהיה גל שני של המגפה הנוכחית? הוא כבר איתנו. בגל השני של "השפעת הספרדית" הייתה עליה בתמותה ובתחלואה בספטמבר ואוקטובר. 

האם זה מה שיקרה בעולם גם במגפה הנוכחית? 

הגל השלישי התחיל בפברואר. האם גם במגפת הקורונה יהיה גל שלישי?

הערה לגבי סטטיסטיקת הנפטרים

המספר ב-Worldometer הוא מספר מדויק. זה לא אומר שהוא נכון. זה כן אומר שהוא מוטה כלפי מטה.

בהערכה גסה הייתי אומר, שהמיליון עלול להיות גם בסדר גודל של 2.5 מיליון. 

בהקבלה לטווח של 20 מיליון עד 50 מיליון מתים מ"השפעת הספרדית".  

האם מישהו משוכנע שמדינות עולם שלישי יודעות בכלל לספור את מספר המתים? קרוב לוודאי שלא. יש שם הרבה מתים שלא נספרים. 

האם מישהו מאמין לנתונים של דיקטטורות שיש לשלטונות אינטרס להציג תחלואה נמוכה בהרבה ממה שיש?

אפילו משרד הבריאות בישראל "שכח" כמה עשרות אזרחים ותיקים שנפטרו מקורונה וצרף אותם לסטטיסטיקה כמה חודשים מאוחר יותר.  

אנחנו עדיין לא קרובים לתסריט "השפעת הספרדית" אבל מי יודע מה יהיה בגל השלישי בחורף?

מה למדנו על הקורונה מאז הפוסט שלי במרץ?

בעיקר למדנו שאנחנו לא באמת יודעים מה זה. נשארה רמה גבוהה של אי-וודאות. אי-וודאות זו צריכה להיות מתורגמת כתוספת הסתברות לתסריטים פסימיים. 

השפעות בריאותיות ארוכות טווח

מחקרים וגם השטח מגלים שיש לפעמים נזקים בריאותיים מתמשכים גם אחרי שמחלימים מהקורונה. חלקם מתייחסים גם לא-סימפטומטיים, שלכאורה אינם חולים.

מדובר בנזקים לריאות, ללב ולמוח. היות שהקורונה איתנו רק קצת יותר מחצי שנה, קשה לדעת האם הנזקים הפיכים והאם הם מתמשכים. לא מדובר בנזקים לכל חולה. 

לנזקים מתמשכים עלול להיות מחיר שנגלה אותו רק בעוד מספר שנים. 

חיסון? לא כל כך מהר

ההערכות והפרסומים של בעלי עניין על חיסון בטווח זמן קצר הופרכו. טווח זמן של שנה עד שנה וחצי מהיום הוא הרבה יותר ריאלי.

צריך לזכור שאין די במציאת חיסון. ישנם תהליכי אישור שאורכים זמן לא קצר ויש גם זמן עד ליכולת לייצר את החיסון בהיקף נרחב וגם שאלה של מחיר לצרכן. 

אלה שדיברו במרץ על חיסון עדרי כבר מדברים על זה פחות או שאינם מדברים על זה כלל משום שנפטרו מקורונה.

השלכות כלכליות ארוכות טווח

אלו שדיברו על התאוששות כלכלית בשנת 2022 כבר התקדמו כמה שנים בתחזית להתאוששות. 
יש גם כאלה המדברים על עשור אבוד. 

ההכרח בהוצאות ממשלתיות לעזרה למשפחות ועסקים קורסים העלה את הגירעונות של מדינות לרמה חסרת תקדים.   

תסריט ריאלי נכון להיום

באיזשהו מקום ברצף בין התסריט של Worst Case ("השפעת הספרדית") לבין התסריט של Best Case ("שפעת החזירים"). 

יש לי את הרושם שמי שחושב שזה יהיה קרוב יותר לתסריט ה-Best Case הוא כנראה אופטימי מדי.

מלחמת יום הכיפורים מזווית ראייה של ניהול משברים

 

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד צפון ב-10 באוקטובר 1973
מקור התמונה: ויקיפדיה

היום (28.9) הוא יום הכיפורים. כפי שב-11 בספטמבר כתבתי פוסט על סדרת פיגועי טרור קשים בארצות הברית, שאירע באותו תאריך בשנת 2001, כך אני כותב היום על מלחמת יום הכיפורים.

בני הדור שלי אינם זקוקים להסבר על מלחמת יום הכיפורים הם חוו אותה על בשרם, כולל אובדן חברים ו/או בני משפחה שנהרגו. לצעירים יותר הוספתי קישור לערך בויקיפדיה העברית.

מהזווית התאורטית של ניהול משברים, הכשלים העיקריים במלחמה זו היו בשלב ההכנות או ההיערכות לאירוע אסון. 

מהבחינה הזו יש דימיון חלקי בין מלחמת יום הכיפורים לבין פיגועי ה-11 בספטמבר. גם לפני ה-11 בספטמבר הרשויות האמריקאיות היו יכולות להיערך טוב יותר על מנת למנוע פיגועים או לפחות להקטין את הנזקים באופן משמעותי.

יש דימיון רב יותר בין מלחמת יום הכיפורים לבין  המקרה של Crisis בכור האטומי בפוקושימה ביפן: בשני המקרים הייתה היערכות כושלת במיוחד למקרה אל אירוע אסון. בשני המקרים היה מספיק מידע מקדים על מנת להבין שאירוע כזה יקרה בהסתברות גבוהה. 

היכן כשלנו בשלב ההכנה מלחמה?

אתחיל בכשל המהותי ביותר: הכחשת הסיכון. הכחשת הסיכון היא המפתח להרבה כשלים שהתרחשו. הסיכוי שהם היו מתרחשים היה הרבה יותר קטן ללא הכחשת הסיכון. 

כשמלמדים בקורס ניהול סיכונים, מלמדים שיש מספר אסטרטגיות לטיפול בסיכונים. 

אפשר לבחור בכל אחת מהן או בשילוב של כמה מהן. הדבר היחיד, שמלמדים, שאסור בתכלית האיסור, הוא הכחשת הסיכון (Risk Denial). 

זה בדיוק מה שנעשה בשני אירועי האסון האלה: התנהלו כאילו לא יכול להתרחש אירוע אסון.

התעלמות מסיכון שקל לזהות אותו

השלבים בתהליך ניהול סיכונים כוללים זיהוי, ניתוח והערכת הסיכונים. 

בשני המקרים מדובר בסיכון שקל מאוד לזהות אותו.

אולי יותר קשה לנתח ולהעריך אותו, אבל כל הערכה תצביע על כך שמדובר בסיכון ברמת חומרה גבוהה שחיוני לטפל בו. 

בשלב זה צריך לסווג אותו כסיכון השייך ל-Crisis Management ולא לניהול סיכונים רגיל.

התעלמות מהתראות מקדימות

ישנן דרכים לחזות התקרבות אירוע אסון. רעידת אדמה, למשל, הוא משבר שקל לחזות את מועד התרחשותו. לא תמיד קל לחזות את העוצמה של הרעידה החזקה במיוחד בה דנים.

העיר מקסיקו סיטי היא בסיכון לרעידות אדמה חמורות. המקסיקנים הקימו מרכז לחיזוי מראש על מנת להיערך לפני התרחשות האירוע. 

אין ספק שמה שהמקסיקנים יודעים לעשות גם היפנים יודעים לעשות. התראה מוקדמת הייתה. זה הספיק לתושבים בסמוך לכור אטומי אחר, שעמד בדרישות הבטיחות, להסתתר בתוך הכור על מנת שלא להיפגע מהצונאמי שבא אחרי רעידת האדמה. 

לחזות מלחמה

כנראה שיותר קשה לחזות מלחמה מאשר רעידת אדמה, אבל לפני מלחמת יום הכיפורים היו התראות מודיעיניות והתראות אחרות שצפויה מתקפה מצרית וסורית בזמן סמוך למלחמת יום הכיפורים. אלי זעירא, ראש אמ"ן, בחר להתעלם מהן כמידע לא אמין ולא להציף את המידע לרמטכ"ל דוד אלעזר ולממשלה. 

התוצאה הייתה מתקפה שהייתה הפתעה לדרג הביטחוני ולדרג המדיני והישגים רבים לצבאות המתקיפים בשלבים הראשונים של הלחימה. שלא תהיה טעות: הישגים להם זה יותר הרוגים ופצועים בצד שלנו, שלא לדבר על פגיעה בציוד צבאי וברכוש.

אופוריה או "לי זה לא יקרה"

התפיסה  "לי זה לא יקרה" שכיחה במדינת ישראל. מאוד מפתיע, שגם יפנים נהגו כך בהקשר של הליקויים הבטיחותיים בפוקושימה. בפוסט על הכור בפוקושימה תוכלו לקרוא התייחסות להרבה התראות בנושא חוסר בטיחות בכור, כולל מגורמים מחוץ ליפן. משום מה בחרו לטאטא את ההתראות מתחת לשטיח ולהתעלם מהן. 

בישראל הייתה אווירה של אופוריה אחרי הניצחון המוחץ במלחמת ששת הימים. היא תורגמה למסקנה נמהרת: אחרי המפלה צבאות מדינות ערב לא יעזו לתקוף. 

ברמה המדינית

ראש הממשלה, גולדה מאיר, סירבה להיענות לבקשתו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים, לדבר על הסכם שלום.

שר הביטחון משה דיין אמר: ש"עדיפה שארם א שייך ללא שלום על שלום בלי שארם א שייך".

סאדאת הבין שלא יזכה להישגים מדיניים ללא הישגים צבאיים ונדחף למלחמה.

ברמה הצבאית

להלן הבהקים של כותרות בלבד מתוך הפיסקה "כשלים עד לקבלת הידיעה על המלחמה" מתוך הערך בויקיפדיה על מלחמת יום הכיפורים:

1. "יחידות מחסני החירום היו ברמה נמוכה ולא היו כשירות לספק את הציוד הצבאי כשהוא מוכן ללחימה ובמהירות הנדרשת." 

 

2. "חיל חיל השריון לא הטמיע תרגולות להתמודדות עם טילי נ"ט אף על פי שהיה ידוע שמצרים והסורים הצטיידו בהם." 

3. "בעקבות מלחמת ששת הימים הוחלט על צמצום סד"כ חיל הרגליים ועל השקעה נמוכה בו וכן על אי השקעה בחיל התותחנים."

4. "חיל האוויר הניח שיתנו לו 48 שעות להשמדת מערך הנ"מ של האויב, אולם, בפועל נאלץ להיכנס ללחימה ללא הכנה כזו וממילא לא יכול היה לפעול באופן יעיל באזורי הלחימה שהיו מכוסים באש נ"מ צפופה."

5. "אמצעי הצליחה העיקרי של צה"ל היה גשר הגלילים, שהפעלתו התבססה על ההנחה שצה"ל יושב על קו התעלה. אולם בעקבות הצליחה המצרית היה צורך לגרור את הגשר תחת אש אל התעלה, והתוצאה הייתה שהצליחה בוצעה בשלבים הראשונים באמצעים אחרים."

6. " גם לאחר שהתקבלה ידיעה חד משמעית על פתיחת מלחמה היא לא הועברה לכוחות בשטח, אלא ניתנה התרעה על "חידוש האש" וכדומה."  

7. "פיקוד דרום לא הכיר ולא הפנים את תוכנית המלחמה המצרית שכללה צליחה בחזית רחבה בעומק מוגבל של עד 10 ק"מ ". 

איני מתיימר לרדת לעומקן של הטעויות בהכנה הלא מתאימה לקראת אירוע האסון של מלחמת יום הכיפורים 

נדמה לי שבהקשר התיאורטי של הכנה לאירוע משבר,  הבאתי די והותר על מנת להראות שההכנה לפני התרחש האירוע לא הייתה ראויה.

דבר חשוב שני ואולי מובן מאליו, צריך להיערך מראש לאירוע אסון העלול להוביל למשבר.

לקחים

השלב הבא אחרי ההיערכות שלפני אירוע אסון הוא שלב הטיפול באירוע. 

נדמה לי שהשלב הזה בוצע באופן סביר או אפילו יותר מסביר במהלך מלחמת יום הכיפורים. 

השלב האחרון הוא לאחר סיום המשבר: הפקת לקחים והיערכות לאירועים עתידיים דומים ואפילו אירועים שונים. 

הלקחים צריכים לשנות את תוכנית ההיערכות לפני אירוע משבר עתידי דומה ואת תוכנית ההתמודדות עם אירוע כזה אם וכאשר הוא יתרחש.

