מקור התמונה: ויקיפדיה |
לא מעטים חושבים שהקורונה כבר מאחורינו. ממש לא נכון.
יש שתי סיבות עיקריות להלך המחשבה הזה:
1. Wishful Thinking
2. אינטרסים פוליטיים
פוליטיקאים מעדיפים לתאר את סוף הקורונה ובעיקר ליחס את ההצלחה, כביכול, לעצמם.
זה משתלב היטב עם ה-Wishful Thinking של האזרחים.
הקורונה לא מאחורינו
לפני שגם אתם אומרים שהקורונה מאחורינו קראו את הכתבה הבאה בוואלה: פוקושימה ביולוגית ברזיל: יותר מ-4,000 מתים ביום.
קוראי הבלוג לא צריכים להרחיק נדוד על מנת להבין מה זה אסון פוקושימה. יש פוסט בבלוג זה שכותרתו: מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה.
על פי הכתבה, מתו בברזיל מקורונה כ-337 אלף אנשים. הממשלה ומערכת הבריאות איבדו שליטה. צופים שברזיל תעקוף את ארצות הברית במספר הנפטרים מהמחלה. בארצות הברית נפטרו כ-555 אלף אנשים.
הקורונה והשפעת הספרדית
בניתוח סיכונים באמצעות טכניקה של Scenario Analysis, התסריט הגרוע ביותר שתיארתי הוא תסריט השפעת הספרדית.
שני גורמים מהותיים מבדילים בין המגפה של לפני כמאה שנים לבין המגפה הנוכחית.
גורם 1: טכנולוגיה רפואית
גורם 2: עולם גלובלי
העולם המודרני הוא עולם גלובלי. עבודה משולבת של אנשים בארצות שונות, נסיעות וטיסות ממדינה למדינה. עובדים לא מקצועיים ממדינות פחות מפותחות מגיעים לעבוד באופן חוקי או לא חוקי במדינות מפותחות. הרבה יותר קשה למנוע את התפשטות המגפה ממדינה אחת למדינה אחרת.
ניהול משבר הקורונה על ידי סינגפור מדגים את הבעייתיות. בתחילת משבר הקורונה, הצליחה סינגפור לצמצם כמעט לחלוטין את התחלואה וההידבקות. עד שנכנסו למדינה פועלים זרים ממלזיה השכנה וגרמו לגל של הידבקות בנגיף.
בעולם הגלובלי יש מדינות עניות ולא מפותחות. שירותי הרפואה בהן לא מפותחים ואין להן יכולת לרכוש חיסונים עבור אזרחיהן.
היא תיפסק מעצמה ללא הסבר, כפי שקרה במגפה הספרדית.
ברזיל ומדינות אחרות שניהלו לא נכון את המשבר
מהמעט שלמדתי על ברזיל ומהמעט שחוויתי בשניים שלושה ימים שביליתי בה בסוף הטיול בפטגוניה, אני מבין שברזיל אינה אחת מהמדינות העניות, הצפופות והמפגרות טכנולוגית.
ברזיל היא המעצמה הכלכלית של דרום אמריקה והיא כלכלה גדולה וחזקה גם בקנה מידה עולמי. בשנת 2017 היא הייתה הכלכלה השמינית בגודלה בעולם. נכון, יש בה מקומות עם צפיפות, פשיעה ועוני ופערים גדולים בין עניים לעשירים, אבל זה לא הופך אותה למדינת מתפתחת המוגבלת ביכולתה להתמודד עם המגפה.
על מנת להבין מדוע היא נכשלת בטיפול בקורונה, אפנה אתכם לפוסט שכתבתי באוקטובר 2020. כותרת הפוסט: מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע?
שלוש המדינות שדורגו אז הכי גרוע בטיפול בקורונה היו ארצות הברית, ברזיל וישראל.
