יום שני, 24 במאי 2021

משבר גיל ה-X0 או ה-X9

 


כשמחליפים קידומת בגיל עלול להיות משבר אישי. המשבר ידוע במיוחד הוא משבר גיל ה-40 או משבר אמצע החיים. קיימים משברים גם בהחלפות קידומת אחרות בגיל. על פי מחקר אמריקאי, זה קורה במשך השנה לפני שינוי קידומת, למשל בגיל 39. 


ההסבר לכך הוא שהחלפת העשור בגיל מסמלת סיום תקופה. כך למשל, משבר גיל ה-40 עשוי לסמל סוג של מעבר השיא בקריירה או שחיקה בעבודה, התבגרות הילדים, מיצוי או תקיעה של מערכת היחסים הזוגית וכיו"ב. 

האדם המגיע לגיל 40 מחפש לפעמים לשמר את צעירותו ולכן עלול לשנות את דפוסי הפעולה השגרתיים שלו, למשל: יותר בגידות, יותר פירוקים של מסגרות משפחתיות, שינויי קריירה, פעילות ספורטיבית ועוד. 
כמובן שיש סיכוני בשינוי דפוסי ההתנהגות: אחרי המשבר ספק האם ניתן יהיה לחדש את הקשר הזוגי או למצוא חלופה חדשה שוות ערך. עזיבת מקום עבודה ו/או מקצוע עלולה להביא לירידה מתמשכת בהכנסות וכיו"ב.

משבר עלול להתרחש גם בהחלפות קידומת אחרות. לקראת גיל 20 מפסיקים להיות בני נוער (זה חד יותר במדינות רבות שבהן אין שירות חובה צבאי).

בגיל 60 מתחילים לחשוב על סיום הקריירה ובגיל 80   עלולה לחזור הבדידות עקב מותם של בני או בנות זוג וחברים קרובים


משבר אישי ומשבר בכלל אינו בהכרח רע. לפעמים הוא פתח לעתיד טוב יותר.


יום חמישי, 20 במאי 2021

סיכונים במעבר בין קופות חולים: יותר גרוע ממה שחשבתם

 


בפוסט שכתבתי בבלוג זה תיארתי את הסיכונים במעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת

הסיכון העיקרי הוא טעויות של רופאים בקבלת החלטות רפואיות משום שחסר להם מידע ביחס להיסטוריה הרפואית של הלקוח. 

תהליך המעבר נבנה באופן לא נכון: אדם או משפחה עוברים מקופת חולים אחת לקופת חולים שנייה, אבל המידע הרפואי אינו עובר באופן המתאים למאה ה-21. 

מידע מועבר רק לחבר לשעבר בקופה. רק אם הוא מבקש זאת ועומד בתהליך המסורבל והקשה. 

הניסיון שלי הראה שקופת החולים החדשה אינה קולטת למערכות הממוחשבות שלה את המידע הזה, על אף שבמקרה האישי שלי הצעתי להעביר להם את המידע לצורך קליטתו במערכת.


ב"מכבי שירותי בריאות" יותר גרוע ממה שחשבתי


באתר המקוון של הקופה יכול חבר להוסיף מידע רפואי הידוע לו על עצמו. 

כשפניתי לרופאת המשפחה שלי, זכרתי לעדכן אותה במה שאני זוכר ורלוונטי לעניין מעברי הרפואי בקופת החולים הקודמת. 

הרופאה חשבה, בצדק, שלא כדאי לסמוך על זיכרון של חברים בקופה. עדיף לקבל את מה שכתבו רופאים בקופה הקודמת. 

אז יש לי דרך קלה להעביר 2-3 מסמכים רפואיים ספציפיים. פשוט לסרוק ולהעלות לאתר, אחרי שאני מתחבר לאזור האישי שלי.

אחרי שהעלתי את המסמכים הרלוונטיים מלפני כמה שנים בקופה הקודמת, כתבתי באמצעות האזור האישי באתר והודעתי לה שהיא יכולה עכשיו לראות את המסמכים. 

להפתעתי, השיבה לי הרופאה, שאין לה גישה למסמכים שאני מעלה.

יש רק שתי דרכים שתהיה לה גישה למסמכים:

1. להביא העתק לפקידה בסניף קופת חולים במעטפה סגורה עליה אני כותב את שמה של הרופאה.

2. לשלוח באמצעות פקס.
אם אתם קוראים מדור ה-Y או מדור ה-Z, אתם יכולים ללמוד, שהפקס לא נעלם מהעולם בשנת ה-90 של המאה הקודמת. יש ארגונים שמסרבים להתקדם ועדיין דורשים שישלחו להם פקסים.

כמובן, שבחרתי בדרך המתקדמת יותר: ניצלתי את העובדה שאני הולך כל יום ברגל (למעט ימים בהם אני רץ) והגעתי לסניף עם מעטפה סגורה. 

השאלה המתבקשת היא: מדוע בכלל שאעלה נתונים לאתר של קופת חולים אם לרופאים המטפלים בי אין גישה לנתונים? 

אם מישהו ב"מכבי שירותי בריאות מכבי" חושב שהמידע שלי מאובטח אצלם טוב יותר מאשר אצלי, ולא רק אצלי, זה הזמן לחשוב מחדש. 

פנייה לקופה


באמצעות האתר פניתי לקופה. הזכרתי את השאלה המתבקשת לעיל וביקשתי שיאפשרו לרופאת המשפחה שלי לגשת לנתונים שאני מעלה לאתר. 
הסברתי ונימקתי. 

למרות שעבר זמן רב מאז, פנייתי לא זכיתי למענה כלשהו.
אולי החליטו לענות לי באמצעות הפקס שאין לי?




יום שבת, 1 במאי 2021

אסון ל"ג בעומר בהר מירון מזווית של ניהול סיכונים



אני משתתף בצערן של משפחות הנספים ומשפחות הפצועים ומאחל לפצועים החלמה מלאה. 

אני משתתף במיוחד בצערם של חברי קהילת הלל, אם מישהו הקרוב להם נפגע באסון. 


בפוסט זה אתייחס לאסון רק מזווית של ניהול סיכונים

המסקנה היא שמשהו לא נעשה נכון בהיבט זה. לו היה נעשה ניהול סיכונים כנדרש היו כנראה חייהם של רבים ניצלים.


בהקשר של ניהול סיכונים, בהסתברות גבוהה מאוד, ניתן להעריך שמה שנעשה הוא אחד משלושת התסריטים שאפרט להלן.


תסריט 1: לא נעשה כלל ניהול סיכונים


במקום ניהול סיכונים שיטתי ומקצועי, פעלו בדרך אחרת, למשל: ביקשו מהמשטרה להבטיח את שלום המשתתפים. 


ספק אם לגורמים האחראים על טיפול באירועים המוניים במשטרה או לטיפול באירועים בכלל יש מיומנות וידע בניהול סיכונים. 

ספק אם יש להם את הסמכות, המשאבים והזמן לבצע ניהול סיכונים. 

תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך ודינאמי ארוך זמן, שבו מערבים את כל הגורמים הרלוונטיים (Stake Holders). 


לפני תחילת תהליך כזה נדרשת הקמת Framework ובחירת מנהל סיכונים שיש לו גם סמכות וגם אחריות. אין ניהול סיכונים ללא הקצאת תקציב לניהול סיכונים. 


תסריט 2: נעשה ניהול סיכונים לא נכון


בפסקה הקודמת תיארתי על קצה המזלג את מה שצריך לעשות בניהול סיכונים ראוי.

מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא פוסטים בבלוגים שלי לכלכל בתבונה ובבלוג זה. 

ייתכן שנעשה ניהול סיכונים אבל הוא לא בוצע באופן המקצועי הנדרש.


תסריט 3: נעשה ניהול סיכונים נכון ומסיבה כלשהי נמנעו לממש אותו בשטח


בדרך כלל כשלא ממשים ניהול סיכונים, שבוצע כראוי,  שיקולים מרכזיים הם שיקולים פוליטיים ושיקולים אישיים. עשויים להיות גם גורמים של חוסר מקצועיות או חוסר בהקצאת משאבים נדרשים למימוש ניהול הסיכונים בשטח.


דוגמה טובה לעירוב שיקולים כאלה הם המחדלים החמורים בניהול סיכונים בכור האטומי בפוקושימה ביפן, שהסתיימו באסון גרעיני החמור ביותר מאז האסון בכור האטומי בצ'רנוויל.