התמודדות עם זן האומיקרון של נגיף הקורונה: מודל כלא אלקטרז

 

כלא אלקטרז. מקור התמונה: ויקיפדיה

הייתי כלוא בבית סוהר ולא סתם בית סוהר. זה היה בכלא אלקטרז בסן פרנסיסקו, הידוע כאחד מבתי הכלא הקשים בארצות הברית.

אם לא הייתי מספר שזה היה בשנת 1984, אפשר היה לחשוב שהייתי אסיר. הכלא נסגר בשנת 1963. 

במסגרת טיול בחוף המערבי בארצות הברית השתתפתי גם בסיור מודרך בכלא המפורסם. 

בסיום הסיור שאל המדריך את המשתתפים מי מוכן להיות כלוא באחד מתאי הצינוק לעשר דקות? 

הייתי בין אלה שבחרו להתנסות בחוויה הלא ממש נעימה של להיות לבד בתא קטן וחשוך. דמיינו לעצמכם איך הרגיש אסיר שהיה בתא כזה שבוע או שבועיים?

 

מיתוסים באלקטרז

 

המדריך המעולה ניפץ כמה מיתוסים מהסרטים. בוב סטראוד, איש הציפורים מאלקטרז, לא היה בחור חביב. הוא רצח ואנס.

המדריך הטיל ספק באמיתותן של הבריחות המוצלחות מהכלא, על פי הסרטים.

אלה שברחו, כנראה טבעו, בדרכם הארוכה והקפואה מהאי אלקטרז לחוף.  

לדעתו, יש שחיינים מקצוענים שמסוגלים לעבור את שני הקילומטרים האלה, אבל אחרים כנראה יתקשו לשחות במיים הקפואים ויסיימו את דרכם במצולות האוקינוס. 

 

תפיסת הניהול

 

לאסיר יש מעט זכויות בסיסיות שהוא מקבל (אוכל, שתייה, מיטה וכיו"ב). על מנת לקבל דברים נוספים עליו להרוויח אותם באמצעות התנהגות טובה. 

למשל, אם אסיר רוצה לעבוד בכלא הוא צריך להתנהג טוב באופן עקבי. 

מי שאינו מתנהג על פי הדרישות, מוענש על כל עבירה. העונשים נעשים חמורים יותר ככל שמספר הפרות המשמעת גדל. מהר מאוד מוצא את עצמו בתא הצינוק, שביליתי בו עשר דקות או בתא דומה. כשההתנהגות הלא טובה חוזרת זמן הצינוק גדל.

מה הקשר בין מודל אלקטרז לבין האומיקרון?

אני מומחה לניהול סיכונים לא לפנדמיות. אני שומע את המומחים מתארים את המצב בהקשר של זן הקורונה החדש באופן הבא:

1. הזן החדש מדבק הרבה יותר מקודמיו.

2. עמידות החיסונים כלפיו נמוכה יותר משום שנגיף מהזן הזה עבר יותר מוטציות מאשר זנים קודמים. במחוסני בוסטר כ-75% בהשוואה למעל ל-90% בזן שקדם לו.

גם מחוסנים נדבקים. כולל מחוסנים בבוסטר. 

 

3. מספר החולים במדינות אירופה, דנמרק למשל, גבוה בהרבה מאשר בזנים הקודמים. כמובן, שהמצב בדרום אפריקה הרבה יותר גרוע.

 

4. כשיש הרבה יותר נדבקים יש יותר חולים. גם יותר חולים קשה. לצערי, גם יותר מתים.

 

5. קרוב לוודאי שאינו אלים יותר מקודמיו. ייתכן שאפילו פחות אלים, אבל את זה לא ממש יודעים בשלב הנוכחי.

המסקנה של המומחים היא, שבמדינת ישראל, שמצבה היום טוב בהרבה בהשוואה לרוב המדינות, צפוי גל תחלואה גדול בחודשים פברואר ומרץ. 

שאלת המפתח היא כיצד נערכים על מנת להקטין אותו במידת האפשר?

אפשר להגיד "יהיה בסדר" ו"לי זה לא יקרה"  ולהסתפק בצעדים מינימליים. 

אפשר להגיד זה לא נוח וזה עולה הרבה כסף, אבל נדרשת היום היערכות מיטבית לפברואר-מרץ.

יש בעולם כאלה שנערכים מראש למשבר שעלול להתרחש בהסתברות גבוהה. 

כך למשל, ממשלת מקסיקו, הקימה מרכז להיערכות מראש לרעידת אדמה במקסיקו סיטי. ניתן לחזות רעידת אדמה ימים או שבועות מראש, באמצעות מכשור ססמולוגי מתאים. זה הצעד הראשון בהיערכות של המרכז לרעידת אדמה במקסיקו. כשצפויה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מתחילים מיד להיערך.

