יום ראשון, 31 בדצמבר 2023

פיתרון לסיכון של מעבר בין קופות חולים



בפוסטים קודמים התייחסתי לשני סיכונים בהקשר של קופות חולים:

1. סיכונים במעבר בין קופות חולים

2. חוסר אפשרות גישה של רופא למידע שמטופל מעלה לאתר קופת חולים 

הסיכון הראשון נראה כסיכון כללי. בסיכון השני נתקלתי בקופת חולים "מכבי". איני יודע האם הוא קיים גם בקופות חולים אחרות. 

הבוקר (31.12.23) נאלצתי להגיע לבדיקה במרפאה ביית חולים "הדסה". 

את כל המידע הרלוונטי לעילת הביקור שלי המצוי בקופת חולים מכבי הדפסתי על מנת שהרופאה תוכל להשתמש בו. 

הנחתי שאין לה גישה למידע הנמצא באתר האינטרנט של הקופה. 

התברר לי שיש יישום ממוחשב המאפשר לרופא/ה בבית חולים לגשת למידע שבקופת חולים בתנאי שהאדם אליו מתייחס החומר מגיע לבדיקה אצלו/ה.

עבודת הדפסת החומר הרלוונטי שעשיתי הייתה מיותרת. 

במהלך הביקור התברר לי שלרופאה יש גישה גם למידע הרפואי שלי בקופת חולים מאוחדת ממנה עברתי לפני לא מעט שנים לקופת חולים מכבי. 

גישה כזו פותרת גם את הנושא של רציפות המידע הרפואי במעבר בין קופות חולים, שלא היה פתיר באופן פשוט כשעברתי מקופת חולים אחת לאחרת. 

זאת הבעיה אליה התייחסתי בפוסט הראשון המצוין לעיל. 

היישום פותר גם באופן חלקי את הבעיה השנייה שהצגתי.   

הוא לא פותר למשל את הבעיה שרופאת המשפחה שלי אינה מורשית לראות נתוני בדיקות לחץ דם שעשיתי לעצמי בבית והעלתי לאתר הקופה.


בעיות אפשריות


1. האם גם לרופאים בקופה הנוכחית יש גישה באמצעות היישום למידע רפואי של לקוח מהתקופה בה היה בקופת חולים קודמת?

אני מניח שהתשובה חיובית. אם היא שלילית, הבעיה לא נפתרה באופן מלא.


2. אבטחת המידע

מדובר במידע רגיש במיוחד. יש צורך באבטחת מידע מתאימה.


יום שבת, 30 בדצמבר 2023

"ליפול ברשת": עוקץ רוסי

 


כבר עסקתי בבלוג זה בעוקץ ניגרי

עוקץ רוסי הוא חדש יותר ומתוחכם יותר. הוא מכוון בעיקר כלפי דוברי רוסית. 

העוקץ מתאפיין בהתחזות לגורם אחר בדרך כלל למשטרת ישראל. 

ההתחזות היא באמצעות שימוש במספר טלפון שהוא כביכול טלפון משטרתי. 

העבריין מספר שהוא עובד עם המשטרה וגורמים פליליים או גורמים עוינים השתלטו על הטלפון של הקורבן והם מושכים ממנו כסף. 

כשהקורבן אינו מאמין הם מעבירים אותו לטלפון שמספרו 100 (כך הוא מפיע על הצג של הטלפון של הקורבן). 

השיחה היא שיחת וידאו וניתן לראות אדם לבוש מדים של קצין משטרה. 

הוא כמובן אינו קצין משטרה, אלא עבריין שותף. הקצין כביכול מאשר את דברי שותפו ומזהיר את הקורבן שזו עבירה פלילית. 

בדרך כלל הקורבן מתרצה ונותן לעבריין את פרטי חשבון הבנק שלו כולל שם משתמש וסיסמה. 

במקרים שהקורבן אינו מתרצה מפעילים עליו לחצים ומאיימים עליו.


Spoofing


הגדרה אינטרנטית באנגלית של Spoofing: 

Spoofing is a type of scam in which a criminal disguises an email address, display name, phone number, text message, or website URL to convince a target that they are interacting with a known, trusted source.

בדרך כלל מדובר במספר טלפון. יש שימוש לגיטימי לטכניקה הזו.

השימוש הלגיטימי הוא על ידי ארגונים שרוצים לתת מספר טלפון אחד ללקוחות ולפונים פוטנציאליים. 

הטכניקה מאפשרת לכל הטלפונים של מענה לקוחות להראות כמו מספר טלפון יחיד.


מאפייני הקורבנות הפוטנציאליים


1. דוברי רוסית 

אנשים שחיו בעבר בברית המועצות הקומוניסטית מפחדים משוטרים. 

בארץ המוצא שלהם היה סביר מאוד לפחד ממשטרה ומשוטרים. 


2. אנשים קשישים

קשישים מועדים יותר מאחרים ליפול קורבן לתרמיות. אם הם כבר לא במצב מנטלי טוב, קשה להם יותר מאחרים לעמוד בלחצים.

קראו למשל את הפוסט הבא:

קשישים: לכבד או לנצל חולשה?   


קראו גם את המאמר ב-BBC: 

3. לפעמים מדובר באנשים שעלו לארץ בגיל מאוחר ולא ממש מכירים את דפוסי ההתנהלות המקובלים בארץ. 
כך למשל, הם יפחדו להתלונן במשטרה.

מה צריכים לעשות קורבנות פוטנציאליים?


1. להיות מודעים לסיכונים.

מודעות היא אולי הדבר החשוב ביותר.

לפיכך, לא להאמין למתחזים ולא לתת להם פרטי חשבון בנק.


2. לערב מיד בן משפחה צעיר שמועד פחות "ליפול ברשת". 


3. לערב את המשטרה.

או בפנייה ישירה או עדיף באמצעות פנייה של בן משפחה צעיר דובר עברית. 


4. קשיש או קשישה שכבר אינם במיטבם צריכים לדעת שכשלוחצים אותם אחת הדרכים היא להגיד שהם אינם מבצעים שום דבר בחשבון הבנק שלהם ללא הוראה של בן משפחה צעיר ואסרטיבי. 

הם יכולים לתת לנוכלים את הטלפון של אותו בן משפחה ולהגיד להם שיפנו רק אליו. 

מניסיון אישי שלי ראיתי שקרובת משפחה בגיל 90 רומתה כשלא עמדה בלחצים (במקרה זה לא מדובר בעוקץ רוסי).

