השלב האחרון בתהליך ניהול משברים הוא Adaptation. זהו שלב שלאחר הטיפול במשבר (Response Phase).
לפעמים עשויה להיות חפיפה בזמן בין חלק מהטיפול במשבר לבין שלב ה-Adaptation.
המשבר הכלכלי המצטרף למשבר הקורונה עשוי להיות דוגמה לחפיפת זמנים כזו.
לא יהיה נכון לחכות כמה שנים עד לסיום הטיפול במשבר הכלכלי ואז להתחיל בשלב ה-Adaptation.
לא יהיה נכון לחכות כמה שנים עד לסיום הטיפול במשבר הכלכלי ואז להתחיל בשלב ה-Adaptation.
אגב, מה שכתבתי ביחס למשבר הכלכלי עשוי להיות רלוונטי גם ביחס למשבר הרפואי של הידבקות בקורונה. למרות התוצאות המעודדות של הניסויים בחיסונים נגד קורונה, ייקח עוד זמן רב עד שהקורונה תהיה מאחורינו.
שלב ה-Adaptation: החלק הטריוויאלי
הפקת לקחים ישירים מאירוע משבר היא החלק הטריוויאלי המתבקש לאחר סיומו או בשלבים מתקדמים של טיפול בו.
זה שזה שלב טריוויאלי לא בהכרח אומר שזה פשוט. הלקחים הישירים מתייחסים להיערכות למקרה של משבר זהה או בעל אופי דומה.
במקרה של נגיף ה-COVID-19 הכוונה היא לאירוע נוסף של חזרת הדבקה באמצעות זן זהה או דומה של אותו הווירוס.
שלב ה-Adaptation: הכללה למקרים דומים
ניתן להכליל מהאירוע לאירועים דומים ולהפיק לקחים בהיערכות לקראתם.
כך למשל, בהקשר של נגיף הקורונה ניתן להפיק לקחים למגיפות עתידיות.
בהקשר זה, לא בטוח שההגדרה של מקרים דומים היא חד-משמעית.
דוגמה טובה להפקת לקחים מסוג זה היא ההיערכות המוצלחת של טאיוון למגפת הקורונה בעזרת לקחים מהמשבר של נגיף ה-SARS.
חשוב להבין שמקרים דומים הם לא זהים. גם ההיערכות אינה זהה. הבסיס להתחלה הוא טוב יותר מאשר התחלה מאפס.
שלה ה-Adaptation: הכללה גורפת לאירועי משבר
המסקנות והלקחים מאירוע המשבר מתייחסים גם לאירועי משבר בעלי אופי שונה מהמשבר הנוכחי.
כמובן שהכללה מאירוע בעל מאפיינים מסוימים לאירוע בעל מאפיינים שונים ממנו יותר קשה ולא תמיד מדויקת.
אם נחזור לדוגמת הקורונה, אפשר להפיק לקחים כלליים המתייחסים למערכת הבריאות, למשל: הקצאת יותר משאבים מתקציב המדינה לבריאות, חלוקת תפקידים אחרת בין גורמים כמו בתי חולים, קופות חולים ומשרד הבריאות ומנגנונים טובים יותר לעבודה משותפת ביניהם.
לקחים כאלה עשויים לסייע בטיפול במשבר בריאותי עתידי, שאינו קשור במגפה.
שלב ה-Adaptation: הכללה להתנהלות ללא משבר
משבר מעלה על פני השטח בעיות ותפקודים לקויים, שהיו קיימים כל הזמן.
במשבר הקורונה ראינו את זה אצל זוגות החיים יחדיו זמן רב ומחליטים להיפרד.
משבר הקורונה מציף גם חוזקים ויכולות של מערכות. כפי שראינו פרידות של זוגות בזמן הקורונה, ראינו גם העמקת קשרים במקרים אחרים.
היכולת לשנות תפיסות, תהליכים ומערכות, שתפקודן הלקוי הקשה על טיפול במשבר, עשויה להיות גולת הכותרת של שלב ה-Adaptation.
התועלות ממהלכים קשים ומורכבים כאלה עשויות להיות גדולות מאוד.
הקשיים עשויים להיות במספר ממדים:
1. התנגדות לשינוי
כל שינוי מהותי ותפיסתי מעורר התנגדות של גורמים במערכת החוששים משינוי במעמדם לאחר השינוי.
2. תכנון וביצוע
קשה לתכנן ועוד יותר קשה לבצע שינויים מהותיים רחבי היקף.
3. עלויות ותקציבים
גם אם לטווח ארוך מדובר בחיסכון מהותי בטווח קצר עשויות להיות עלויות.
הצדקת עלויות גבוהות היא תמיד קשה. גם כשבאמת יש חיסכון מהותי בעלויות לטווח זמן ארוך.
שתי דוגמאות למערכות הדורשות שינוי מהותי
המשבר הנוכחי הציף את התפקוד הכושל של משרד החינוך ושל המוסד לביטוח לאומי.
מדובר בשני גופים גדולים, מאובנים ולא יעילים. גופים המתקשים בחשיבה מחוץ לקופסה.
יש צורך חיוני בהפיכתם לארגונים "רזים" יותר, גמישים יותר, זריזים יותר ויצירתיים יותר.
יש צורך בשינויי תהליכים ותפיסות במשרדים אלה.
יש צורך בהקטנת מצבת כוח האדם והגדלת היעילות.
הערת שוליים
יש לי היכרות מספיק טובה עם שני המשרדים הנ"ל על מנת להסיק את המסקנות שהסקתי.
יש לי גם לא מעט דוגמאות התומכות בטענותיי. בחלקן אולי נתקלתם בפוסטים בבלוג שלי או במקומות אחרים. בחרתי לא להיכנס אליהן בפוסט זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה