עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה

 

איור של נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה 

Crisis Management  שונה מהותית ממצב רגיל ולכן ההתמודדות איתו צריכה להיות אחרת מהתמודדות עם מצב רגיל. 

ה-Crisis הנוכחי בישראל של קורונה, משבר כלכלי חמור במיוחד, ואירועי סיכון נוספים הקשורים בשניהם, מחייב חשיבה אחרת: מחוץ לקופסה ולא בתוך הקופסה. 

מה העיתוי של החשיבה מחוץ לקופסה?

נדמה לי שיש מקום לחשיבה כזו בהיערכות המוקדמת לאירוע Crisis. דוגמה בולטת לתוצאות העגומות של היערכות שבלונית לחלוטין היא ההיערכות של צרפת למלחמת העולם השנייה.

קו מאז'ינו נבנה אחרי מלחמת העולם הראשונה עם מחשבה למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה. במלחמת העולם השנייה הגרמנים פרצו אותו בקלות והצליחו לחדור למרכז צרפת תוך חמישה ימים. 

חשיבה מחוץ לקופסה חשובה לא פחות בזמן ההתמודדות עם ה-Crisis. היא חשובה במיוחד במשבר שהוא "ברבור שחור" ולכן הרבה יותר קשה להיערך אליו מראש.

משבר הקורונה הנוכחי הוא "ברבור שחור". 

בלא מעט מקרים ההתמודדות עם Crisis נעשית תחת אילוצים שאינם קיימים במצב רגיל. בין האילוצים עשויים להיות גם אילוצים של הכרח בטיפול מהיר יותר או מידי. ברור שהתהליך במקרה כזה עשוי להיות שונה מתהליך של היערכות מוקדמת.

לא חושבים מחוץ לקופסה

אחת הבעיות בטיפול במשבר הקורונה והמשבר הכלכלי במדינת ישראל היא שלא חושבים מספיק מחוץ לקופסה. 

גורמי ממשל נצמדים לדפוסי פעולה דומים ככל האפשר לפעילותם הרגילה. כך למשל, גורמי ממשל אינם מבזרים סמכויות לגורמי ממשל אחרים. 

נחום בלס, ממרכז טאוב, אומר בראיון שפורסם אתמול (14.8) בדה-מרקר, שזאת הבעיה באופן פעולת משרד החינוך. 

לדעתו, עושים טעויות כמו למשל ההצמדות ללוח הזמנים הרגיל להתחלת  שנת הלימודים בתחילת ספטמבר. הוא אומר שיותר חשוב להתארגן נכון מאשר להתחיל במועד המקורי ומציע לדחות את תחילת שנת הלימודים לאחרי החגים. 

לדעתו, טעות מהותית נוספת היא הכשרה מהירה של מורים חדשים על מנת להתמודד עם האילוצים של הקורונה. 

המורים החדשים האלה לא יוכלו, לדעתו, לתפקד באופן סביר. הוא מציע חלופות אחרות המנצלות יותר נכון את כוח האדם הקיים ואת תשתיות הלימוד הקיימות. 

הוא לא היחיד שטוען, שהלימודים המקוונים מרחוק בעייתיים ופוגעים בעיקר באוכלוסיות חלשות, כגון: חרדים וערבים. ראו למשל את מה שכתבו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר באותו נושא. 

 

האם זה נכון שאם "זה לא שבור לא צריך לתקן"? 

 

רבים מכירים את הפתגם באנגלית: If it is not broken dont fix it. הבעיה היא שלא תמיד יודעים האם זה שבור? 

יש מצבים שזה שבור ולא מרגישים בזה. יש מצבים שזה לא שבור אבל עדיין אפשר לתקן ולהרוויח מזה. 

מצב של Crisis הוא קטליזטור של חשיבה מחוץ לקופסה. חשיבה מחוץ לקופסה עשויה להביא לשיפורים ולשינויים, שיישארו איתנו גם אחרי המשבר. 

מאותו ראיון בדה-מרקר אביא דוגמה אחת. נחום בלס טוען שניתן על מנת להתמודד עם משבר הקורונה לצמצם את מספר שעות הלימוד בבתי הספר. צמצום כזה יכול לאפשר שימושים אחרים במשאבים שמשתחררים, למשל שעות הוראה של מורים מוסמכים. 

הנתונים שהוא מביא ותומכים בטענתו הם שבתי ספר יסודיים בישראל לומדים 18% יותר שעות ממוצע השעות במדינות ה-OECD. דווקא במדינות מצטיינות בחינוך כמו פינלנד, דרום קוריאה ואסטוניה לומדים פחות שעות. בישראל לומדים 50% יותר שעות.