סיכונים קשים לאנשים קשישים

 

 

כולנו מסתכנים מרצון או בעל כורחנו. מידת הסיכון של אותו מצב תלויה בהקשר של המסתכן. 

נדמה לי שהדוגמה הבאה תסביר את ההבדל בין אנשים שונים הנחשפים לאותו אירוע סיכון. 

מזג אוויר קר עם גשמי זלעפות מתמשכים מהווה סיכון.

דני וגילה (שמות בדויים) הם זוג צעיר הנופש באוהל בטבע. 

הסיכון שלהם הוא הפסקת החופשה ונסיעה הביתה במכונית. 

משה (שם בדוי לחלוטין) הוא חסר בית. הסיכון של משה הוא סיכון קיומי. אין לו לאן לברוח ממזג האוויר הקשה.

בפוסט זה אעסוק בכמה סוגי סיכונים, שבדרך כלל מסוכנים יותר לאנשים בגיל גבוה. 

צריך לזכור שהשונות בתפקוד אנשים בגיל הפרישה גדולה יותר מאשר בגילים צעירים יותר, ולכן לא בהכרח כל סוג סיכון המופיע כאן בהקשר של אזרחים ותיקים נכון לכולם.

 

צריך לזכור שיש הבדל גדול בין קבוצות גיל שונות של אזרחים ותיקים. אנשים בגילאי ה-60 שונים בדרך כלל מגילאי ה-80 ומעלה. 

סיכונים פיזיים 

ככל שעולה הגיל, היכולות הפיזיות הממוצעות קטנות. חלקים בגוף נשחקים. לא תמיד הבריאות היא הבריאות של לפני מספר עשורים. 

 

כמה דוגמאות לסיכונים פיזיים להם מועדים אזרחים ותיקים יותר מאחרים:

 

1. סיכונים בעימות פיזי

 

2. נפילות 

בני גיל הזהב יציבים פחות והסיכוי שיפלו גבוה יותר. הנזקים של נפילות בגיל הזה עלולים להיות גדולים יותר מאשר אצל צעירים. 

כך למשל, לעצמות לוקח זמן רב יותר להתאחות.

סיכוני היפגעות בתאונות דרכים

אחוז האזרחים הותיקים הנפגעים בתאונות דרכים גבוה מחלקם באוכלוסיה. 

הסיבות העיקריות לכך הן:

 

1. התגובות שלהם פחות מהירות

 במצבים לא צפויים, כמו מכונית המגיעה פתאום במהירות גבוהה מהמותר, הם לא מספיקים להגיב. 

2. אובדן ריכוז רגעי

כמו במטלות מנטליות אחרות, גם על הכביש,

3. ביטוי פתאומי של מחלה קיימת או מחלה שנוצרת באותו רגע.

למשל התקף לב בזמן נהיגה.

 

סיכונים בגלל ירידה בתפקוד מנטלי

מי שכבר אינו במיטבו מבחינה מנטלית עשוי לפול קורבן לרמאויות ולחצים של חברות המנסות למכור לו מוצרים שאינו צריך ו/או מתרימים לעמותות, שלא בהכרח משתמשות בכספים או בחלק מהכספים למטרות ראויות בעיני התורם.

סיכונים טכנולוגיים 

הסיכונים בעולם האינטרנטי והדיגיטלי גדלים כל הזמן. הסיכונים לאזרחים ותיקים גדולים יותר מאשר לאחרים. 

בין הסיכונים הרבים:

1. גניבת כספים מחשבון בנק.

 

2. שימוש בכרטיס אשראי על ידי מישהו המתחזה לבעל הכרטיס.

 

3. ביצוע עסקאות בכרטיס אשראי בסכום גבוה ממה שהלקוח הסכים.

 

3. השתלטות על מחשב מרחוק.

המשתלט עשוי לדרוש כופרה.

4. חשיפת פרטים אישיים ומידע חסוי אחר.

5. השתלטות על שם משתמש ברשת חברתית ושליחת הודעות בשם האזרח הותיק.

במקרה ספציפי, מישהו השתלט על הפרופיל של גברת קשישה בפייסבוק ושלח בשמה חומרים פורנוגרפיים. עזרתי לה לפתור את הבעיה. 