ברגע שאני ובני משפחה צעירים התערבנו עמותות מפופקות ובתי עסק לא ראויים נרתעו והחזירו את השלל.



 

יום שבת, 2 בדצמבר 2023

תם עידן נתניהו

 





ב-7 באוקטובר 2023 תם עידן נתניהו בפוליטיקה הישראלית. 

בלוג זה עוסק בניהול סיכונים ובניהול משברים ולכן בפוסט זה אתיחס לנושא מזוית שבה עוסק הבלוג. 

כשעוסקים בניהול סיכונים ובניהול משברים חשוב לציין: מזוית של מי?

בהקשר זה מדובר מזוית של אזרחי מדינת ישראל.


המובן מאליו


אירועי אוקטובר 2023 הם המשבר החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

בניסוח אחר: אירועי אוקטובר 2023 הם האסון החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

מי שעומד בראש המערכת אחראי על האסון שאירע, ללא קשר לתפקוד שלו לפני תחילת המשבר ואחרי תחילת המשבר.

מי שעומד בראש המערכת הוא ראש הממשלה.

בנימין נתניהו היה ראש הממשלה ביום הנורא הזה. 

בנימין נתניהו אינו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה

אגב, בנימין נתניהו אמר זאת באופן חד, צלול ונכון בעדותו בפני ועדת וינוגרד. הוא אמר שראש הממשלה הוא זה הנושא באחריות המלאה ותפקידם של שר הביטחון והדרגים המקצועיים שולי.  

ועדת וינוגרד חקרה את אירועי מלחמת לבנון השנייה בתקופה בה אהוד אולמרט היה ראש ממשלה ובנימין נתניהו ראש האופיזציה. 


תזכורת קצרה על מה שהיה בעבר


מאז שהחלו חקירות פליליות נגד בנימין נתניהו, כשכיהן כראש ממשלה, הוא הציב שתי מטרות אסטרטגיות למדינת ישראל:

1. המשך כהונתו כראש ממשלה

2. הפסקת החקירות נגדו.

המטרות האישיות של מר נתניהו אינן אינן מטרות של אזרחי מדינת ישראל.

החל מתחילת החקירות נגדו הנזק שגרם כראש ממשלה עלה על תרומתו למדינה. 


החלטה על הגשת כתבי אישום

כשהוחלט להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, ראש האופיזציה בנימין נתניהו אמר באופן חד וברור דברים נכונים. 

לדבריו, ראש ממשלה לא יכול לכהן בתפקידו תחת כתבי אישום כי כתבי האישום עלולים להשפיע על קבלת ההחלטות שלו (הניסוח שלי. הניסוח של נתניהו ארוך יותר ויפה יותר). 

כשראש הממשלה נגדו הוחלט להגיש כתבי אישום היה נתניהו, הוא שינה את דעתו וחשב שהוא יכול להמשיך בתפקידו.


מערכות בחירות רבות במשך תקופה קצרה

מאפריל 2019 התקיימו במדינת ישראל חמש מערכות בחירות. 

התדירות הגבוהה של מערכות הבחירות נבעו מקושי להקים ממשלה יציבה.

כולן נבעו מההתעקשות של בנימין נתניהו להמשיך להיות מועמד לראשות הממשלה חרף החלטה על הגשת כתבי אישום חמורים נגדו וחרף תחילת המשפטים בהם היה נאשם.

כשבראש הליכוד היה עומד מישהו שמקיים הסכמים ואינו נאשם בפלילים ניתן היה להקים ממשלת אחדות.

למותר לציין שממשלות קצרות טווח מתקשות לממש תוכניות מתמשכות והתוצאה הייתה נזקים כלכליים, ביטחוניים ואחרים שהיה ניתן להימנע מהם.


ממשלה בראשות נתניהו בשנת 2022

אחרי הבחירות ב-1 בנובמבר בשנת 2022 הצליח בינימין נתניהו להקים ממשלה בה חברים 64 חברי כנסת.

זאת ממשלה שתיזכר בהיסטוריה כממשלה המסוכנת ביותר והגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

נתניהו, המונע מהחשש להרשעה במשפטים שלו ומהרצון להיות ראש ממשלה לכל ימי חייו, פעל באופן הכי גרוע שאפשרי. 

הוא בחר חברי כנסת ושרים בליכוד על בסיס של נאמנות ולא על בסיס של כישורים. 

כמובן שכשהשאיפה היא להיות ראש ממשלה לכל החיים, מנסים להרחיק את האנשים היותר מוצלחים משום שהם עשויים בעתיד לנסות להתמודד על תפקיד ראש הממשלה. 

במקביל נכנע לדרישות שותפים קואליציונים. 


תרבות השקר


הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו אימצה את תרבות השקר.

מה זו תרבות שקר?

כל מה שקיים במציאות ומתאים לאג'נדה של הממשלה (מה שהממשלה הזו רוצה לעשות) הוא מציאות.

כל מה שקיים במציאות ולא מתאים למה שהממשלה הזו רוצה לעשות אינו מציאות.

אם משהו שקיים במציאות אינו מציאות, אז הוא המצאה של מישהו מתוך כוונות לפגוע בממשלה ובאזרחי ישראל.  

הוא המצאה של אנשים בעלי תפיסות ערכיות ו/או פוליטיות שונות, אם הם בתוך מדינת ישראל.

הוא נובע מאנטישמיות אם הוא נאמר על ידי מישהו במדינה אחרת.

שתי דוגמאות:

1. הרעה במצבה הכלכלי של מדינת ישראל בגלל ההפיכה המשטרית (הרפורמה המשפטית)  

קראו את הפוסט: מדוע הורע מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ב-24.7.2023? 

ההפיכה המשטרית הרעה את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל וזה בא לידי ביטוי בדוח תקופתי של חברות דירוג האשראי. מר נתניהו ושר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ התיצבו לפני מצלמות הטלוויזיה ואמרו שמצבה הכלכלי של ישראל לא הורע. 

מר נתניהו לא אמר אמת ביודעין. אין להוציא מכלל אפשרות שמר סמוטריץ אמר את מה שאמר מתוך בורות כלכלית.


2. סיכון למלחמה 

באופן טרגי התממש הסיכון הזה ב-7 באוקטובר. 

יש לי מושג קלוש בנושאים צבאיים. אבל כשביום אחד שמעתי את אלוף (במיל.) טל רוסו ואת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט אומרים (באופן בלתי תלוי), שהם לא מודאגים משום שהם לא זוכרים קתופה עם כל כך הרבה התראות ביטחוניות הבנתי. 

התוצאה הייתה הפוסט הבא: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון.

לטובת מי שלא שם לב הפוסט נכתב ב-12 ביולי!!!. 

אני לא גאון. כל בר דעת ששמע את מה שאני שמעתי וחיבר לזה את המשבר הפנימי במדינת ישראל, היה מבין שיש סיכון חמור למלחמה ו/או פעולות טרור היה מבין את זה בדיוק כמוני. 

נתניהו ומרבית חברי ממשלתו בחרו להכחיש גם את הסיכון הזה. 

יואב גלנט פוטר מתפקיד שר הביטחון בגלל שלא היה שותף להכחשה. 

שני שרים בלבד באו לפגישה עם שני אלופים בצה"ל שבאו לעדכן ולהתריע. 

חלק מהשרים בחרו להאשים את השליחים: האלופים לא בסדר והרמטכ"ל הרצי הלוי לא בסדר. 

היו חברי כנסת מהליכוד שאמרו שכל ראשי השב"כ לשעבר הם שמאלנים ורק אבי דיכטר פועל עניינית. 

אגב, בנימין נתניהו קיבל התראות גם ממקורות שלי ולאזרח ממוצע אחר אין גישה אליהם.

למשל, על פי העיתונות שני מכתבים מראש חטיבת המחקר של אמ"ן. כנראה גם אזהרה ספציפית, משר מצרי בהקשר של מתקפה של חמאס.


מה-7 באוקטובר 2023 ועד היום


1. הנושא החשוב ביותר בראייה של נתניהו: שמירת תפקידו וממשלתו אחרי המלחמה.

ההתנהלות של נתניהו ואחרים בממשלתו אחרי האסון הנורא הייתה כאילו לא קרה דבר: המשך העברת כספים קואליציונים, הימנעות ממשלת אחדות לאומית, הימנעות מפיטורי סמוטריץ ובן גביר ועוד.


2. התעלמות מהאנשים שנפגעו בעוטף עזה ובמקומות נוספים גם בהיבט האישי וגם בהיבט של סיוע של המדינה.


3. החזרת החטופים לא הוגדרה על ידי נתניהו וחבריו לממשלה כמטרה

היא התווספה בשלב יותר מאוחר רק בגלל לחצים. אחרי שהמשפחות התארגנו. 

אחרי שאנשים רבים, ביניהם כאלה שכיהנו בעבר בתפקידים בכירים בזרועות הביטחון אמרו את זה באופן חד וברור והיו מוכנים לשחרר מחבלים עם דם על הידים תמורת חטופים.


4. הימנעות מקבלת אחריות

דנתי בדבר המרכזי והחשוב הזה בפסקה הראשונה של פוסט זה.



נדרש ראש ממשלה חדש באופן מידי


הכותרת של פסקה זו היא השורה התחתונה. 

האיש הזה לא יכול להמשיך לכהן בתפקיד ראש ממשלה משום שהוא מהווה סיכון גדול למדינת ישראל. 

רוב אזרחי ישראל אינם מאמינים לו ואינם סומכים עליו.

רוב מנהיגי מדינות המערב, שלא לומר כל, אינם מאמינים לו.

מנהלי חברות אינם מאמינים לו. מנכ"ל אחת מחברות דירוג האשראי כבר אמר את זה באופן חד וברור. 


בזמן המשבר הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, אזרחי המדינה זקוקים לראש ממשלה אחראי במשרה מלאה.

לא לראש ממשלה שדעתו מוסחת מכתבי האישום שלו ומהניסיונות שלו להימנע מקבלת אחריות על האסון הנורא שהוא אחראי לו יותר מכל אחד אחר במדינה. 






 










יום ראשון, 12 בנובמבר 2023

מדינת ישראל: האם ההתמודדות עם הסיכון בנימין נתניהו תהיה באמצעות התפטרות?

 


מי שקרא פוסטים בבלוג הזה, הבין שבנימין נתניהו בתפקיד ראש ממשלה מהווה סיכון ברמה גבוהה למדינת ישראל ולאזרחיה. 

קראו למשל: ראש ממשלה שאינו מנהל את הסיכונים של המדינה הוא סיכון גדול

האמת היא שאירועי ה-7 באוקטובר מייתרים את קריאת הפוסטם בבלוג הזה: נתניהו אחראי לאירוע האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ולכן מהווה סיכון ברמה גבוהה לאזרחי מדינת ישראל.


איך מתמודדים עם סיכונים?


בוחרים באיסטרטגיה אחת או יותר לניהול סיכונים ומנסים לפעול לפיה. 

הפעולה המעשית מתורגמת לבחירת Controls ולניסיון ממשי ליישמם. 


בהקשר של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, האיסטרטגיה הטובה ביותר היא Avoidance. במילים אחרות הימנעות ממצב בו בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה. 


ה-Control הטוב ביותר הוא הודאה של מר נתניהו באחריותו לאסון והודעה ברורה שלו (כולל תאריך בטווח זמן של עד סוף שנת 2023) שהוא מתפטר מתפקידו. 

אלא שלא תמיד ה-Control הכי טוב ניתן למימוש.


אם נאמין למאמר שפרסם איתן אבריאל בעיתון דה מרקר של היום (12.11.23), מחקרים מדעיים מצביעים על זה שמר נתניהו לא יתפטר. 


תמצית המאמר של אבריאל


לקריאת המאמר המלא לחצו: מעגל הקסם הדיקטטורי: המודל האקדמי שמסביר מדוע נתניהו לא ילך מרצון.


המודל של קאושיק באסו

אבריאל מתאר מאמר אקדמי של הכלכלן קאושיק באסו מאוניברסיטת קורנל. באסו היה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי בשנים 2012-2016.

על פי המודל, מנהיגים חזקים ובמיוחד דיקטטורים, מעוניינים להמשיך בתפקידם כמעט בכל מחיר. בכל פעם הם חורגים יותר ויותר מהחוק על מנת להבטיח את המשך שלטונם. 

ככל שהם חורגים יותר ויותר מהחוק גדל הפחד שלהם להיענש על החריגות הללו. על מנת להימנע מעונש הם נצמדים לכיסא. 

זהו מעגל רע. משום שהחריגות מתרבות ונעשות חמורות יותר ויותר.

על פי מודל זה נתניהו לא יתפטר מרצונו.


המודל של בראנקו מילנוביץ


גם ברנקו מילנוביץ הוא כלכלן. מילנוביץ מתמחה במחקרים של אי-שיוויון.

על פי מילנוביץ, שליטים חזקים בכלל ודיקטטורים במיוחד, אינם מפחדים מעונש. מה שמניע אותם זה הרצון לשלוט לזמן בלתי מוגבל. 

על פי תפיסתו שליט כזה יסיים את תפקידו במוות במיטתו או בהדחה. בעקבות ההדחה הוא עשוי להגיע לכלא.

גם על פי מודל זה נתניהו לא יתפטר מרצונו.


אבריאל מסכם שעל פי תיאוריות אלה ההנחה הסבירה היא שנתניהו, כמו פוטין, סטלין ומוסוליני לא יפרוש מרצונו. גם אם יהרגו הרבה אזרחים. גם אם יהיו כישלונות צבאיים. גם עם הכלכלה תתמוטט.


איך מטפלים בסיכון?


אבריאל מציג שני Controls אפשריים:


1. הפסד של בנימין נתניהו בבחירות.

2.  הפגנות של מיליוני אנשים שיוצאים לרחוב לדרוש את התפטרותו בכל מחיר.

לדבריו, ניסיון ההעבר במדינות אחרות מוכיח שהפגנות כאלה השיגו התפטרות.


הדעה שלי


את דעתי שחיוני שבנימין נתניהו יפסיק להיות ראש ממשלת ישראל במועד מוקדם ככל האפשר כבר הבעתי יותר מפעם אחת.

האפשרות הראשונה של הפסד של בנימין נתניהו בבחירות אינה סבירה. 
לא משום שלו היו מתקיימות בחירות דמוקרטיות הוא היה נבחר
הוא לא היה נבחר, אבל מי אמר שאם הוא ישאר בשלטון יהיו בחירות בכלל ובחירות דמוקרטיות בפרט? 

אם המודלים שהציג אבריאל תואמים את המציאות, אז אדם שאובדן חיי אדם והתרסקות הכלכלה לא יהווה עבורו סיבה לוותר על שלטונו, יימנע גם מבחירות דמוקרטיות שבהן הוא עלול להפסיד.

פרופ' יובל נוח הררי אמר, שלא כדאי שנשלה את עצמנו, אם הממשלה הזו תהיה בשלטון עד סוף הקדנציה לא יהיו בחירות.

אני מאוד מעריך את פרופ' הררי וחולק עליו באופן חלקי. לו היה מוסיף את המילה דמוקרטיות למילה בחירות הייתי מקבל את דעתו. 

בפוסט: סיכונים לדמוקרטיה הישראלית: האם אנחנו בדרך לונצואלה 2? אני מציג תסריטים של בחירות לא דמוקרטיות על פי פרופ' אריקה פרננדז.
הקריירה של פרופ' פרננדז באוניברסיטת מישיגן התמקדה במחקר של פוליטיקה ברודנויות. בשנים האחרונות היא עוסקת בהידרדרות של דמוקרטיות לרודנויות. 

אם רוצים להימנע מאובדן מדינת ישראל בגלל שלטון נוסף של נתניהו, נותרה רק הדרך השנייה שמציג אבריאל. 
משהו כמו ההפגנות נגד גולדה מאיר בשנת 1974, אחרי שנבחרה בבחירות דמוקרטיות אחרי מלחמת יום הכיפורים רק בעוצמה גדולה יותר.


יום שבת, 4 בנובמבר 2023

אופס טעיתי: בהקשר של ההתייחסות לחמאס נתניהו לא נכנע לבן גביר וסמוטריץ.

בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאה: :CC BY-SA 3.0 

 צולם ב- ‏1 בפברואר 2023‏



על פי ההשערה אחד ההסברים לקונספציה  של חיזוק החמאס החלשת הרשות הפלשתינאית על ידי ממשלת נתניהו, הייתה כניעה שלו לאיתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ.
אני מתנצל בפני מר נתניהו, קרוב לוודאי שבנושא הזה הוא לא נכנע לבן-גביר ולסמוטריץ.

על פי המאמר של אורי בן יוסף במוסף הארץ (3.11.23) נתניהו עצמו ראה בהסדר עם הרשות הפלשתינאית איום על מדינת ישראל ולכן החל משנת 2006 ועד שנת 2023 חיזק את החמאס וניסה להחליש את הרשות הפלשתינאית. 

השורה התחתונה


לא רק שלא טעיתי במסקנה שנתניהו הוא האשם במחדל, אפילו נטיתי לו חסד.
נתניהו יותר אשם במחדל ממה שחשבתי. 

האיש מהווה סיכון ביטחוני גדול למדינת ישראל וחייב להתפטר בהקדם.
צריך לקצוב את ימיו בתפקיד. לכל היאוחר ב-1 בינואר 2024 האיש כבר לא יכול להיות ראש ממשלה בישראל.

יום שבת, 28 באוקטובר 2023

לא אחראי. כן אחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל

 

בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאה: :CC BY-SA 3.0
זכויות יוצרים: אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית 

                                                             צולם ב-1 בפברואר 2023
 


בנימין נתניהו הוא אדם חסר אחריות. הוא האחראי לאסון הנורא שאירע ב-7 באוקטובר 2023. 


מדוע הוא אחראי לאסון? 

כי תמיד מי שעומד בראש המערכת הוא האחראי. 

ראש ממשלה עומד בראש המערכת. 

לצערי, בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל ולכן נושא במלוא האחריות. 

אחרי אסון כזה גם אם מי שעומד בראש המערכת פעל באופן מיטבי והוא נקי מכל רבב עליו להתפטר.

כפי שתבינו בהמשך פוסט זה, או יכולתם להבין מקריאת פוסטים קודמים בבלוג זה, במשך מספר חודשים לא קטן, בנימין נתניהו היה רחוק מאוד מלהיות חסר כל רבב שפעל באופן מיטבי.

דוגמה לאיך צריך להתנהג מי שעומד בראש מערכת?  נתן שר הבריאות של צרפת, לפני מספר שנים רב. 

אף אחד לא חשד בשר שהוא אחראי אישית. 

בבנק הדם לקחו דם גם מאנשים, שבדיעבד התברר שהם חולי או נשאי איידס. 

הם הזה ניתן כעירוי לחולים. חלקם חלו באיידס וחלקם הפכו לנשאים. השר התפטר מיד. 


שחיתות, שקרים ושיקולים אישיים ולא ענייניים


במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית הפך בנימין נתניהו את מה שכתוב בכותרת הפיסקה הזו לנורמה. כשהעובדות לא התאימו לרצונות של נתניהו הוא ואחרים טענו, שהן לא נכונות אלא הן מניפולציה פוליטית. 

זה קרה כל כך הרבה עד שחלק מהשרים וחברי הכנסת האמינו שהמציאות המדומה הזו היא המציאות. 

נתניהו ושריו התעלמו מאזהרות ביטחוניות. לפעמים אפילו לא טרחו לשמוע אותן. 

רק שני שרים הגיעו לפגישה שנקבעה מראש עם שני אלופים בצה"ל שנשלחו לעדכן שרים במצב הביטחוני. 

התפיסה הייתה לא עניינית. עושים מה שטוב אישית לנתניהו. עושים מה שטוב אישית לחברי קואליציה אחרים. עושים מה שמתאים לקבוצות אינטרסים צרות המקורבות לצלחת. 

נתניהו הוא אלוף בהטלת אשמה על כישלונות שלו על אחרים. אז או שכישלונות קשים תוארו כהצלחות אדירת או שנמצאו אשמים שלא היה להם יד ורגל בכישלון. לפעמים ערבבו בין השניים.

הכחשת המציאות הזו חילחלה גם לדרגים ביטחוניים,  שכל הזמן הושמצו על ידי שרים וחברי כנסת מהקואליציה על לא עוול בכפם. 

זה בוודאי תרם להפתעה של ה-7 באוקטובר.

נתניהו הוא האשם העיקרי בכך. 

אלה במערכת הביטחון שנתנו לנורמות הלא ראויות של נתניהו וחבריו להשפיע על שיקול דעתם, אחראים על הטעויות שלהם. 

בשונה מנתניהו, הם כבר לקחו אחריות.



שיקולים אישיים לפני הכל


נתניהו הוא ראש ממשלה מסוכן משום שהוא מנהל את הסיכונים אישיים שלו ולא את הסיכונים של מדינת ישראל

דוגמה בולטת הייתה הדחת שר הביטחון יואב גלנט על שהעז להעדיף שיקולים ביטחוניים לפני טובתו האישית של ראש הממשלה.

אגב גם במשבר הקורונה, נהג נתניהו באופן דומה. דוגמה בולטת להעדפת שיקולים אישיים היא הפעלת מערכת האיכון של השב"כ, שאינה מתאימה לצורך של זיהוי אנשים שעברו בסמוך לנשאי או חולי קורונה. 

הפתרון הנכון היה לתת למומחים טכנולגיים בצה"ל לפתח מערכת מתאימה. 

נתניהו שלל אותו משום שזה יקדם פוליטית את שר הביטחון נפתלי בנט. 

בנט פעל כפי שנדרש במצב של משבר והציע את כל המשאבים של משרד הביטחון והצבא לטובת מלחמה במגפת הקורונה. 


הרתעה שעבדה


פיטורי גלנט יצרו הרתעה. 

שרים וחכ"ים מהליכוד פחדו להביע דעה שלא תמצא חן בעיני מר נתניהו. 

אם נתניהו מפטר את גלנט על רקע של דאגה של גלנט לביטחון מדינת ישראל, הרבה יותר קל לפטר אותם על כל אמירה או מעשה שלא יראה לבוס.

כמה חבל שזה לא הרתיע את סמוטריץ ואת בן גביר.

כמה חבל שאת החמאס זה לא הרתיע. 


את התוצאה רואים גם בזמן המלחמה. שרי הליכוד משותקים ואינם תורמים דבר. 

יש הרבה אנשים טובים במדינת ישראל. כל מתנדב שתורם משהו יותר אפקטיבי משרי הליכוד.

דבר אחד הם יודעים לעשות: לקרוא דף מסרים. 

אנחנו רואים רבים משרי הליכוד מתייצבים מול מצלמות הטלוויזיה ומסבירים, שצריכה לקום אחרי המלחמה ועדת חקירה שתעבוד כמה שנים עד שתוציא מסקנות. 

מי שהתיצב מול המצלמות (מתייחס לשני המינים) ואמר את דברי ההבל הללו חרץ גם את גורלו הפוליטי. 

גם המתייצב כמובן שותף לאחריות על המחדל, אבל בנוסף לכך הראה שהוא לא הבין את מה שהתרחש. גורלו הפוליטי של נתניהו כבר נחרץ.

אחרי המלחמה או במהלכה הוא יתפטר או יסולק מידית מהמערכת הפוליטית. הגיע הזמן להפסיק לפחד מנתניהו ולבטא דעות עצמאיות.


לא קרה דבר ב-7 באוקטובר?


האנשים במערכת הביטחון, שלקחו אחריות על חלקם במחדל יתפטרו אחרי המלחמה. 

לאחר שהנטל הכבד הזה ירד מהם, הם מתפקדים היטב בזמן המלחמה. 

נתניהו בורח מהאחריות שלו. הוא עסוק בהישרדותו האישית בפוליטיקה במקום להודות באחריותו ולהודיע שיתפטר מיד לא יאוחר מתום המלחמה. זה פוגע בתפקוד שלו.

כפי שאמר נתניהו עצמו, בצדק, בתקופה שאהוד אולמרט היה ראש ממשלה, ראש ממשלה בחקירות לא יכול לכהן בתפקידו כי הוא עסוק בחקירות שלו. 

קל וחומר, שנתניהו עצמו עם כתבי אישום פליליים חמורים לא יכול לכהן כראש ממשלה בימים כתיקונם ועוד יותר במצב של משבר.   

בזמן מלחמה לא מספיק להגיד בטלוויזיה ששמים את האינטרסים הפוליטיים והאישיים בצד ופועלים ביחד. צריך גם לעשות את זה. 


כמה דוגמאות לשיקולים אישיים ופוליטיים של נתניהו בזמן המלחמה 

1. במשרד ראש הממשלה השמידו חומרים רלוונטיים למצב הנוכחי.

2. מונתה סמנכ"לית חדשה במשרד ראש הממשלה. מקורבת לנתניהו שבעבר נפסלה. 

3. מקורב נוסף, גל הירש, מונה באיחור, לטפל בשבויים ובנעדרים. 
הירש, חסר ניסיון בתחום זה וכישורים רלוונטיים.  

4. נתניהו טרפד את צירופה של "ישראל ביתנו" לממשלת חירום על רקע של סכסוכים בעבר עם אביגדור ליברמן. 

5. נתניהו מנע את צירופה של "יש עתיד" לממשלת חירום משיקולים קואליציונים עתידיים עם פרובוקטורים קיצוניים כמו סמוטריץ ובן גביר.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, דיבר לאחרונה על הנזק שגורמים מתנחלים קיצוניים הפועלים באלימות נגד ערבים ביהודה ובשומרון.