הסיבה לכישלון היו ראשי המדינות, שניהלו את המשבר על פי אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם. מאז קרו כמה דברים ששינו את המצב בשתי המדינות האחרות, אבל לא התרחש שינוי משמעותי באופן הטיפול במשבר בברזיל.
ארצות הברית
טראמפ היה מכחיש קורונה. הוא התעלם מדברי המומחים והוא התעלם מהצורך לנקוט בצעדים, כמו שמירה על מרחק וחבישת מסכות, על מנת להימנע מתחלואה.
הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נוקט בגישה אחראית ומצמצם את ממדי התחלואה. בין השאר הוא דאג להגברת קצב החיסונים. התוצאה היא ירידה משמעותית בתחלואה בקורונה ובמוות מהקורונה.
לא מפתיע שברזיל צפויה לעבור את ארצות הברית במספר המתים מהמחלה.
ישראל
כבר נכתב לא מעט על הכישלונות של ממשלת ישראל בטיפול בקורונה. גם בבלוג שלי.
בין השאר הייתה אכיפה בררנית שהקלה על חלקים במגזר החרדי לא לקיים את חוקי ותקנות הקורונה. בנוסף, לא הופסקו טיסות מארצות הברית לישראל על אף שהיה ברור שהן מגדילות את הסיכוי להתפשטות המגפה בארץ.
מה ששינה את המצב לטובה היה ביצוע חיסונים של חלקים גדולים מהאוכלוסייה. ביצוע החיסונים התבסס על היכולות יוצאות הדופן של קופות החולים בישראל.
נכון לעכשיו, יש ירידה משמעותית בתחלואה, במספר החולים הקשים ובמספר הנפטרים החדשים.
ברזיל
בברזיל ממשיך לכהן בתפקיד הנשיא, בולסונרו. האיש שהגדיר את עצמו כ"טראמפ הברזילאי". בהקשר של התעלמות ממגפת הקורונה הוא בוודאי תואם טראמפ. הוא מזלזל בקורונה, בדיוק כמו טראמפ. את האשמה בכישלון הוא זורק על אחרים. הוא פיטר כבר ארבעה אחראים על טיפול במשבר.
התוצאה היא אסון. הממשלה איבדה את השליטה. המגפה מתפשטת.
גורמי סיכון להמשך מגפת הקורונה
להלן הבהקים של כמה גורמי סיכון העלולים להביא להתפרצויות נספות של המגפה, גם במקומות בהם, לכאורה, המגפה מתקרבת לסופה:
1. גלובליזציה
הנושא נדון בפסקה קודמת.
2. זנים חדשים של המגפה
לאחרונה התבשרנו על זן הודי. מוטציות חדשות של הנגיף עלולות להיות מדבקות יותר ועמידות בפני החיסונים.
3. החיסונים אינם מגנים ב-100%
גם החיסונים המוצלחים יותר מגנים רק במעט מעל ל-90%.
4. תוקף החיסונים
תעודת המתחסן שלי תקפה עד יולי. איני שונה מאחרים. טרם ידוע עד מתי תקף החיסון ואם יהיה צורך בהתחסנות נוספת, כפי שאנחנו מכירים בשפעת. מתקבל הרושם שיהיה צורך בחיסון נוסף.
5. שאננות
התחושה שהקורונה מאחורינו גורמת לאנשים מסוימים לאי-הקפדה על אמצעי זהירות מינימליים.
השורה התחתונה
הקורונה לא מאחורינו כל עוד היא משתוללת במדינות אחרות בעולם. ייקח עוד זמן רב עד שגם מדינות מתפתחות עניות וצפופות יוכלו להתמודד איתה באופן סביר או ש....
בספר "הדבר" מתאר הסופר הצרפתי אלבר קאמי, מגפת דבר שמשתוללת. כפי שאף אחד לא הבין מה גרם לה, כך אף לא אחד הבין מדוע היא נעלמה.
זה יכול לקרות גם ביחס למגפת הקורונה. זה יכול גם לא לקרות, כלומר: היא לא תיעלם מעצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה