יום שבת, 25 בספטמבר 2021

סיכוני קורונה: התקפת Cyber

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

כידוע צרות באות בצרורות. גם סיכונים נלווים לקורונה. אחד הסיכונים שפחות מקושרים לקורונה הוא הסיכון להתקפת Cyber על ארגון. 

הסיכון הזה היה קיים עוד לפני משבר הקורונה אבל המשבר העצים אותו. סקרים מדברים על כ-30% עד 40% מהארגונים שנתקלו בדרישות כופרה

חלקם לא נענו לדרישות ולא התרחש נזק משמעותי, ולכן לא שמענו על הדרישות הללו.  

 

BYOD כמשל

 

BYOD הן ראשי תיבות של: Bring Your Own Device.  

הן מתארות מצב בו נתקלו ארגונים בעשור האחרון. ככל שהמחשוב התפתח כך גדל מספר העובדים שיש ברשותם אביזרי מחשוב פרטיים, כגון: מחשבים אישיים ניידים וטלפונים חכמים. העובדים השתמשו באביזרי מחשוב פרטיים גם במקום העבודה. 

השימוש במכשירים פרטיים היה נוח לעובדים ולא פעם גם תרם להעלאת התפוקה שלהם ושל הארגון כלו.
היה לזה גם מחיר
המחיר היה קושי בשליטה של הארגון באביזרי המחשוב המשמשים את עובדיו. 
 

מדוע השליטה ב-BYOD פחותה?

כשהמעביד סיפק לעובדים את כל ציוד המחשוב שלהם, הציוד היה ציוד תקני והתוכנות, שהותקנו בו, היו לרוב ידועות יותר לארגון. 
הארגון היה יכול לתחזק ולשדרג את החומרה ואת התוכנה באופן אחיד.  

כשכל עובד מביא ציוד משלו מגוון הציוד גדול הרבה יותר. התוכנות אינן אחידות וחלקן לא עדכניות. על אותו מחשב פרטי עשויות להיות מותקנות גם תוכנות שאינן קשורות לעבודה. 

נקודות תורפה משמעותית היא אבטחת מידע. את הציוד והתוכנה התקניים של הארגון מתחזקים אנשי מקצוע בתחום אבטחת מידע. את ציוד המחשוב הפרטי מתחזק כל עובד על פי יכולתו, כישוריו והמודעות שלו לנושא אבטחת מידע

ה-Trade Off באבטחת מידע


ה-Trade Off הוא תמיד בין נוחות בעבודה ופרודוקטיביות, הנגזרת ממנה, לבין אבטחת מידע. צריך למצוא נקודות איזון שבה בכל זאת תהיה אבטחת מידע טובה מספיק ולא תהיה פגיעה משמעותית ביכולת לעבוד. 
 
דוגמה כושלת ל-Trade Off לא נכון מוכרת מפרויקט חידוש מערכות המחשוב של ה-CIA לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. מסוכני ה-CIA נשללה גישה לאינטרנט שהייתה חיונית לעבודתם. 
 
למרבית המזל, היה מי שעצר את הפעלת המערכות ממש לפני שהוחלט להפעילן וביקש חוות דעת של מומחים בתעשייה ובאקדמיה. 

העבודה מרחוק בזמן הקורונה


העבודה מרחוק בזמן משבר הקורונה מציבה בפני ארגונים בעיות דומות לבעיות, שהציב השימוש ב-BYOD לפני כעשור. יש הבדל אחד משמעותי: סדר הגודל הוא הרבה יותר גדול. 
 
הפעם העובד עובד מהבית ומשתמש בכל המחשוב הביתי שלו ולא רק באביזר אחד שהוא מביא איתו לעבודה. הכוונה היא גם לרשתות מקומיות ביתיות ולחיבור לאינטרנט. 

גם הפעם לא הכל תקני, גיוון הציוד והתוכנה גדול יותר מאשר בתוך הארגון ורמת האבטחה תלויה לא מעט בעובד ולא בארגון
כפי שכבר למדנו, המודעות של עובדים לאבטחת מידע היא במקרים רבים החוליה החלשה באבטחת מידע
 

התקפות Cyber על ארגונים בימי קורונה


אני לא היחיד שיודע את מה שכתבתי בפסקה "עבודה מרחוק בזמן הקורונה". גם אלה שרוצים לבצע מתקפת Cyber כלפי ארגונים יודעים את זה לא פחות טוב ממני.

התוצאה היא שחלק ניכר מהמתקפות על ארגונים מתבצעות דרך התקפה של מערכות המתחברות למערכת הארגונית מבתים פרטיים של עובדים. 
ב-Webinar של  חברת PECB בו השתתפתי הזכירו מומחים נתון שנתקלו בו בסקרים או במחקרים: כ- 30% מהתקפות ה-Cyber על ארגונים הן דרך המחשבים הביתיים. 

כיצד נמנעים מהתקפות או מקטינים את הנזק?


ב-Webinar של חברת PECB דיברו על שלוש דרכים עיקריות:

1. היערכות של הארגון כנגד מתקפות
זוהי הדרך המקיפה ביותר להתמודדות אבל היא גם זו הדורשת יותר זמן ואמצעים. צריך להיות מומחה או צוות מומחים שמטפלים בנושא, צריך לבצע סקרים ביחס לאופן בו עובדים מתחברים מהבית, לתת הנחיות והדרכה לעובדים וליצור מודעות לסיכוני מתקפות. צריך לדווח ולעקוב אחרי מה שקורה באופן מתמשך ושיטתי.

2. Penetration Tests 
זוהי דרך מהירה וזולה יותר. מביאים מומחים שבניסיון חדירה מסודר ושיטתי מנסים למצוא את נקודות התורפה. 
ב-Penetration Test מאתרים נקודות תורפה והארגון עשוי לטפל בהן לפני שמתבצעת מתקפת Cyber.

3. Ethical Hacking
האקרים חיוביים העשויים לגלות נקודות תורפה ולהציף אותן לארגון. 
אין מדובר בתהליך שיטתי כפי שנעשה ב-Penetrartion Tests. 

האמת היא שרצוי לפעול בארגון באמצעות כל סוגי האמצעים, שצוינו לעיל, במקביל. 
בלא מעט מקרים כדאי להתחיל ב-Penetration Test בטווח זמן קרוב ככל האפשר.



 
 

 

 

יום ראשון, 19 בספטמבר 2021

המצגת שלי: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה

 


היום הרציתי ב"גימלהזום" של עיריית ירושלים על "ניהול סיכונים ולא רק בימי קורונה". 

לטובת משתתפים בהרצאה שביקשו ממני את המצגת, ולטובת אחרים המעוניינים בה, אני מצרף קישור למצגת: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

סיכוני קורונה: שחיקה בעבודה

 

נגיף הקורונה, מקור התמונה: ויקיפדיה

סקר בינלאומי בנושא בריאות הנפש בעבודה מצא שחיקה בעבודה בגלל הקורונה. על סמך הסקר הזה ביצע שירות התעסוקה מחקר בארץ. כתבה ב"וואלה" מתארת את מה שעשה שירות התעסוקה, כולל הממצאים וההסברים שלו לממצאים. 

במחקר הישראלי של שירות התעסוקה נמצאה שחיקה בעבודה אצל 76% מהעובדים. 

שחיקה בעבודה קיימת גם במצבים שאינם מצבי משבר חריגים. התייחסתי על קצה מהזלג לשחיקה בפוסטים כמו: 

סמרטפון או ש"י עגנון? "היפה והחנון" או עמוס עוז" 

שבע שנים של כתיבת לקט ידיעות שבועי בכלכלת המשפחה

מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

 
השחיקה בקורונה בישראל חמורה יותר: היא גורמת להתפטרויות מהעבודה, חרף אי הוודאות הכלכלית או שמא חרף המשבר הקיים והמשבר הצפוי.
 

מאפיינים של השחיקה בקורונה


1. מתפטרים מהעבודה
 
2. מתפטרים גם כאלה שאינם בעלי מקצוע מבוקש, שסביר להניח שיתקשו למצוא מקום עבודה אחר.
 
3. מתפטרות גם נשים ללא בן זוג וללא ילדים
אפשר להסביר התפטרות של נשים שיש להן ילדים בצורך להיות איתם במהלך הסגרים ובמהלך תקופות בהן אין לימודים פרונטליים בבתי הספר. זה אינו הסבר לגידול המשמעותי בהתפטרות נשים ללא בן זוג וללא ילדים.
 

4. חוסר נכונות לחזור לעבודה מחל"ת.

מדוע יש שחיקה?


1. שחיקה כללית בגלל משבר הקורונה ומשברים נלווים.
כמובן שהשחיקה הזו בה כבר דנו בלי סוף אחרים וגם אני דנתי בה מעט משליכה על כל תחומי החיים, כולל עבודה.
 
2. שינוי דפוסי העבודה לעבודה היברידית ולעבודה מהבית.
יש כאלה שעבודה כזו מתאימה להם. לאחרים היא מתאימה פחות.
נוצר טשטוש גבולות בין העבודה לבית וחל גידול במספר שעות העבודה. 
אין את הקשר היומיומי עם העמיתים לעבודה.

3. מודל החל"ת השגוי בישראל

המודל הגרמני של צמצום שעות העבודה ומענק למעביד עדיף. התייחסתי כבר לבעיות במודל החל"ת בארץ בפוסט קורונה: חל"ת או בבל"ת.

השינוי העקרוני מחל"ת ביוזמת העובד לחל"ת על פי רצונו של המעביד, ללא הבטחת חזרה לעבודה, ערער את אמון העובדים במעבידים. במיוחד במקומות עבודה יציבים שאינם מפטרים עובדים. 

כשאין אמון יש פחות מחויבות. כשאין אמון בוחנים יותר אפשרויות אחרות או אולי אפשרויות בעתיד. 

לפעמים גם מוותרים על העבודה ומסתפקים בדמי האבטלה.


האם ניתן לתקן את זה בשנה הבאה?


מאחל שתהיה לכולנו שנה טובה. שנת בריאות ושנת שגשוג כלכלי. 

לא בהכרח זה מה שיקרה. 

הקורונה תמשיך ללוות אותנו בצורה זו או בצורה אחרת בשנה הבאה וקרוב לוודאי שלא רק בשנה הבאה. 

הרבה יותר קל לקלקל מאשר לתקן. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, שיתחיל תהליך של תיקון השחיקה המוגברת. צריך לזכור שיש תלות בין תהליך כזה לגורמים אחרים, כמו למשל: דפוסי מחלת הקורונה ודפוסי ההידבקות בה ומידת העומק של המשבר הכלכלי.