Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0
‏הצגת רשומות עם תוויות טבח ה-7 באוקטובר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טבח ה-7 באוקטובר. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 19 בספטמבר 2026

אבי דיכטר: החטא ועונשו

 



אבי דיכטר סיים את הקריירה הפוליטית שלו, באופן מביש. 

מי שהיה פעם לוחם נועז בסיירת מטכ"ל ואחרי כן בשב"כ, בו טיפס עד לתפקיד של ראש השב"כ, הפך לעוד משרת של בני הזוג נתניהו. 

בדיוק כמו מרבית חבריו לסיעת הליכוד או אולי אפשר לקרוא לה סיעת הליכודיהו. 

עכשיו החליטו בני הזוג נתניהו לזרוק אותו משום שיש להם משרתים שהם חושבים שיועילו להם יותר מדיכטר. 



ההתחלה הייתה טובה יותר




באחת ממערכות הבחירות שכפה בנימין נתניהו על אזרחי מדינת ישראל מאז שהוחלט לפתוח נגדו בחקירה פלילית, תועמלן בזוי של הליכוד לעג לעיתונאי אמנון אברמוביץ בגלל הצלקות בפניו. 


אמנון אברמוביץ נפצע באחד המוצבים בסיניי במלחמת יום הכיפורים. אברמוביץ קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על אומץ ליבו ודבקתו במשימה במהלכה נפצע. 


בליכוד לא הסתייגו מההתקפה הבזויה על עיתונאי כחלק מתעמולת הבחירות. נתניהו כהרגלו שתק. אם היה מתברר שזה מזיק לו פוליטית, היה אומר "לא ידעתי". 


אבי דיכטר  היה היחיד מבין בכירי הליכוד שגינה בפומבי את ההתקפה הבזויה של אותו תעמולן.




ההמשך המביש



אומרים שמי שישן עם כלבים מתעורר עם פשפשים. בהמשך איבד דיכטר את זהותו והפך, כמו כמעט כל חברי סיעת הליכוד בכנסת ובממשלה, לעוד אחד מאומרי ההן למה שבני הזוג נתניהו אמרו ועשו. 



החטא ועונשו



אחרי טבח ה-7 באוקטובר, האשם העיקרי בטבח, בנימין נתניהו, ניסה לפטר פעמיים את שר הביטחון יואב גלנט. בפעם הראשונה כשל בגלל הפגנות הציבור המסיביות. בפעם השנייה הצליח לפטר אותו ומינה במקומו את ישראל כץ. 


מדוע פיטר נתניהו את גלנט?


נתניהו פיטר את יואב גלנט משתי סיבות:


1. גלנט העדיף את ביטחון מדינת ישראל על פני אינטרסים אישיים של נתניהו.

לנתניהו חשובים יותר אינטרסים אישיים מביטחון מדינת ישראל.


2. נתניהו רצה להיפטר מכל מי שראה כיצד הוא לא מתפקד בתחילת המלחמה.

האמירה של אריאל שרון כשהיה ראש ממשלה מטעם הליכוד "אני לא סומך על נתניהו כי בכל פעם שצריך לקבל החלטה קשה הוא נכנס לפאניקה" הוכחה כנכונה גם בתחילת המלחמה. 


כפי שעלה מתחקיר חדשות 12 שששודר ב-4.9.26 יואב גלנט הגיע לתל אביב הרבה לפני נתניהו ודיבר מיד עם הרמטכ"ל. גלנט תיפקד מהרגע הראשון. 

גלנט גר רחוק יותר מתל-אביב מאשר נתניהו ששהה בביתו בקיסריה. 

לנתניהו לקחו הרבה שעות עד שדיבר עם הרמטכ"ל. 


גלנט אמר בראיון שמיד עם תחילת המלחמה הקדיש את כל זמנו למלחמה. 

"ישראל היום", עיתון ימין לכל הדעות, פרסם לפני מספר שבועות, שנתניהו עשה באוקטובר 2023 סקר על מנת לראות את אחוז התמיכה בהמשך כהונתו כראש ממשלה.


על פי תפיסת נתניהו מטרה מרכזית של המלחמה, שהוסתרה בהתחלה, הייתה שמירה על תפקידו כראש ממשלה ושמירה על ממשלת החורבן שבראשה עמד, למרות אחריותו האישית לטבח.


לממשלת נתניהו לקח יותר משבוע עד שבעקבות לחצים הוסיפה את החזרת החטופים בעזה כאחת ממטרות המלחמה.




החטא של דיכטר



דיכטר היה אולי חבר הממשלה היחיד עם רקע ביטחוני רציני (למעט בני גנץ וגדי איזנקוט כשהצטרפו לממשלה). 


דיכטר היה צריך להתנגד להדחת יואב גלנט בגלל הפגיעה בביטחון מדינת ישראל.

הוא לא אמר דבר. נאמנותו לבני הזוג נתניהו גברה על שיקולים אחרים.



דיכטר בוודאי היה צריך להתנגד למינוי הבלתי סביר של ישראל כץ לתפקיד שר ביטחון. 

לתפיסתי, היה עליו להתפטר מהממשלה ולהודיע שהוא עושה זאת בגלל מינוי ישראל כץ לשר ביטחון.


ברור לגמרי שישראל כץ אינו מבין בביטחון והוא שם אינטרסים פוליטיים ואישיים לפני ביטחון מדינת ישראל. 

בשונה מעמיר פרץ, שגם הוא היה שר ביטחון ללא רקע ביטחוני, הוא אינו מסוגל לשתף פעולה עם דרג מקצועי וללמוד ממנו. 


את חוסר היכולת הקיצוני של ישראל כץ לשתף פעולה עם דרג מקצועי ראינו כשהיה אחד משלושת שרי האוצר הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

 

במינוי של ישראל כץ לשר ביטחון הוכיח נתניהו שאינטרסים אישיים ופוליטיים חשובים לו יותר מביטחונה של מדינת ישראל. 


לו היה ממנה במקומו את אבי דיכטר במקום ישראל כץ או עסקן אחר, לא הייתי יכול לכתוב את מה שכתבתי בפוסט זה ובפוסטים קודמים. 


אחרי חטא השתיקה של דיכטר בהקשר של מינוי ישראל כץ לתפקיד שר הביטחון הוא קיבל את העונש המגיע לו כשנתניהו דחק אותו מחוץ לפוליטיקה. 


 

יום שני, 7 בספטמבר 2026

נתניהו האשם העיקרי בטבח ה-7 באוקטובר בפרספקטיבה של זמן

 


בעקבות מידע חדש, לפחות עבורי, בחדשות ערוץ 12 ביום שישי (4.9.26) הבטחתי להתייחס שוב לאשמתו של נתניהו בטבח ה-7 באוקטובר. 


אתיחס לשלוש תקופות על ציר הזמן מזווית של ניהול סיכונים.


1. טווח הזמן הארוך: הקונספציה של עזרה לחמאס ופגיעה בראשות הפלשתינאית


2. טווח הזמן של כחצי שנה לפני הטבח


3. טווח הזמן הקצר: קצת לפני ה-7 באוקטובר וקצת אחריו


עיקר ההתיחסות שלי תהיה לחצי השנה לפני ה-7 באוקטובר במהלכה התעלם נתניהו מכל הסיכונים וההתראות באופן עקבי.


מזווית ראייה של מומחים לניהול סיכונים התקופה הזו חשובה יותר מהלילה שלפני האירוע. 



טווח הזמן הארוך: הקונספציה 



אין ספק שנתניהו הוא אבי הקונספציה של לממן את חמאס במקום לפגוע בו.

לא הרבה זמן אחרי תחילת מלחמת ה-7 באוקטובר רואיין באחד מערוצי הטלוויזיה אלוף (במיל.) גדי שמני, מומחה גדול לרצועת עזה. 

הוא נשאל על ידי כתב או כתבת מתי לדעתו התחילה הקונספציה? 

הוא לא היה צריך לחשוב הרבה על מנת להגיד שהיא התחילה בתחילת הקדנציה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. 


בכתבה בערוץ 12 הוזכר ששלושה ראשי שב"כ (רונן בר, נדב ארגמן ויוסי כהן) ביקשו מנתניהו אישור לחיסול יחיא סינואר. שלושתם נענו על ידו בשלילה. 


איני חושב שאני צריך להיכנס לעומק של הסוגיה הזו שאיני מומחה לה. היא צריכה להיות נידונה בועדת חקירה ממלכתית.

הדבר היחיד שאני יכול לציין זה שזוהי אחת הסיבות להתנגדותו העקבית והנחרצת של בנימין נתניהו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. 




טווח הזמן הקצר



לא במקרה נתניהו מקורביו ועושי דברו מתמקדים בטווח זמן זה ולא בטווחי זמן יותר ארוכים בהם אשמתו של נתניהו הרבה יותר ברורה. 


גם בטווח הזמן הקצר מציגים נתניהו ואנשיו תזה שקרית לפיה, אם היו מעירים אותו ומזהירים אותו שעה או שעתיים קודם הטבח היה נמנע. 

ראש לשכתו ניסה להעלים שיחה שנרשמה בפרוטוקול שלאף אחד אסור לגעת ולשנות על מנת לתמוך בתזה המפוקפקת הזו.


בכתבה מתבררים הדברים הבאים:


1. לשכת נתניהו הוזהרה בסביבות שעה 2:00 או 3:00 בלילה על ידי גורמים במערכת הביטחון. אם לא העירו אותו, אז האשמה היא באנשי לשכתו.


2. גם אחרי שהעירו אותו לקח לו כמה שעות עד שהתחיל להתיחס למשבר ועד שהגיע למטה בקריה. השיחה הראשונה שלו עם הרמטכ"ל נעשתה בשעה מאוחרת. 
יואב גלנט הגיע לקריה הרבה לפני נתניהו, למרות שהמרחק מביתו גדול בהרבה מהמרחק של ביתו של נתניהו בקיסריה. 


הזנקת שיירת הליווי של ראש ממשלה לוקחת דקות. נסיעה בכביש לא עמוס בשעת בוקר מוקדמת ביום חג, אורכת סדר גודל של שעה. 


להסבר אפשרי מדוע לקח זמן כה רב ומדוע כנראה לא ממש תיפקד כשהגיע, כנרמז בכתבה, אתיחס בפוסט עתידי. 



טווח הזמן של כחצי שנה לפני המלחמה



אין צל של ספק, שמזווית של ניהול סיכונים טווח זמן זה הוא חשוב יותר מהשעות הראשונות של המלחמה. 


ניהול נכון של סיכונים ושל משברים מתחיל בתהליך של זיהוי הסיכונים, הערכת הסיכונים והתמקדות בטיפול בסיכונים חמורים.


נתניהו בחר להתעלם מסיכוני מלחמה למרות שהוזהר מספר פעמים במשך מספר חודשים. חלק מהאזהרות היו קונקרטיות ונגעו לחמאס. אחרות היו יותר כלליות ולאו דווקא ממוקדות בחמאס. 


איני מומחה בנושאים צבאיים. אני כן מומחה בניהול סיכונים. 

בבלוג זה Risk and Crisis כתבתי פוסט על סיכוני מלחמה בחודש יולי 2023. 

קישור לפוסט: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון 

כל מה שהייתי צריך זה להקשיב לשני אנשים מודאגים שביום אחד דיברו על כמות התראות, שאינה זכורה להם בעבר, האלוף במילואים טל רוסו והרמטכל לשעבר גדי אייזנקוט. 

להבין מה הם אומרים ולחבר את זה למה שקרה באותה תקופה במדינה (המהפכה המשטרית והשלכותיה) ולהסיק מסקנות.  


התיחסות נכונה לניהול סיכונים אינה עוסקת רק אירוע הסיכון שהתרחש. 

היא עוסקת גם בסיכונים אחרים חלקם גדולים יותר, שבמקרה או שלא במקרה לא התרחשו. 


למשל הסיכון למתקפה משולבת בו זמנית של חיזבאללה וחמאס. 


נתניהו בחר להתעלם מהסיכונים כחלק מתרבות השקר שיצר. 


כל מנהיג ראוי, שבקדנציה שלו אירע אסון כזה נורא היה לוקח את האחריות ומתפטר מזמן. 




 



 






יום שני, 27 ביולי 2026

מאהל משפחות הנרצחים על שם תום גודו ז"ל: תקווה לעתיד טוב יותר

 

הזמנה לעצרת סגירת המאהל לזכר תום גודו ז"ל



במוצ"ש (25.7) נכחתי בעצרת מרובת המשתתפים של פירוק מאהל משפחות החטופים והנרצחים ב-7 באוקטובר מול הכנסת. 

בעצרת קראו למאהל מאהל לזכרו של תום גודו ז"ל, שנרצח ב-8 באוקטובר בקיבוץ כיסופים. בגלל המעורבות הראויה להערצה של אביו יעקב בפרויקט הזה. 

אב שכול, שקם מהשבר הגדול של רצח בנו, ויזם הקמת אוהל מחאה כנגד אלה בממשלת ישראל האחראים לטבח, עד להסתלקותם מהשלטון. יעקב הגדיר זאת כהבטחה שלו כאב לבנו תום ז"ל.


ליוזמה של יעקב גודו, להקמת המאהל הצטרפו מעוז ינון, שהוריו בלהה ינון ז"ל ויעקובי ינון ז"ל נשרפו בביתם במושב נתיב העשרה ב-7 באוקטובר 2023, תא"ל (מיל.) דוד אגמון ואנשים נוספים.  


במשך 993 הימים שבהם היה המאהל לא היה לילה שלא היה אדם אחד לפחות שישן שם. 


התנאים באוהל היו רחוקים מלהיות אידיאליים: מזג אוויר קר וגשום או חום לוהט, מיטות בחדר אוהל אחד, שירותים ומקלחת בסיסיים ומשותפים, כביסה וארוחות תלויים בהרבה אנשים טובים שהתנדבו לעזור. 

היו גם התקפות אלימות על האוהל ויושביו, כולל בן-בליעל אחד, שאמר ליעקב גודו שהוא האשם ברצח בנו.   

בעצרת סיום האוהל לזכר תום רודי ז"ל ב-25.7.26
זכויות יוצרים על התמונה: אבי רוזנטל


עבורי המאהל היה מקור לתקווה לעתיד טוב יותר. 

אין צורך להודות לי על המעט שעשיתי כשהגעתי מספר רב של פעמים וישבתי עם האנשים שהיו בו. 

בסך הכל הלכתי ברגל פחות מחצי שעה מביתי בבית הכרם והקדשתי שעה או שעתיים למפגש עם אנשים,  שתרמו הרבה יותר ממני. 


לאנשים שתרמו הרבה למה שנעשה באוהל צריך להודות.


כך למשל, הגעתי באחד הבקרים ודיברתי עם אדם שהגיע פעם בשבוע ממנחמיה הרחוקה וישן באוהל. אין ספק שצריך להודות לו.
 
בשבוע האחרון של המאהל ישבתי עם שני אנשים משני קיבוצים בעוטף עזה, שישנו באוהל בלילה. גם הם הגיעו אחת לשבוע לישון באוהל.

גם להם מגיעה תודה ענקית.

עם אחד מהם שהגיע מקיבוץ מגן התידדתי כבר בפעם קודמת שהגעתי. 
חלקנו שני תחביבים משותפים, שחמט וברידג'. 

