מאהל משפחות הנרצחים על שם תום גודו ז"ל: תקווה לעתיד טוב יותר

 

הזמנה לעצרת סגירת המאהל לזכר תום גודו ז"ל

במוצ"ש (25.7) נכחתי בעצרת מרובת המשתתפים של פירוק מאהל משפחות החטופים והנרצחים ב-7 באוקטובר מול הכנסת. 

בעצרת קראו למאהל מאהל לזכרו של תום גודו ז"ל, שנרצח ב-8 באוקטובר בקיבוץ כיסופים. בגלל המעורבות הראויה להערצה של אביו יעקב בפרויקט הזה. 

אב שכול, שקם מהשבר הגדול של רצח בנו, ויזם הקמת אוהל מחאה כנגד אלה בממשלת ישראל האחראים לטבח, עד להסתלקותם מהשלטון. יעקב הגדיר זאת כהבטחה שלו כאב לבנו תום ז"ל.

ליוזמה של יעקב גודו, להקמת המאהל הצטרפו מעוז ינון, שהוריו בלהה ינון ז"ל ויעקובי ינון ז"ל נשרפו בביתם במושב נתיב העשרה ב-7 באוקטובר 2023, תא"ל (מיל.) דוד אגמון ואנשים נוספים.  

במשך 993 הימים שבהם היה המאהל לא היה לילה שלא היה אדם אחד לפחות שישן שם. 

התנאים באוהל היו רחוקים מלהיות אידיאליים: מזג אוויר קר וגשום או חום לוהט, מיטות בחדר אוהל אחד, שירותים ומקלחת בסיסיים ומשותפים, כביסה וארוחות תלויים בהרבה אנשים טובים שהתנדבו לעזור. 

היו גם התקפות אלימות על האוהל ויושביו, כולל בן-בליעל אחד, שאמר ליעקב גודו שהוא האשם ברצח בנו.   

בעצרת סיום האוהל לזכר תום רודי ז"ל ב-25.7.26
זכויות יוצרים על התמונה: אבי רוזנטל

עבורי המאהל היה מקור לתקווה לעתיד טוב יותר. 

אין צורך להודות לי על המעט שעשיתי כשהגעתי מספר רב של פעמים וישבתי עם האנשים שהיו בו. 

בסך הכל הלכתי ברגל פחות מחצי שעה מביתי בבית הכרם והקדשתי שעה או שעתיים למפגש עם אנשים,  שתרמו הרבה יותר ממני. 

לאנשים שתרמו הרבה למה שנעשה באוהל צריך להודות.

כך למשל, הגעתי באחד הבקרים ודיברתי עם אדם שהגיע פעם בשבוע ממנחמיה הרחוקה וישן באוהל. אין ספק שצריך להודות לו.
 
בשבוע האחרון של המאהל ישבתי עם שני אנשים משני קיבוצים בעוטף עזה, שישנו באוהל בלילה. גם הם הגיעו אחת לשבוע לישון באוהל.

גם להם מגיעה תודה ענקית.

עם אחד מהם שהגיע מקיבוץ מגן התידדתי כבר בפעם קודמת שהגעתי. 
חלקנו שני תחביבים משותפים, שחמט וברידג'. 

היכרתי היטב שלושה מחבריו לתיכון במרכז הארץ לפני הרבה עשרות  שנים: שחקן ברידג' ברמה גבוהה ושני שחקני שחמט מהעבר ברמה גבוהה. 

הגעתי לשם לקבלות שבת בימי שישי. הגעתי לשם להרצאה או שתיים בשעות הערב ולכמה עשרות. 

מה שהכי חשוב זו המטרה המשותפת לכל מי שהיה מעורב במיזם הזה, אבל צמחו גם היכרויות וקשרים בין אנשים.

מפגש מעניין במיוחד

באחד הבקרים בהם הגעתי לאוהל השולחן שסביבו יושבים היה מלא לגמרי. 
אחד המתנדבות הקבועות הביאה את בני משפחתה לביקור בירושלים. 

לא היא ולא משפחתה רצו לוותר על המקום אליו הייתה נוסעת להתנדב בתדירות גבוהה.

יעקב גודו לא היה. גם ינון מעוז לא היה, אבל רבים וטובים אחרים הגיעו במיוחד על מנת להיפגש עם משפחתה של המתנדבת המסורה. 

כל אחד מהנוכחים הציג את עצמו. את מעשיו מחוץ לאוהל בהווה ובעבר ודיבר על איך לדעתו צריך להתקדם הלאה. 

כולם אנשים טובים וראויים ויש להם במה להתגאות. 

בחרתי להתייחס בפוסט זה בקצרה לשניים מהם. יסלחו לי האחרים. 

דוד אגמון

דוד אגמון אמר במפגש שהוא היה תת אלוף בצה"ל במהלך שירותו הצבאי הכיר את יוני נתניהו ז"ל. 

בגלל ההיכרות של אגמון עם יוני נתניהו ז"ל, כשבנימין נתניהו היה ראש ממשלה הוא הציע לו להיות ראש לשכתו. 

אגמון אמר שאחרי שלושה חודשים בתפקיד התפטר ואמר לנתניהו שהוא מתפטר משום שנתניהו אינו מתאים להיות ראש ממשלה. 

אגמון יליד קזבלנקה במרוקו, הוא נצר ממשפחתו של הרב אליהו בן-אמוזג. 

כיליד מרוקו, הוא מנסה להשפיע על אנשים טובים ילידי מרוקו שממשיכים להצביע ליכוד להפסיק את זה. 

