יום שלישי, 27 בפברואר 2024

סוביקטיביות של סיכונים רמה נוספת: הטיות בחשיבה



בפוסט התרחשות אירוע סיכון רעה? לא תמיד הסברתי שאותו אירוע סיכון הוא סוביקטיבי. הסיכון של גשם כבד לחסר בית גדול מהסיכון של אותו אירוע, אם בכלל הוא סיכון לחקלאי. 

גם במצגת שלי הסיכונים שבחיינו לא מה שחשבתם  הראתי שמשמעות אותו סיכון שונה לאנשים שונים. 

אני לומד הרבה מספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט".

 
גם בניהול סיכונים מקבלים החלטות. 
מה שקראתי בספר מאפשר לי להתיחס לנושא של ניהול סיכונים ברמה נוספת. 
עד עכשיו התיחסתי לנושא של סוביקטיביות של סיכונים כקבלת החלטות רציונלית. 

גם התייחסתי לנושא כמאפיין אישיותי. למשל: נשים נוטות לקחת פחות סיכונים כנהגות וכטייסות
סינים הסוחרים בבורסה לוקחים יותר סיכונים מאמריקאים. 

מעכשיו אוכל להתיחס לנושא גם ברמה של הטיות קוגניטיביות, המשפיעות על תפיסת רמת הסיכון וכך גם על ההחלטות הנגזרות מהתפיסה. 

אולי זה מזכיר משהו לקוראים?
מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שינו את התפיסה של התנהגות בני אדם בקבלת החלטות כלכליות. 
לא עוד מודל של קבלת החלטות רציונליות. מעתה מודל של קבלת החלטות לא רציונלית בגלל מגוון גדול של הטיות.

מה שנכון בכלכלה נכון גם בתחומים אחרים, למשל ברפואה או בקבלת החלטות של מנהלים.
זה נכון גם בקבלת החלטות בהקשר של ניהול סיכונים.

הטיית זמינות בביטוח ובניהול סיכונים


כהנמן כותב בספרו על הכלכלן הווארד קונרויתר  (Kunreuther). 
קונרויתר שחקר סיכונים וביטוח טען כי הטיית הזמינות משפיעה על דפוסי התגוננות מסיכונים, למשל: ביטוחים ופעולות התגוננות אחרי אסונות. 
למשל אחרי רעידות אדמה בקליפורניה רוכשים התושבים, למשך תקופה מסוימת, ביטוח ומשתמשים ב-Controls להקטנת נזקים בעקבות רעידות אדמה. 
לאחר אותה תקופה הם מפחיתים את אמצעי ההתגוננות.

כמובן שהדפוס הזה אינו רציונלי. זה שעבר זמן מסוים מאז שהתחוללה רעידת אדמה אינו מקטין את הסתברות התרחשותה בעתיד.

דפוס נוסף שזיהה במחקריו הוא שממשלות ויחידים מתכננים את ניהול הסיכונים שלהם בהתייחס לאסון הגדול ביותר שהתרחש בפועל. 
היכולת לחשוב על אסון גדול יותר ולהיערך אליו מאוד מוגבלת.

כמובן שיכולים להתרחש אסונות גדולים יותר מאלה שהתרחשו בעבר וראוי להיערך אליהם.

שלוש דוגמאות:

1.  הההשלכות של השינויים האקלימיים הולכות ונעשות קשות יותר מבעבר.

2. השואה

3. אסון ה-7 באוקטובר. 


הטיית הזמינות בהקשר של גורמי מוות


כהנמן מצטט מחקרים של פול סלוביק, שרה ליכטנשטיין וברוך פישהוף המראים שהטיית הזמינות משפיעה על הערכת השכיחות של מקרי מוות כתוצאה ממחלה מסוימת או מתאונה מסוג מסוים.

כך למשל, 80% מהנבדקים חשבו שההסתברת למוות בתאונה גבוהה יותר מההסתברות למוות משבץ מוחי. שבץ מוחי גורם ליותר מפי 2 מקרי מוות מאשר כל התאונות.


סיכום


לניתוח סוביקטיביות בניהול סיכונים צריך להוסיף מימד נוסף של הטיות חשיבה.

הטיות אלה עלולות לפגוע בניהול הסיכונים.


יום שלישי, 13 בפברואר 2024

לכבוד Valentine's Day: סיכונים בחיפוש זוגיות באתרי היכרויות ובמקומות אחרים

 


מחר (14.2.2024) יהיה  Valentine's Day יום אהבה על שם קדוש נוצרי, שאומץ גם בארץ על ידי אתרי היכרויות וגורמים רבים אחרים.

למה לא לחגוג אהבה כשאפשר? 

אבל יש גם את הצד השני של המטבע: סיכונים. 

גם כשמחפשים זוגיות ואהבה נתקלים בהם. 