 

סיכונים של חוסר יכולת לקבל שירותים

זוהי קטגורית משנה תחת סיכונים טכנולוגיים. אין מדובר בניצול חוסר המיומנות הטכנולוגית לצורך הונאה. 

מדובר בחוסר יכולת לממש באופן עצמאי שירותים דיגיטליים ו/או אינטרנטיים. 

דוגמאות:

 

א. חוסר יכולת להשתמש בכטיסי אשראי.

 

ב. חוסר יכולת למשוך כסף במכשיר ATM (בנקומט, כספומט).

ג. חוסר יכולת לראות דיווחים מקוונים.

ד. חוסר יכולת לבצע אינטראקציות מול הבנק מרחוק. 

ה. חוסר יכולת לקבוע תור לקבלת שירות. 

 

מהגרי עבודה ועולים חדשים

יש דימיון בין אזרחים ותיקים בעולם הדיגיטלי לבין מהגרי עבודה, פליטים ועובדים זרים בעולם הממשי. 

בשני המקרים מדובר באנשים שגדלו בתרבות שונה, המשתמשים בשפה שונה ובעלי דפוסי התנהלות שונים בהשוואה לילידים. 

 

בעולם האינטרנטי והדיגיטלי בני דור ה-Y ודור ה-Z הם לרוב ילידי אינטרנט ודיגיטל. אנחנו (אזרחים ותיקים) סוג של "עולים חדשים".  

 

אני זוכר עולים חדשים שעלו לארץ לפני עשרות שנים ועדיין אינם שולטים בעברית, אלא רק בשפת ארץ המוצא. 

 

אני זוכר גם עולים שלמדו היטב עברית. כמעט תמיד דובר שפת אם המכיר את התרבות וחי אותה מילדות מתפקד טוב יותר או בקלות רבה יותר מאלה שלמדו את השפה בגיל מאוחר.

 

מה גיליתי בהרצאה לאזרחים ותיקים?

 

 

במהלך הרצאה על: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? גיליתי, שאזרחים ותיקים רבים מודעים לפגיעות הדיגיטלית שלהם ומבינים שהם חשופים לרמאויות והונאות. 

הם מעוניינים בהרצאה שתעזור להם להתמודד עם החולשה שלהם בתחום זה. 

 

פוסט זה הוא קדימון לבניית הרצאה כזו.

 

 

סיכונים בעימותים פיזיים

 

יפני, בתחילת שנות ה-50 של חייו או אולי בסוף שנות ה-40 של חייו, הלך ברחוב כשהוא נושא תיק. 

על פי הידיעה עיתונאית, שפורסמה לפני מספר שנים, החזות שלו לא הייתה מרשימה: קירח, ממושקף ונמוך. תמונה שלו, שצורפה לידיעה, תמכה במה שכתוב. 

שלושה צעירים החליטו לשדוד אותו. זה נגמר מהר. שלושתם שכבו על המדרכה. רק בתא המעצר המשטרתי התברר להם שהאיש הוא Master של קרטה. יש לו חגורה שחורה דאן 7 או דאן 8 (אני לא ממש זוכר אבל זה לא באמת משנה).  

 

לקחים מזווית של ניהול סיכונים

 

1. לא כדאי לסמוך על התרשמות חזותית לפני שנכנסים לעימות פיזי עם מישהו או מישהי. 

ההתרשמות החזותית עלולה להטעות. הסיפור ברישא של פוסט זה הוא דוגמה קיצונית לכך. 

 

2. זה לא רק העימות הפיזי: עלולות להיות הפתעות.

גם אם מדובר במישהו שניתן להכריע אותו פיזית זה לא אומר שהוא לא ישלוף סכין או אקדח או סתם ינפץ בקבוק, שנמצא באזור וידקור באמצעות שברי הזכוכית. עדיין זכור לי מקרה של ריב פיזי בין נהגים בירושלים לפני כשלושים שנה שהתפתח למכות. אחד הנהגים שלף מברג ודקר. הנהג השני סיים את חייו בטרם עת. 

3. עלולים להיות מתערבים אחרים בעימות

אנשים שהצד השני יזעיק, משטרה, עוברי אורח וכיו"ב. 

 

4. זה עלול להסתיים בהריגה

גם אם ידו של צד מסוים על העליונה בעימות הפיזי זה, חס וחלילה, עלול להסתיים במוות עם כל ההשלכות הקשות על הצד הפוגע, שעלול למצוא את עצמו בבית סוהר לתקופה ארוכה. 