 

במדינת ישראל צריכים להיערך לסיכון של פברואר-מרץ קשים.

מזווית של ניהול סיכונים, בהחלט סביר שצריך לנקוט בגישה מחמירה יותר מאשר הגישה היום. 

את המודל הניהולי של כלא אלקטרז' צריך ליישם בנושאים מסוימים, למשל: טיסות נופש לחו"ל. 

היישום פשוט מבחינה טכנית. קשה מבחינה פוליטית וכלכלית. 

במודל כזה אין יותר מדינות אדומות. כל המדינות אדומות. על מנת לצאת מהרשימה האדומה צריך להוכיח מיגור של קורונה.

אנלוגיה לתחום אחר

כיועץ לכלכלת המשפחה אני נתקל לא פעם במשפחות עם מאזן הכנסות-הוצאות שלילי. לפעמים אין ברירה אלא לנקוט בצעדי חיסכון קיצוניים לא נעימים ולא נוחים על מנת להימנע מהתרסקות כלכלית.

הערת שוליים

אל תטעו. אני מבין לליבם של אלה הרוצים לנפוש או לטייל בחו"ל. אני כואב את כאבם של מדריכי טיולים נפלאים שהדריכו אותי בפטגוניה, באינדונזיה, בבהוטן ובמדגסקר. איני אדיש למצוקתם של אחרים שפרנסתם נפגעת שוב.   

חבל לי שגם ממני נמנע לטייל במקומות מרתקים, שלולי הקורונה בוודאי הייתי כבר מבקר בכמה מהם.  

לצערי, כנראה שהמחיר של המשך ההתנהלות הנוכחית בכלל, וגם בתחום זה, עד שיתרחש משבר הוא גבוה מדי.

ומה עם דובאי? 

לונדון אולי לא מחכה לי. דובאיי תחכה לי עד שהעולם ישתלט על הקורונה. 

 

 

 

 

קורונה הגל החמישי: האם אנחנו מתקרבים לתסריט ה-Worst case ?

 

בסדרה של פוסטים ניסיתי לנתח את סיכוני הקורונה באמצעות שימוש בטכניקה של Scenario Analysis. התסריט של ה-Worst case שבניתי היה תסריט השפעת הספרדית. 

המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני, שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם. 

אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו כבר לא מאוד רחוקים. 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים, לא נראה ממש סביר.

גם לפני שקראתי מאמר בעיתון "אקונומיסט", חשבתי שהנתון מוטה כלפי מטה.  

ההבדל ביני לבין ה"אקונומיסט" הוא, שהם ארגון עם משאבים ויכולות, שאין לי. הם פיתחו מודל לאמידת טווח מספר הנפטרים מהמחלה. המודל משתמש בכלים של Machine learning והתוצאות והמודל גלויים לארגונים אחרים, כולל ארגון הבריאות העולמי. 

הם גם משווים נתוני תמותה כוללים בשנה שלפני הקורונה לשנים של הקורונה. כשהפער גדול משמעותית ממספר המתים המדווחים בגלל קורונה, הם רואים בפער כולו את המספר המשוער של הנפטרים מהמחלה.

 

המסקנות של האקונומיסט

 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים מוטה באופן קיצוני כלפי מטה. המספר האמיתי כנראה קרוב ל-17 מיליון. כפי שהצגתי בתחילת הפוסט נתונים על טווח רחב של מספר מתים מהשפעת הספרדית, גם המודל של האקונומיסט מדבר על טווח. הטווח שהם מצאו לפי המודל שלהם הוא בין 10.3 מיליון נפטרים ל-19.5 מיליון נפטרים.

דיווחים מוטים כלפי מטה במדינות

על פי המאמר ב"אקונומיסט", במדינות עניות הדיווחים הם בדרך כלל מוטים יותר כלפי מטה מאשר במדינות המפותחות. 

במאמר מופיעות הערכות ביחס לדיווחי חסר במדינות מסוימות. 

דוגמאות: 

בבולגריה מספר הנפטרים מקורנה הוא בערך פי2  מהמדווח.

ברוסיה פי 3.5.

בהודו המספר המדווח הוא רק עשירית ממספר הנפטרים האמיתי מהמחלה.

המסקנות שלי

נחייה בצל הקורונה עוד זמן רב. הנתונים הנוכחיים, גם אלו של האקונומיסט, עדיין רחוקים מנתוני תסריט השפעת הספרדית. 

צריך להביא בחשבון שבמאה השנים שעברו מאז היה גידול משמעותי במספר בני האדם החיים על פני כדור הארץ.

פוסטים קודמים

האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה? 

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ? 

קורונה: חזרה ל- Scenario Analysis

עוד נקודות דמיון בין השפעת הספרדית לבין הקורונה

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

אחרי הקורונה לא מה שחשבתם