נדמה לי שאפשר לחשוב גם על התאמת היערכות למשברים אחרים על סמך הלקחים מהמשבר הזה. כמובן, מציאת ההקבלה בין אירוע משבר מסוג זה למשברים מסוג אחר ובהיקף אחר, למשל: משברים אישיים. 

ככל שהשוני בין אירוע זה לבין האירועים שאת ההיערכות לקראתם מנסים להתאים גדול יותר, כך קשה יותר להתאים.

ככל שהשוני גדול יותר מסתכנים בגזירה שווה מוטעית המובילה למסקנות שגויות. 

משבר הקורונה והמשבר הכלכלי הנלווה

על ההקבלה בין משבר הקורונה לבין מלחמת יום הכיפורים בשלב ההיערכות למשבר כבר עמדתי במאמר במקום אחר בחודש אפריל: יום כיפורים רפואי?

   

נדמה לי שבשלב של התמודדות עם המשבר תפקדו הרבה יותר טוב במלחמת יום הכיפורים מאשר במשבר הקורונה הנוכחי. לחלק מההתמודדות הלא נאותה התייחסתי במספר פוסטים בבלוג "לכלכל בתבונה".

 

ה-11 בספטמבר 2001

מגדלי התאומים בוערים. מקור התמונה: ויקיפדיה

זה קרה בדיוק היום (ה-11 בספטמבר) לפני 21 שנים. הייתי בישיבת וידאו בבנק לאומי עם עובדי ספק פיתרון למערכת מחשוב בחו"ל. מישהו אמר שהיה פיגוע של התרסקות מטוס על אחד ממגדלי התאומים. המנהל של הישיבה ביטל את זה כשמועה בלבד. 

אחד המשתתפים, שיש לו משפחה בניו יורק, היה יותר מודאג. הוא עקב אחרי הדיווחים. כשאושר שמטוס שני התרסק על המגדל השני ממגדלי התאומים הוא ביקש להפסיק את הישיבה. 

על פי הויקיפדיה, פיגועי ה-11 בספטמבר הם "סדרה של פיגועי התאבדות שהתרחשו בארצות הברית ונחשבים לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים בהיסטוריה. קרוב ל-3000 אנשים נהרגו בפיגועים. 

האסון הנורא הזה הוא אחת הדוגמאות שאני מביא במסגרת הרצאות וסדנאות שהכנתי בימים אלה בנושא ניהול משברים (Crisis Management). 

המשברים עלולים להיות משברים עולמיים, משברים מדיניים ומשברים משפחתיים ואישיים. כמעט תמיד אירוע סיכון חמור מביא לכמה משברים. בדוגמה של פיגועי ה-11 בספטמבר מדובר במשבר ברמה הלאומית של ארצות הברית. 

מדובר גם במשבר קשה לחברות רבות שמשרדיהן היו במגדלי התאומים. לא רק להן. גם לחברות אחרות. כך למשל, חברות ביטוח שהיו אמורות לפצות עסקים מבוטחים ואנשים מבוטחים בסכומים גבוהים בהרבה ממה שציפו על פי התחשיב האקטוארי.

ברמה האישית ומשפחתית אין ספק שהיו משברים קשים למשפחות שאיבדו את יקיריהן או שבני משפחתם נפצעו בפיגועים. 

משבר הקורונה

גם משבר נגיף הקורונה (COVID-19) מורכב ממשברים ברמות שונות. הרמות הברורות והבולטות הן כמובן הידבקות ומחלה והמשבר הכלכלי. יש גם לא מעט היבטים אחרים, למשל: משברים אישיים של מפוטרים ומוצעים לחל"ת כפוי, משברים של עצמאיים וחברות ועוד. 

משבר בזוגיות הוא תופעה כלל עולמית. גם בזוגות החיים יחדיו שנים רבות. התוצאה היא עליה בשיעור הגירושים. שלטונות סין, המודאגים מהעלייה בשיעור הגירושים, כפו על הרוצים להתגרש תקופה של צינון לפני הגשת הבקשה.

כמובן שיש גם לא מעט משברים אישיים.

הבהקים ביחס לתוכן הסדנאות וההרצאות

זיהוי סיכונים

בשלב זה אין הבחנה בין סיכון רגיל לסיכון חמור שהתרחשות אירוע סיכון עלולה להביא למשבר.

הערכת סיכונים

איזה מהסיכונים או אילו צירופי אירועי סיכונים הם מספיק חמורים על מנת להגדיר אותם כמשברים.

הכנות מראש להתמודדות עם אירוע משבר

איך אפשר לנסות להתכונן לאירוע כזה לפני התרחשותו. כמובן שיש הבדלים גדולים בין סוגי סיכונים.

התמודדות בזמן התרחשות אירועי משבר

אופן התמודדות עם אירועי משבר. גם על בסיס ההיערכות המוקדמת. 

הפקת לקחים לאחר המשבר

תוכנית ההתמודדות העתידית עם משבר זהה או דומה או עיקרון כללי של התמודדות התקף גם לסוגי משברים אחרים. 

משברים שקשה להיערך אליהם מראש

יש משברים שניתן להיערך אליהם מראש באופן ספציפי, למשל: רעידת אדמה באזור שיש בו רעידות אדמה בתדירות גבוהה או משבר נישואים בנישואים מרובי חיכוכים ומריבות. 

יש כאלה שהם ברבורים שחורים, שכמעט בלתי אפשרי להיערך אליהם באופן ספציפי מראש.

נדמה לי שגם פיגועי ה-11 בספטמבר וגם משבר הקורונה הם מהסוג הזה. 

זה שכמעט בלתי אפשרי להיערך אליהם באופן ספציפי מראש, לא אומר שאי אפשר היה לעשות צעדי התמודדות מראש. כך למשל, ייתכן שסידורי ביטחון הדוקים יותר היו יכולים למנוע את כל הפיגועים או את חלקם. 

השקעה נאותה מראש במערכת הרפואה מגדילה את היכולת שלה להתמודד עם העומס של מגפת הקורונה. 

אי הוודאות מקשה גם על ההתמודדות בעת התרחשות אירוע המשבר.

ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים התייחסתי לעקרונות ניהול משברים: ניצול יתרונות יחסיים וחשיבה מחוץ לקופסה. פוסט זה מתייחס למאמר מעניין שפורסם לפני מספר שנים על ידי ה-OECD. 

המאמר עוסק בניהול משברים ברמה של מדינות וברמה עולמית, אבל נראה לי שהוא תקף גם לרמה של ארגונים ואולי אפילו לרמה של משפחות.

אגע בשני היבטים הקשורים זה בזה: השינויים בדפוסי אירועי Crisis ומנהיגות ומחויבות (Leadership and Commitment). 

הדפוס החדש של אירועי משבר

דפוס המשברים החדש הוא מורכב וקשה יותר מהדפוס הקלאסי של המשברים. 

גורמים התורמים לו  

עיור (אורבניזציה) 

הגורם לצפיפות אוכלוסייה. צפיפות כזו עלולה, למשל, להגדיל את שיעור ההידבקות במגפות ואת נזקי פיגועי טרור.

גלובליזציה 

גלובליזציה גורמת לתלות של כלכלות של מדינות שונות זו בזו. 

היא גם מביאה ליותר מגע בין אוכלוסיות שונות בגלל ריבוי הטיסות והנסיעות בין ארץ לארץ.

המשמעות:

1. משבר בכלכלת מדינה אחת משליך על מדינות אחרות.

2. סיכויי הידבקות גדולים יותר במחלות.

התחממות כדור הארץ 

התחממות כדור הארץ גורמת למזג אוויר קיצוני יותר. מזג אוויר קיצוני יותר מגדיל את תדירות ואת עוצמת אסונות הטבע. 

מאפייני דפוס המשברים החדש

משברים ידועים פחות

לפעמים סוג של ברבור שחור. לפעמים סתם משברים פחות צפויים.

המשמעות: 

1. קשה יותר להתכונן למשברים מראש.

2. קשה יותר להגיב נכון ומהר למשברים.

תדירות גדולה יותר של משברים

הפרשי הזמן בין משבר למשבר מתקצרים. דוגמה לכך הן הפרשי הזמן בין מגפות עולמיות ההולכים ומתקצרים.

המשמעות:

1. צורך להתמודד עם יותר משברים.

2. צריך להיערך מראש למצבים בלתי צפויים שליליים ולהניח שהם עלולים להתרחש.

דוגמה מכלכלת המשפחה: יש צורך בהגדלת החיסכון המיועד לבלת"מ.

משברים מורכבים יותר וחוצי גבולות

המשברים מורכבים יותר. לפעמים משבר אחד בה ביחד עם משבר אחר. התוצאה המצטברת היא יותר מסכום הנזקים של כל אחד מהם בנפרד.

המשמעות:

1. נדרש תיאום עם יותר גורמים המטפלים במשבר. 

2. קשה למצוא ערכים משותפים ומטרות משותפות.

3. נדרשת הבנה כוללת של מהות המשבר. 

אחת מדרכי ההתמודדות עם המורכבות היא מרכזים לאומיים לטיפול במשברים. המרכזים מנסים, בין השאר, לדאוג לשפה משותפת ולכלים משותפים, בהם ישתמשו גורמים שונים המטפלים במשבר, כל אחד מהזווית שלו.

במאמר של ה-OECD תוכלו לקרוא על כמה דוגמאות מעניינות של מרכזים כאלה.

גורמים המקשים על ממשלות לנהל משברים

1. הדפוס החדש של המשברים 

הדפוס החדש, שתואר בהרחבה קשה יותר לטיפול.

2. מעורבות של יותר גורמים בניהול המשבר

בנוסף לכך שהמשברים חוצי גבולות ולכן מדינות שונות מעורבות בטיפול במשבר, יש גם חברות שונות התלויות זו בזו במסגרת שרשרת הספקה או במסגרת של תלויות אחרות זו בזו.

יש גם עמותות שונות, רובן בעלות כוונות טובות,  הפועלות גם בעת משבר.

גורם נוסף הוא הציבור (האזרחים) שיש לו דרישות ברמה הגבוהה ביותר מהמנהיגות שלו. הדרישות נובעות גם מהעומס הרגשי והלחץ בו נתון הציבור.

את האפקט של הציבור על קבלת ההחלטות מעצימים הערוצים של האינטרנט והדיגיטל בכלל והרשתות החברתיות בפרט.

הביקורת על המנהיגים מוצאת ביטוי מהיר ובעל תפוצה גדולה.

המנהיגים חוששים מזה, אחרי שכבר ראו כמה תקדימים, כמו "האביב הערבי". 

השורה התחתונה: מנהיגים ממתקשים יותר לנהל משברים. המשברים קשים ומורכבים יותר והדרישות והציפיות גבוהות יותר.

מנהיגות ומחויבות

הציפיות של האזרחים מהמנהיגים, על פי המאמר, הן בשלושה תחומים:

1. שקיפות (Transperancy)

האזרחים מצפים לשקיפות בהחלטות. זה משתלב היטב בצורך בהסברה ובמודעות.

2. אחריות (Responsibility)

קבלת החלטות שקולות המביאות בחשבון את טובת ציבור האזרחים.

3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)

סטנדרט אתי גבוה כולל הימנעות מהחלטות על פי אינטרסים זרים ואינטרסים אישיים. הוא כולל כמובן גם דוגמה אישית.

החשש של מנהיגים הוא, שיקבלו החלטות לא נכונות,  שיפגעו בהם בעתיד.

על פי המאמר, החשש של מנהיגים שאינם עומדים בדרישות האלה הוא גדול יותר.  

משבר ה-COVID-19

המשבר הנוכחי של וירוס הקורונה והמשבר הכלכלי הנלווה אליו, וסיכונים נוספים המתווספים לשני המשברים הגדולים הללו, הוא דוגמה טובה להמחשת הטענות במאמר.

יש מנהיגי מדינות שאינם עומדים בדרישות שצוינו בפסקה הקודמת. למרבה הצער, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא דוגמה למנהיג כזה.

יש מנהיגים, למשל: אנגלה מרקל, בגרמניה, שעומדים בדרישות הנ"ל. 

הדוגמה האישית באה לידי ביטוי גם בוויתור על חלק מהמשכורת ובוויתור על הטבות אחרות בעת קשה לאזרחים.

אתם מוזמנים לחשוב לבד: האם במדינת ישראל המנהיגים עומדים בדרישות אלה?