היכרתי היטב שלושה מחבריו לתיכון במרכז הארץ לפני הרבה עשרות  שנים: שחקן ברידג' ברמה גבוהה ושני שחקני שחמט מהעבר ברמה גבוהה. 


הגעתי לשם לקבלות שבת בימי שישי. הגעתי לשם להרצאה או שתיים בשעות הערב ולכמה עשרות. 


מה שהכי חשוב זו המטרה המשותפת לכל מי שהיה מעורב במיזם הזה, אבל צמחו גם היכרויות וקשרים בין אנשים.



מפגש מעניין במיוחד



באחד הבקרים בהם הגעתי לאוהל השולחן שסביבו יושבים היה מלא לגמרי. 
אחד המתנדבות הקבועות הביאה את בני משפחתה לביקור בירושלים. 

לא היא ולא משפחתה רצו לוותר על המקום אליו הייתה נוסעת להתנדב בתדירות גבוהה.


יעקב גודו לא היה. גם ינון מעוז לא היה, אבל רבים וטובים אחרים הגיעו במיוחד על מנת להיפגש עם משפחתה של המתנדבת המסורה. 


כל אחד מהנוכחים הציג את עצמו. את מעשיו מחוץ לאוהל בהווה ובעבר ודיבר על איך לדעתו צריך להתקדם הלאה. 


כולם אנשים טובים וראויים ויש להם במה להתגאות. 

בחרתי להתייחס בפוסט זה בקצרה לשניים מהם. יסלחו לי האחרים. 



דוד אגמון

דוד אגמון אמר במפגש שהוא היה תת אלוף בצה"ל במהלך שירותו הצבאי הכיר את יוני נתניהו ז"ל. 

בגלל ההיכרות של אגמון עם יוני נתניהו ז"ל, כשבנימין נתניהו היה ראש ממשלה הוא הציע לו להיות ראש לשכתו. 

אגמון אמר שאחרי שלושה חודשים בתפקיד התפטר ואמר לנתניהו שהוא מתפטר משום שנתניהו אינו מתאים להיות ראש ממשלה. 

אגמון יליד קזבלנקה במרוקו, הוא נצר ממשפחתו של הרב אליהו בן-אמוזג. 


כיליד מרוקו, הוא מנסה להשפיע על אנשים טובים ילידי מרוקו שממשיכים להצביע ליכוד להפסיק את זה. 

לטענתו מנחם בגין הביא אותם לליכוד. הם אומרים לו:  "אנחנו יודעים שנתניהו לא בסדר, אבל לא עוזבים בית". 


אנשים מהסוג של "הזקנה משדרות" המרואיינת בתקשורת ומסבירה כמה נתניהו גרוע ובסוף מצביעה ליכוד כי "לא עוזבים בית". 

בסך הכל צריך להסביר להם באופן שיוכלו לקבל את זה רגשית, שכשמישהו שורף את הבית עוזבים את הבית ולא נשרפים.


אחת התרומות הגדולות של דוד אגמון לחיי המאהל היתה הטיפול שלו בחיכוכים עם דרי המאהל שבצד הקרוב לכנסת. 

מדובר בהלומי קרב, לאו דווקא ממלחמת ה-7 באוקטובר או המלחמות שאחריה. 

מדובר באנשים מרירים שמאוד קשה להם. הם מרגישים, כנראה במידה מסוימת של צדק, שממשלת ישראל ורשויות אחרות לא נותנות להם את מה שמגיע להם. 


לאחר חיכוכים, חלקם אלימים מצד הלומי הקרב, נוצר  קיום משותף של שכנים. מהמאהל של משפחות הנרצחים והחטופים סייעו להם בדברים קטנים של יומיום.

 במהלך הפגישה, אותה אני מתאר כאן, הביא אגמון כמה הלומי קרב מהמאהל שבצד השני של הכביש שתיארו לנו את הסיוטים והקשיים שלהם ואת חוסר ההתחשבות בהם, לדעתם.


אמיר השכל

אני מאוד מעריך את אמיר השכל. השכל הוא גם אדם צנוע. במפגש הוא אמר ששירת בחיל אוויר. מיד עבר לדבר על חלקו בתחילת המחאה נגד ההפיכה המשטרית. 

משום צניעותו, "שכח" לציין שהיה תא"ל בחיל אוויר ופיקד על טייסות. 


אחרי שדיבר על תחילת המחאה עבר לדבר על ההווה והעתיד. 

השתמש בדוגמה מתקופת השואה ולא במקרה. לאחר שסיים את שירותו הצבאי הפך לחוקר שואה.



משהו שלא ידעתי על אמיר השכל עד סוף 2025 

בנובמבר בשנת 2025, הגשמתי מטרה ששמתי לי הרבה שנים לפני כן: להגיע לפולין בעקבות השורשים של אימי, שאיבדה בשואה את כל משפחתה. 

השתתפתי במסע של יד ושם לפולין, שעסק בעיקר בשואה. 


אחד הדברים היפים והמכובדים, שראיתי שם היו משלחות של קציני צה"ל, שנשלחו לזכור את השואה ולהזכיר ששרדנו את השואה כעם והקמנו מדינה. 

המסלול שלהם היה דומה לשלנו. בכל מחנה השמדה הם עשו טקס שבו הניפו את דגל מדינת ישראל והתפללו. בכל מסע כזה משתתף גם שורד שואה.


המדריכה שלנו אמרה לנו מי יזם את המפעל החשוב הזה, שנמשך כבר שנים רבות. 

היוזם הוא אמיר השכל.



המעט שאני יכולתי לעשות



בפגישה במאהל תיארתי בקיצור את עצמי. התמקדתי בשני דברים. אני מומחה לניהול סיכונים ואני יודע לכתוב. 


אני משלב את שני הדברים כאשר אני כותב על בנימין (שבעה באוקטובר) נתניהו ועל ממשלתו. 

כשאני כותב על זה מזווית מקצועית של מנהל סיכונים, יש חפיפה חלקית בין מה שאני כותב לבין מה שכותבים מנהלי סיכונים העובדים במקצועם עם ראשי המדינות בהן הם חיים. 


כשאני כותב על זה מזווית מקצועית אני מתיחס לעובדות ולא לרגשות שלי.


אנשי המאהל של הלומי קרב לא מסוגלים לכתוב את מה שהם אומרים מדם ליבם ברמה שאני מסוגל. 

הבטחתי להיות להם לפה ולכתוב מאמר מזווית הראייה שלהם. 

עמדתי בהבטחתי. לקריאת המאמר לחצו על הקישור:  בשם הלומי קרב.



לא שכחנו: פרק המאהל תם אבל המטרה טרם הושגה



אחרי שהוקם המאהל יעקב גודו אמר שיפרק אותו כשיהיו בחירות. יש תאריך רשמי לבחירות.

חובה להחליף את הממשלה הנוראה הזו במהרה בממשלה אחרת. 

עד שאין בחירות לא השגנו את המטרה. 

צריך להניח שנתניהו ואנשיו ינסו למנוע בחירות הוגנות. כך נהג מדורו בוונצואלה.  

צריך להבטיח בחירות הוגנות עם מקסימום של הצבעה של אלה שרוצים להחליף את ממשלת השחיתות והאסונות בממשלה ראויה. 


צריך למנוע מנתניהו להמשיך להתחמק מאחריותו למעשיו הנוראיים ובראש הראשונה התחמקותו מאחריותו לטבח ה-7 באוקטובר, להפקרת החטופים, להפקרת אזרחי ישראל בכלל ותושבי הצפון ועוטף עזה בפרט. 


ברור לכולנו שהעבודה טרם הסתיימה כל עוד נתניהו ואחרים (בן-גביר, סמוטריץ, יריב לוין) יושבים בממשלת ישראל.