האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה?

 

 בפוסטים קודמים הצגתי תסריטים שונים של מגפת הקורונה. תסריט הקיצון של ה-Worst Case היה השפעת הספרדית. 

מגפה עולמית של 4 גלים בשנים 1918-1920 ממנה מתו בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם. נדבקו בה 500 מיליון בני אדם. כשליש מאוכלוסיית העולם. 

למרות האופטימיות הזהירה בגלל תחילת החיסונים  הדפוסים של הקורונה מתחילים להזכיר את השפעת הספרדית.  

הגלים של השפעת הספרדית

הגל השני של השפעת הספרדית היה חמור יותר מהגל הראשון. הגל השלישי חמור פחות מהגל השני אבל חמור יותר מהראשון. הגל הרביעי היה הרבה פחות משמעותי.

הגלים של הקורונה

הגל הראשון היה עד סוף חודש מאי. האם מה שהיה מאז ועד היום הוא הגל השני או אולי היו מספר חודשים של ירידה בעוצמת המגפה שהם הגל השני ועכשיו אנחנו בגל השלישי, שעוצמתו כנראה גדולה מעומת הגל הראשון? 

לא בטוח שיש תשובה ברורה לשאלה הזו. 

השאלה שבכותרת רלוונטית יותר תחת ההנחה שאנחנו בעיצומו של הגל השלישי. 

ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק

יש כמה הבדלים משמעותיים בין המגפה הספרדית לפני 100 שנים לבין מגפת הקורונה הנוכחית. 

התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה

התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה הביאה ליצור חיסונים בפרק זמן קצר מהצפוי. לא היו חיסונים לשפעת הספרדית. 

האוכלוסייה הנפגעת

בשפעת הספרדית שיעור המתים הצעירים והבריאים היה גבוה. בקורונה מרבית המתים הם מאוכלוסיות בסיכון.

העולם הגלובלי

לפני 100 שנה מיעטו לסוע ממקום למקום. אם באזור מסוים נפסקה המחלה הסיכוי להתחדשותה היה קטן. בעולם הגלובלי של היום המגפה עוברת בקלות ממקום למקום ביחד עם הטסים והנוסעים.

 אנה פנינו מועדות?

האופטימיות הזהירה עם תחילת החיסונים היא על דגש של זהירה. מרבית המומחים מדברים על תקופה ארוכה עם מגבלות קורונה. 

האם החיסונים יתבררו כאפקטיביים וכארוכי טווח? ייתכן שהתקופה הזו תתקצר. 

בעולם הגלובלי שבו אנו חיים עשוי לצוץ גל שלישי או רביעי. אין די בחיסון של מרבית האוכלוסייה בארצות מפותחות. צריך לבחון גם את המצב בארצות פחות עשירות ופחות מפותחות, שבהן לא יתחסנו כל כך מהר.

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים ניתחתי את סיכוני הקורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis. 

תוצאות מרשימות של ניסויים בחיסוני קורונה של שלוש חברות, ואישור ראשון של חיסון של חברת Pfizer על ידי ה-FDA, מחייבים את עדכון הניתוח שלי.

בניתוחים קודמים התבססתי על מומחים, שטענו שחיסון לא יהיה זמין בהיקף גדול במשך מספר שנים. 

מסתבר  שההערכות היו פסימיות וכעבור שלושת רבעי שנה יש חיסונים מאושרים וחברות התרופות גם מסוגלות לייצר כמויות משמעותיות של תרופות אלה.

המסקנה: אופטימיות זהירה

בחרתי להציג את המסקנה לפני הניתוח. אשתמש בביטוי שכמעט כל המומחים מתארים את המצב: אופטימיות זהירה. 

שלא תפלו למלכודת אליה נפל בנימין נתניהו בחודש מאי ותחשבו שהקורונה כבר מאחורינו.
נצטרך עוד זמן רב לחיות בצל הקורונה גם אם נחוסן וגם אם החיסונים יהיו אפקטיביים לאורך זמן. 

שני תסריטים אופטימיים הם:

1. היעלמות הקורונה באופן בלתי צפוי

כפי שאירע לשפעת הספרדית בשנת 1920. אם זה יקרה מהר אז זהו תסריט ה-Best Case.

ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. 

2. תחלואה נמוכה מאוד בעקבות הצלחה מלאה של החיסונים

הצלחה פירושה חיסונים אפקטיביים לאורך זמן ללא תופעות לוואי קשות.

הצלחה פירושה גם הצלחה לוגיסטית בחיסון אוכלוסיות. 

אל תוציאו מכלל אפשרות את תסריט ה-Worst Case של השפעת הספרדית, שפירטתי בפוסטים קודמים בסדרה. להזכירכם, שליש מאוכלוסיית העולם חלו במחלה. מספר המתים הוערך בטווח של 17 מיליון עד 50 מיליון. היא הייתה בארבעה גלים במשך שנתיים.

ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. ההסתברות של תסריט זה קטנה בעקבות הצלחת הניסויים בחיסונים.

סיכונים אפשריים

בפסקה זו אתמקד בסיכונים שהופכים את האופטימיות לזהירה. עדיין רב הנסתר ביחס ל-COVID-19.

תופעות לוואי חמורות לחיסון

תוצאות הניסויים תומכות בטענה שבטווח הזמן הקצר אין תופעות משמעותיות כאלה אבל מה עם טווח הזמן הארוך? 

שמעתי השערות שההסתברות לכך נמוכה, אבל גם אם זה נכון צריך לחכות על מנת לראות האם ההשערות נכונות? 

חיסונים אפקטיביים לזמן קצר

כבר היו מקרים בהם אנשים חלו פעמיים בקורונה. העובדה שהם חלו לא חיסנה אותם מפני מחלה חוזרת. 

אותו דבר יכול להיות נכון לקבוצה חלקית קטנה של אנשים גם לגבי החיסון.

זהו מקרה קיצון. ייתכן גם מקרה שאחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים או חצי שנה נעלמת השפעת החיסון ואז צריך לחסן שוב. 

הבעיה היא שאיננו יודעים את זה ורק לאחר מספר מקרי תחלואה נגלה את זה.

מוטציות של הווירוס

שינויים גנטיים בווירוס עלולים ליצור זן חדש של ווירוס העמיד בפני החיסונים.

מדינות העולם השלישי

כשאנחנו מדברים על חיסונים אנחנו מדברים על המדינות המפותחות. מדיניות עניות לא יכולות לממן רכישת חיסונים.

המדינות המתפתחות או מדינות העולם השלישי הן גם אלה שאין להן תשתיות רפואיות סבירות ואין להן צוותים רפואיים בהיקף וברמה הנדרשים. 

חלקן מאוד צפופות, למשל: בנגלדש והשכנים שלנו ברצועת עזה. 

הצירוף הזה של צפיפות ומחסור בתשתיות רפואיות  עלול להביא לתחלואה גבוהה בקורונה. 

תביאו בחשבון שבמדינות כאלה עלולים להיות דיווחי חסר קיצוניים של רמת התחלואה בקורונה. במדינות כמו צפון קוריאה, אירן או תימן  בכוונה תחילה של השלטון הרוצה להסתיר את ממדי התחלואה. 

במדינות אחרות, כמו אתיופיה או אינדונזיה לא בטוח שהם מסוגלים למדוד נכון את רמת התחלואה. 

העולם הוא עולם גלובלי. הלא-מחוסנים ממדינות העולם השלישי יהיו באינטראקציות עם אנשים ממדינות שנתנו חיסונים לחלק מהתושבים. 

הקורונה תהיה איתנו לטווח של שנים בעולם השלישי ומדי פעם  תצוץ גם במדינות מפותחות אחרי סיום החיסונים.

חיסון הוא תהליך לוגיסטי מורכב

כמה זמן ייקח למדינות שקנו חיסונים לקבל את החיסונים ולחסן? לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בחיסון שנותנים אותו פעמיים בהפרשי זמן. גם במדינות מפותחות זה תהליך שעשוי לקחת חודשים. 

מתנגדי חיסונים

גם אם תהיה אופציה  להתחסן יהיו כאלה שיסרבו או מטעמים של דחייה עד שיתברר מה קרה למחוסנים בקרב האוכלוסייה או, וזה בעייתי יותר, מתנגדים אידיאולוגיים לחיסונים.

האם הם ימשיכו להפיץ את הווירוס, כפי שקרה כבר בכמה מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם המפותח?

המשבר הכלכלי

אסור לשכוח שגם במקרה של התסריט האופטימי ביותר בהקשר של מחלת הקורונה, המשבר הכלכלי החמור לא ייפתר והוא צפוי ללוות אותנו במשך כמה שנים.

המשבר הכלכלי הוא בכמה רמות שיש ביניהן תלויות:

1. הרמה העולמית

2. רמה של מדינות

כמעט כולן. טאיוואן נראית כאילו המשבר הכלכלי לא השפיע עליה.  יכול להיות שיש גם מדינות נוספות שאני לא יודע עליהן.

יכול להיות שבעוד שנה או יותר גם כלכלת טאיוואן תושפע מהמשבר הכלכלי במדינות אחרות.

3. רמה של חברות ועסקים

4. רמה של ארגונים ציבוריים וארגוני מגזר שלישי

5. רמה של כלכלת משפחות ויחידים

פוסטים קודמים לניתוח סיכוני הקורונה

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת הקורונה: Scenario Analsysis 

קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis

ההרצאה שלי על ניהול משברים

 

אני מרצה במתנ"ס גבעת משואה בהתאם למגבלות הקורונה

היום (9.12.20) הרציתי בפעם הראשונה הרצאת העשרה על ניהול משברים. ההרצאה התקיימה במתנ"ס בשכונת גבעת משואה בירושלים.

ההרצאה התקיימה מחוץ למבנה תוך שמירה על ריחוק חברתי בהתאם לתקנות משרד הבריאות בימי קורונה.

את ההרצאה בניתי על בסיס של חצי יום עיון על Crisis Management  שהכנתי עבור ארגונים המעוניינים בהרצאה מקצועית על הנושא.

המעוניינים לראות את מצגת ההרצאה שלי יכולים לעשות זאת בקישור הבא: ניהול משברים

צרות באות בצרורות

 

"צרות באות בצרורות". גם משברים. כאשר מתרחש אירוע משבר אחד קורים גם אירועי משבר נוספים. עשוי להיות ביניהם קשר תוצאתי: משבר אחד מוביל, לגבי חלק מהנפגעים, גם למשברים נוספים.

המשמעות היא, כמובן, שבטיפול במשברים צריך לשים לב גם למשברים נלווים ולנסות להבין את ההשלכות של טיפול במשבר אחד על משברים אחרים המתרחשים ביחד איתו.

בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה ראינו שרשרת של שלושה אירועים משבריים: רעידת אדמה, צונאמי ודליפה קשה של כור אטומי. כמובן שהיו גם משברים אישיים לאנשים שאיבדו בני משפחה או נפצעו. היו גם משברים אישיים לאנשים שאיבדו את רכושם או נאלצו לפנות את בתיהם.  

בפוסט להתכונן לאירוע אסון, תיארתי את רעידת האדמה באיזמיט שבתורכיה. נהרגו בה כמעט 18,000 בני אדם. רבים נפצעו.

כמובן שהיו משברים אישיים לקרובי משפחה ולאנשים שאיבדו את בתיהם ואת רכושם. ממדי האסון גדלו בחורף. כ-2,000 מאלה שנותרו ללא קורת גג מתו מקור בחורף.

משבר הקורונה

משבר הקורונה בארץ ובעולם הוא דוגמה למשברים רבים המעצימים זה את זה. בפוסט קודם התייחסתי לריבוי המשברים ולזיקה ביניהם. 

נדמה לי שלא מיציתי בו את כל המשברים שנוצרו. כמובן, שהשניים הנמצאים במוקד הם המשבר הבריאותי הישיר והמשבר הכלכלי, אבל מדי פעם אני נתקל במשברים נוספים: 

1. אלימות במשפחה, גירושים, אלימות מחוץ למשפחה 

2. דיכאונות, התאבדויות, חסכים רגשיים המקשים על התפתחות ילדים, בדידות של אזרחים וותיקים בדיור מוגן או בביתם, 

3. בריאות שאינה קשורה ישירות בקורונה
השמנה, פגיעה בבריאות בגלל אי-ביצוע בדיקות תקופתיות, פגיעה בבריאות בגלל חשש לטפל בבתי חולים שבהם יש חולי קורונה או בגלל העומס על המערכות הרפואיות, הדוחה טיפולים לא דחופים וכיו"ב

4. פגיעה מתמשכת עתידית בקריירה של צעירים

ראו: העיתוי והסיכוי: תחילת קריירה בזמן משבר הקורונה.

5. הקטנה התמיכה בקבוצות אוכלוסייה חלשות

החלשים נפגעים יותר. הממשלה אינה מקצה מספיק משאבים לטיפול בהם. זה החמיר עקב המשבר. מי שניסו לטפל בזה הן עמותות, שרבות מהן עושות עבודת קודש בעזרה לאנשים במצוקה. 

העמותות מבוססות על תרומות ועל התנדבות. התרומות פחתו משמעותית. אין מדובר רק בתרומות כספיות. כך למשל, יש גם תרומות של מזון עודף ממסעדות, שפחתו עקב הנסיבות.

אין לי ספק, שנוצרו גם משברים נוספים, שלא ציינתי בפסקה זו. לא בטוח שאני מודע כרגע לכל המשברים המתרחשים בגלוי או מתחת לפני השטח. 

להשלכות של ריבוי משברים והשפעות גומלין ביניהן אתייחס בפירוט בפוסט, שיעסוק באופן הטיפול במשבר בעת התרחשותו.