זו רק שאלה של זמן עד שאחד משני הפרובקטורים  יעשה פרובקציה נגד ערבים או נגד העולם המוסלמי כולו בזמן מלחמה. 

6. אינו מסלק את סמוטריץ מתפקיד שר האוצר חרף הנזקים הגדולים שהוא גורם כשר אוצר בזמן המלחמה. 

7. מפעיל את השרים על מנת שינסו להסיט את האחריות על האסון ממנו לגורמים אחרים.

8. מפעיל את השרים על מנת שידרשו ועדת חקירה לטווח ארוך אחרי המלחמה. 
כמובן כלי שיודיעו על התפטרותם ובלי שידרשו שמר נתניהו יתפטר.


הקונספציה


לקונספציה השגויה יש כמה רבדים. ביניהם רובד צבאי ורובד מדיני. 

ברובד המדיני שאלת מפתח היא: איזה מהגורמים הפלשתינאים מחזקים ואיזה מחלישים? 

נתניהו בחר לחזק את החמאס ולהחליש את הרשות הפלשתינאית. 
לא מדובר רק בהעברת סכומי כסף גדולים.

ב-7 באוקטובר התברר שהקונספציה של התעלמות מסיכוני החמאס והתמקדות בהחלשת הרשות הפלשתינאית הייתה מקור מהותי לאסון.

איני יודע האם נגרר אחרי בן גביר וסמוטריץ או שהיה שותף לדעתם?
 
מזווית ראייה של בן גביר, סמוטריץ והרב גינסבורג  נקמה בגויים חשובה וטרנספר של הפלשתינאים מיהודה ושומרון הוא חלק מהתישבות שם. 
הרשות הפלשתינאית מפריעה להם. החמאס כארגון טרור רצחני נותן להם הצדקה למימוש התוכנית שלהם.

ראש השב"כ הקודם נדב ארגמן הוא אדם ערכי. הוא התנגד לשימוש במערכת האיכון של השב"כ בזמן הקורונה בנימוק של פגיעה בפרטיות. 

ארגמן רואיין באחד מערוצי הטלוויזיה והציג את תפיסתו בנושא המלחמה הנוכחית בחמאס. 
עיתונאית שאלה אותו: האם אינו חושש מועדת חקירה כשותף באחריות לקונספציה כלפי החמאס? 

ארגמן אמר שהוא לא ידבר בזמן המלחמה, אבל הוא אינו חושש וידבר אחריה.
הרושם שנוצר מדבריו הוא שהייתה גם קונספציה  שדגלה בהחלשת החמאס ובחיזוק הרש"פ. תמכו בה אנשים מהדרג הצבאי ומכוחות הביטחון.


קישורים לפוסטים קודמים



ראש ממשלה שאינו מנהל את הסיכונים של המדינה הוא סיכון גדול   





יום ראשון, 15 באוקטובר 2023

עצה של מנהל סיכונים לאזרחי ישראל בזמן מלחמה בחמאס

 


אינני מומחה בנושאי ביטחון ולכן לא אביע דעה בנושאים כמו: האם להיכנס עם כוחות רגליים לעזה? אם כן, מתי להיכנס וכיצד להיכנס?   

בכל זאת יש לי שלושה יתרונות בהשוואה לאזרח ישראלי ממוצע בנושאי קבלת החלטות. 

היתרונות האלה מאפשרים לי לייעץ בשאלה: למי מאלה שמתיימרים להיות מומחים או שהם מומחים באמת בנושא זה או בנושאים אחרים, שאינני מבין בהם, אפשר להאמין יותר ולמי להאמין פחות? 

בפוסט זה אציג את היתרונות הללו בליווי דוגמאות ואציג גם תובנה כללית שלהערכתי חשוב שתלווה אתכם כאשר אתם מגבשים דעה בשאלה זו.


היתרון הראשון: נסיון והבנה בתהליכי קבלת החלטות


כמי שלמד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון ולתואר שני בתקופה ששני מרצים שם הובילו מהפכה תפיסתית בעולם בנושאי קבלת החלטות, נחשפתי לכמה קורסים בנושאי הטיות בקבלת החלטות.

המרצים שאני מדבר עליהם הם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, שלא זכה ביחד עם כהנמן בפרס רק משום שנפטר קודם. 

בשתיים עשרה השנים האחרונות אני גם יועץ לכלכלת המשפחה. נאלצתי לרענן את הידע וההבנה שלי בנושא ההטיות בקבלת ההחלטות הנחקרות היום בכלכלה התנהגותית.

אחת ההטיות בקבלת החלטות היא הטיה רגשית. הטבח הנורא ופשעי מלחמה נוספים שביצעו מחבלי החמאס והג'יהאד האיסלאמי בתושבי עוטף עזה משפיע רגשית על כולנו.

יש כאלה שהרגש גם מוביל אותם בקבלת ההחלטות. יש כאלה שמנסים לקבל את ההחלטות באופן רציונאלי יותר ומנותק, ככל שניתן, מהפן הרגשי.

ההבחנה בין מומחים המוטים על ידי רגש וכאלה שמוטים פחות מתבטאת בכך שאלה שההחלטה שלהם רגשית רואים רק חלופה אחת. אלה שמוטים פחות בוחנים כמה חלופות.  


דוגמאות מנושאים אחרים

תוכלו למצוא לא מעט דוגמאות כאלה בבלוג שלי על כלכלת המשפחה.


דוגמה עכשווית

אחד מאינספור המומחים הצבאיים שהופיעו בשידורי הטלוויזיה היה בכיר לשעבר בארגון ביטחוני.

האיש דיבר באופן רגשי על האסון הנורא ומיד אחרי זה אמר שהוא אינו רואה שום ברירה אחרת אלא ליזום מיד מלחמה נגד החיזבאללה.

לעומתו קצין בכיר במיל שגר בצפון וגם בזמן שירותו הצבאי התמחה בגזרה הצפונית, אמר שזה יכול להתלקח למלחמה כוללת אבל עלינו לנסות להימנע מכך ככל שניתן.  

אל תאמינו לבכיר לשעבר בארגון ביטחוני שקבלת ההחלטות שלו מוטה רגשית.


היתרון השני: מומחיות בניהול סיכונים


עשיתי הרבה עבודות בנושא של ניהול סיכונים, בעיקר בתחומים של מערכות ממוחשבות (עסקתי בתחום של מחשבים וטכנולוגיית המידע יותר מארבעים שנים) ובכלכלת המשפחה


אנחנו נמצאים במשבר. ניהול משברים באופן גס ולא מדויק הוא ניהול סיכונים ברמת חומרה גבוהה במיוחד. 

את הישיבה שלי בבית בסגרים בתקופת משבר הקורונה ניצלתי ללימוד עצמאי של ניהול משברים.

האילוצים החיצוניים היו הרצון שלי להבין את המשמעויות המעשיות של הקורונה עלי אישית ועל אחרים ובקשה של מישהו שאכין קורס של חצי יום שארצה לחברה ישראלית גדולה על ניהול משברים.

יש לי קורס מוכן של חצי יום (באנגלית) והרצאות העשרה מוכנות (בעברית). 

תובנות בהקשר הנוכחי


מחדר העבודה שלי בזמן הסגרים בחרתי לנתח את משבר הקורונה בטכניקה של Scenario Analysis

גם במרכז לניהול סיכונים של אוניברסיטת קמברידג' בבריטניה עשו ניתוח כזה.
אין ספק שהם מבינים הרבה יותר ממני ושיש להם יותר אמצעים ולכן הניתוח שלהם היה מדויק בהרבה. 
היה דבר אחד משותףלהם ולי: גם הם חשבו שהטכניקה המתאימה ביותר לניתוח היא Scenario Analysis.

גם במשבר הנוכחי יש היגיון לשימוש בטכניקה הזו לניתוח.
באופן מובנה הטכניקה הזו מציגה מספר חלופות ובוחנת אותן.

תאמינו יותר למומחים המציגים כמה תסריטים אפשריים מאשר למומחים האומרים שיש רק חלופה אחת.

דוגמאות מנושאים אחרים

פעם אחת בלבד התווכחתי בנושא רפואי עם רופא. זה היה במחלקה בבית חולים. הייתה לזה סיבה טובה. 
זה אירוע נדיר. אני לא ממליץ לעשות זאת, למעט בנסיבות מיוחדות.
לא היה  ספק שאני צודק מבחינה רפואית. שני פרופסורים לרפואה באותה מחלקה אמרו שזה מה שצריך לעשות. 
רופא הרבה יותר זוטר התעקש על משהו שונה.
אבל היה עוד דבר: אני מומחה בניהול סיכונים ולרופא היותר זוטר לא היה שמץ של מושג בניהול סיכונים.

שאלתי את עצמי: מה התוצאות במקרה ששני הפרופסורים הנכבדים טועים ומה התוצאות אם הרופא הפחות נכבד טועה? 
במקרה הראשון (טעות של הפרופסורים) בהסתברות גבוהה נזק קטן. במקרה השני קטסטרופה בלתי הפיכה.  


דוגמה עכשווית

אציין דוגמאות של שני מומחים צבאיים המופיעים בשידורים. 
אני נוטה להאמין להם יותר מאשר לאחרים (יש גם מומחים נוספים שאני מאמין להם לא פחות). 
מדובר בשני אלופים במילואים: עמוס ידלין ותמיר היימן. שניהם היו ראשי אמ"ן ואחרי כן עסקו במחקר. 

מדוע אני מאמין להם יותר?
בכל פעם שהם מדברים הם מנתחים מספר חלופות ולא נצמדים לחלופה אחת בלבד.
בכל פעם שהם מדברים הם מתארים סיכונים  בכל חלופה אפשרית. בכל פעם שהם מדברים הם מציגים כמה תסריטים בחלופה. לא כולם בשליטה שלנו.

היתרון השלישי: יכולת להעריך אמינות של מקורות מידע


כעצמאי בתחום טכנולוגיית המידע הייתי צריך להסתמך על מקורות מהימנים על מנת לבצע ניתוחים מקצועיים שהיו חלק מעבודתי. 

הבעיה הייתה שהעלות של חלק ממקורות המידע, שידעתי שהם רציניים ומהימנים, הייתה גבוהה. גבוהה מדי עבורי.
אני עבדתי כדי לפרנס את משפחתי ולא כדי לפרנס גופים שיש להם מידע מקצועי מהימן שאני צריך. 

נאלצתי לחפש באינטרנט מקורות מידע חינמיים. חלקם היו מהימנים וחלקם לא מהימנים. 
למדתי כיצד להבחין בין מקורות מידע מהימנים יותר לבין מקורות מידע מאפיינים פחות. 

את הידע וההבנה האלה יישמתי גם בהרבה תחומים אחרים ולא רק באינטרנט. 
גם להערכת המומחים המופיעים בטלוויזיה בימים אלה.
לצערי, יהיה לי קשה לתת ביטוי פורמלי מדוייק לידע ולהבנה במסגרת הפוסט הנוכחי.

ההמלצות שלי


1. אל תאמינו למומחים המוטים רגשית.
תאמינו למומחים היכולים להקטין למינימום את השפעת הרגשות על דעתם.

2. אל תאמינו למומחים שאינם מציגים יותר מחלופה אחת.
אפשר להאמין לחלק מהממומחים המציגים מספר חלופות ומספר תסריטים.

3. אל תאמינו למומחים המתעלמים מהסיכונים בחלופה שהם ממליצים עליה.
אפשר להאמין לחלק מהממומחים המציינים את הסיכונים בחלופה הממלצת על ידם.


יום ראשון, 8 באוקטובר 2023

משבר המתקפה הרצחנית של החמאס 2023

 


מדינת ישראל ספגה אתמול (7.10.23) מכה קשה. 

ליבי עם הנרצחים, הפצועים, השבויים, בני משפחותיהם ועם אלה שחוו את המשבר על בשרם וניצלו.

בפוסט זה אנסה לשים בצד את הרגשות שלי ולהתייחס לאירוע הנורא מזוית של ניהול משברים.

כשהמשבר בעיצומו הקרבות עדיין מתנהלים זה לא הזמן לעשות ניתוח כולל ולהסיק מסקנות.

למרות זאת יש כמה נקודות שחשוב לי להעלות. 

לא אתמקד בהשוואה המוצדקת בין מלחמת יום הכיפורים לפני 50 שנה לבין המלחמה הנוכחית. זה כבר נעשה על ידי מספר כתבים ומספר פרשנים. האנלוגיה בין קונספציה מוטעית, שאננות, הפתעה ותחושה שהופקרו על ידי כאלה שהיו קרובים לחזית ברורה. 

כמובן שאין זהות מלאה בין שני המשברים הגדולים הללו.

למשבר הזה כמו לקודמו לפני 50 שנים יש כמה רבדים: מדיני, צבאי ומודיעיני. 

לא בהכרח הם בלתי תלויים זה בזה. 

בפוסט זה אתמקד ברובד המדיני.


תהליך ניהול משברים



תהליך ניהול משברים מורכב מהשלבים המופיעים בתרשים לעיל. 

חשוב לציין כי בלא מעט מקרים, כמו גם במקרה הנוכחי, משבר עלול להיות מרובה אירועי משבר בתחומים שונים.


ניהול השלבים של Risk Assessment ושל Preparedness 


בפוסט קודם בבלוג זה בחנתי את אופן הטיפול של ממשלת ישראל במכלול ארועי המשבר. 

כותרת הפוסט ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל? מבהירה שהם נוהלו באופן גרוע במיוחד.

גם הסיכון של מלחמה אפשרית לא נוהל באופן סביר. 

אירוע כמו פיטורי השר יואב גלנט על רקע של העלאת סיכונים צבאיים, על בסיס מידע מהדרגים המקצועיים בצבא, מבהיר זאת היטב.

גם ההתעלמות מאזהרות של צה"ל, השב"כ וגורמים ביטחוניים אחרים בהקשר הכללי של חשש מהתלקחות מלחמה, מבהירים זאת היטב. 

אולי שיא הזלזול היה כשרק שני שרים מהקבינט הופיעו לפגישה עם שני אלופי צה"ל, שבאו לתאר את המצב הביטחוני. 

אני רחוק מלהבין בנושאים צבאיים, אבל אני יודע להקשיב לאנשים שמבינים בנושא ויש להם אינטגריטי אישי ולהסיק מסקנות.

במקרה של סיכוני מלחמה זה בא לידי ביטוי בפוסט סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכוןשכתבתי ב-12 ביולי.


Adaptation


כשאנחנו נמצאים בשלב של ה-Response Phase לא יהיה נכון להתייחס באופן כולל לשלב שבא אחרי סיומו. 

בכל זאת יש נקודה אחת בהקשר זה שחשוב להציף כבר עכשיו. 

הנקודה הזו קשורה גם לשאלה מעשית: האם הממשלה שצריכה להתמודד עם ה-Response Phase תהיה ממשלת אחדות ללא בן גביר וסמוטריץ או ממשלה צרה עם בן גביר וסמוטריץ?


בן גביר וסמוטריץ


בן גביר וסמוטריץ מהווים סיכון גדול למדינת ישראל. 

מאז שכתבתי בדצמבר 2022 את הפוסט, שקישרתי אליו בתחילת הפסקה הזו, ההתנהלות של שניהם הוכיחה שאם טעיתי במשהו בפוסט זה היה בהערכת חסר לסיכונים שהם מהווים.

סמוטריץ הוא שר האוצר של ההתנחלויות ולא של מדינת ישראל. 
בנוסף קרא להשמיד את חווארה. 

בן גביר מנהל כל הזמן פרובקציות נגד מוסלמים וערבים והמשטרה בראשותו אינה מטפלת כראוי בפשיעה בכלל ובמשפחות הפשע בסקטור הערבי בפרט.

במצב הרגיש כלפי העולם הערבי בזמן המלחמה בחמאס, לא הם צריכים להיות ליד ההגה. אם הם יהיו שם, הם עלולים לגרום למוסלמים וערבים בעולם כלו לתמוך בחמאס.


ההקשר הכלכלי  


סמוטריץ כשר אוצר ונתניהו חלש שאינו יכול להתמודד איתו, גרמה להטיית משאבים רבים להתנחלויות. במקרים רבים על חשבון הפריפריה הנגב, עוטף עזה והגליל.

סמוטריץ אף תיאר בפומבי את החזון שלו של דירות זולות לזוגות צעירים בהתנחלויות ולא גליל ובנגב. 

אם תקראו את הפוסט שלי על יוסי אהרון, תקראו על מישהו שגם לפני כמה שנים גר בעל כורחו בסמוך להתנחלות ולא, בגליל המועדף עליו, משום שלא היה יכול להרשות לעצמו לגור בגליל מבחינה כלכלית.


ההקשר הצבאי


בממשלה הזו, בהשראת בן גביר וסמוטריץ, יש העדפה חדה של יהודה ושומרון בהקצאת משאבים. 

לא רק כלכליים גם צבאיים. 

צה"ל צריך להגן על אנשים שגרים בהתנחלויות. יש שם גם אנשים טובים, כולל כאלה שאני מכיר ואני בקשר איתם.

פחות ברור לי עד כמה הוא צריך להגן על קיצוניים,  שמתנכלים לקציני צבא וחיילים, עושים פוגרומים, עוקרים עצי זית ומרעילים בארות או חמור מזה שורפים בתים של ערבים, כולל המשפחות שגרות בהם.  

ההעדפה של יהודה ושומרון באה לידי ביטוי גם בריכוז מרבית הצבא הסדיר שם. כולל רובה של אוגדת עזה. 

מומחים צבאיים עתירי ניסיון הסבירו אתמול, שלשנע את הכוחות הסדירים מיהודה ושומרון לעוטף עזה זה תהליך מורכב הלוקח זמן. לכן רק כוחות מיוחדים הגיעו בזמן לא ארוך לעוטף עזה.

האם האסון שקרה אתמול היה מתרחש בכלל או באותו סדר גודל לולא הייתה העדפה גורפת של יהודה ושומרון ואוגדת עזה הייתה במלואה במקום שבו הייתה צריכה להיות?


הערת שוליים


כרגע אהדת העולם היא למדינת ישראל שחוותה רצח נורא של מספר רב של אזרחים. 

רשתות הטלוויזיה הזרות משדרות תמונות יותר מזעזעות מהרשתות הישראליות.

בצדק אמרו כמה פרשני טלוויזיה שחלון הזמן הזה עלול להיסגר ועל מנת לדחות את הסגירה צריך לנהל עכשיו הסברה טובה.

הסברה נכונה עשויה לדחות את סגירת חלון הזמן הזה. 

את התוצאות של הסברה לא טובה אנחנו מכירים ממשבר הקורונה בישראל.

שלב ה-Adaptation של משבר הקורונה צריך לכלול גם היערכות להסברה ראויה במשברים שבאים אחריו. 

גלית דיסטל-אטבריאן, כבר הוכיחה שהיא לא מסוגלת לעשות את זה.

בממשלת אחדות לאומית לתקופת המשבר הנוכחי או גם ללא ממשלה כזו, צריך להחליף אותה מיד במישהו שמסוגל לעשות את זה.