קשה להאמין לבנימין נתניהו בהקשר הביטחוני

 

בנימין נתניהו.דיוקן רשמי 2023.. מקור התמונה: ויקיפדיה
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0

אני מאמין לרמטכ"ל אייל זמיר שביטחון מדינת ישראל עומד בראש מעייניו. גם לאנשים נוספים בדרג הביצועי הביטחוני.

במה שאני מאמין לאייל זמיר אני לא מאמין לבנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ. 

אני מעריך שרבים מאזרחי מדינת ישראל חולקים איתי את אותה הבחנה.

קשה להיות במלחמה מתמשכת כשלא סומכים על מי שעומד בראש הדרג המדיני. 

החל מקצת אחרי תחילת מלחמת ה-7 באוקטובר אנחנו בסרט אימים שחוזר על עצמו שוב ושוב. 

הדרג הביצועי הביטחוני מבצע את עבודתו לרוב באופן מרשים. 

את ההישגים הצבאיים והמודיעיניים צריך למנף להישג מדיני. 

בנימין נתניהו, והממשלה הגרועה בתולדות ממשלות ישראל, מבזבזים את ההישגים הצבאיים משום שנתניהו וממשלתו, בלשון של המעטה, אינם מתרגמים הצלחות צבאיות להישגים מדיניים.

שוב ושוב נתניהו מנסה לנכס לעצמו את ההישגים של צה"ל, השב"כ והמוסד ולברוח מאחריותו לכישלונות המדיניים ולכישלונות אחרים שלו. 

בנוסף, בנימין נתניהו, ממציא תרבות השקר, מייחס לעצמו ולמדינת ישראל גם הישגים שלא הושגו וספק האם הם בכלל ניתנים להשגה.

האופוריה שיצר אחרי מלחמת איראן הראשונה היא דוגמה לכך.

מתחיל להתקבל הרושם שגם במלחמת איראן השנייה יש דפוס התנהלות דומה. 

מדוע לא להאמין לנתניהו?

בהקשר הביטחוני

1. האחראי העיקרי לטבח ה-7 באוקטובר

בנימין נתניהו הוא האחראי העיקרי לטבח ה-7 באוקטובר. בעקיפין הוא הודה בזה בעדותו בפני ועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה.

זוהי הסיבה שהקואליציה מסרבת להקים ועדה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר ומה שקדם להם.

מי שאחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל היה צריך לקחת אחריות ולהתפטר.

אי אפשר לסמוך עליו בנושאי ביטחון אחרי טבח ה-7 באוקטובר.

2. העדפת האינטרס האישי על פני האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה

מאז תחילת החקירות נגדו שהניבו שלושה כתבי אישום ואחת חמורה יותר (שאתיחס אליה בנפרד הויועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה בחר שלא לזמן בה את בנימין נתניהו לחקירה תחת אזהרה) נתניהו נמצא בניגודי עניינים חמורים ומעדיף באופן עקבי את האינטרסים האישיים שלו.  

ההעדפה הזו באה לידי ביטוי במטרה לא מוצהרת של ממשלת ישראל בכל המלחמות מה-7 באוקטובר ועד היום: הישרדות הממשלה והישרדות פוליטית של נתניהו. 

צריך רק לבחון את ההתנהלות של נתניהו וממשלתו בשביל לזהות את המטרה החשובה הזו עבורם. 

המשך ההפיכה המשטרית גם בזמן מלחמה, תקציבים קואליציוניים ענקיים לחרדים ולמתנחלים, חוק הפטור מהגיוס, קיצוץ בתקציבים לדברים חיוניים, כמו בריאות, חינוך, שיקום הצפון ועוטף עזה, תמיכה בפריפריה, מיגון לאוכלוסיות חלשות ומוגבלות.

אי אפשר להאמין למי שיש לו ניגודי אינטרסים ומעדיף אינטרסים אישיים.

3. מר הפקרה

בנימין נתניהו הפקיר את החטופים לעזה וסיכל עסקאות להחזרתם. 

תמיד מצא תירוצים כאלה ואחרים שלא להגיע לעסקה להחזרתם. 

בן-גביר, שהצהיר בפומבי שהוא מתנגד לעסקה להחזרת חטופים, וסיכל עסקאות וסמוטריץ, שאמר דברים דומים באופן עדין ומרומז יותר ("בעזרת השם נחזיר את החטופים אחרי שנסיים לסלק את החמאס מעזה"), היו יותר חשובים לנתניהו מאשר החטופים. 

