הבדלים מגדריים בניהול סיכונים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בתקופה האחרונה פרשו מתפקידם שני ראשי מדינות מובילות בכלכלה העולמית, דונלד טראמפ נשיא ארה"ב ואנגלה מרקל הקנצלרית של גרמניה.

דונלד טראמפ

טראמפ לקח סיכונים גדולים כנשיא ארצות הברית. כך למשל, לא ייחס סיכון לקורונה ופעל באופן אישי תוך התעלמות מהסכנה. הוא גם הנחה את אזרחי ארצות הברית להתעלם ממנה. דוגמה אחרת הוא האופן בו קרא לתומכיו להילחם בתוצאות הבחירות, שהביאו לבחירתו שלן ג'ו ביידן לנשיא.

 להערכתי, בחינת התנהלותו לאורך כל הקריירה שלו,  מראה נכונות לקחת סיכונים גדולים ולא מחושבים.

אנגלה מרקל

מרקל הייתה מנהיגה צנועה ואחראית שעשתה כמיטב יכולתה על מנת לדאוג לאזרחי המדינה שלה וגם לאזרחי מדינות אחרות. 

הצניעות האישית שלה הזכירה את העבר הרחוק בישראל, שבה היו מנהיגים פוליטיים צנועים משני צידי המפה הפוליטית, למשל: דוד בן-גוריון שגר בצריף בקיבוץ בנגב, הנשיא יצחק בן-צבי שדחה הצעה לבניית בית הנשיא ואמר שהוא מעדיף להתגורר בצריף, מנחם בגין שסרב לקבל מתנות ויצחק שמיר.  

מרקל ניהלה היטב את הסיכונים של גרמניה והשפיעה גם על ניהול הסיכונים של מדינות האיחוד האירופי.

משבר הקורונה

משבר הקורונה אינו רק משבר בריאותי הוא משבר רב ממדי. הוא כולל כמובן משבר כלכלי חמור ומשברים בתחומים רבים נוספים. 

מדינות מפותחות שונות נמצאות במצב התחלתי שונה: יש מדינות מבודדות ויש מדינות המוקפות במדינות אחרות שאזרחים עוברים מצד לצד של הגבול, לפעמים אפילו כחלק מעבודתם. כך שההשוואה בין מדינות אינה פשוטה כלל ועיקר.

על אף הקשיים בהשוואה, מחקרים מראים שמדינות כמו ארה"ב (בתקופת טראמפ), ברזיל וישראל, שבראשן עומדים גברים הממוקדים בעצמם, נכשלות בטיפול במשבר ומדינות שבראשן נשים (ניו זילנד, דנמרק וגרמניה) מנהלות טוב יותר את המשבר. 

מה שמביא אותי לנושא העיקרי של פוסט זה: הבדלים מגדריים בניהול סיכונים.

הבדלים מגדריים בניהול סיכונים

ספרו של ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו, "הסיכון שומר הראש שלנו" עוסק בניהול סיכונים. את המסגרת התאורטית הכללית הוא מייחס לתחום של ניהול סיכונים בהשקעות בשוק ההון. 

ד"ר בן-נון כותב, שמחקרים מראים, שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים מנשים. הטענה שלו מגובה בהפניות למחקרים ספציפיים. 

ההשלכות של ההבדלים המגדריים עשויות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של הקשרים, למשל: סגנון ניהולי, שכיחות תאונות דרכים (חברות הביטוח בישראל גובות סכומים נמוכים יותר מנשים בביטוח רכב משום שהן מעורבות פחות בתאונות דרכים), דפוסי השקעה בבורסה ואפילו אולי בתוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים. 

שנאת סיכון ורעב לסיכון

אופן ניהול סיכונים, בכלל, מושפע מהרעב לסיכון לעומת שנאת הסיכון.

מי ששונא סיכון ייקח פחות סיכונים. 

מי שרעב לסיכונים,  אבל פועל באופן מושכל, עשוי להרוויח יותר אבל גם עלול להפסיד יותר. סיכוי עשוי לבוא ביחד עם סיכון. 

רעב לסיכון ושנאת סיכון הן חלק מרצף. בקצה אחד אנשים שייקחו סיכונים קיצוניים ובקצה השני כאלה שיימנעו לחלוטין מכל סיכון, שהם יכולים להימנע ממנו. 

הטענה היא שבאופן ממוצע נשים קרובות יותר לקצה של שנאת סיכון וגברים קרובים יותר לקצה של לקיחת סיכונים. 

מגדר והשקעות בשוק ההון

לטווח זמן ארוך מי שנמנע מלקיחת סיכונים מרוויח פחות.

כמובן, אין מדובר בלקיחת סיכונים לא סבירים. 

מהפרספקטיבה של מי שנתן מספר רב של יעוצים בכלכלת המשפחה ראיתי את ההבדל, שנמצא במחקרים, בין ניהול כספים על ידי נשים לבין ניהול כספים על ידי גברים. 

כמובן, שלא ניתן לבצע הכללה על כל הנשים או על כל הגברים אבל בהחלט ראיתי הבדלים בדפוסים. 

בפסקה זו אתייחס לכמה מההבדלים שראיתי.

המעורבות שלי בהקשר של השקעה בשוק ההון

אינני יועץ מוסמך לשוק ההון ולכן אני נמנע מהמלצות במה להשקיע. 

לעומת זאת אני עושה כמה דברים אחרים:

1. מסביר באופן כללי על מכשירי השקעה שונים.

2. מתייחס לעומק למרחב שבין ניהול עצמי מלא של הכספים לבין העברת מלוא האחריות על ניהול הכספים לגורם מקצועי.

אני מסביר לנועצים שיש קשר בין מידת המיומנות ומידת העניין שלהם בשוק ההון לבין האופן שבו הם מנהלים את הכסף.

אם אין לך עניין והבנה בשוק ההון ולא תעקוב אחרי מה שקורה שם, תן למקצוענים לנהל לך את הכסף.

אם אתה יודע, מתעניין ועוקב, אתה יכול לבחור גם באפשרויות ומכשירים פיננסיים שבהם נדרשת יותר מעורבות.

3. מלווה אותם לפגישה אם מישהו או מספר אנשים שונים עם הסמכה בתחום של השקעה בשוק ההון. 

היתרונות בנוכחות שלי בפגישה הם:

א. אני יודע הרבה יותר מהמומחה על היחיד או המשפחה ממידע שהוצג לי במהלך היעוץ בכלכלת המשפחה. 

לא כל מודל השקעות סביר או טוב מתאים לכל אחד. לאחר פגישה אני יכול לדבר עם היחיד או המשפחה ולקשר בין מה שהוצע לו לבין המידע, לפעמים מידע חסוי, שקיבלתי במהלך הייעוץ.

ב. אני נותן פרספקטיבה רחבה יותר

אני מתאר גם גישות שונות מגישת המומחה של מומחים אחרים. לפעמים אגיד לנועצים שרוב המומחים  מסכימים איתו. לפעמים אתאר גם גישות אחרות ומהות המחלוקת בין המומחים.

ג. אין לי אינטרס

ליועץ ההשקעות עשויים להיות אינטרסים. יתכן שבהשקעה מסוימת הוא ירוויח יותר מאשר בהשקעה אחרת.

זה לא בהכרח יהפוך אותו למוטה, אבל אם אין שקיפות מלאה אני מספק את השקיפות הזו.

נשים: לתת למקצוענים לנהל את הכסף 

אחד מהדפוסים השכיחים אצל נשים הוא לתת למקצוענים לנהל את הכסף במקומן.

לרוב יש פחות סיכונים כאשר מקצוען מנהל את הכסף במקומכם. 

יש לזה גם מחיר: "אין ארוחות חינם" באופן ישיר או באופן עקיף המקצוען או הארגון בו הוא עובד מקבל עמלה.

אצל גברים, נתקלתי יותר בניהול עצמי של חלק או כל הכסף. 

נשים: לתת לבן הזוג לנהל את הכסף

במרבית המשפחות או הקשרים הזוגיים בן הזוג הוא שמנהל את הכסף. 

לא בהכרח הוא זה שמבין יותר או מבין בכלל. 

כשאישה נותנת לבן הזוג לנהל את הכסף היא מקטינה סיכונים.

אין סיכון שתטעה בהשקעה וכתוצאה מהטעות שלה יפסידו כסף.

אין סיכון שההשקעה לא תצלח גם אם היא פעלה באופן הטוב ביותר ואז בן הזוג ו/או בני משפחה אחרים יאשימו אותה, על לא עוול בכפה, בכישלון.

לפעמים מאחורי ההימנעות מהסיכון מסתתר סיכון גדול יותר: כשהבעל אינו מבין בשוק ההון הוא עלול לקבל החלטות גרועות במיוחד. 

שיתוף האישה בהחלטות היה עשוי למזער או לכל הפחות להקטין נזקים. 

במקרה קונקרטי שאלה אותי אישה על השקעות הכספים שלהם. הסברתי לה, שלדעתי לא נכון לשים את מרבית הכספים בהשקעה במניה של חברה אחת. הסברתי לה שמדובר בחברה שהייתה בעבר חברה מצוינת אבל העולם משתנה במהירות והחברה בקשיים. 

הצעתי לה שיפנו ליועץ השקעות. התשובה הייתה שהבעל מאמין בחברה ולכן הם ימשיכו בדפוס ההשקעה הזה.

בדיעבד, זו הייתה תשובה שעלתה להם הרבה מאוד כסף.

נשים: להיצמד לגורם שהן מכירות

במעבר מניהול של מומחה אחד שכבר מכירים לניהול כספים על ידי מומחה אחר עלול להיות סיכון. 

הציפיות מהמומחה המוכר ברורות וידועות. מהמומחה החדש לא בהכרח יודעים למה לצפות.

כמובן שבמעבר לניהול כספים על ידי מומחה אחר יש גם סיכוי לניהול טוב יותר ויש גם לפעמים תשלומי עמלות נמוכים יותר.

נתקלתי יחסית ביותר מקרים של נשים שנצמדו לגורם שניהל את כספן, על אף שהראתי להם יתרונות בולטים לניהול באמצעות גורם אחר.

בלא מעט מקרים הגורם המוכר היה סניף הבנק שלהן. שם יש יועץ השקעות. 

דעתן לא השתנתה גם כשהסברתי להן את ההבדל: בהסכם שחתמו עם הבנק כתוב שהן מנהלות את הכספים והבנק רק מייעץ. כמו רבים אחרים הן חתמו בלי לקרוא. 

גורמים אחרים כמו מנהלי תיקים חותמים על הסכם שהם מנהלים את הכסף ולא הלקוח. הלקוח רק קובע מדיניות (למשל: רמת הסיכון) באמצעות טופס עליו הוא חותם.

נשים: בחירת רמות סיכון נמוכות

כשאני מסביר ללקוחות בכלכלת המשפחה את הנושא של רמת סיכון בהשקעה, שבתקופות שונות מהתקופה המטורפת הנוכחית, רמת סיכון גבוהה יותר (לא באופן קיצוני כמובן) נותנת גם סיכוי לרווח גדול יותר, הן נוטות יותר להיצמד לרמת סיכון נמוכה, למשל:

מרבית או כל ההשקעה היא בפיקדונות, תכניות חיסכון בבנק ואג"ח. 

השורה התחתונה

נשים נוטות לקחת פחות סיכונים מגברים. 

עלול להיות מחיר כבד לסיכונים גדולים מדי. 

עלול להיות מחיר כספי משמעותי להימנעות מוחלטת או כמעט מוחלטת מסיכונים.

החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון. 

בהקשר של השקעות כספים, האיזון הזה עשוי להשתנות בהתאם למצב ולמאפיינים האישיים והמשפחתיים הספציפיים.

אין מטה קסמים: גם אם בחרתם באיזון נכון בין סיכון לסיכוי לא תמיד זה יצליח.