אחד הסיכונים הוא פרופילים מזויפים של אנשים. אנשים המתחזים למישהו אחר. 

למשל, גברים נשואים המתחזים לאלמנים, גרושים, פרודים או רווקים. 


ספק תוכנת האנטי וירוס שלי חברת AVG פירסם אזהרה לכבוד Valentine's Day. 

שכיחות התופעה של הונאות ברשת במסווה של חיפוש זוגיות הולכת וגדלה.

גם הטכניקות בהן משתמשים נוכלים משתכללות, למשל שימוש ב-Deep Fake. 

כמי שמחפש בת זוג כבר נתקלתי בתופעה הזו התרעתי עליה והרציתי עליה.

קראו למשל: מדוע קייטי היגינס רודפת אותי?

 


 




 

יום שבת, 10 בפברואר 2024

הדרג המדיני בישראל פוגע בהישגים של כוחות הביטחון ואזרחי ישראל במלחמת עזה

 


כשמנתחים את מה שקורה במלחמה בעזה רואים הרבה אנשים טובים כמעט מכל גווני הקשת הפוליטית הפועלים לטובת המדינה הנמצאת בשעתה הקשה ביותר. 

אנשים ונשים המתגייסים לתקופות ארוכות למילואים, בנות הזוג ובני הזוג שלהם המטפלים בכל ההיבטים המשפחתיים האחרים.
יש מתנדבים רבים וטובים למען הנפגעים והחלשים.

אינני מבין בנושאים צבאיים, אבל אנשים שמבינים היטב ואני סומך על שיקול דעתם, למשל אלופים (במיל.) נועם תיבון, נמרוד שפר, ישראל זיו ודן הראל, מתארים את התפקוד של כוחות הביטחון במהלך המלחמה כטוב במיוחד וכתפקוד המשתפר עם הזמן בעקבות למידה והפקת לקחים תוך כדי תנועה.

עד שמגיעים לתפקוד של הדרג המדיני. התפקוד של הדרג המדיני גרוע במיוחד ופוגע בהישגים של כוחות הביטחון והאזרחים ואם ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל ימיט אסון על מדינת ישראל.


בפוסט זה אסביר באמצעות מושגים כלליים של ניהול סיכונים וניהול משברים כיצד מנהלים סיכונים נכון בארגון גדול. 

בהמשך הפוסט אייחס את זה להתנהלות של הגורמים והמערכות במדינת ישראל במלחמה הנוכחית.


ניהול סיכונים ומשברים בארגון גדול


תקנים לניהול סיכונים מגדירים עקרונות לניהול סיכונים. בפוסט אחר תיארתי את העקרונות בתקן ISO 31000. התקן הזה של ארגון הסטנדרטים הבינלאומי הוא תקן מוביל בעולם. 

גם בתקנים אחרים יש עקרונות דומים. 

בנוסף יש צורך בבניית Framework, המגדיר מה הארגון רוצה לבצע ועל ידי אילו אנשים בארגון או מחוצה לו.

ה-Framework מגדיר ברמת על את אופן ניהול הסיכונים. הוא מגדיר תפקידים ואחריות. הוא מגדיר תקציבים. הוא מגדיר מעקב ודיווח על ניהול סיכונים ועוד. 

לאחר שהוגדר Framework יש לנהל תהליך מתמשך ודינאמי של ניהול סיכונים.

כמה דגשים בניהול סיכונים


1. ניהול הסיכונים צריך להסתכרן עם המטרות של הארגון ועם הפעילויות שלו בתחומים אחרים.

2. צריך להיות לפחות אדם אחד בכיר בהנהלה שמקדם את הנושא. 

3. צריך למצות את מירב הידע והיכולות של Stakeholders, כלומר: אנשים שיש להם היכרות עם מערכות ותחומי סיכון ויש להם גם מעמד. 


מה קרה במדינת ישראל לפני ה-7 באוקטובר?


ממשלת ישראל לא ניהלה סיכונים. במקום זה היא התעלמה מהם.
כשהתפתח משבר, הרבה לפני ה-7 באוקטובר בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית היא התעלמה ממנו. 

קראו על כך בפוסט שכתבתי בחודש מרץ 2023. כותרת הפוסט: 


הבעיות בתפקוד הדרג המדיני בהקשר של ניהול סיכונים במלחמת עזה


מטרות הארגון


אין הגדרה של מטרות הארגון ואין הסכמה עליהן. 


מטרות המלחמה כפי שהגדיר אותן בנימין נתניהו (לא נאמר כך באופן פורמלי) לפי סדר חשיבות הן:

1. המשך קיום ממשלה בראשותו

מימוש מטרה זו חייב הימנעות של בנימין נתניהו, האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, מהודאה באחריותו.