כמובן, שלא לכל אחד קל לחיות עם הידיעה שהוא הרג אדם.

המכנה המשותף בין כל הגורמים שציינתי הוא שלא נעשה ניהול סיכונים שיטתי על ידי המעורבים בעימות.

 

למען הסר ספק, אני ממליץ להימנע לחלוטין מעימות פיזי יזום על ידכם, למעט ספורט תחרותי שבו יש כללים ברורים ואין כוונה לפגוע במתחרה.

 

כאשר מתרחש עימות לא מתוכנן, המתודלק רגשית, קשה מאוד או אפילו בלתי אפשרי לתכנן. 

 

כאשר מתכננים תקיפה פיזית, צריך להביא בחשבון את הסיכונים.

 

 

 

 

אחרי החיסונים: אופטימיות לא זהירה

נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

בני אדם מעדיפים לדמיין עתיד טוב יותר מאשר עתיד טוב פחות, שלא לומר עתיד רע. הנטייה הטבעית הזו באה לידי ביטוי בתחומים רבים, למשל: בציפייה לרווחים בהשקעות בבורסה, גם אם ההשקעה כושלת והעיתוי הוא הגרוע ביותר. היא באה לידי ביטוי באפקט הקונקורד בפרויקטים, שמוטב היה להפסיקם. היא באה לידי ביטוי בכשל העתיד בחיסכון פנסיוני ובמדינת ישראל היא באה לידי ביטוי גם בתפיסה של "לי זה לא יקרה".

בזמן משבר קשה

בזמן משבר קשה אופטימיות חשובה. היכולת לדמיין עתיד טוב יותר עשויה לעזור בהתמודדות עם ההווה הקשה. 

מגפת הקורונה הוא משבר קשה ומתמשך. הוא קשה בהיבטים רבים, שיש ביניהם קשר:

1. היבט רפואי של הידבקות וחשש מהידבקות

2. היבט כלכלי במישור אישי, משפחתי, עסקי, לאומי ועולמי

3. היבטים של שינוי כפוי באורח החיים ובדפוסי ההתנהלות

4. היבטים חברתיים או ניתוק חברתי 

משפיעים במיוחד על ילדים ואזרחים וותיקים בדיור מוגן.

5. היבטים של לחצים אישיים ונפשיים

אין לי ספק שהרשימה לעיל היא רשימה חלקית.

החיבור בין הנטייה הטבעית לבין משבר הקורונה

כולנו, וזה כולל גם אותי, רוצים כבר להיות אחרי הקורונה. ככל שהזמן מתארך זה נעשה קשה. 

הנטייה הטבעית לראות עתיד טוב יותר ביחד עם הקושי הגדול יוצרים רצון לסיים את המשבר מהר ולחזור ל"חיים נורמליים". 

אנשים יטו "לקנות" הבטחות שהמשבר אוטוטו מסתיים או שהוא כבר אחרינו. 

אנשים יטו לקבל טענות המתארות את המשבר כחמור פחות ממה שהוא משום שזה יותר נוח.

זה יקרה בין אם ההבטחות מבוססות על מציאות ריאלית ובין אם לא.

 פוליטיקאים ציניים

פוליטיקאים ציניים מנצלים את זה לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם. 

מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי, עושה זאת שוב. 

במאי הוא אמר לאזרחי ישראל שהקורונה נגמרה ושהם יכולים לחגוג. 

היום (ינואר 2021) הוא אומר שאחרי החיסונים כבר לא תהיה קורונה.

במאי הוא טעה. גם בינואר הוא עומד לטעות. 

האמירה הזו אינה מבוססת על מה שאומרים המומחים. הם אומרים את האמת: הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב. גם אחרי החיסונים. 

בינינו, גם המומחים רחוקים מלדעת את הכל. הרציניים שביניהם אומרים את זה בריש גלי. 

הגישה של מנהלי סיכונים

למנהלי סיכונים אין את הלוקסוס שיש לפוליטיקאים: הם אינם יכולים להתעלם מעובדות כשהן אינן נוחות להם. 

מנהלי סיכונים צריכים לנסות להתעלם מהנטייה הטבעית, או אולי יותר נכון ההטיה הטבעית, לאופטימיות יתר. עליהם לראות את הדברים כהווייתם ולהיערך לטיפול בסיכונים מתוך הנחה שלא בהכרח כל טיפול יהיה אפקטיבי או אפקטיבי באופן מלא.

 חיסונים מזווית ראייה של מנהל סיכונים

על מנת שהסיכון לחלות בקורונה לא יתממש ברמה האישית צריך להשתמש ב-Controls. 

Controls הם אמצעים שנוקטים בהם מראש על מנת למנוע התרחשות אירוע סיכון.

מידת האפקטיביות שלהם צריכה להיבחן. לא בהכרח עושים את זה סדרתי, כלומר: מנסים Control  ואם אינו יעיל מנסים אחר. 

במקרים רבים, כולל המקרה של הסיכון להידבק בקורונה, משתמשים בו זמנית במספר Controls   ובודקים את האפקטיביות שלהם. 

חיסון נגד קורונה הוא אחד מה-Controls.

מה אנחנו יודעים על ה-Control של חיסון נגד קורונה?

בהקשר הנוכחי אני מתייחס לחיסוני RNA מהסוג של פייזר או מודרנה, שניתניםם או יינתנו בישראל.

1. הוא אינו גורם נזק  

לפעמים Controls גורמים נזקים גדולים יותר מאשר אירוע הסיכון אותו הם מנסים למנוע. 

זה לא המקרה בהקשר הנוכחי. רבים כבר התחסנו ולא ידוע על מקרים של נזקים בריאותיים חמורים אחרי החיסון.

גם אם היו כאלה, או יימצאו בעתיד כאלה, השכיחות אפסית.

מסקנה: אין מניעה להתחסן

2. לאחר כעשרה ימים החיסון הראשון מקטין את ההסתברות לחלות

הסטטיסטיקות מראות שאלה שנמצאה אצלם מחלה אחרי שהתחסנו, חוסנו ברובם עד חמישה ימים לפני שהתגלתה המחלה. 

כמעט ולא היו מקרים של תחלואה אחרי עשרה ימים. 

חשוב לציין, שהעובדה שהמחלה התגלתה אחרי החיסון , אינה מעידה על כך שנדבקו במחלה אחרי החיסון. בהחלט ייתכן שנדבקו לפני והסימפטומים הופיעו אחרי.

מסקנה: חיסון מקטין את ההסתברות לתחלואה.

3. נדרש חיסון שני אחרי כשלושה שבועות

היצרנים אומרים שנדרש חיסון שני על מנת להבטיח את האפקטיביות של החיסון. 

4. האם יידרש חיסון שלישי ואולי רביעי?

אין ניסיון לגבי אפקטיביות החיסון לטווח זמן ארוך. פשוט לא עבר זמן כזה מאז תחילת החיסונים ואפילו מאז תחילת הניסויים בחיסונים. 

יש כאלה שחושבים שייתכן צורך בחיסון שלישי לאחר מספר חודשים או שנה. 

האם זה דומה לחיסונים אחרים שנדרש חיסון כל שנה או כל מספר שנים?

מסקנה: לא בטוח שה-Control של שני חיסונים אפקטיבי לטווח זמן ארוך.

5. אחוז ההצלחה בניסויים איננו 100%

גם בין אלה שחוסנו עלולים להיות כאלה שיידבקו. המקרים האלה יהיו בשכיחות נמוכה.

מסקנה: כמו שקורה בהרבה טיפולים בסיכונים, גם במקרה של חיסון נגד קורונה נותר סיכון שאירי (Residual Risk). הוא הרבה יותר קטן מהסיכון ללא חיסון.

 

השורה התחתונה

חיסון נגד קורונה הוא Control המקטין באופן משמעותי את הסיכון להידבק במחלה. הוא אינו גורם לנזקים. הוא אינו מונע באופן מוחלט הידבקות במחלה ומידת האפקטיביות שלו לאורך זמן טרם ידועה.

ההמלצה היא להתחסן.

ההמלצה הנוספת היא לא להתנהג כאילו שהקורונה היא מאחורינו אחרי שמתחסנים.

ריבוי Controls

כולנו יודעים שיש Controls נוספים. ככל שהצטבר ניסיון אפשר להעריך שחלקם כמעט ולא אפקטיביים. לעומת זאת אחרים אפקטיביים במיוחד.

כבר מתחילת המגפה העולמית התברר שאחד מהם הוא Control אפקטיבי מאוד. 

אני משתמש בו כמעט מהתחלה. מיד אחרי שקראתי מאמר שפרסם מכון דוידסון (שייך למכון וייצמן). 

האמצעי הזה הוא ריחוק חברתי. 

מי שמבין שההדבקה ברוב המקרים היא באמצעות חלקיקי נוזלים (שיעול למשל) שפולט החולה גם מבין מדוע האמצעי הזה אפקטיבי.

כמנהל סיכונים, אני ממליץ לכם להשתמש ב-Controls נוספים בכלל ובריחוק חברתי בפרט, גם אחרי החיסונים.

הקורונה עדיין לא מאחורינו ותלווה אותנו עוד זמן רב.

 

הזן הבריטי של הקורונה: ככל שגדלה אי-הודאות גדל הסיכון

 

בפוסטים קודמים הצגתי את תפיסת עולם שלי בנושא זה. היא בוודאי מושפעת בגלל מומחיותי בניהול סיכונים ומהשתייכותי לקבוצת סיכון רק בגלל גילי. 

קראו למשל: האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה?, אחרי הקורונה לא מה שחשבתם. 

הטענה הבסיסית העולה מפוסטים שלי היא שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק על נגיף הקורונה ועל המגפה שהוא גורם לה ולכן חייבים להיזהר.

המשמעות של הזן הבריטי של הקורונה

יש משמעות אחת שעליה אין ויכוח: הזן החדש מגדיל את אי-הוודאות. כשרמת אי-הוודאות גדלה גדל גם הסיכון.

את זה אנחנו מכירים כבר ממקומות אחרים, למשל השקעה בבורסה. 

מי שאין לו יותר מדי תיאבון לסיכון צריך להיזהר יותר. 

המשמעות השנייה שעליה מסכימים מרבית המומחים היא שהזן החדש מדבק יותר. עוד סיבה להיזהר יותר.

לא יודעים בוודאות, אבל כנראה שהתסמינים של המוטציה החדשה אינם קשים יותר מהקורונה שאנחנו כבר מכירים. 

כנראה שהחיסונים הנוכחיים נגד הקורונה יהיו אפקטיביים גם נגד זן זה. כשאני אומר, כנראה, אני מצטט מומחים. אין וודאות מלאה שהחיסון מגן מפניו באותה מידה שהוא מגן מפני הקורונה הקלאסית. 

לטענת מומחים, הזן הזה גורם לתחלואת ילדים יותר מאשר הזן הרגיל.

האם הוא מקרב אותנו לתסריט הקיצוני של השפעת הספרדית, שבה נדבקו צעירים ובריאים לא פחות מאוכלוסיות סיכון? כנראה שלא ממש אבל לגמרי לא בטוח.

גורם סיכון נוסף: הזנים הבאים של הקורונה

הזן הבריטי, הזן הדרום אמריקאי והזן הדני מצביעים על האפשרות שיהיו זנים נוספים. 

המשמעות המידית של זנים נוספים היא יותר אי-וודאות ויותר סיכונים.

האם יהיה זן אלים יותר ועמיד בפני החיסונים? אי אפשר לשלול על הסף את האפשרות הזו. 

ההתנהלות האישית שלי

קיבלתי כבר חיסון ראשון. בעשרה הימים הראשונים אחרי החיסון אני מתייחס לעצמי כמישהו שלא חוסן.

בהמשך אני מניח שהסיכוי שלי להידבק קטן משמעותית אבל הוא עדיין קיים.

אותה הנחה תקפה מבחינתי גם אם וכאשר אקבל את החיסון השני. 

אני שומר על ההתנהלות של לפני החיסון.

ההמלצה שלי לאחרים היא להתנהג בזהירות ולא לחשוב שאנחנו אחרי הקורונה.

הערה לא שולית בכלל

המשבר הכלכלי איתנו והא עלול להחריף. ייקח עוד זמן רב עד שהעולם ומדינת ישראל יתאוששו ממנו. 

גם משפחות ויחידים רבים יצטרכו להתמודד איתו לאורך זמן.