חלקם חזרו מתים כשבהתנהלות אחרת אפשר היה להחזיר אותם חיים. 

חלקם סבלו עינויים ופגיעות מתמשכות שניתן היה לחסוך מהם. 

לולא טראמפ וויטקוף כנראה שגם אלה שחזרו חיים לא היו שבים. 

3. פרשת הצוללות (תיק 3000)

כשראש ממשלה אומר בפומבי שהוא מידר את שר הביטחון (בוגי יעלון) ואת הרמטכ"ל (גדי איזנקוט) מההחלטות בנושא רכש הצוללות מטעמים ביטחוניים, הוא פוגע בביטחון מדינת ישראל. 

כשברקע יש גם החלטה להעמיד לדין באותה פרשה את בן דודו דוד שמרון, שהיה אז עורך דינו, ואת מי שהיה ראש לשכתו דוד שרן (ההחלטה בוטלה אחרי שעד במדינה חזר בו מעדותו).

בנוסף בן דוד אחר שלו, שנתניהו השקיע באמצעותו כספים, היה מושקע בחברת טיסנקרופ הגרמנית, 

קשה להאמין לו שביטחון מדינת ישראל עמד בראש מעייניו בפרשה זו.

אגב, ועדת גרוניס שחוקרת את הפרשה הזו, הוציאה לבנימין נתניהו אזהרה לאחר שפרסמה מסקנות ביניים.  

4. הימנעות מפתרון של היום שאחרי בעזה

לאחר שצה"ל ניצח את הצבא המאורגן של חמאס ונותרו רק כוחות גרילה היה צריך לתרגם את ההישג הצבאי להישג מדיני. 

נשיא ארה"ב היה אז ביידן. ארה"ב, מדינות אירופה, המתווכות וכל המדינות הערביות המתונות הציעו ללכת לפתרון של היום שאחרי. 

נתניהו סרב ממניעים אישיים והאריך את המלחמה בהרבה חודשים. 

התוצאות של סירוב נתניהו: 

א. חטופים שהיו יכולים לחזור קודם המשיכו לסבול. חטופים שאולי היו חוזרים חיים מצאו את מותם.

ב. חיילי צה"ל נהרגו, נפצעו או לקו בפוסט טראומה.

ג. עשרות אלפי הרוגים עזתיים. כמחציתם נשים וילדים.

ד. בידוד של ישראל בעולם וחרם מדעי, מסחרי, אמנותי ועוד.

ה. תהליך להסדר שכפה נשיא ארה"ב טראמפ. תהליך שהכניס את טורקיה וקטאר לעזה והשאיר חמאס חזק.

5. שתי פרשות קטאריות בלשכת נתניהו

א. הדלפת מסמכים חסויים לעיתון הגרמני "בילד". 

יונתן אוריך, המככב גם בפרשה השנייה, צוטט בתקשורת כמי שאמר על זה "הבוס (נתניהו) מבסוט".  

ב. חשד לקבלת משכורות של עובדים בלשכת נתניהו מקטאר.

התמורה המיידית על פי החשד: קידום התיווך הקטארי ופגיעה במתווכת השנייה מצרים. 

אחד החשודים מסרב לחזור לישראל לחקירה.

הועלה חשד שאם אוריך ואיינהורן, המקורבים ביותר  ליאיר נתניהו, קיבלו כספים מקטאר, אז גם יאיר נתניהו קיבל.

לי אין מידע וכלים על מנת לקבוע האם יש בסיס כלשהו לחשד, אבל בהחלט נראה שהיה מקום לחקור את זה. 

אני סומך על השב"כ שאם היה מתברר שאין כל בסיס לחשד, הוא היה מנקה את נתניהו הצעיר מחשד. 

7. מינויים בעיתיים לתפקידים ביטחוניים בכירים

רבים מדברים על המינוי הבעיתי של האלוף דוד זיני לראש שב"כ. 

אני שותף לדעה שהמינוי הראוי היה אחד מהסגנים של רונן בר. 

המינוי של ישראל כץ לשר ביטחון במקום יואב גלנט יותר בעיתי. 

לאלוף זיני יש ניסיון צבאי והישגים שקדמו אותו לדרגת אלוף. 

ישראל כץ הוא עסקן מגיל צעיר ועד היום ללא רקע ביטחוני. 

הוא היה אחד משלושת שרי האוצר הכי גרועים בתולדות מדינת ישראל. 

הסיבות לכישלון שלו כשר אוצר היו העדפת אינטרסים פוליטיים על פני החלטות כלכליות עניניות וחוסר שיתוף פעולה עם הדרג המקצועי.  

אופן התפקוד שלו כשר ביטחון דומה לאופן התפקוד שלו כשר אוצר: קדימות לאינטרסים פוליטיים וחוסר שיתוף פעולה עם הדרג המקצועי.

התיאור לעיל של ישראל כץ מספיק על מנת להבין למה איני מאמין לו שביטחון מדינת ישראל בראש מעייניו. 

 

באופן כללי

בנימין נתניהו הוא אדם שבאופן עקבי אומר את מה שמתאים לאינטרסים האישיים שלו, ללא קשר לשאלה האם זו אמת או שקר?

חווינו בשנים האחרונות הרבה אמירות כאלה שחלקן תועדו גם בפוסטים בבלוג זה. 

אזכיר בהקשר זה רק שני מקרים:

1. ניצול מעמדו על מנת להגיד באמצעי התקשורת שהדס קליין, העדה המרכזית בתיק 1000 משקרת. 

מעבר לזה שכשבזמן שמתנהל משפט לא ראוי שהנאשם יתבטא באופן כזה בתקשורת, ברור לגמרי שההסתברות שמי שמשקר זה נתניהו גבוהה מאוד. 

הוא יכול להרוויח הרבה מזה שתאומץ גרסה שקרית שהוא מציג.

הוא הציג בעבר שלוש גרסאות שונות, לפני המשפט. 

יש לו היסטוריה של אמירת דברים רחוקים מהאמת.

2. מנכ"ל של חברת דירוג אשראי אמריקאית מובילה צוטט בתקשורת כמי שאמר, שמעולם לא רימה אותו מנהיג של מדינה כפי שעשה נתניהו.

ההקשר: הורדה כפולה של דירוג האשראי של ישראל בגלל ביטול עילת הסבירות כחלק מהמהפכה המשטרית. 

שימוש ב-ChatGPT פוגע ביכולות מוחיות

 

מחקר שנעשה ב-MIT מראה על פגיעה ביכולות מוחיות בגלל שימוש ב-ChatGPT, כך עולה ממאמר עיתונאי בביזפורטל המצטט את המחקר של MIT. 

קישור למאמר: שימוש ב-ChatGPT פוגע במוח - מחקר MIT מצא ירידה של 55% בפעילות המוח. 

המאמר נכתב על ידי מודי הניג ופורסם בתאריך 8.3.26. 

אציין שזהו כבר מחקר שני ב-MIT שנתקלתי במאמר עיתונאי המצטט אותו ומוצא ממצאים מסוג זה. 

קישור לפוסט בבלוג שלי המתיחס למאמר קודם: 

האם שימוש בכלי בינה מלאכותית מנוון יכולות חשיבה? 

תבנית הניסוי וממצאים בקבוצות הניסוי והביקורת

1. 4 סבבים של ניסויים.

2. 3 קבוצות נבדקים. האחת נעזרה ב-ChatGPT בכתיבת חיבורים. 

שתי קובוצת ביקורת. האחת נעזרה במנוע חיפוש של גוגל והשנייה פעלה באופן עצמאי ללא כלי עזר.

הממצאים המצוטטים בהמשך היו רק בקבוצת הניסוי ולא נמצאו בקבוצות הביקורת. 

הממצאים העיקריים במאמר העיתונאי המתייחסים רק לקבוצת הניסוי: 

1. תוך 4 חודשים נרשמה ירידה חדה ביכולת הריכוז. 

2. המוח מתאמץ פחות והקשרים העצביים נחלשים.

החוקרים מצאו ירידה של כ-55% בין אזורי המוח.

3. ירידה בפעילות הקשורה לחשיבה יצירתית.

ירידה בפעילות גלי אלפא במוח הקשורים ליצירתיות.

4. ירידה ביכולת הזיכרון לאחר השלמת המשימה.

83% ממשתפי קבוצת ה-ChatGPT לא הצליחו לזכור אפילו שורה אחת ממה שכתבו. 

ההסבר המשוער הוא שהם לא קידדו במוח את מה שכתבו בעזרת ChatGPT.

5. אפקט החוב הקוגניטיבי

זהו הממצא שהפתיע את החוקרים. 

כשאלה שהתשמשו ב-ChatGPT התבקשו לבצע משימה נוספת בלי להיעזר בו, דפוסי פעילות המוח שלהם לא חזרו למצב דומה לפעילות המוח של הקבוצה העצמאית. 

