 |
| נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה |
בזמן משבר קשה
בזמן משבר קשה אופטימיות חשובה. היכולת לדמיין עתיד טוב יותר עשויה לעזור בהתמודדות עם ההווה הקשה.
מגפת הקורונה הוא משבר קשה ומתמשך. הוא קשה בהיבטים רבים, שיש ביניהם קשר:
1. היבט רפואי של הידבקות וחשש מהידבקות
2. היבט כלכלי במישור אישי, משפחתי, עסקי, לאומי ועולמי
3. היבטים של שינוי כפוי באורח החיים ובדפוסי ההתנהלות
5. היבטים של לחצים אישיים ונפשיים
אין לי ספק שהרשימה לעיל היא רשימה חלקית.
החיבור בין הנטייה הטבעית לבין משבר הקורונה
כולנו, וזה כולל גם אותי, רוצים כבר להיות אחרי הקורונה. ככל שהזמן מתארך זה נעשה קשה.
הנטייה הטבעית לראות עתיד טוב יותר ביחד עם הקושי הגדול יוצרים רצון לסיים את המשבר מהר ולחזור ל"חיים נורמליים".
אנשים יטו "לקנות" הבטחות שהמשבר אוטוטו מסתיים או שהוא כבר אחרינו.
אנשים יטו לקבל טענות המתארות את המשבר כחמור פחות ממה שהוא משום שזה יותר נוח.
זה יקרה בין אם ההבטחות מבוססות על מציאות ריאלית ובין אם לא.
פוליטיקאים ציניים
פוליטיקאים ציניים מנצלים את זה לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם.
מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי, עושה זאת שוב.
במאי הוא אמר לאזרחי ישראל שהקורונה נגמרה ושהם יכולים לחגוג.
היום (ינואר 2021) הוא אומר שאחרי החיסונים כבר לא תהיה קורונה.
במאי הוא טעה. גם בינואר הוא עומד לטעות.
האמירה הזו אינה מבוססת על מה שאומרים המומחים. הם אומרים את האמת: הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב. גם אחרי החיסונים.
בינינו, גם המומחים רחוקים מלדעת את הכל. הרציניים שביניהם אומרים את זה בריש גלי.
הגישה של מנהלי סיכונים
למנהלי סיכונים אין את הלוקסוס שיש לפוליטיקאים: הם אינם יכולים להתעלם מעובדות כשהן אינן נוחות להם.
מנהלי סיכונים צריכים לנסות להתעלם מהנטייה הטבעית, או אולי יותר נכון ההטיה הטבעית, לאופטימיות יתר. עליהם לראות את הדברים כהווייתם ולהיערך לטיפול בסיכונים מתוך הנחה שלא בהכרח כל טיפול יהיה אפקטיבי או אפקטיבי באופן מלא.
חיסונים מזווית ראייה של מנהל סיכונים
על מנת שהסיכון לחלות בקורונה לא יתממש ברמה האישית צריך להשתמש ב-Controls.
Controls הם אמצעים שנוקטים בהם מראש על מנת למנוע התרחשות אירוע סיכון.
מידת האפקטיביות שלהם צריכה להיבחן. לא בהכרח עושים את זה סדרתי, כלומר: מנסים Control ואם אינו יעיל מנסים אחר.
במקרים רבים, כולל המקרה של הסיכון להידבק בקורונה, משתמשים בו זמנית במספר Controls ובודקים את האפקטיביות שלהם.
חיסון נגד קורונה הוא אחד מה-Controls.
מה אנחנו יודעים על ה-Control של חיסון נגד קורונה?
בהקשר הנוכחי אני מתייחס לחיסוני RNA מהסוג של פייזר או מודרנה, שניתניםם או יינתנו בישראל.
1. הוא אינו גורם נזק
לפעמים Controls גורמים נזקים גדולים יותר מאשר אירוע הסיכון אותו הם מנסים למנוע.
זה לא המקרה בהקשר הנוכחי. רבים כבר התחסנו ולא ידוע על מקרים של נזקים בריאותיים חמורים אחרי החיסון.
גם אם היו כאלה, או יימצאו בעתיד כאלה, השכיחות אפסית.
מסקנה: אין מניעה להתחסן
2. לאחר כעשרה ימים החיסון הראשון מקטין את ההסתברות לחלות
הסטטיסטיקות מראות שאלה שנמצאה אצלם מחלה אחרי שהתחסנו, חוסנו ברובם עד חמישה ימים לפני שהתגלתה המחלה.
כמעט ולא היו מקרים של תחלואה אחרי עשרה ימים.
חשוב לציין, שהעובדה שהמחלה התגלתה אחרי החיסון , אינה מעידה על כך שנדבקו במחלה אחרי החיסון. בהחלט ייתכן שנדבקו לפני והסימפטומים הופיעו אחרי.
מסקנה: חיסון מקטין את ההסתברות לתחלואה.
3. נדרש חיסון שני אחרי כשלושה שבועות
היצרנים אומרים שנדרש חיסון שני על מנת להבטיח את האפקטיביות של החיסון.
4. האם יידרש חיסון שלישי ואולי רביעי?
אין ניסיון לגבי אפקטיביות החיסון לטווח זמן ארוך. פשוט לא עבר זמן כזה מאז תחילת החיסונים ואפילו מאז תחילת הניסויים בחיסונים.
יש כאלה שחושבים שייתכן צורך בחיסון שלישי לאחר מספר חודשים או שנה.
האם זה דומה לחיסונים אחרים שנדרש חיסון כל שנה או כל מספר שנים?
מסקנה: לא בטוח שה-Control של שני חיסונים אפקטיבי לטווח זמן ארוך.
5. אחוז ההצלחה בניסויים איננו 100%
גם בין אלה שחוסנו עלולים להיות כאלה שיידבקו. המקרים האלה יהיו בשכיחות נמוכה.
מסקנה: כמו שקורה בהרבה טיפולים בסיכונים, גם במקרה של חיסון נגד קורונה נותר סיכון שאירי (Residual Risk). הוא הרבה יותר קטן מהסיכון ללא חיסון.
השורה התחתונה
חיסון נגד קורונה הוא Control המקטין באופן משמעותי את הסיכון להידבק במחלה. הוא אינו גורם לנזקים. הוא אינו מונע באופן מוחלט הידבקות במחלה ומידת האפקטיביות שלו לאורך זמן טרם ידועה.
ההמלצה היא להתחסן.
ההמלצה הנוספת היא לא להתנהג כאילו שהקורונה היא מאחורינו אחרי שמתחסנים.
ריבוי Controls
כולנו יודעים שיש Controls נוספים. ככל שהצטבר ניסיון אפשר להעריך שחלקם כמעט ולא אפקטיביים. לעומת זאת אחרים אפקטיביים במיוחד.
כבר מתחילת המגפה העולמית התברר שאחד מהם הוא Control אפקטיבי מאוד.
אני משתמש בו כמעט מהתחלה. מיד אחרי שקראתי מאמר שפרסם מכון דוידסון (שייך למכון וייצמן).
האמצעי הזה הוא ריחוק חברתי.
מי שמבין שההדבקה ברוב המקרים היא באמצעות חלקיקי נוזלים (שיעול למשל) שפולט החולה גם מבין מדוע האמצעי הזה אפקטיבי.
כמנהל סיכונים, אני ממליץ לכם להשתמש ב-Controls נוספים בכלל ובריחוק חברתי בפרט, גם אחרי החיסונים.
הקורונה עדיין לא מאחורינו ותלווה אותנו עוד זמן רב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה