אחד השלבים החשובים בתהליך של Crisis Management הוא שלב ההכנה (Preperedness).
בפוסט זה אציג שני אירועים דומים, שניתן היה לצפות את התרחשותם, שבאחד נעשתה הכנה ראויה ובשני לא נעשתה הכנה ראויה.
המשמעות של הכנה לא נאותה, הייתה אסון נורא שעלה בחיי כ-18,000 בני אדם ובנזק רב לרכוש.
רעידת אדמה היא בדרך כלל אירוע שניתן לחזות באיזה אזור הוא יתרחש. גם שני המקרים שאציין הם מקרים שניתן היה לחזות שיתרחשו. לא בהכרח ניתן היה לחזות מראש את המועד המדויק ואת העוצמה המדויקת.
רעידת האדמה באיזמיט בשנת 1999
רעידת האדמה באיזמיט באזור אנטליה בתורכיה הייתה בעוצמה של 7.4.
את האירוע הטרגי הזה זוכרים בישראל בגלל שתי נקודות הקשורות בנו.
הפעילות האפקטיבית במיוחד של יחידת חילוץ של פיקוד העורף, שנשלחה לסייע לתורכים, והנערה שירן פרנקו שחולצה, כנגד כל הסיכויים, אחרי מספר רב של ימים מתחת להריסות.
ניתוח שטחי של האירוע
על פי הויקיפדיה: "ההערכות הראשונות של כ-40,000 קורבנות התבררו כמופרזות, ובסיום פעולות החילוץ קבעו הרשויות הטורקיות כי מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 17,480 בני אדם ו-505 נעדרים. עם זאת, גם נתונים אלה מוטלים בספק וסביר שמספר ההרוגים גבוה בהרבה. לנתונים יש להוסיף מספר בלתי ידוע של חסרי קורת גג שאיבדו את חייהם במשך החורף של 1999-2000. מספר הפצועים הוערך ב-43,953 בני אדם ואילו מספרם של חסרי קורת גג הוערך בכ-600,000 (החששות הראשונים דיברו במיליון איש לפחות)."
ללא ספק אירוע אסון עם אובדן חיי אדם בהיקפים גדולים ונזקים אדירים לבריאות אנשים שנותרו בחיים ונזק כלכלי משמעותי. אירוע העונה על ההגדרה של Crisis.
על פי הויקיפדיה, מודעות לרעידות האדמה באזור הייתה כבר משנת 1939.
המסקנה: הפתעה לא הייתה כאן אפשר היה להתכונן.
באשר לסיבות האסון נכתב בויקיפדיה: " ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבנינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סייסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות."
הערה: ההדגשה היא שלי ואינה במקור.
המסקנה: לא נערכו באופן סביר לאירוע של רעידת אדמה ולכן בניינים קרסו ואנשים רבים נהרגו או נפצעו בעיקר משום שנקברו תחת ההריסות.
אחד העיתונאים בארץ תיאר את איכות הבנייה שם באופן ציורי (איני יודע האם הוא מדויק): קבלנים שמו חול במקום מלט משום שחול זול יותר.
רעידת אדמה בטאיוון
למרות שחיפשתי ערך בויקיפדיה על רעידת אדמה שהתרחשה בטאיוון, שעוצמתה הייתה דומה לרעידת האדמה באיזמיט, לא מצאתי.
הסיבה פשוטה: לא התמוטטו בניינים לא היו כמעט נפגעים. הייתה רעידת אדמה ללא משבר.
מדוע אירוע דומה לאירוע בתורכיה לא הביא לאסון? הטאיוונים הקפידו על בנייה לפי הוראות תכנון ובנייה המתאימות לאזור שידוע שיש בו רעידות אדמה. הם התכוננו נכון לאירוע אסון וכך הפכו את אירוע האסון הפוטנציאלי לאירוע שאינו אסון.
בחזרה לימי הקורונה
טאיוון היא מדינה שהתמודדה טוב במיוחד עם התפשטות הנגיף. אחת הסיבות לכך היא ה-Adaptation Phase (ראו תרשים בתחילת הפוסט) לאחר התמודדות לא מוצלחת עם נגיף הסארס. הטאייונים הפיקו לקחים.
הם היו מוכנים טוב מאחרים לנגיף הקורונה. שימו לב שעל אף הקרבה שלהם לאזור ווהאן בסין המגפה לא התפשטה לטאייון בגלל אמצעי מנע שנקטו בשלב מוקדם.
הנתון המרשים: במדינה עם 23 מיליון תושבים יש 7 מתים בלבד.
בכתבה בעיתון דה מרקר על טאיוון נתקלתי בנתון מרשים נוסף: בעוד הכלכלות של רוב המדינות מתכווצות הכלכלה הטאייונית צפויה לצמוח השנה ב-1.5%.
זה נכון שהכלכלה של טאיוון היא מוטת היי-טק וענפי ההיי-טק נפגעו פחות אבל הנתון עדיין מרשים מאוד.
