החל מ-1 בינואר 1995 חל במדינת ישראל חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק מאפשר מעבר מקופת חולים אחת לאחרת. קופות החולים מתוקצבות על פי מספר המבוטחים בהן ולכן יש להן עניין להעביר מבוטחים אליהן.
בפוסט זה אתייחס לסיכון העיקרי במעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת.
אני מדבר על סמך התנסות אישית אחרי שהחלפתי קופת חולים.
בימי קורונה עגומים אלה קופות החולים הן יתרונה הגדול של מדינת ישראל וקשה לבוא אליהן בטענות.
גם בהקשר של הסיכונים במעבר בין קופה אחת לקופה אחרת הביקורת שלי אינה כלפי קופות החולים, אלא כלפי המחוקק (הכנסת) והרגולטור (משרד הבריאות).
הטענה פשוטה: יש סיכון משמעותי שניתן היה להימנע ממנו.
קבלת החלטות של רופאים
בבלוג שלי העוסק בכלכלת המשפחה עסקתי בכמה פוסטים בקבלת החלטות של רופאים. כמובן, שבנוסף להשלכות אישיות ובריאותיות יש להחלטות האלה היבט כלכלי.
ראו למשל: קבלת החלטות של רופאים וקבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז.
אין ספק, שכמו שלכולנו יש הטיות בקבלת החלטות, גם לרופאים יש את אותן הטיות בקבלת החלטות רפואיות. בפוסטים שלי התייחסתי לספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים" המצטט מחקרים ומביא דוגמאות מהשטח התומכות בטענה זו.
לצורך הדיון בפוסט זה אתייחס לרופא יוצא דופן, שאין לו הטיות כאלה וקבלת ההחלטות שלו היא רציונלית והידע וההבנה הרפואיים שלו יוצאי דופן לטובה.
האם הוא יכול לטעות? התשובה כמובן חיובית.
האם אדם רציונלי ומומחה יוצא דופן בתחומו טועה?
אמרנו כבר שכן בפסקה הקודמת. בפסקה זו אתייחס רק לגורמים לטעות כזו.
הגורם הראשון: כל אחד טועה
לא לכל בעיה יש פיתרון פשוט. כך למשל, לפעמים עשויות להיות חלופות בעלות הסתברויות דומות להצלחה ולפעמים טועים בניתוח הנתונים.
הגורם השני: מידע שגוי או חסר
גם המומחה הגדול ביותר בתחומו עלול לטעות, אם הוא יקבל מידע חלקי או מידע שגוי.
הסקת המסקנות שלו עשויה להיות לגמרי נכונה על בסיס המידע שקיבל אבל המידע החסר ו/או השגוי יגרום למסקנה מוטעית.
תהליך העברת ההיסטוריה הרפואית
מעבר בין קופות חולים הוא בדיוק הדוגמה לכך, שרופא מושלם עלול לטעות בקבלת ההחלטות שלו בגלל מידע חסר.
תהליך העברת המידע בין קופת החולים הישנה לחדשה אינו סביר.
כתוצאה מכך חלק מההיסטוריה הרפואית של המבוטח אינו ידוע לרופאים בקופת החולים החדשה.
היעדר המידע הזה הוא סיכון חמור, שעלול לעלות בחיי אדם, בבריאות בני אדם וכמובן גם בעלויות כספיות למבוטח, לקופה ולמדינה.
התהליך
1. קופת החולים החדשה מבקשת שבזמן המעבר המבוטח יביא את התיק הרפואי שלו.
2. העובר פונה לקופת החולים אותה הוא עוזב ומבקש תיק רפואי.
3. המבוטח חותם על הצהרה שהוא מבין שהמידע סודי ובכל זאת מבקש שיעבירו אותו אליו.
4. המבוטח מקבל אחרי כשבוע שבועיים באמצעות דוא"ל תיק רפואי.
5. המבוטח מוצא דרך להעביר את התיק לקופה החדשה.
6. הקופה החדשה קולטת את התיק למערכת שלה.
הסיכונים בתהליך העברת התיק הרפואי
סיכון 1: תקציר תיק רפואי לעומת תיק רפואי מלא
יש תיק רפואי מלא ויש תקציר. את התיק הרפואי המלא צריך לבקש במיוחד. התהליך הוא יותר מורכב ולוקח זמן רב יותר.
התקציר מתייחס רק לשנים האחרונות ורק לחלק מהמידע.
לא כל מבוטח ער להבדלים. לא כל מבוטח יטרח לבצע את התהליך המורכב יותר של בקשת התיק הרפואי המלא.
התוצאה: רק חלק מהמידע יעבור למבוטח ומידע משמעותי לקבלת החלטות עלול להיות חסר.
סיכון 2: אין קליטה של הנתונים מהתיק הרפואי
במקרה הספציפי שלי טרחתי לקבל את התיק הרפואי. הדפסתי אותו והבאתי אותו לקופת החולים החדשה. נאמר לי על ידי הפקידות שאין להן מה לעשות עם זה. בטח לא להקליד, וכנראה גם אין משאבים או אפשרות לעשות את זה באופן אחר.
אמרו לי תעביר את זה לרופא/ה .
כמובן שלרופא אין זמן ויכולת להקליד את זה למחשב ולא סביר שישמור את זה כניירת במקום להתייחס לזה באמצעות מערכת ממוחשבת.
התוצאה: המידע שברשות המבוטח ולא ייקלט בקופה החדשה.
כיצד היה צריך לטפל במעבר הנתונים בין קופות החולים
היה צריך להעביר את הנתונים באופן ממוחשב בין קופה לקופה.
אדם העובר קופת חולים יצטרך לחתום על טופס שבו הוא מאשר העברה ממוחשבת של הנתונים שלו לקופה החדשה.
כמובן שההעברה הזו אינה טריוויאלית. זה מחייב כתיבת מערכת ממוחשבת הכוללת ממשק אחיד להעברת הנתונים ומניעת העברה כזו ללא אישור המבוטח וללא תהליך מעבר שלו לקופה אחרת.
מערכת בעלת אפיונים דומים נכתבה בהקשר של ניידות מספרי טלפונים חכמים.
כמובן שהמערכת של ניידות מספרים פשוטה יותר מהמערכת הזו.
כמובן שנתוני מערכת ניידות המספרים צריכים להיות ברמת אבטחה נמוכה יותר ממערכת נתונים רפואיים.
רק העברה כזו יכולה להבטיח נגישות של רופאי הקופה החדשה לכל ההיסטוריה הרפואית של המבוטח החדש בקופה.
ומה עם אבטחת פרטיות הנתונים?
מי שחושב שאיני מודע לחשיבות שמירה על פרטיות נתונים לא מכיר אותי.
כיועץ מחשוב וטכנולוגיית המידע הייתי מעורב בלא מעט פרויקטים של שמירה על אבטחת מידע וטיפול בניהול סיכונים בהקשר של אבטחת מידע.
גם כיועץ לכלכלת המשפחה אני אמון על שמירת סודיות של מה שאומרים לי אנשים הנמצאים בתהליך ייעוץ אצלי. בלא מעט מקרים מדובר במידע רגיש שהפצתו עלולה לפגוע בנועצים.
ממי לא צריך להסתיר מידע רפואי פרטי?
השאלה היא: ממי להסתיר מידע פרטי מסוים?
יותר נכון: ממי לא להסתיר מידע פרטי מסוים?
רופאים
לא רצוי ולא ראוי להסתיר מידע רפואי רלוונטי מרופא/ה המטפל/ת בך.
הרופא זקוק למידע הזה על מנת לקבל את ההחלטות הרפואיות הנכונות לגביכם.
נכון, קופות החולים צריכות ליישם מנגנוני אבטחת מידע שימנעו זליגה של המידע הזה לאנשים שאינם צריכים לקבל את המידע.
חברות ביטוח
רק בשלב זה עשויה החברה לנסות לחפש דיווחי שקר ביחס למצב הבריאות ואפילו בנושאים כמו: האם האדם שדיווח שאינו מעשן למעשה מעשן?
התוצאה עלולה להיות קבלת סכום מופחת או ללא קבלת כסף בגין התביעה מחברת הביטוח.
מי שלא מעוניין לחשוף את המידע הזה, מוזמן לחשוב על דרך אחרת להתמודד עם הסיכון במקום ביטוח.
יועצים בכלכלת המשפחה
לפעמים מגבלה רפואית עלולה להשפיע על היכולת לעבוד. היא יכולה להגביל את היקף העבודה או את סוג העבודה.
אם באמת זה רלוונטי, רצו לשתף את היועץ לכלכלת המשפחה בקיומה של מגבלה כזו ולפרט את אופן השפעתה על היכולת לעבוד.
אם המגבלה הזו מחייבת טיפולים רפואיים יקרים, חשוב לשתף את העלויות הכספיות עם היועץ.
ייתכנו מצבים נוספים
איני מתיימר למצות את כל המצבים האפשריים שבהם חשוב לחלוק מידע רפואי רלוונטי ורלוונטי בלבד עם אחרים.
כמובן ששיתוף מידע רפואי עם רופא שונה משיתוף מידע רפואי עם אחרים.
במקרה של רופא כל מידע רפואי עשוי להיות רלוונטי.
במקרים אחרים רק חלק מהמידע עשוי להיות רלוונטי.
מה עושים עד שישתנה התהליך?
אתאר לכם את האופן שבו ניסיתי להתמודד באופן אישי עם הסיכון הזה.
צעד ראשון: שמירת מקסימום מהמידע בתיק הרפואי שלי.
ביקשתי לקבל וקיבלתי את התיק הרפואי המקוצר ואת התיק הרפואי המלא שלי בקופת החולים.
את התיק הרפואי אני שומר היטב.
צעד שני: לשתף את רופאת המשפחה במידע רלוונטי
היות שאני זוכר את מרבית המידע הרלוונטי, שיתפתי בו את הרופאה בפגישות הראשונות בינינו. ההנחה היא שחלק מזה יירשם ויוכנס למערכת.
צעד שלישי: כשנדרש מידע נוסף
במהלך ביקורים אצל רופאים הם שואלים שאלות ספציפיות בנושא הביקור המתייחסות לבדיקות קודמות וטיפולים קודמים.
אני ניגש לתיק הרפואי ומוצא אותם. מדפיס ונותן לרופא ובמקביל סורק ומעלה לאתר קופת חולים על מנת שהמידע יהיה נגיש לרופאים אליהם אני פונה.
ברור לי שהמודל שלי אינו ישים לגבי חלק מאלה שעוברים מקופת חולים אחת לאחרת ובמקרה שלהם יהיה חוסר מידע גדול יותר. נדרש פיתרון כולל למניעת הסיכון או לפחות להפחתתו, ללא מעורבות חברי קופת החולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה