שאלות נפוצות (FAQ) על סיכונים אישיים בשימוש בכלי AI

 

הגישה הרווחת בימים אלה היא לנסות ללמוד באופן טכני את יכולות כל הבינה המלאכותית של הדור הנוכחי על מנת להשתמש בהם. 

ההנחה היא שאם לא מכירים היטב את המאפיינים הטכניים לא מצליחים למצות את היכולות שלהם שכולנו נידרש ליישם אותן בשטח. 

נושא חשוב הרבה יותר מלימוד היכולות הטכניות של כלי הבינה המלאכותית אינו זוכה כמעט להתייחסות. זהו נושא הסיכונים האישיים, הקוגניטיביים והמנטליים של שימוש לא מושכל בכלי בינה מלאכותית. 

אם אינך מכיר את כל היכולות הטכניות של כלי בינה מלאכותית לא ייגרם לך אסון. 

בפעם הבאה תוכל ללמוד תכונות נוספות וכך בפעמים הבאות אחריה. 

לעומת זאת אם אינך מזהה את הסיכונים עלולים להיות נזקים שחלקם בלתי הפיכים.

בפוסט זה אציג כמה שאלות שכיחות בהקשר לסיכונים אישיים למשתמשי Chatbots של בינה מלאכותית ואתן תשובות ראשוניות לשאלות. 

1. מה הם הנזקים בכתיבת עבודות במסגרות חינוכיות על ידי כלי בינה מלאכותית במקום תלמיד או סטודנט?

א. התלמיד עלול לאבד יכולות של חשיבה ביקורתית. 

ב. התלמיד עלול להתרגל לזה שמישהו אחר עושה במקומו עבודות ומהלך הזמן לאבד את היכולת להכין עבודות באופן עצמאי.

2. מה הן הזיות?

Chat Bots טועים לפעמים. הטעויות הקשות ביותר נקראות הזיות. הן חלק אינהרנטי משימוש של כלי בינה מלאכותית במודל הסתברותי.  

אם לא בודקים את התשובות שנותנים כלי בינה מלאכותית עלולים לקבל כנכונות תשובות לא נכונות ובמקרי קיצון להיתפס להזיות.

3.הטייה לרצות את המשתמש

כלי AI מנסים להבין איזו תשובה רוצה המשתמש לקבל והם מוטים לכיוון הזה. 

המשמעות היא תשובות לא נכונות או לא מדויקות.

4. מקרי קיצון של ההטייה לריצוי המשתמש

כשהמשתמש סובל מבעיות נפשיות חמורות הוא עלול לשאול את כלי הבינה המלאכותית: האם כדאי להתאבד?

אם כלי הבינה המלאכותית יחשוב שהוא רוצה להתאבד, הוא יתן לו תשובה חיובית.

היו כבר כמה מקרים של התאבדויות על רקע זה.
ההמלצה שלי לשוחח עם גוף כמו ער"ן ולא עם תוכנת בינה מלאכותית על נושאים כאלה.

5. האם שימוש ב-ChatGPT עלול להקטין את הקשרים בין תאי עצב במוח?

התשובה של חוקרים ב-MIT שביצעו מחקר משווה בין 3 קבוצות שאחת השתמשה ב-Chat GPT, השנייה ב-Google Search והשלישית עבדה ללא כלי עזר היא חיובית.

6. האם יש ירידה ביכולת הזכרון כשנעזרים ב-Chat Bot?

באותו ניסוי של חוקרים ב-MIT נמצא כי 83% ממשתמשי Chat GPT לא הצליחו לזכור אפילו שורה אחת מחיבור שכתבו. 

7. אילו נזקים נוספים נמצאו בניסוי?

ירידה בפעילות היצירתית. במקביל יש גם פחות פעילות של גלי אלפא במוח, הקשורה ביצירתיות.

8. מהו אפקט החוב הקוגניטיבי?

הנזקים המומחיים של שימוש ב-ChatGPT לא נעלמים גם כשלאחר זמן של חודשים מבצעים משימות בלי להיעזר בו. 

ההסבר של החוקרים הוא שמי שמשתמש בכלי הבינה המלאכותית הופך למעין עורך במקום יוצר פעיל. 

לאורך זמן עלולים להישחק יכולת החשיבה העמוקה, הזיכרון והיצירתיות. 

קלוד של אנטרופיק - זה לא Bug זה Feature

הכתבה של דניאלה גינזבורג "ידיעות אחרונות" וב-Ynet מתארת בעיה קשה ב-Claude ה-Chatbot של Anthropic. 

בדיקה של חברת NewsGuard האמריקאית, הבודקת עד כמה צ'אטבוטים של AI חוזרים על מידע שגוי, גילתה כי Claude ה-Chatbot של Anthropic חזר ב-15% מהמקרים על טענות שקריות התומכות בתעמולה רוסית. מדובר בעלייה גדולה בחזרה על טענות כאלה משום שבעבר נמצאו רק 4% מקרים כאלה. 

ב-20% מהמקרים קלוד חזר על טענות שקריות שמקורן בתעמולה איראנית.

כותרת הכתבה בגרסה המקוונת: שאלו את קלוד שאלות פשוטות ומה שיצא ממנו הפתיע גם את החוקרים. 

הכותרת של אותה כתבה ב"ידיעות אחרונות" רחוקה מהליות מדויקת. 

הכותרת: "הפרצה של קלוד: מודל ה-AI הפופולרי שיכפל תעמולה רוסית וחזר על טענות שקריות". 

החלק הלא מדויק הוא המונח "פרצה". הטענה כאילו יש Bug בתוכנה שבגללו נוצרה פרצה. 

מי שקרא פוסטים שלי על אימון (Training)  של Chatbots או על מקורות בהם עושים Chatbots שימוש מבין שזה לא Bug, אלא Feature. 

Feature הוא משהו מהותי שהוא חלק ממוצר. 

במקרה זה השימוש במקורות מוטים, מקורות לא אמינים ומקורות זדוניים המנסים להטות את ה-Chatbots הוא חלק אינהרנטי מהמודל של Claude וגם של Chatbots אחרים כמו ChatGPT.

קראו למשל: הזיות: כשל לוגי מהותי ב-Chatbots מבוססי מודל שפה גדול.

סיכוני בינה מלאכותית: לא רק הזיות גם מסקנות לא תקפות

 

בפוסטים קודמים התיחסתי למקרה הקיצון של הזיות של כלי Generative AI בפרט ומוצרי בינה מלאכותית בפרט. 

העובדה שקבלת ההחלטות שלהם מבוססת על מודל סטטיסטי של הסתברות מותנית ולא על מודל מתימטי לוגי גורמת גם למסקנות בעלות תוקף נמוך. 

תשאלו בוט בינה מלאכותית פעמיים את אותה שאלה, בהרבה מקרים תקבלו תשובות שונות. 

המשמעות של תשובות שונות היא תוקף נמוך של המסקנות של הבוט.

הנחתי שהאופן שבו שואלים את השאלה בשני המקרים הוא זהה ולא משתמשים בשני Prompts שונים. 

ברור לגמרי שPrompts שונים יגרמו לתשובות שונות בהסתברות גבוהה יותר.

תיקוף מסקנות של ניסויים מדעיים

תוקף של מסקנות ניסויים מדעיים מחייב עיקביות (Consistency) בתוצאות. 

מדדים של תוקף כוללים היבט של עיקביות. 

תיקוף של תוצאות ניסויים מדעיים נעשה באמצעות חזרה על אותו ניסוי על ידי חוקרים אחרים. 

אם התוצאות של חזרות על אותו נסוי אינן דומות לתוצאה המקורית, בהחלט יכול להיות שהמסקנות של הניסוי שגויות. 

מה שנכון לניסויים מדעיים נכון יותר ביחס למה שאומרים לנו Bots של בינה מלאכותית. 

מאמרים המתארים ניסויים מדעיים מנסים להציג את התהליך במלואו באופן שקוף ושיטתי. 

במקרה של Bots של בינה מלאכותית יש Black Box, שקשה לדעת מה גרם לו לקבל את ההחלטה שקיבל.

השורה התחתונה

בדקו היטב את כל מה ש-Bot בינה מלאכותית אומר לכם. אל תקבלו את מה שהוא אומר בלי לבחון אותו לעומק.

 

טיפול בערמונית מוגדלת בתחליפי תרופות טבעיים - האם זה אמיתי או האם זו הונאה?

 

כמו יותר מ-70% מהגברים בני גילי יש לי ערמונית מוגדלת. זה מגדיל את תדירות ההליכה לשירותים בעיקר בשעות הלילה. 

אני נתקל בלא מעט פרסומים ברשת Facebook  המציעים חלופות אחרות לטיפול. 

בדרך כלל המציעים מזדהים כרופאים אורולוגים. 

השאלה היא: האם מדובר בהונאות או בפיתרון אפקטיבי? 

אין לי מספיק מומחיות וידע על מנת לתת תשובה מקצועית בנושא.

באופן אישי, אני פתוח לשיטות ריפוי שאינן השיטות המקובלות ברפואה המערבית וראיתי כבר תחליפים לתרופות שפועלים היטב. 

בכל מקרה אם אני בודק אותם לעומק לפני שאני מסיק מסקנות.

בפוסט זה אתייחס לאחת ההצעות שיש לי חשד שמדובר בהונאה. לפרטים על ההצעה שמופיעה כפרסומת ברשת פיייסבוק: חשד להונאה. 

מדוע אני חושד שזו הונאה?

את הפוסט אליו הפניתי קיבלתי יותר מפעם אחת בניסוחים דומים זה לזה. 

בכל הנוסחים דיברו על אורולוג שאומר שהתרופות המקובלות אינן יכולות לפתור את הבעיה ואינן מנסות לעשות זאת. 

ברוב הנוסחים הרופא, המוזכר בשמו, סיפר שהוא עצמו סובל מפרוסטטה מוגדלת ואינו לוקח תרופות. הוא מצא נוסחה לחומרים טבעיים בגלולה שפותרת את הבעיה.

מה גיליתי?

בכולם הופיעה תמונה של רופא נאה וחביב עם עניבה ולבוש יפה. 

זיהיתי שזו אותה תמונה רק שם הרופא משתנה.

עשיתי Google Search על שמו של הרופא בפוסט האחרון.

הפלא ופלא לא מצאתי עליו דבר. 

על כל רופא שעובד בקופת חולים, בבית חולים או במרפאה פרטית תמצאו כניסה אחת לפחות באינטרנט. למשל ברשימת הרופאים בארגון בו הוא עובד בציון תחום התמחותו.

נכון ההונאה לכאורה הזו פחות מתוחכמת מ-Deep Fake בו מופיע רופא (כביכול), שנראה כמו הרופא האמיתי, נושא את שמו ומדבר כמוהו רק שזה לא הוא.

גם כאן זה נראה כ-Fake. כאן הוא פשוט לא עמוק.

השורה התחתונה 

Fake הוא Fake. אל תתפתו ללחוץ על קישורים ולהזמין תרופה טבעית מהסוג המוצג שם. 

לא אמרתי כלום על תחליפי תרופות אחרים שיתכן שהם יעילים ויתכן שלא. 

. 

צ'רצ'יל, רוזוולט? במקרה הטוב ניקסון

 

זו אינה הפעם הראשונה שבהבל פה משווה את עצמו בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו למנהיגים דגולים כמו וינסטון צ'רצ'יל ותיאודור רוזוולט. קצת צניעות לא תזיק לו. 

ב-25 ביוני 2025 התייחסתי לזה בקצרה בפוסט סיכוני אופוריה. 

הפוסט עסק בסיבוב הראשון של התקפות הטילים האיראנים. 

כשרואים כיצד כשל הדרג המדיני של מדינת ישראל, בעיקר נתניהו, בסיבוב הנוכחי במלחמה עם איראן אפשר להגיד שקראתי לא רע את התמונה כבר אז. 

השאלה המעניינת היא: מדוע משווה את עצמו נתניהו למנהיגים דגולים במדינות אחרות? 

לפני שאדון בשאלה הזו אנסה למצב אותו עם אנשים דומים לו בהיסטוריה ולהסביר מדוע אין בסיס לטענה של נתניהו שהוא בליגה של צ'רצ'יל או רוזוולט? 

מדוע לא צ'רצ'יל או רוזוולט?

וינסטון צ'רצ'יל כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940-1945. אחרי שקודמו בתפקיד נוויל צ'מברליין הוביל קו פייסני כלפי הנאצים, צ'רצ'יל הוביל באומץ ובנחישות את המלחמה של בריטניה בנאצים במלחמת העולם השנייה. 

לא דומה נתניהו לצ'רצ'יל. נתניהו אחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ולכישלונות של הדרג המדיני במלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד היום. רבים חושדים בו שהוא מאריך במתכוון את המלחמות משיקולים אישיים ואין לו אסטרטגיית יציאה ממלחמות על מנת לממש את ההישגים הצבאיים של צה"ל.   

תאודור רוזוולט בגיל 42 היה הנשיא הצעיר ביותר בתולדות ארה"ב עד למינויו לתפקיד כשהחליף נשיא שנרצח בשנת 1901 וכיהן שתי קדנציות בתפקיד נשיא ארה"ב. התחיל בכריית תעלת פנמה וזכה בפרס נובל לשלום על תרומתו לסיום מלחמת רוסיה-יפן. 

היה נשיא ליברלי שקידם זכויות אדם. 

נתניהו פועל הפוך מרוזוולט. מקדם מלחמות. פוגע בזכויות אדם והופך את ישראל לדמוקרטיה פורמלית בלבד. 

ממנה אנשים קיצוניים ואנשים לא ראויים לתפקידים בממשלתו. די אם נזכיר את מינוייהם של השרים בן-גביר, סמוטריץ, יריב לוין ומינוי ישראל כץ לשר ביטחון.

מי כן?

ריצ'רד ניקסון זכור כנשיא ארה"ב היחיד שהתפטר מתפקידו. ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט.  

פרשיות קטאר גייט בלשכת נתניהו הן סוג של מקבילה  ישראלית לפרשת ווטרגייט. פרשת ווטרגייט כללה פעולות בלתי חוקיות נגד אנשי המפלגה הדמוקרטית שמחו נגד הימשכות המלחמה בוייטנאם. 

ספק גדול, האם חלק מפעולות המשטרה ברוח השר בן-גביר, נגד מפגינים בישראל אינן חורגות מהחוק. גם נתניהו ומקורבים שלו פועלים להגבלת הזכות הדמוקרטית להפגין. 

ניקסון עולה על נתניהו. הוא לפחות לקח אחריות והתפטר.

נתניהו לא התפטר מתפקידו כשהוחלט להעמידו למשפט בתיקי האלפים. גם לאחר שבקדנציה שלו התרחש האסון הגדול ביותר במדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023 וגם לא לאחר שועדת חקירה ממלכתית מצאה אותו אחראי לאסון הר מירון. 

מי שיש לו קווים משותפים עם נתניהו הוא ברני מיידוף. מיידוף רימה הרבה אנשים במשך הרבה שנים. 

נתניהו יצר במדינת ישראל את תרבות השקר. מנכ"ל של חברת דירוג אשראי אמריקאית גדולה אמר עליו שמעולם לא רימה אותו מנהיג של מדינה כפי שעשה נתניהו. 

מדוע משווה נתניהו את עצמו למנהיגים דגולים?

הרעיון שמנסה נתניהו לקדם הוא שאם הוא כמו מנהיגים דגולים אולי הוא לא צריך להתפטר, למרות כישלונתיו הרבים. 

קודם הוא משכנע את עצמו ואת המעגל הקרוב שלו באמצעות מיתוגו כצ'רצ'יל ישראלי או  רוזוולט ישראלי. אחר כך הוא ינסה להרחיב את מעגל המשוכנעים בטענה הכוזבת .

זהו חלק מאסטרטגיית הבריחה מאחריות והעדפת אינטרסים אישיים. 

 

בינה מלאכותית: למידת חיזוק באמצעות משוב אנושי

 

בפוסט הזיות: כשל לוגי מהותי ב-Chatbots מבוססי מודל שפה גדול נגעתי בהזיות בינה מלאכותית ובניסיון לצמצם אותן באמצעות אימון. 

המסקנה הייתה שאימון של Chat Bot באמצעות כמויות גדולות אינו מצליח לצמצם באופן משמעותי את כמות ההזיות באופן אפקטיבי בגלל איכות המידע המשמש לאימון. 

על מנת לנסות להקטין את כמות ההזיות התווספה טכניקה נוספת לאימון ה-Chat Bot. 

כמו בפוסט הקודם גם בפוסט זה אתמקד ב-ChatGPT, שבו התווסף כלי אימון נוסף הנקרא: RLHF.

 RLHF הם ראשי תיבות של: Reinforcement Learning from Human Feedback. 

בעברית: למידת חיזוק באמצעות היזון חוזר אנושי. 

הרעיון הוא שלאימון באמצעות מידע יתווסף לימוד מפידבק של בני אדם. השילוב של שניהם עשוי להקטין את שיעור ההזיות. 