נגזרת של מטרה זו היא ניסיון מתמשך, באמצעות מקורבים, כמו השרה מירי רגב, לצור מצג שווא שהאשמה לאסון היא בעיקר של הדרג הביטחוני הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואנשים בארגונים, שהם עומדים בראשם.

אציין כי אין חולק על זה שגם לדרג הביטחוני יש אחריות, קטנה בהרבה מאחריותו של מר נתניהו, למה שקרה ב-7 באוקטובר.

הרמטכ"ל וראש השב"כ לא התחמקו מאחריותם. עצם לקיחת האחריות איפשר תפקוד טוב של הצבא והשב"כ במהלך המלחמה. 


2. ניצחון במלחמה בעזה

ניצחון במלחמה בעזה אינו מוגדר היטב וככל הנראה, אם יהיה, ידרוש זמן ארוך במיוחד.

כידוע גורמי ממשל אמריקאים, וגם אחרים, חושדים במר נתניהו שהוא מעוניין להאריך את המלחמה ממניעים אישיים. 

"הסיפור" שהוא מנסה למכור הוא שלא עושים בחירות ולא עושים שינויים בראשות הממשלה בזמן מלחמה. 

אם לא עושים שינויים, והמלחמה נמשכת לזמן רב, בהיקף כזה או אחר, הוא צריך להישאר בתפקידו. 

במבחן המעשי, החזרת חטופים חיים אינה באמת מטרה בראייה של בנימין נתניהו.

הוא כמובן היה מעוניין בהחזרתם בחיים.


מטרות המלחמה כפי שמגדירים אותן במחנה הממלכתי, ביש עתיד ובמפלגות נוספות, וגם רוב אזרחי ישראל:

1. החזרת החטופים בחיים

כידוע הזמן למימוש מטרה זו הולך ואוזל ולכן זו המטרה הדחופה ביותר.


2. ניצחון במלחמה בעזה

כאמור לא מושג מדויק, שיש לו פרשנויות שונות.


3. שיקום עוטף עזה והצפון

מימוש מטרה זו מחייב החזרת קהילות ותושבים, יצירת הרתעה של חיזבאללה וחמאס ושיקום כלכלי ואישי.


מטרות המלחמה כפי שמגדירים אותן הקיצונים בממשלה (בן גביר, עמיחי אליהו, סמוטריץ ואחרים):


1. ניצחון במלחמה בעזה

במושגים שלהם מדובר בשלטון ישראלי ברצועת עזה ובהקמת התנחלויות שם.


2. טרנספר של ערבים מעזה ומיהודה ושומרון

גם אם נניח לקולא שמדובר בטרנספר מרצון ולא בכפייה, זהו עדיין טרנספר.


קל לחשוד שלא רק שאין רצון להחזיר חטופים חיים, אלא שיתכן כי חטופים לא חיים מקדמים את המטרות האחרות.

כשמישהו מציע לזרוק פצצת אטום על עזה הוא בודאי לא חושב על חטופים חיים.

כשמישהו מציע חקיקה של עונש מוות למחבלים דווקא בזמן מו"מ להשבת חטופים, חרף תחנוני המשפחות ועו"ד שלהם, שמסביר על סמך ניסיונו הארוך בתפקידים בכירים בפרקליטות, שאין ערך מעשי לחקיקה כזו, קל לחשוד בו שאין לו עניין בהחזרת חטופים חיים.


בהקשר זה לא יזיק לקרוא את הפוסט: לא ננצח בעזה


התוצאה


אנחנו שומעים כל יום את בעלי בריתנו בעולם, שבראשם ארה"ב, וגם גורמים אחרים בארץ ובעולם.

כשיש מטרות סותרות לחברים בהנהלת ארגון אי אפשר לדבר על אסטרטגיה של היום שאחרי.

כל אסטרטגיה סבירה שתהיה מקובלת על גורם כלשהו מחוץ למדינת ישראל, לא מקובלת על הקיצונים.

כל מהלך של נתניהו למימוש אסטרטגיה סבירה ליום שאחרי, יביא לנפילת ממשלתו עקב פרישת הקיצונים. 

כמצויין לעיל שמירה על ממשלתו היא המטרה החשובה ביותר של בנימין נתניהו.


הקוראים לא צריכים אותי כדי להבין שללא אסטרטגיה של היום שאחרי, ההישגים של הצבא ושל האזרחים ילכו לאיבוד בגלל חוסר יכולת להציג ולקבל תוכנית של היום שאחרי שתהיה מקובלת על ארה"ב, מדינות מערביות ומדינות מתונות במזרח התיכון. 

הם לא צריכים אותי משום שיש מספיק אנשים נבונים, מנוסים ומומחים, שאומרים את זה. 


הסיכוי היחיד להתמודדות עם המשבר


החלפת בנימין נתניהו בראש ממשלה ערכי שטובת אזרחי מדינת ישראל בראש מעייניו בטווח זמן קצר של עד חודש.