 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
בשני הפוסטים האחרונים עסקתי באסטרטגיית המיגור בהשוואה לאסטרטגיית הסגר, מזווית ראייה של מומחים לניהול סיכונים ומומחים לניהול משברים.
מאותה זווית, אנסה לנתח מדוע מדינת ישראל נכשלת בטיפול במגפת הקורונה?
כמובן שלא בכל האספקטים מדינת ישראל נכשלת. מבצע החיסון המרשים, שמבצעות קופות החולים ראוי להערכה. הזמינות הגבוהה של חיסוני חברת Pfizer, נובעת גם מהמחיר הגבוה שמדינת ישראל משלמת עבור החיסונים.
חזרה על כמה היבטים של ניהול משברים
1. בדרך כלל משבר הוא שילוב של מספר משברים
גם משבר הקורונה כולל מספר רב של משברים הנגזרים ממנו או מצטרפים אליו, ברמות של העולם, מדינת ישראל, משפחות ויחידים.
מרבית האנשים יגדירו את המשבר הבריאותי של תחלואה בקורונה ואת המשבר הכלכלי כמשברים המהותיים ביותר.
2. בהערכת משבר עשוי להיות מרכיב סובייקטיבי
בפוסט הראשון שכתבתי על ניהול משברים התייחסתי לנושא הזה.
הבאתי דוגמה של שני זוגות שהאישה עזבה את הבית ללא התראה מראש. באחד זה היה משבר קשה משום שהיחסים היו מצוינים, לפחות מנקודת מבט של הבעל והסביבה. עבור הבעל מדובר במשבר קשה.
בשני הם רבו כל הזמן וכל אחד חי את חייו. מתי ייפרדו היה רק שאלה של זמן. ספק אם מדובר בכלל במשבר עבור הבעל.
גם במשבר הקורונה עשויות להיות תפיסות סובייקטיביות שונות של המשבר.
תפיסה סובייקטיבית של משבר הקורונה
כפי שכבר ציינתי בפסקה קודמת ובפוסט קודם משבר הקורונה במדינת ישראל כולל מספר רב של משברים הקושרים אליו.
אתייחס בפסקה זו לרמה האישית ולא לרמה הלאומית.
להערכתי, שני המשברים העיקריים עבור רוב האנשים הם המשבר הפנדמי (חשש להידבקות ולמחלה) והמשבר הכלכלי.
מקרה 1: אלפיון עליון בן 70 עם מחלות רקע
קרוב לוודאי שהמשבר הכלכלי אינו משפיע עליו באופן משמעותי. הנתונים בארצות הברית ובישראל מראים שמצבם של אנשים עשירים במיוחד בדרך כלל לא הורע בזמן המשבר. בלא מעט מקרים מצבם רק השתפר.
מקרה 2: עצמאי צעיר המפרנס משפחה
אם הוא אדם בריא ללא מחלות רקע ומדיניות הסגר כפתה עליו לסגור את העסק שלו, סביר שהסיכון העיקרי מזווית הראייה שלו הוא המשבר הכלכלי.
מקרה 3: איש הייטק צעיר ובריא עם ילדים
סביר להניח ששכרו רק עלה במהלך המשבר. החשש מהידבקות במחלה נמוך.
מה שהשתנה זה דפוסי החיים המשפחתיים: איש ההייטק עובד רק מהבית. גם אשתו והילדים הקטנים נמצאים רוב הזמן בבית.
בחלק מהמקרים השינוי הזה מוביל למשבר במערכות היחסים במשפחה.
מאוד ייתכן שהסיכון של משבר במשפחה והתפרקות המסגרת המשפחתית הוא הסיכון הגדול ביותר בראייה סובייקטיבית שלו.
הסיכונים העיקריים מזווית של מקבלי ההחלטות מדינת ישראל
ראינו שלושה מקרים שיש ביניהם הבדלים סובייקטיביים מבחינת הערכת הסיכונים במשבר הקורונה.
בראשון, הסיכון ברמה הגבוהה הוא הסיכון להידבקות במחלה.
בשני, הסיכון המהותי הוא הסיכון הכלכלי.
בשלישי, הסיכון המהותי הוא סיכון של התפרקות המשפחה.
כאשר רוצים להבין את הכישלון של מדינת ישראל בטיפול במשבר הקורונה מזווית ראייה של ניהול סיכונים וניהול משברים, צריך לבחון איזה סיכונים הם הסיכונים המהותיים בראייה של מקבלי ההחלטות ובעלי ההשפעה המכרעת על קבלת ההחלטות.
המשימה שלי היא לא קשה: יש רק שני גורמים כאלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והעסקנים והרבנים של המפלגות החרדיות.
ראש הממשלה
על מנת לנסות להבין את תפיסת הסיכונים של משבר הקורונה בעיניו של בנימין נתניהו, אעזר במה שאמר הארכיטקט הקטאלני הדגול אנטוני גאודי:
"Dont tell them how good you are, Show them"
אסתכל בעיקר על מעשיו של מר נתניהו ופחות על דבריו.
הסיכון העיקרי על פי הבנתי את תפיסתו: הליכי המשפט בתיקים הפליליים בהם הוא נאשם.
הסיכון השני בחומרתו: הפסקת כהונתו בתפקיד ראש הממשלה.
סיכונים של משבר רפואי סביב הקורונה ומשבר כלכלי, שטרם הגיע לשיא חומרתו, הם בראייה הסובייקטיבית שלו חמורים פחות מהסיכונים האישיים.
עובדות התומכות בדירוג הסיכונים הסובייקטיבי שלו
1. ההתעקשות של מר נתניהו להופיע אישית בטלוויזיה מדי יום לנהל את ההסברה בנושא משבר הקורונה.
את ההסברה צריך לנהל מומחה ולא פוליטיקאי. ודאי שלא פוליטיקאי, שאחוז ניכר מהאזרחים לא מאמינים לו ובטוחים שהוא מקדם אינטרסים אישיים.
ובכלל זה תוכניות של ממונים על הקורונה.
4. אי הקמת מטה מקצועי לניהול המשבר
אין ספק שמטה מקצועי שהיו ניתנות לו סמכויות היה מנהל טוב יותר את המשבר. במקום זה ניהל מר נתניהו את המשבר בכפוף לשיקוליו.
הסברה הייתה יכולה להיות אחת הפונקציות במטה כזה. כמובן שגם מומחים למגפות, מומחים לכלכלה ומומחים לתחומים רלוונטיים נוספים היו יכולים להיות בתוך מטה כזה.
מטה כזה היה צריך לקבל סמכויות.
5. עירוב שיקולים פוליטיים בקבלת ההחלטות
הסגרים במתכונת שנעשו ואופן ההתנהלות בין סגר לסגר משדרים העדפת אינטרסים פוליטיים.
בלטה בעיקר הכניעה לעסקנים ולרבנים החרדים. הכניעה ללחצים שלהם משיקולי הישרדות פוליטית הייתה לפני המשבר והתעצמה במהלכו.
גם "טיסות קורונה" מארצות הברית בניגוד להמלצות המקצועיות, טיסות נופש רבות למדינות המפרץ.
גם אכיפה בררנית ואי אכיפה במגזר החרדי הונעו על ידי שיקולים פוליטיים.
6. הצגת מצב מוטית פוליטית
בחודש מאי אמר מר נתניהו שהקורונה נגמרה ושלח את האזרחים לחגוג.
אחרי תחילת החיסונים שוב דיבר על סוף הקורונה.
במפגש עם "השולמנים" הסביר להם, בציניות יש לומר, שיותר חיסונים פירושם יותר קולות לליכוד. הקלטה שלו עלתה לשידור בטלוויזיה.
בכלל הצגת הכישלונות, וגם ההישגים, היא מוטית לכיוון פוליטי: ההישגים שלו הכישלונות אינם שלו.
אי אפשר להתעלם מ"תכנית השקפים" הכלכלית של נתניהו וישראל כץ, הנתפסת ככלכלת בחירות.
הן העיתוי והן המהות שלה הם כאלה. הביקורת של נגיד בנק ישראל על התכנית הזו מדברת בעד עצמה.
אציין כי על פי דוח מחקר של ה-OECD, מנהיגות בזמן משבר דורשת מחויבות ושקיפות.
עסקנים ורבנים חרדים
העולם החרדי הוא מגוון ומה שאני כותב כאן אינו מתכוון לעשות הכללה ביחס לכל החרדים במדינת ישראל.
הוא בהחלט מתייחס למנהיגות הרעה של חלקים גדולים מהקהילות החרדיות בישראל.
במקרים רבים, חברים בקהילות חרדיות מצייתים למנהיגי הקהילה גם אם דעתם האישית שונה. זוהי חברה פחות אינדיבדואליסטית מהחברה החילונית.
מי שקובע הם רבנים ועסקנים. חלק גדול מבעלי ההשפעה שבניהם מציגים תפיסת סיכונים שונה לגמרי מתפיסת הסיכונים של אזרח לא חרדי ממוצע בישראל או אזרח ממוצע במדינות מפותחות אחרות.
על פי התנהגותם ודבריהם הסיכונים המהותיים עבור הקהילה שלהם הם:
1. עזיבת הקהילה ואורח החיים בקהילה.
2. הפסקת לימוד בבתי ספר ובישיבות.
השיקול של פיקוח נפש, חשוב פחות ולכן התייחסות לסיכון של הידבקות ו/או הדבקה בקורונה חשובה פחות.
המשבר הכלכלי אולי מעניין את החרדי הממוצע. הוא פחות מעניין את ההנהגה.
כפי שכבר ציינתי בפסקה הקודמת, העסקנים מנצלים את תפיסת הסיכון של ראש הממשלה ומוכנים לתמוך בהמשך כהונתו ובדחיית העמדתו לדין תמורת הישגים בתחומים שהם רואים כחשובים לקהילה שלהם.
אמרו כבר ואחזור על זה, שהמשבר הנוכחי הדגיש את האוטונומיה החרדית.
מאחורי כל זה מסתתר משבר גדול
מי שמכירים היטב את העולם החרדי, כולל כאלה שהם חלק ממנו, מבין שיש משבר מתמשך בעולם החרדי, שהחל עוד לפני משבר הקורונה.
המשבר או הסיכון הוא חוסר מנהיגות.
אין כבר באמת "גדולי דור" כמו שהיו למשל הרב שך או הרב עובדיה יוסף.
כאשר נפטר רב מיד נוצרים פלגים שבראשם עומדים יורשים שונים של הרב.
לא סתם הוגדרו בתקשורת הפוגעים בשוטרים בבני ברק כ"ויז'ניץ מרכז". חסידות ויז'ניץ היא אחת מהחסידויות שהתפצלה אחרי מות הרב.
תראו פחות פסיקות פורצות דרך, כמו כמה כאלה שהיו למשל לרב עובדיה יוסף.
השורה התחתונה
תפיסת הסיכונים הסובייקטיבית של שני הגורמים הקובעים במדינת ישראל של היום היא שונה מתפיסת הסיכונים של האזרח הממוצע.
הטיפול נותן עדיפות לסיכונים אישיים וסקטוריאליים על פני סיכוני המגפה והסיכונים הכלכליים.
ככה אי אפשר להצליח בטיפול בסיכוני הקורונה ובסיכונים הכלכליים.
לא מפתיע, שמחקר אוסטרלי, שדירג את המדינות על פי אופן הטיפול במשבר הקורונה, דורגה ישראל "במקום ה-62 הלא מחמיא עם ציון של 39.5. מעל ישראל נמצאות מדינות כמו פרגוואי, נמיביה, קניה וסנגל".
