 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
תיאוריית גילוי האותות, באנגלית: Signal Detection Theory, צמחה בעקבות ניתוח קבלת החלטות של מפעילי מכ"ם במלחמת העולם השנייה. היא יושמה לניתוח קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות בהקשרים אחרים.
בפוסט זה אנסה לנתח על פי תיאוריה זו את קבלת ההחלטה האם להתחסן נגד קורונה או לא?
אני מתייחס רק לחיסון של חברת פייזר, שזמין במדינת ישראל, על אף שניתוח דומה ומסקנות דומות צפויים ביחס לחיסונים ראויים אחרים.
השורה התחתונה היא שאם אין מניעה רפואית ספציפית לגביכם, כדאי לכם להתחסן. מוטב מוקדם מאשר מאוחר.
רקע
על מפעילי מכם ללחוץ על כפתור אזעקה כאשר הם מזהים מטוסי אויב החודרים למרחב האווירי שבשליטת הצבא שלהם.
המשמרות הארוכות והמשעממות גרמו למפעילי המכ"ם לטעות.
למעשה יש ארבעה מצבים שונים של אירוע והחלטה של המפעיל.
מצב 1: יש חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לחץ על כפתור האזעקה
מצב זה נקרא Hit. זהו מצב שבו המפעיל לא טעה.
מצב 2: אין חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לא לחץ על כפתור האזעקה
מצב זה נקרא Correct Rejection. גם זהו מצב שבו המפעיל לא טעה.
מצב 3: יש חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לא לחץ על כפתור האזעקה
מצב זה נקרא Miss. זהו מצב שבו המפעיל טעה ולא זיהה חדירה של מטוסי אויב.
מצב 4: אין חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לחץ על כפתור האזעקה
מצב זה נקרא False Alarm . גם זהו מצב שבו המפעיל טעה. המפעיל הפעיל את האזעקה על אף שמטוס אויב לא חדר.
חשוב לשים לב לכך ששני המצבים המסומנים באדום ובהם טעה המפעיל הם המצבים, שרוצים להימנע מהם או לכל הפחות להקטין את ההסתברות להתרחשותם.
מזווית ראייה של ניהול סיכונים ברור שלא בהכרח הסיכון של Miss דומה לסיכון של False Alarm.
בדוגמה של מפעיל המכ"ם, קרוב לוודאי, שהנזק של אי-זיהוי חדירת מטוסי אויב גדול בהרבה מהנזק של של זיהוי חדירה שלא הייתה.
כיצד פועל אדם המנהל את סיכוניו כראוי?
כאשר בהחלטה שלו עשויים להיות ארבעת המצבים המתוארים על ידי תיאוריית גילוי האותות הוא מבצע תהליך של זיהוי והערכת הסיכון בשני המצבים הבעייתיים: Miss ו-False Alarm.
אם מתברר שרמת הסיכון באחד מהמצבים הללו גבוהה בהרבה מרמת הסיכון במצב השני עליו לנסות לטפל בסיכון החמור יותר על מנת להקטין את ההסתברות להתרחשותו.
הבעיה היא שלפעמים זה מצב של Trade off. כשהקטנת את ההסתברות ל-Miss הגדלת את ההסתברות ל-False Alarm ולהיפך.
ברוב המקרים כשהפער ברמת הסיכון גדול נהיה מוכנים לשלם את המחיר.
להתחסן נגד קורונה
תרשים 1 מתאר את קבלת ההחלטות בתנאי אי-וודאות בהקשר של הידבקות בקורונה.
כפי שהסברתי בפסקה הקודמת אנחנו רוצים להקטין למינימום את ההסתברות לאירועי Miss ו-False Alarm.
הגדרות
אירוע Miss
לא התחסנתם וחליתם או תחלו בעתיד בקורונה.
אירוע False Alarm
התחסנתם ולא חליתם ולא תחלו.
אירוע כזה הוא כנראה נדיר הוא רלוונטי בעיקר לאנשים השומרים על ריחוק חברתי באדיקות.
מי שלא מתקרב לאנשים אחרים לא נדבק. רוב האנשים אינם יכולים לשמור על ריחוק כזה באופן מוחלט.
יש כאלה הצריכים לעבוד ולא תמיד מרחוק. יש כאלה הצריכים או מעדיפים ללכת לקניות ויש כאלה שנזקקים לעבודה של בעל מקצוע בביתם או למפגש עם שליח שמביא מוצרים לביתם.
אירוע Hit
התחסנתם ולולא התחסנתם הייתם נדבקים בעתיד במחלה.
אירוע Correct Rejection
לא התחסנתם ואין סיכוי שתחלו.
אירוע כזה הוא כנראה נדיר הוא רלוונטי בעיקר לאנשים השומרים על ריחוק חברתי באדיקות.
מי שלא מתקרב לאנשים אחרים לא נדבק. רוב האנשים אינם יכולים לשמור על ריחוק כזה באופן מוחלט.
יש כאלה הצריכים לעבוד ולא תמיד מרחוק. יש כאלה הצריכים או מעדיפים ללכת לקניות ויש כאלה שנזקקים לעבודה של בעל מקצוע בביתם או למפגש עם שליח שמביא מוצרים לביתם.
המשמעות של Miss: הידבקות בקורונה
לא בטוח ש"אנחנו" יודעים ומבינים את כל המשמעויות. "אנחנו" מתייחס לא רק אל אנשים פשוטים כמוני וכמוכם, אלא גם למומחים בתחום: רופאים וחוקרים באקדמיה.
גם כאן אחזור על טענה בסיסית שחוזרת גם בפוסטים אחרים שלי: ככל שאי-הוודאות גדולה יותר כך גם הסיכון גדול יותר.
בעיות בריאותיות עתידיות של מי שחלה בקורונה
להלן מספר הבהקים:
1. אין שום ביטחון בכך שמי שהחלים מקורונה החלים באופן מלא.
יש מחקרים שהגיעו למסקנות אחרות. כל מחקר כזה צריך לעבור ביקורת עמיתים וייתכן שגם נדרש זמן ומידע נוסף (מקרי תחלואה נוספים בקורונה) על מנת לאמת את ממצאיו.
ראיתי כבר כותרות, ולפעמים יותר מכותרות, של מחקרים שהגיעו למסקנות כגון:
א. עלולה להיות בחלק מהמקרים פגיעה בשריר הלב. דווקא ספורטאים צעירים בזמן מאמץ עלולים להיפגע קשה במקרה של פגיעה כזו.
ב. עלולה להיפגע הפוריות של צעירים.
ג. פגיעה מתמשכת של איבוד חושים כמו טעם וריח.
ד. פגיעות עתידיות בריאות.
ה. פגיעות עתידיות במוח.
אינני בר סמכא בנושא ולכן איני יכול לקבוע, שהמחקרים הללו מדויקים, אבל יש הרבה מחקרים שמראים הרבה בעיות בריאות עתידיות לחלק מהחולים המחלימים מקורונה. סביר להניח שלפחות חלק מהם מבוססים.
מוות
על פי הסטטיסטיקה שמפרסמים מתו במדינת ישראל מקורונה 5,403 אנשים (נכון ל-15.2.2021).
מקורונה אפשר למות. אולי הסיכוי לכך לאנשים צעירים ללא מחלות רקע אינו גבוה, אבל יש גם אנשים עם המאפיינים האלה שמתים.
הזן הבריטי של הקורונה כנראה פוגע יותר בצעירים מאשר הזן המקורי.
מחלה קשה
יש כאלה שמאושפזים. יש כאלה שמחוברים למכונות הנשמה.
הנזק הוא בוודאי סבל, ניתוק מהחיים היומיומיים ובחלק מהמקרים תקופת התאוששות ארוכה.
ההיגיון אומר שבמהלך אשפוז קשה עלולות להיפגע מערכות בגוף וכתוצאה מכך יהיו נזקים בריאותיים מתמשכים.
הדבקת בני משפחה ואחרים
בהחלט ייתכן שגם אם תהיו אסימפטומטיים, כלומר: לא יהיו לכם תסמינים של המחלה למרות שחליתם, תדביקו אחרים.
תשאלו למשל את תלמידת התיכון, שהלכה למסיבה ללא שמירה על מרחק וללא מסיכות, והסבתא שלה נדבקה ממנה נפטרה מקורונה.
נזקים נוספים
כמובן שעשויים להיות נזקים נוספים, שלא פירטתי כאן.
המשמעות של False Alarm: חיסון ללא צורך
המצב של הימנעות מוחלטת ממרחק פיזי קטן מאנשים אחרים הוא לא ריאלי לגבי מרבית האנשים.
בכל זאת, בפסקה זו אתייחס למצב שבו מתחסנים למרות שאין חשש להידבקות בקורונה.
עלולים להיות סימפטומים קלים לאחר החיסון
חלק מהמחוסנים ירגישו כאבים באזור החיסון ולמספר קטן יותר יהיו סימפטומים שונים, שצפויים לעבור תוך מספר ימים לכל היותר.
אין נזקים מוכחים למרבית המתחסנים
מעקב אחרי המחוסנים מגלה כי כמעט כל המחוסנים אינם מדווחים על בעיות מהותיות ומתמשכות אחרי החיסון.
אין מחקרים התומכים בטענה שחיסונים מסוג זה (RNA ולא נגיף מוחלש) מסוכנים.
יש מחקר על פיו חיסונים (לא נגד קורונה) עלולים לגרום לאוטיזם. התברר שהחוקר זייף נתונים כדי שיתאימו לתיאוריה שלו.
החיסון מונע תחלואה משמעותית בסדר גודל של כ-90% מהמקרים
מחקר של היצרן (פייזר) ומחקר מקיף עוד יותר של "כללית שרותי בריאות" על אוכלוסיית החברים בקופה בארץ תומכים במה שכתוב בכותרת.
גם סטטיסטיקות אחרות תומכות בטענה, שחיסון מקטין משמעותית את הסיכוי לחלות בכלל, ולחלות באופן קשה בפרט.
עלולים להיות מקרים נדירים ביותר של נזק
אם רופאים אומרים לכם לא להתחסן בגלל בעיות בריאות ספציפיות שלכם המונעות חיסון, כדאי להקשיב להם.
אם יהיה נזק, אז מדובר במקרה נדיר מאוד.
השורה התחתונה
מזווית ראייה של קבלת החלטות על פי תיאוריית גילוי האותות, אין ספק שהרבה יותר מסוכן לחלות מקורונה מאשר להינזק מחיסון. כדאי למהר להתחסן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה