ברבור שחור וברבורים לבנים

 

ברבור שחור. מקור התמונה: ויקיפדיה  

הברבורים שהכרנו בעולם המערבי היו לבנים ולכן במשך דורות חשבו שכל הברבורים הם לבנים עד שגילו ברבורים שחורים באוסטרליה.

ד"ר נסים טאלב הוא, בין השאר, מומחה לניהול סיכונים. יש לו השכלה מתמטית וניסיון רב בשוק ההון. אחד הספרים שהוא כתב נקרא "הברבור השחור". בספר זה הוא פיתח תיאוריה ששמה כשם הספר. 

התיזה שמציגה התאוריה הזו היא שלא ניתן לחזות מראש התרחשות אירועים מסוימים. הניסיון לבנות מודלים מתמטיים-סטטיסטיים מורכבים על מנת לחזות אותם מראש נועד לכישלון. 

בין האירועים שהוא מזכיר יש תגליות מדעיות חשובות. יותר נוגע לענייננו הוא הקושי לחזות אירועי סיכון. 

טאלב מתמקד באירועי סיכון פיננסיים. ניתן להכליל את זה גם לאירועי סיכון אחרים.

בפוסט זה אתמקד באירועי סיכון ברמת חומרה קיצונית, כלומר: Crisis. הטענה המרכזית שלי, ולא רק שלי, היא שיש אירועים כאלה שדומים לברבורים לבנים. יש גם אירועים שהם ברבורים שחורים. 

כמו שכיחות ברבורים בטבע גם שכיחות אירועי Crisis: שכיחות ברבורים שחורים נמוכה יותר.

מה מבחין בין שני סוגי ה-Crisis?

ברבורים לבנים הם אירועים שניתן להיערך אליהם מראש. הם אירועים שבמידה כזו או אחרת ניתן לצפות אותם. 

ברבורים שחורים הם אירועים שאין דרך לצפות אותם מראש ואין דרך להיערך אליהם באופן ספציפי מראש. 

דוגמה ל"ברבור לבן": כור אטומי לאחר רעידת אדמה

בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה אני מנתח אירוע שהוא ברבור לבן.

האירוע הבסיסי של רעידת אדמה הוא אירוע שהתרחש בעבר וניתן היה לצפות שיתרחש גם בעתיד.

האירוע הנוסף שהתרחש: צונמי כתוצאה מרעידת האדמה, היה גם הוא ניתן לצפייה מראש.

שימו לב שלא בהכרח היה ניתן לחזות מראש מתי הוא יתרחש ומה עוצמת רעידת האדמה שתתרחש? 

לא היה ניתן לחזות מראש את עוצמת הצונמי. 

לגבי פגיעה בכור גרעיני אין ספק שאפשר היה להיערך טוב יותר, כפי שאכן קרה בכור אחר באותו אזור, שלא נפגע כלל.

דוגמה ל"ברבור שחור": השפעת הספרדית

השפעת הספרדית היא מגפה שפרצה באפריל 1918 ונמשכה כשנה. אין עוררין על כך שמדובר ב-Crisis. 

על פי הויקיפדיה העברית, נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כרבע מאוכלוסיית העולם באותה תקופה). מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם.

כמה עובדות המראות שזה "ברבור שחור"

  1. השפעת הספרדית פגעה בעיקר בגילאי 20-40. 

      בדרך כלל אוכלוסיית הסיכון בשפעת ובמגפות היא קשישים ותינוקות.           מהשפעת הספרדית נפגעו בעיקר אנשים צעירים ובריאים.

  2. הגל הראשון לא היה קטלני במיוחד הגל השני היה קטלני

       מספר מקרי המוות מהגל הראשון בחודשי האביב היה אופייני למספר             מקרי המוות משפעת רגילה. 

      הגל השני בסוף אוגוסט, בספטמבר ובאוקטובר היה קטלני.

  3. גם הגל השלישי שהתחיל בפברואר 2019 ונמשך עד אפריל היה קטלני.

      הוא היה קטלני מעט פחות מהגל השני. 

  4. אנשים שלא הראו תסמינים מוקדמים היו נחלשים כך שתוך שעות לא          יכלו לעמוד על רגליהם.

  5. לקראת תחילת שנת 1920 דעכה המחלה עד שנעלמה

אם נסכם את הדפוסים החריגים בשונה משפעת רגילה וממגפה רגילה נראה כי: השפעת הזו הופיעה ונעלמה בסיום כל גל. כמו שהיא הופיעה במפתיע היא נעלמה לגמרי אחרי הגל השלישי.

האוכלוסייה שנפגעה היא האוכלוסייה שבדרך כלל נפגעת פחות ובהרבה מקרים לא היו תסמינים מוקדמים. 

בשונה מהברבור הלבן בפסקה הקודמת, לא היה ניתן היה להיערך לשפעת הספרדית על בסיס של מגפות שפעת קודמות, משום שהשוני ביניהם עולה בהרבה על הדימיון.

האם מגפת הקורונה היא "ברבור שחור"?

הרושם הוא שאכן מדובר ב"ברבור שחור". בתחילת הקורונה ניסיתי להשתמש בטכניקת ניהול סיכונים הקרויה Scenario Analysis להעריך את הסיכונים שבקורונה. לא במקרה תסריט בו השתמשתי בניתוח והבאתי כמקבילה לתסריט שלילי קיצוני את השפעת הספרדית.

כמו בשפעת הספרדית רב הנסתר מהנגלה. 

בכל פעם מתגלים דברים שלא היו ידועים, למשל: מחלות שמפתחים כאלה שחלו בקורונה והחלימו. 

כמו השפעת הספרדית, היא שונה לגמרי ממגפות שפעת קודמות בעשורים האחרונים. מי שהתכונן לשפעת קודמת מצוי במצב טוב יותר ממי שלא התכונן כלל אבל גם הוא מוכן למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה ויש לו לא מעט לתקן ולהתאים.

רמת החומרה גבוהה מרמת החומרה של מגפות שפעת רגילות, למשל: תמותה גבוהה יותר, כמות אשפוזים גבוהה יותר וכיו"ב.

כשרבים חשבו שהקורונה נגמרה הגיע הגל השני. הגל השני שונה מהגל הראשון. נפגעים יותר צעירים ופחות מבוגרים בהשוואה לגל הראשון. יש יותר אנשים שמדבקים ואינם מפתחים סימפוטומים.

מדברים על גל שלישי חומר בחורף. אין לי צל של מושג האם זה מה שיקרה?

בשונה משפעת רגילה אין חיסון ולא כל כך קל לפתח חיסון. 

יש דבר אחד שבו היא דומה גם ל"ברבור הלבן" בפסקה הראשונה לעיל: גם במקרה של הקורונה מדבר באוסף אירועים שיש ביניהם קשר. זו לא רק המחלה וסיכוני ההידבקות. זה גם Crisis כלכלי וסיכונים רבים נוספים.