ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים התייחסתי לעקרונות ניהול משברים: ניצול יתרונות יחסיים וחשיבה מחוץ לקופסה. פוסט זה מתייחס למאמר מעניין שפורסם לפני מספר שנים על ידי ה-OECD. 

המאמר עוסק בניהול משברים ברמה של מדינות וברמה עולמית, אבל נראה לי שהוא תקף גם לרמה של ארגונים ואולי אפילו לרמה של משפחות.

אגע בשני היבטים הקשורים זה בזה: השינויים בדפוסי אירועי Crisis ומנהיגות ומחויבות (Leadership and Commitment). 

הדפוס החדש של אירועי משבר

דפוס המשברים החדש הוא מורכב וקשה יותר מהדפוס הקלאסי של המשברים. 

גורמים התורמים לו  

עיור (אורבניזציה) 

הגורם לצפיפות אוכלוסייה. צפיפות כזו עלולה, למשל, להגדיל את שיעור ההידבקות במגפות ואת נזקי פיגועי טרור.

גלובליזציה 

גלובליזציה גורמת לתלות של כלכלות של מדינות שונות זו בזו. 

היא גם מביאה ליותר מגע בין אוכלוסיות שונות בגלל ריבוי הטיסות והנסיעות בין ארץ לארץ.

המשמעות:

1. משבר בכלכלת מדינה אחת משליך על מדינות אחרות.

2. סיכויי הידבקות גדולים יותר במחלות.

התחממות כדור הארץ 

התחממות כדור הארץ גורמת למזג אוויר קיצוני יותר. מזג אוויר קיצוני יותר מגדיל את תדירות ואת עוצמת אסונות הטבע. 

מאפייני דפוס המשברים החדש

משברים ידועים פחות

לפעמים סוג של ברבור שחור. לפעמים סתם משברים פחות צפויים.

המשמעות: 

1. קשה יותר להתכונן למשברים מראש.

2. קשה יותר להגיב נכון ומהר למשברים.

תדירות גדולה יותר של משברים

הפרשי הזמן בין משבר למשבר מתקצרים. דוגמה לכך הן הפרשי הזמן בין מגפות עולמיות ההולכים ומתקצרים.

המשמעות:

1. צורך להתמודד עם יותר משברים.

2. צריך להיערך מראש למצבים בלתי צפויים שליליים ולהניח שהם עלולים להתרחש.

דוגמה מכלכלת המשפחה: יש צורך בהגדלת החיסכון המיועד לבלת"מ.

משברים מורכבים יותר וחוצי גבולות

המשברים מורכבים יותר. לפעמים משבר אחד בה ביחד עם משבר אחר. התוצאה המצטברת היא יותר מסכום הנזקים של כל אחד מהם בנפרד.

המשמעות:

1. נדרש תיאום עם יותר גורמים המטפלים במשבר. 

2. קשה למצוא ערכים משותפים ומטרות משותפות.

3. נדרשת הבנה כוללת של מהות המשבר. 

אחת מדרכי ההתמודדות עם המורכבות היא מרכזים לאומיים לטיפול במשברים. המרכזים מנסים, בין השאר, לדאוג לשפה משותפת ולכלים משותפים, בהם ישתמשו גורמים שונים המטפלים במשבר, כל אחד מהזווית שלו.

במאמר של ה-OECD תוכלו לקרוא על כמה דוגמאות מעניינות של מרכזים כאלה.

גורמים המקשים על ממשלות לנהל משברים

1. הדפוס החדש של המשברים 

הדפוס החדש, שתואר בהרחבה קשה יותר לטיפול.

2. מעורבות של יותר גורמים בניהול המשבר

בנוסף לכך שהמשברים חוצי גבולות ולכן מדינות שונות מעורבות בטיפול במשבר, יש גם חברות שונות התלויות זו בזו במסגרת שרשרת הספקה או במסגרת של תלויות אחרות זו בזו.

יש גם עמותות שונות, רובן בעלות כוונות טובות,  הפועלות גם בעת משבר.

גורם נוסף הוא הציבור (האזרחים) שיש לו דרישות ברמה הגבוהה ביותר מהמנהיגות שלו. הדרישות נובעות גם מהעומס הרגשי והלחץ בו נתון הציבור.

את האפקט של הציבור על קבלת ההחלטות מעצימים הערוצים של האינטרנט והדיגיטל בכלל והרשתות החברתיות בפרט.

הביקורת על המנהיגים מוצאת ביטוי מהיר ובעל תפוצה גדולה.

המנהיגים חוששים מזה, אחרי שכבר ראו כמה תקדימים, כמו "האביב הערבי". 

השורה התחתונה: מנהיגים ממתקשים יותר לנהל משברים. המשברים קשים ומורכבים יותר והדרישות והציפיות גבוהות יותר.

מנהיגות ומחויבות

הציפיות של האזרחים מהמנהיגים, על פי המאמר, הן בשלושה תחומים:

1. שקיפות (Transperancy)

האזרחים מצפים לשקיפות בהחלטות. זה משתלב היטב בצורך בהסברה ובמודעות.

2. אחריות (Responsibility)

קבלת החלטות שקולות המביאות בחשבון את טובת ציבור האזרחים.

3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)

סטנדרט אתי גבוה כולל הימנעות מהחלטות על פי אינטרסים זרים ואינטרסים אישיים. הוא כולל כמובן גם דוגמה אישית.

החשש של מנהיגים הוא, שיקבלו החלטות לא נכונות,  שיפגעו בהם בעתיד.

על פי המאמר, החשש של מנהיגים שאינם עומדים בדרישות האלה הוא גדול יותר.  

משבר ה-COVID-19

המשבר הנוכחי של וירוס הקורונה והמשבר הכלכלי הנלווה אליו, וסיכונים נוספים המתווספים לשני המשברים הגדולים הללו, הוא דוגמה טובה להמחשת הטענות במאמר.

יש מנהיגי מדינות שאינם עומדים בדרישות שצוינו בפסקה הקודמת. למרבה הצער, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא דוגמה למנהיג כזה.

יש מנהיגים, למשל: אנגלה מרקל, בגרמניה, שעומדים בדרישות הנ"ל. 

הדוגמה האישית באה לידי ביטוי גם בוויתור על חלק מהמשכורת ובוויתור על הטבות אחרות בעת קשה לאזרחים.

אתם מוזמנים לחשוב לבד: האם במדינת ישראל המנהיגים עומדים בדרישות אלה?