78% מהם לא הצליחו להיזכר בשורה אחת ממה שכתבו בלי להיעזר בכלי בינה מלאכותית.

ההסבר של החוקרים הוא שמי שמשתמש בכלי הבינה המלאכותית הופך למעין עורך במקום יוצר פעיל. 

לאורך זמן עלולים להישחק יכולת החשיבה העמוקה, הזיכרון והיצירתיות. 

זווית הראייה שלי

1. אני לא מוציא מכלל אפשרות שהעיתונאי לא הבין עד הסוף את המחקר ופירש אותו באופן לא מדויק. 

ההסתברות לכך קטנה בגלל שזה אינו הניסוי היחיד התומך במסקנות כאלה.

אם וכאשר, אוכל לקרוא את המאמר המקורי של החוקרים נראה לי שאוכל לקבוע את מידת הדיוק של העיתונאי. 

2. להערכתי הממצאים ביחס ל-ChatGPT דומים לממצאים אפשריים של מתחריו כמו Gemini של Google ו-Claude של Anthropic.

  

3. אני משתמש בכלים האלה אבל לא חושש מפגיעה בתפקוד המוח

אופן השימוש שלי בכלי AI דומה לאופן השימוש שלי במקורות אינטרנטיים או במאמרים. 

אני מעריך שאינו מנוון את המוח. 

הבהקים לגבי האופן שבו אני משתמש בכלי בינה מלאכותית: 

א. אני בודק כל דבר שכלי בינה מלאכותית אומר לי. 

ב. אני מבקש ממנו לציין מקורות. 

בוחן את המקורות ובוחן האם מה שאמר כלי הבינה המלאכותית מתאים למה שכתוב במקורות.

ג. אני מבקש Second Opinion 

הוא יכול להיות מכלי בינה מלאכותית אחר או מקור אחר כמו מאמרים או ערכים בויקיפדיה. 

הערת שוליים

אייזק אסימוב (נפטר בשנת 1992) היה ביוכימאי שהרצה באוניברסיטת בוסטון. 

הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרי המדע הבידיוני שלו המתארים עולם שבו רובוטים חכמים מבצעים עבודות עבור בני אדם.  

באחד הספרים מדבר מדען עם מדען אחר ומספר לו שמצא גאון. הגאון הוא פועל ניקיון. 

פועל הניקיון היה מסוגל לחבר ידנית מספרים בני שתי ספרות. 

יתר האנשים לא היו מסוגלים לעשות זאת משום שרובוטים עשו זאת במקומם והיכולת הזו התנוונה. 

ללא ספק, אסימוב הקדים את זמנו.

גידול בהונאות והתקפות סייבר בתקופת משבר

 

בשנה הראשונה של מלחמת ה-7 באוקטובר, הגדלתי את כמות וסוגי ההתנדבות שלי. 

לא התכוונתי לדבר על תרומתי הצנועה, שברור שיש כאלה שהתנדבו הרבה יותר ממני. 

התכוונתי להגיד שבמהלך ההתנדבויות פגשתי הרבה אנשים טובים, ללא קשר להשקפתם הפוליטית. 

יש גם אנשים רעים. אנשים כאלה מנצלים את המצוקה של אנשים בזמן משבר, כמו מלחמה או קורונה, על מנת להגדיל את הפעילויות המזיקות שלהם. 

דוגמה בולטת לאיש כזה עלתה בתחקיר שעשה "כאן 11". 

בכל פעם שהחיזבאללה פגע בבתים הקרובים לגבול ואנשי זרועות הביטחון באו לבחון את הנזק הופיע גם "קצין" ביחידה מובחרת לבוש מדים. 

המרכאות הן משום שהאיש אינו קצין ואינו ביחידה מובחרת. הוא מתחזה. גם השם שבחר לעצמו היה בדוי.

הסיבה להצטרפותו לכוחות הביטחון הייתה סיור מקדים לקריאת גניבת רכוש מבתים שנשארו פרוצים ובעליהם פונו.

עדות מזעזעת במיוחד בתחקיר הייתה של אב שכול שבנו נפל במלחמה והנוכל גנב חפצים של הבן שיש להם ערך רגשי רב למשפחה. 

לא פחות מזעזעים היו דבריה של עורכת דין המתמחה בעזרה לנפגעות תקיפה מינית. היא זיהתה אותו כנאשם במקרה מזעזע במיוחד שבו ייצגה את הנפגעות. 

הוא ושותפו לפשע סיממו שתי קטינות בבר אנסו אותן כשהן לא בהכרה ואחר כך השליכו אותן על המדרכה ליד הבר.

הקשר למלחמה הנוכחית באיראן

גם עכשיו יש הרבה אנשים טובים, אבל יש גם אנשים רעים המנסים לנצל את המצב על מנת להגדיל את כמות והיקף ההונאות ברשת התקפות הסייבר. 

לרמאים ונוכלים אזרחי ישראל ונוכלים אחרים ברשת, מצטרפים גם תומכים של ממשלות רשע, כמו השלטון האיראני הנוכחי, המגדילים את פעילותם דווקא עכשיו. 

המשמעות

דווקא עכשיו חשוב יותר לשמור על מודעות גבוהה לסיכונים ולהתגונן בפניהם. 

שימו לב לכל פעילות חריגה או חשודה בדיגיטל וברשתות החברתיות ובמידת הצורך התיעצו עם מומחים. 

הכתובת הראשונה שלכם להתיעצות היא מערך הסייבר הלאומי. 

מי שרוצה יכול להיעזר גם בשירותים שלי. 

לפרטים נוספים על השירותים שלי בתחום זה לחצו על הקישור: "ליפול ברשת": שירותים שאני נותן.

אסכם את השירותים שלי: 

1. מידע באמצעות בלוג זה  

חפשו בו "ליפול ברשת".  

2. מידע באמצעות ערוץ ה-YouTube שלי 

לערוץ לחצו כאן.

3. שירותים לאנשים פרטיים בשיטת הדאנא

מקורה של שיטת הדאנא הוא בתרבות ההינדית. פירוש המילה הוא נדיבות. 

מי שחושב שעזרתי לו יכול לשלם כמה שהוא רוצה או לא לשלם בכלל. 

קבוצות מסוימות לא ישלמו בשום מקרה גם אם ירצו לשלם לי. 

הכוונה היא לשורדי שואה ולאחרים שאחשוב שאני מעוניין לעזור להם בהתנדבות, למשל: יוצאים בשאלה במסגרת "הלל".

 

סיכוני קוד תכנות הנוצר על ידי מוצרי בינה מלאכותית

לאחרונה מדברים הרבה על יצירה אוטומטית של קוד תוכנה באמצעות דיבור בשפה טבעית עם כלי בינה מלאכותית. המוביל הוא Claude של חברת Anthropic באמצעות Claude Code. 

המתחרה הוא ChatGPT של OpenAI. כרגע Gemini של Google מפגר אחריהם בתחום זה. 

המירוץ הזה פחות מעניין אותי. אותי מעניינים הסיכונים. 

אני מזהה הרבה Hype שיוצרים אנשים שאינם מבינים בתכנות מחשבים ומתרשמים מזה שהם יכולים ליצר קוד באמצעות דיבור בשפה טבעית עם מוצר בינה מלאכותית. 

דוגמה מהשטח 

הדוגמה לקוחה מאחד היצרנים הגדולים בעולם של חומרה ותוכנה.  

אחד המתכנתים החליט לתת למוצר AI לכתוב קוד של Firmware.

המתכנת לא בדק את התוצר או לא בדק אותו לעומק. התוצאה: באג שגרם נזקים גדולים עד שמתכנת אחר בדק ומצא את הבאג ותיקן אותו.

הטענה שהעלתי בפוסטים אחרים על פיה אין לסמוך על תוכנות בינה מלאכותית ונדרשת בדיקה של התוצאות שלהם תקפה גם בהקשר הנוכחי. 

הדוגמה הזו היא חריגה מבחינת השימוש שנעשה במוצר ה-AI. 

שימוש רגיל

יצירת פונקציית תוכנה פשוטה יחסית לשימוש מי שייצר אותה. לא יצירת מערכת מורכבת וגדולה יחסית.

 

המסקנה היא שיצירת מערכות כאלה לא תייתר מתכנתי מחשב המפתחים מערכות מורכבות והטענה שרוב המתכנתים יאבדו את מקומות העבודה רחוקה מלהיות ריאלית בטווח השנים הקרובות. 

תחזוקה ופיתוח

מקצועני מחשוב אומרים שתחזוקת מערכות (ובכלל זה קוד המערכות) היא כ-70% מהתשומות של תוכנה. 

בכל מערכת יש שינויים הנובעים מצורך עסקי או צורך אחר לשינוי פונקציונאלי ומצורך לתקן באגים במערכת.

עשויים להידרש שינויים פונקציונליים גדולים ומורכבים ובצד השני של הסקלה שינויים פשוטים וקטנים יחסית.

ברור שקשה יותר לתחזק קוד שנוצר על ידי בינה מלאכותית. 

אלגוריתמים וקידוד

קידוד הוא לרוב בעיה קטנה יחסית. הבעיה המהותית היא בחירת אלגוריתם.

לא בכדי כשסין בנתה תוכנית אסטרטגית של AI לעשר שנים היא זיהתה אלגוריתמאים כאנשי המפתח להצלחה ולכן השקיעה בלימודי מתימטיקה. 

דוגמה שתבהיר את הטענה

כשהייתי מנהל של צוות מערכות הפעלה פנו אלי ואמרו שיש בעיה בתוכנית שירות שכתב הצוות העוסקת בתאריכים לועזיים. התוכנית זייפה ביום אחד. 

היות שהתוכנית נכתבה בשפת אסמבלר והדור החדש של מתכנתי מערכות הפעלה לא הכיר אותה, ניסיתי להתמודד בעצמי עם הבעיה. 

התוכנית נכתבה 12 או 16 שנים קודם על ידי אשף כתיבה מהירה בשפה הזו. 

את תוכנית המקור כבר לא מצאתי. נאלצתי לנתח את ה-Object Code (יצוג בשפת מכונה). 

הבעיה הייתה באלגוריתם. כל 4 שנים יש שנה מעוברת שבה יש תאריך של 29 בפברואר (נדמה לי שכל 100 שנים אין שנה מעוברת. במידת הצורך המעשי אלך לבדוק האם זה נכון). 

המתכנת לא ניסה להבין מהו האלגוריתם ולממש אותו.  במקום זה קידד כקבועים בתוכנית את השנים שבהן צריכה להיות שנה מעוברת, למשל: 1984, 1988 וכו'. 

הבעיה נוצרה בדיוק 4 שנים אחרי הקבוע האחרון בתוכנית שיצג שנה.

הטיית ייצוגיות אישית

שוב אחזור להטיית ייצוגיות שכבר עלתה בהקשרים אחרים של AI בהרצאות שלי על סיכוני בינה מלאכותית.

מי שמתפעלים מהיכולת הזו הם בעיקר אנשים שאינם מקצוענים בתחום המחשבים. 

יש הרבה יותר אנשים כאלה מאשר מומחי מחשוב ולכן פוגשים יותר כאלה.

מסקנות

1. גם בהקשר הזה תקף המחקר של MIT על פיו ב-95% מהארגונים אין תועלות מעשיות של AI חרף ההשקעות הגדולות מאוד. 

בשלב הנוכחי קוד שנוצר באמצעות הוראות קוליות בשפה טבעית לא ממש רלוונטי למערכות מחשוב אירגוניות.

2. גם בהקשרים המצומצמים שניתן לפתח קוד אוטומטית באמצעות כלי AI צריך לבדוק את הקוד שנוצר. 

3. מי שמודאג מכך שאנשי מחשוב רציניים יאבדו את מקום עבודתם משום שמוצר AI יחליף אותם יכול להסיר דאגה מליבו. 

זה לא יקרה בשנים הקרובות. 

4. זה כמובן לא אומר שלא צריך להשתמש בכלי AI ולהפיק מהם תועלת. 

גם לפני הרבה שנים היו כלי Case ומוצרי BPM שיצרו קוד. 

לא ממש קוד אלא שלד. שימוש בו כנקודת התחלה לכתיבת קוד חסך משאבים. 

בהחלט יתכן שהקוד שיוצרים מוצרי בינה מלאכותית מבוססי שפה מתקדם יותר, אבל זה אינו Game Changer בשלב הנוכחי.

סיכוני מלחמת איראן 2: ראשי מדינות חסרי אחריות

 

בנימין נתניהו.דיוקן רשמי 2023.. מקור התמונה: ויקיפדיה
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0

גם מי שלא ידע את זה לפני ה-7 באוקטובר צריך לדעת את זה היום: בנימין נתניהו הוא אדם חסר אחריות, ששם את האינטרסים האישיים שלו מעל האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה. 

האיש דוחף את מדינת ישראל למלחמה נוספת עם איראן שעלולה להסתיים רע מאוד עבור חלק מאזרחי ישראל, שלא מסתתרים במקלט אטומי של מיליונר. 

אתם רק צריכים לקרוא את מאמרו המעולה של רונן ברגמן בעיתון "ידיעות אחרונות" מה-19.2 שכותרתו היא היערכות היא לא פקודה יש סימנים -אבל הבהלה מיותרת  (הכותרת במהדורה המודפסת: סימנים מעידים וסימנים להיסטריה) על מנת להבין. 

השאלה הראשונה שהוא מציג במאמר היא: "מה היו תוצאות ההתקפות הקודמות?" 

התשובה היא: הן לא חיסלו את תוכנית הגרעין האיראנית הן אולי דחו את התממשותה בכשנה. 

לא נהיה קטנוניים. בפוסט קודם שכתבתי הזכרתי ידיעה עיתונאית על איש CIA, שתפקידו היה להעריך את תוצאות ההתקפה. הוא דיבר על דחייה של שלושה חודשים במימוש תוכנית הגרעין האיראנית. 

לאחר דבריו פוטר על ידי דונלד טראמפ. 

על פי המאמר של רונן ברגמן הבעיה היא היומרה של שני המנהיגים, טראמפ ונתניהו, לתאר תוצאות הרבה יותר טובות ממה שקרה במציאות. 

הדרגים הצבאיים בשתי המדינות שמרו לעצמם את התוצאות האמיתיות אבל לא רצו להסתבך עם ראשי המדינות הנקמנים (למעט, איש ה-CIA שהזכרתי בפיסקה קודמת). 

מה השתנה לרעה מבחינת מדינת ישראל?

1. ברגמן כותב שהאיראנים מעריכים שלישראל יש פחות אמצעי הגנה נגד טילים נאשר היו לה במלחמה הקודמת לכן הם עלולים לתקוף מרכזי אוכלוסייה.

אי אפשר להתעלם מנזקים משמעותיים שהטילים האיראנים גרמו למדינת ישראל במלחמה הקודמת, למשל בבית החולים סורוקה ובמכון וייצמן. 

2. לדעתו, אם רק ארצות הברית תתקוף וישראל לא תהיה מעורבת בתקיפות באיראן סביר שהאיראנים לא יתקפו את ישראל. 

זה נשמע הגיוני, שהם לא ירצו לפתוח חזית נוספת, על אף שהם מצוטטים בתקשורת כמאיימים שיתקפו את ישראל אם ארצות הברית תתקוף. 

נתניהו מחפש המשך מעורבות במלחמות מטעמים אישיים שלו. עוד סוג של "ניצחון מוחלט" כמו בעזה. 

דעתי האישית היא שמצבנו הורע גם מבחינת היכולת לסמוך על אנשים שעומדים בראש המערכת. 

אין לי ספק שהרמטכ"ל אייל זמיר מחויב לגמרי לביטחונה של מדינת ישראל וינסה לעשות את כל מה שביכולתו. דעתי זו מתייחסת גם לדרגים שמתחתיו בצה"ל. 

אי אפשר לסמוך על נתניהו האשם העיקרי במה שקרה ב-7 באוקטובר.

אי אפשר לסמוך על נתניהו שנמנע מפיתרון של היום שאחרי בעזה מנימוקים אישיים ודיבר על "הניצחון המוחלט". 

אי אפשר לסמוך על נתניהו בגלל שתי הפרשות הקטאריות.

אי אפשר לסמוך על נתניהו ועל האנשים שמינה לתפקיד שר הביטחון ולתפקיד ראש השב"כ מנימוקים לא ענייניים. 

מהי מטרת התקיפה: כורים גרעיניים או הפלת המשטר?

הפלת המשטר

ברגמן חושב כמו כמעט כל המומחים לאיראן ששמעתי, שלא ניתן להפיל את השלטון הנוכחי באיראן מהחוץ. 

ללא פלישה קרקעית עקובה מדם גם לפולשים אין היתכנות להפלת המשטר. 

ברגמן אומר שהאמריקאים מתכננים מכה כואבת במטרה להחזיר את האיראנים למשא ומתן ואינם מאמינים שניתן להפיל את השלטון באמצעות מלחמה.

העיתוי המוצלח יותר, במועד שבו היו הפגנות מרובות משתתפים באיראן, הוחמץ.

טראמפ שולף יותר ומתכנן מראש פחות.

המומחה לאיראן, שאת דעתו אני מעריך יותר מדעת מומחים אחרים, חושב שאפשר להפיל את המשטר באיראן רק מבפנים. 

מומחים רבים שגדלו באיראן חושבים כמוהו. 

זה לא אומר שסיוע מתמשך ומסיבי לגורמי אופוזיציה באיראן לא יקצר את ימיו של משטר האייטולות.

כורים גרעיניים

אני מאוד ספקן ביחס לסיכויי פגיעה קשה ביכולת הגרעינית האיראנית. מה שלא הצליח בהפתעה כנראה יצליח עוד פחות כשהאיראנים מתכוננים.

השורה התחתונה

כדאי לנו להיערך גם לתרחישים גרועים ולהימנע מאופוריה.

הזיות AI: סופיה - אזרחית סעודית

 

קארל צ'אפק  1890-1938
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

המושג רובוט נטבע על ידי הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. הוא המציא את המושג הרבה זמן לפני שהיה רובוט כלשהו. 

בצעירותי קראתי את ספרו המעניין "האיש שידע לעופף".

בספרו "ההיסטוריה הקצרה של ה-AI" מזכיר טובי וולש את צ'אפק בפרק העוסק ברובוטיקה. 

הוא מזכיר סופר נוסף שאני מעריך דאגלס אדמס. וולש כותב שהוא אוהב את הרובוט הדימיוני המופיע בספרו המפורסם ביותר של אדמס מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. 

לא את כל מי שמעורב ברובוטיקה אני מעריך. את דיווויד הנסון הבן, מייסד ומנכ"ל Hanson Robotics אני לא ממש מעריך. אני לא לבד. 

וולש מדבר עליו במונחים של הונאה ולמנהל ה-AI של Meta המצוטט באותו פרק מדבר עליו במונחים שליליים יותר. 

התלבטתי כיצד להתיחס להנסון: האם כטרמפיסט של גלקסיית ה-AI? כלומר: אחד מרבים שמנצלים את ה-Hype סביב AI כדי למכור דברים לא ראויים. 

כאדם עם תפיסת עולם הזויה סביב AI?

או אולי להזכיר את הרובוט שיצר בהקשר של הסיפור על ברנרד שו שאוסיף בסוף הפוסט?

אבל קודם כל אכתוב על הרובוטית סופיה שיצר, ועל פי ספרו של טובי וולש, קיבלה אזרחות בערב הסעודית. 

הנסון ויצירתו סופיה

 

  Sophia  Robot Source: English Wikipedia

הרשאת שימוש: 

• CC BY 2.0

• Created: 15 May 2018

ITU Pictures from Geneva, Switzerland - https://www.flickr.com/photos/itupictures/27254369347/

תפיסתו של הנסון כפי שהיא מוצגת בספרו של וולש היא ש"רובוטים הדומים לבני אדם יוכלו ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים עם בני אדם". 

סופיה אכן דומה מאוד לאישה אמיתית. ערב הסעודית אפילו נתנה לה אזרחות.

הבעיה

כל פעם שמראיינים אותה צריך להכין מראש את כל השאלות ואז טוענים את התשובות לתוכנה. 

כשהיא מגיעה לראיון זה נשמע יפה.

ברנרד שו ואיזידורה דנקן

מספרים שהרקדנית המפורסמת איזידורה דנקן כתבה למחזאי ברנרד שו והציעה לו שיביאו ביחד בן לעולם. 

היא כתבה: "הוא יהיה חכם כמוך ויפה כמוני".

שו כתב תשובה: "מה יהיה  אם הוא יהיה חכם כמוך ויפה כמוני"? 

הרובוטית הזו מתאימה לשאלה ששאל שו: חסרת אינטליגנציה או בעלת אינטליגנציה נמוכה באופן יוצא דופן. 

כשהבינה שלך אפסית לא חשוב האם היא בינה מלאכותית או בינה אנושית חשוב שהיא אפסית.

אגב, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הייתה לי התנסות כזו עם מוצר AI. 

בסיור מקצועי בארה"ב בחנתי שלושה מוצרי תכנה מתחרים. שניים מעולים ואחד פחות. 

כשעשו לי הדגמה של המוצר שפחות סיפרו לי שהוא מוצר AI. 
אחרי שראיתי מה הוא יודע, ושאלתי שאלות ספציפיות ביחס לדברים נוספים שהוא יודע, הבנתי שהוא נחות משמעותית ממתחריו. 

אף אחד לא דיבר אז על Deep Learning. 

הערת שוליים או הערת Hype 

אם תעשו חיפוש ב-Google על "סופיה הרובוטית", תמצאו מאמרים בעיתונות הישראלית המגדירים את סופיה כרובוטית המתקדמת בעולם. 

סוג של בדיחה עצובה או אולי ההטיות הקוגניטיביות שכותב עליהן חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן על פיהן אנשים יפים יותר נתפסים כמוצלחים יותר חלות גם על רובוטים?