לטענתו מנחם בגין הביא אותם לליכוד. הם אומרים לו:  "אנחנו יודעים שנתניהו לא בסדר, אבל לא עוזבים בית". 

אנשים מהסוג של "הזקנה משדרות" המרואיינת בתקשורת ומסבירה כמה נתניהו גרוע ובסוף מצביעה ליכוד כי "לא עוזבים בית". 

בסך הכל צריך להסביר להם באופן שיוכלו לקבל את זה רגשית, שכשמישהו שורף את הבית עוזבים את הבית ולא נשרפים.

אחת התרומות הגדולות של דוד אגמון לחיי המאהל היתה הטיפול שלו בחיכוכים עם דרי המאהל שבצד הקרוב לכנסת. 

מדובר בהלומי קרב, לאו דווקא ממלחמת ה-7 באוקטובר או המלחמות שאחריה. 

מדובר באנשים מרירים שמאוד קשה להם. הם מרגישים, כנראה במידה מסוימת של צדק, שממשלת ישראל ורשויות אחרות לא נותנות להם את מה שמגיע להם. 

לאחר חיכוכים, חלקם אלימים מצד הלומי הקרב, נוצר  קיום משותף של שכנים. מהמאהל של משפחות הנרצחים והחטופים סייעו להם בדברים קטנים של יומיום.

 במהלך הפגישה, אותה אני מתאר כאן, הביא אגמון כמה הלומי קרב מהמאהל שבצד השני של הכביש שתיארו לנו את הסיוטים והקשיים שלהם ואת חוסר ההתחשבות בהם, לדעתם.

אמיר השכל

אני מאוד מעריך את אמיר השכל. השכל הוא גם אדם צנוע. במפגש הוא אמר ששירת בחיל אוויר. מיד עבר לדבר על חלקו בתחילת המחאה נגד ההפיכה המשטרית. 

משום צניעותו, "שכח" לציין שהיה תא"ל בחיל אוויר ופיקד על טייסות. 

אחרי שדיבר על תחילת המחאה עבר לדבר על ההווה והעתיד. 

השתמש בדוגמה מתקופת השואה ולא במקרה. לאחר שסיים את שירותו הצבאי הפך לחוקר שואה.

משהו שלא ידעתי על אמיר השכל עד סוף 2025 

בנובמבר בשנת 2025, הגשמתי מטרה ששמתי לי הרבה שנים לפני כן: להגיע לפולין בעקבות השורשים של אימי, שאיבדה בשואה את כל משפחתה. 

השתתפתי במסע של יד ושם לפולין, שעסק בעיקר בשואה. 

אחד הדברים היפים והמכובדים, שראיתי שם היו משלחות של קציני צה"ל, שנשלחו לזכור את השואה ולהזכיר ששרדנו את השואה כעם והקמנו מדינה. 

המסלול שלהם היה דומה לשלנו. בכל מחנה השמדה הם עשו טקס שבו הניפו את דגל מדינת ישראל והתפללו. בכל מסע כזה משתתף גם שורד שואה.

המדריכה שלנו אמרה לנו מי יזם את המפעל החשוב הזה, שנמשך כבר שנים רבות. 

היוזם הוא אמיר השכל.

המעט שאני יכולתי לעשות

בפגישה במאהל תיארתי בקיצור את עצמי. התמקדתי בשני דברים. אני מומחה לניהול סיכונים ואני יודע לכתוב. 

אני משלב את שני הדברים כאשר אני כותב על בנימין (שבעה באוקטובר) נתניהו ועל ממשלתו. 

כשאני כותב על זה מזווית מקצועית של מנהל סיכונים, יש חפיפה חלקית בין מה שאני כותב לבין מה שכותבים מנהלי סיכונים העובדים במקצועם עם ראשי המדינות בהן הם חיים. 

כשאני כותב על זה מזווית מקצועית אני מתיחס לעובדות ולא לרגשות שלי.

אנשי המאהל של הלומי קרב לא מסוגלים לכתוב את מה שהם אומרים מדם ליבם ברמה שאני מסוגל. 

הבטחתי להיות להם לפה ולכתוב מאמר מזווית הראייה שלהם. 

עמדתי בהבטחתי. לקריאת המאמר לחצו על הקישור:  בשם הלומי קרב.

לא שכחנו: פרק המאהל תם אבל המטרה טרם הושגה

אחרי שהוקם המאהל יעקב גודו אמר שיפרק אותו כשיהיו בחירות. יש תאריך רשמי לבחירות.

חובה להחליף את הממשלה הנוראה הזו במהרה בממשלה אחרת. 

עד שאין בחירות לא השגנו את המטרה. 

צריך להניח שנתניהו ואנשיו ינסו למנוע בחירות הוגנות. כך נהג מדורו בוונצואלה.  

צריך להבטיח בחירות הוגנות עם מקסימום של הצבעה של אלה שרוצים להחליף את ממשלת השחיתות והאסונות בממשלה ראויה. 

צריך למנוע מנתניהו להמשיך להתחמק מאחריותו למעשיו הנוראיים ובראש הראשונה התחמקותו מאחריותו לטבח ה-7 באוקטובר, להפקרת החטופים, להפקרת אזרחי ישראל בכלל ותושבי הצפון ועוטף עזה בפרט. 

ברור לכולנו שהעבודה טרם הסתיימה כל עוד נתניהו ואחרים (בן-גביר, סמוטריץ, יריב לוין) יושבים בממשלת ישראל.