בפוסט הקודם עסקתי בעיקרון של חשיבה מחוץ לקופסה. בפוסט הזה אתמקד בעיקרון של ניצול היתרונות היחסיים של גורמים שונים במצבי Crisis.
כפי שציינתי נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה אבל אין די בחשיבה כזו. את התוצרים של החשיבה הזו צריך ליישם נכון בשטח.
מצבי Crisis כמו משבר הקורונה והמשבר הכלכלי המתלווה אליה מחייבים תגובה מהירה. אין זמן לתת לגורמים שאין להם מיומנות סבירה לנסות לעשות דברים שהם לא יודעים וללמוד תוך כדי תנועה.
זה כמובן לא אומר שמי שיש לו מיומנות גבוהה לא צריך ללמוד ולהסתגל למאפיינים הייחודיים של המצב. גם מי שיש לו מיומנות יצטרך להסתגל ולהתאים את עצמו למאפיינים המשתנים והייחודיים של המצב אבל נקודות ההתחלה שלו הרבה יותר טובה.
ההנחות הסמויות מאחורי ניצול היתרונות היחסיים
1. יש גורם המנהל את המשבר.
הכוונה היא לכל ההיבטים של המשבר.
2. הגורם הזה מקבל נתונים על האספקטים השונים של המשבר.
כך למשל, במשבר הקורונה הנוכחי הכוונה היא לנתונים על מחלה, הידבקות, נתונים על אמצעים לטיפול, נתונים על יכולות ומגבלות של בתי חולים, קופות חולים וגורמים אחרים, נתונים כלכליים, נתונים סוציאליים, כגון: מצבם של קשישים ואלימות נוספת במשפחה, נתונים על חינוך ולימודים, נתונים על המידה בה אזרחים מיישמים בפועל את ההנחיות והתקנות או יותר נכון נתונים על הפרת ההנחיות ועוד.
3. הנתונים מנותחים היטב
כפי שכבר ראיתם כמות הנתונים גדולה. אם לא יודעים לנתח אותם, קל להגיע למסקנות שגויות. הניתוח צריך לכלול גם מתאמים ותלויות בין סוגי נתונים שונים. הניתוח גם צריך לכלול מגמות בנתונים והשוואות לנתוני Baseline.
4. מניתוח הנתונים אפשר לבנות תכנית פעולה
תוכנית הפעולה תציג את הפרויקטים והמשימות לביצוע ואת התלויות והקשרים ביניהם.
5. יודעים לזהות לאיזה גורמים יש יתרונות יחסיים בביצוע היבטים שונים של תכנית הפעולה
לא תמיד זה טריביאלי לזהות את הגורמים שלהם יש יתרון יחסי.
6. הגורמים שלהם יש יתרון יחסי מוכנים לבצע את המטלות שיוטלו עליהם.
נדמה לי שזו אינה בעיה במדינת ישראל בשנת 2020. גורמים בעלי יכולות מוכנים לבצע את מה שיוטל עליהם לעשות.
7. הגורמים מוכנים לשתף פעולה ביניהם
עשויות להיות נקודות השקה בין פעולות של גורמים שונים. שיתוף פעולה ביניהם הוא חיוני.
8. נותנים לגורמים שיש להם יתרון יחסי לפעול
אל מנת שזה יקרה צריכה להתקיים גם ההנחה התשיעית והאחרונה שאני מציג בהמשך.
9. מימוש תכנית הפעולה הוא ענייני ולא כפוף לשיקולים זרים
אני לא מספיק נאיבי שייעלמו כל השיקולים האישיים, האינטרסים והשיקולים הפוליטיים אבל הם צריכים להידחק הצידה ולקבל משקל משמעותי בקבלת החלטות.
כאמור, במצב משבר חמור אין את הלוקסוס של פעולה על פי שיקולים זרים. התוצאות עלולות להיות קשות.
משבר הקורונה בישראל: העיקרון לא יושם
במדינת ישראל לא פעלו לפי כל ההנחות הסמויות שבפסקה הקודמת ולכן העיקרון לא יושם.
אני רוצה לקוות שמינוי פרופ' רוני גמזו כפרויקטור מסמן שינוי בגישה.
ברור שעד למינויו לא היה גורם שניהל את כל ההיבטים של המשבר.
מי שקרא את הפוסטים שכתבתי כבר לפני מספר חודשים בבלוג השני שלי "לכלכל בתבונה" נחשף כבר לכמה דפוסי פעולה המנוגדים לחלק מההנחות לעיל.
אגב, לא חייבים לקרוא את מה שאני כותב. רבים וטובים כותבים ואומרים דברים דומים למה שאני אומר. חלקם עושים את זה טוב ממני.
התייחסות להנחות בהקשר של מדינת ישראל
1. יש גורם המנהל את המשבר
לא היה גורם כזה. משרד הבריאות ניהל חלק מהמשבר אבל לא ממש התייחס להיבטים הכלכליים וקרוב לוודאי גם להיבטים אחרים.
גורמים פוליטיים ניהלו או היו שותפים לניהול.
לא הייתה הסברה ולא היה גורם מקצועי שטיפל בהסברה. במקום זאת הופיעו בעיקר פוליטיקאים, שניסו לקדם אינטרסים אישיים ואחרים.
ברור שהאמינות שלהם נמוכה יותר. הם גם אינם מסוגלים להסביר מדוע ניתנו הנחיות לציבור?
כשאין הסברה מצייתים פחות להנחיות או לחילופין או בנוסף מצייתים להנחיות לא רלוונטיות ולא הגיוניות.
2. הגורם הזה מקבל נתונים על האספקטים השונים של המשבר.
לא ברור לי האם מישהו אכן קיבל את הנתונים של אספקטים שונים או שהתמקדו במספר אספקטים מצומצם והזניחו את שאר האספקטים.
3. הנתונים מנותחים היטב
ניתוחים של מכון גרטנר שקראתי נראים רציניים.
האם הם מבוססים על נתונים מהימנים של כל האספקטים הרלוונטיים? יש לי ספק האם חוקרי המכון קיבלו גישה לכל הנתונים הרלוונטיים?
4. מניתוח הנתונים אפשר לבנות תכנית פעולה
נראה שאפשר לבנות בישראל תוכנית כזו. בהיעדר הסברה ראויה, לפחות עד מינוי פרופ' גמזו, קשה לדעת האם נבנתה תוכנית כזו?
5. יודעים לזהות לאיזה גורמים יש יתרונות יחסיים בביצוע היבטים שונים של תכנית הפעולה
לגבי חלק מהתחומים זה לא נראה Rocket Science, כלומר: לא יותר מדי קשה לזהות את הגורמים האלה.
6. הגורמים שלהם יש יתרון יחסי מוכנים לבצע את המטלות שיוטלו עליהם.
נדמה לי שזו אינה בעיה במדינת ישראל בשנת 2020. גורמים בעלי יכולות מוכנים לבצע את מה שיוטל עליהם לעשות. חלקם גם יזמו קבלת משימות.
7. הגורמים מוכנים לשתף פעולה ביניהם
כללית כן, למעט מאבקי אגו ופוליטיקה.
8. נותנים לגורמים שיש להם יתרון יחסי לפעול
לא במקרה סימנתי את זה בצבע אדום. במדינת ישראל ההיבט החשוב במיוחד הזה של ניהול משבר נוהל באופן מחפיר, לפחות עד למינוי של פרופ' גמזו.
השורה התחתונה היא: לא נתנו לגורמים שיש להם יתרון יחסי לעשות את מה שהם יודעים.
אם בכל זאת נתנו להם זה קרה באיחור. אזכיר כמה דוגמאות. איני מתיימר למצות את כולן.
משרד הבריאות פעל בתחומים בהם אין לו יתרון
משרד הבריאות הוא משרד מטה חסר יכולות לוגיסטיות ויכולות אחרות שלא בתחום מומחיותו.
אחת הבעיות הבולטות היא שמשרד הבריאות לקח על עצמו תפקידים שאינו מסוגל לבצע באופן סביר במקום לתת למי שיש לו יתרון יחסי לבצע אותן.
אין שם יכולות להעריך השלכות כלכליות זה יתרון מבוהק של גורמים שמתמחים בתחום זה.
מודל פרופ' שפרכר
במקרה שמעתי את פרופ' שפרכר מבית החולים איכילוב מתראיין בגלי צה"ל לפני כחצי שעה (25 באוגוסט בשעת הצהריים). האיש מספיק צנוע בשביל להגיד שלא מדובר במודל שלו, אלא של כמה חוקרים באוניברסיטת תל אביב ביחד עם כמה רופאים בבית החולים איכילוב.
העובדות הן פשוטות: יש מודל חיזוי מספר החולים בקורונה הנקרא מודל פרופ' שפרכר. יש מודל שפיתחו במשרד הבריאות.
כשבודקים אחורה את יכולת החיזוי של המודלים הללו רואים באופן עקבי שהמודל של פרופ' שפרכר ושותפיו מדייק. המודל של משרד הבריאות רחוק מאוד מהמציאות.
בבניית מודלים לחיזוי קורונה יש לפרופ' שפרכר ולשותפיו יתרון יחסי גדול על משרד הבריאות. מה יותר פשוט מלאמץ את המודל ולא לבזבז משאבים על מודל מתחרה לא מוצלח?
הבעיה העיקרית היא שקבלת ההחלטות של משרד הבריאות ממשיכה להתבסס על מודל חיזוי שגוי. הנזק הכלכלי והבריאותי (וגם נזקים נוספים) של החלטות כאלה עלול להיות גדול.
מערכות ממוחשבות
לא ממש נקודות החוזק של משרד הבריאות. מדוע להתעקש לפתח מערכות לא מוצלחות כשיש כאלה שיש להם יתרון יחסי ברור ולא לתת להם לפתח אותן. נקודה כאובה היא מערכת האיכון הכושלת במיוחד של משרד הבריאות. היא ראויה לפוסט נפרד.
צה"ל
לפני כמה שנים הייתי בגרמניה בגבול צ'כיה בחודש אוגוסט. היו גשמים חזקים במיוחד והצפות. בדיעבד, אני יודע שבמפגש של שלושה נהרות הייתה הצפה של מפלס שלם של חנויות. היות שהם מסמנים את גובה ההצפה, אפשר היה להבין שלאורך ההיסטוריה של הסימון הזה היו מעט הצפות שהגיעו לגובה הזה. בקיצור: Crisis. הגרמנים הפעילו את הצבא כדי שיטפל בבעיה.
לצה"ל יש יכולות מוכחות בטיפול במצבי משבר. יחידה מיוחדת בפיקוד העורף נשלחת למדינות שבהם יש אסונות טבע על מנת לסייע להן.
אני לא מניח שהיכולות של פיקוד העורף נופלות מהיכולות הטובות שראיתי כמילואימניק בתקופת מלחמות המפרץ עם סאדם חוסיין. אני נוטה לחשוב שהן רק השתפרו.
היה מקום להפעיל את פיקוד העורף בשלב מוקדם בהרבה מהשלב בו הפעילו אותו.
כמובן שיש לצבא גם יתרונות יחסיים בתחומים אחרים, שאינם קשורים בפיקוד העורף.
כך למשל, מניסיוני האישי כמומחה למחשבים במשך כמה עשרות שנים, אני יכול להעיד שראיתי יכולות גבוהות בתחום זה.
אם נחזור לפסקה הקודמת, 2-3 אנשי מחשבים צעירים ביחידה צה"לית יבנו מערכות יותר טובות מאשר מספר גדול של עובדי מחשוב של משרד הבריאות. הם גם יעשו את זה בהרבה פחות זמן.
השלטון המקומי
משום מה מיעטו לשתף, אם בכלל את ראשי העיריות והמועצות המקומיות והעובדים שלהם. יש להם יתרונות יחסיים בהיכרות עם התושבים ועם דפוסי ההתנהגות והבעיות הצפויות.
בתי החולים
ההנחיות שקיבלו בתי החולים ממשרד הבריאות היו קשיחות מדי. אפשר לסמוך על האנשים שמנהלים אותם ועובדים בהם שיש להם יתרון מובנה על אנשי משרד הבריאות בהכרת ובהבנת המציאות בשטח.
קופות החולים
כשמישהו מבצע בדיקת קורונה הדרך הטובה ביותר לדיווח על התוצאות היא באמצעות קופות החולים. לקופות החולים מנגנונים מוכחים לדיווח על תוצאות בדיקות לחברים בהן. משך הזמן עד לדיווח של קופות החולים קצר בהרבה מאשר משך הזמן שלוקח למשרד הבריאות לדווח.
רכש
מנגנוני הרכש של משרד הביטחון שימשו להרבה רכישות. יש להם יתרון יחסי. לא בטוח שניצלו את היתרון היחסי הזה.
9. מימוש תכנית הפעולה הוא ענייני ולא כפוף לשיקולים זרים
שיקולים פוליטיים ואישיים היו ואולי עדיין בעלי חשיבות גדולה מדי למצב של משבר קשה. בהחלט סביר להניח שיש קשר בין כך, שלא נתנו לגורמים שיש להם יתרון יחסי לבצע את מה שהם יודעים, לבין שיקולים פוליטיים.