ברוב המקרים סטטיסטית הוספה של משתנה מנבא נוסף משפרת את הניבוי. 

לא בטוח שזה המצב במקרה זה. 

אם תקראו את הפוסט בינה מלאכותית: השילוב הקטלני של הזיות, רצון לרצות את המשתמש ומנגנון למידה באמצעות תיקוף אנושי, אולי תקבלו רמז לכך שמקרה זה עלול להיות חריג. 

סימני שאלה ביחס לתקפות משוב אנושי

אם מושיבים אדם מול מערכת התוכנה והוא נותן פידבק, סביר להניח שיש לו הטיות קוגניטיביות והטיות רגשיות. 

קוראים המעוניינים בכך יכולים לקרוא בבלוג שלי לכלכל בתבונה על מספר רב של הטיות קוגניטיביות.

פשוט חפשו בבלוג "הטיות קוגניטיביות" או "דניאל כהנמן". 

מרבית ההטיות הקוגניטיביות שאני כותב עליהן נכתבו על בסיס קריאה של ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן ז"ל "לחשוב מהר לחשוב לאט".

הטיות קוגניטיביות עלולות לפגוע בתוקף ובאמינות של ההיזון החוזר האנושי.

תוסיפו לזה את הנטייה של Chat Bots לרצות משתמשים אנושיים ותקבלו חיזוק מוגבל, אם בכלל. 

דרך אחרת לחיזוק למידה אנושי מזכרת במאמרו של שגיא כהן בעיתון "דה מרקר" שכותרתה למה חברות ה-AI הגדולות רוצות לשלם לכם כדי לרוקן מדיח?. 

הכתבה מתארת תשלומים של חברות ה-AI לאנשים פשוטים תמורת סרטונים בהם הם מבצעים פעולות יומיומיות. הסרטונים מוזנים כאמצעי חיזוק למידה אנושי. 

על פי הכתבה, המודל הזה אינו חסר בעיות. 

להלן כמה בעיות:

1. בדרך כלל מדובר בתשלומים נמוכים מאוד.

2. אוכלוסיית המסריטים החובבנים המשתתפת בפרויקטים כאלה היא אוכלוסייה ענייה הזקוקה לכסף הזה לפרנסתה.

3. הדרישות הן לסרטונים מושלמים. ללא בעיות וללא הפסקות.

אלה שמכינים אותם לא מקבלים תשלום, אם וכאשר נמצא פגם כלשהו בסרטון.

4. אלה שמכינים אותם עושים לא מעט איטרציות אם וכאשר יש בעיה הכי קטנה שהם מגלים בסרטון.

5. המשתתפים בפרויקט אולי יוחלפו בעתיד על ידי רובוטים של בינה מלאכותית, כך שהם אולי מונעים מעצמם פרנסה עתידית.

השורה התחתונה

קיימים סימני שאלה ביחס לאפקטיביות של למידת חיזוק אנושי בהקטנת ההזיות של תוכנות בינה מלאכותית.

בינה מלאכותית: הצד המנטלי של העובדים

 

כשהייתי מנהל של צוותי מערכות הפעלה ובסיסי נתונים בשנות ה-80 של המאה הקודמת בחננו מוצר תוכנה בתחום שנקרא מפעיל אוטומטי. 

מפעיל אוטומטי היה תוכנה שאפשר לראות בה במידה מסוימת תוכנת בינה מלאכותית. 

היא ביצעה תהליכי עבודה מוגדרים מראש במקום מפעילי מחשב. 

כשהייתי בחדר המחשב במסגרת ניסוי של אחד המוצרים שבדקנו, פגשתי מפעילים מודאגים. 
הם חששו שהתוכנה תחליף אותם והם יאבדו את מקום עבודתם. 

הרגעתי אותם והסברתי להם שהתוכנה לא מחליפה אותם, אלא רק מקלה עליהם על ידי כך שהיא מבצעת במקומם תהליכי תפעול פשוטים ושגרתיים. זה מאפשר להם לעסוק יותר בפיתרון בעיות הדורשות חשיבה.

המאמר מחיר היעילות של AI: מחקר מצא ששימוש רב ב-AI "מטגן את המוח", נכתב על ידי מעיין מנלה בעיתון כלכליסט. 

המאמר מציג את ההשלכות של השימוש הגובר במוצרי AI בארגונים על העובדים ובאופן עקיף גם על הארגון.  הוא מתבסס על מחקר של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד וממכון BCG. 

אחת מההשלכות היא פחדים דומים לפחדים של מפעילי המחשב בשנות ה-80 של המאה הקודמת שהזכרתי בפיסקה הקודמת. 

היום מדובר בפחד הרבה יותר מוחשי שמוצף בתקשורת וברשתות. אנשים רבים חוששים לאבד את מקום עבודתם לבינה המלאכותית.

חלקם מגיבים במתח (Stress) מתמשך. זה כנראה פוגע בתפקוד שלהם בעבודה, אבל לא רק בעבודה. סביר להניח ש-Stress מתמשך פוגע בבריאות. 

למרות שהיום זה יותר מוחשי במקרים רבים זה פחד לא מוצדק. כמו מפעילי המחשב, שהמפעי האוטומטי מבצע במקומם חלק מהמטלות ואם ישלטו בטכנולוגיה שלו יאפשר להם לבצע עבודות מתוחכמות יותר ולא יחליף אותם, כך עשוי לקרות גם לחלק לא קטן מהעובדים החוששים מהבינה המלאכותית. היא תשלים את עבודתם ותקל עליה אבל לא תחליף אותם.

ללמוד בינה מלאכותית או להילחם בה?

זו שאלה העומדת לפיתחם של עובדים בארגונים ובתפקידים החוששים מהחלפתם על ידי בינה מלאכותית. 

הדילמה הזו לא חדשה. כיועץ מחשוב שייעץ לארגונים שניסו לעבור לארכיטקטורות ולטכנולוגיות מתקדמות יותר נתקלתי בה פעמים רבות. 

השורה התחתונה היא שאי אפשר לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית באמצעות התנגדות של עובדים בארגון. 

אפשר לדחות אותה בכמה שנים כשלפעמים הארגון עלול לשלם מחיר גבוה על הפיגור המקצועי שלו.

בדרך כלל העובדים בארגון התחלקו לשלוש קבוצות:

1. עובדים ברמה גבוהה שרוצים ומסוגלים לשנות תפיסה

הם תומכים במעבר לטכנולוגיות חדשות ומוכנים ומסוגלים לאמץ אותן. 

הם גם חושבים על היתרונות שזה יקנה להם בהמשך הקריירה שלהם. אולי גם במקומות עבודה אחרים.

לא במפתיע חלק גדול מהם צעירים. לצעירים יש יותר מה להרוויח ופחות מה להפסיד 

2. עובדים שאינם רצים בשינוי ומפחדים ממנו

לרוב אלה עובדים ותיקים, המכירים היטב את המערכות המחשוביות והארגוניות ואת התרבות הארגונית. ההיכרות הטובה שלהם והניסיון הרב שלהם עם הטכנולוגיות הישנות מקנה להם יתרון. 

הם עלולים לאבד את היתרון במעבר לטכנולוגיה חדשה ולכן הם עלולים להתנגד לשינוי.

לפעמים יש להם כוח והשפעה רבה בארגון. עלולים להכשיל פרויקט של מעבר לתפיסה חדשה או טכנולוגיה חדשה.

3. הבינוניים הניטרלים

לא תומכים ולא מתנגדים. יהיה להם קשה לשמור על היתרונות שהיו להם בסביבה ההטכנולוגית הישנה. 

בלית ברירה יבצעו את השינוי התפיסתי לא תמיד באופן מלא.

"AI Brain Fry"

אין ספק שבינה מלאכותית היא מהפכה בסדר גודל אחר. אולי ברת השוואה למהפכה התעשייתית ולמהפכת האינטרנט. 

הבעיה הייחודית לבינה מלאכותית שעלתה במחקר היא, שגם אלה השייכים לקבוצה השנייה בפיסקה הקודמת, אלה שרוצים ומוכנים לאמץ את התפיסה החדשה נמצאים במצוקה רגשית וקוגניטיבית קשה ולכן גם הם סובלים מ-Stress. 

במאמר כינו את זה "טיגון מוחי". 

כתוצאה מכך התפקוד שלהם אינו טוב והם מבצעים הרבה טעויות.

הציפייה הייתה שמוצרי ה-AI יבצעו את העבודה והעובדים רק יצטרכו לנהל ולתאם אותה. זה יותיר לעובדים זמן לחשיבה על פיתרון בעיות אסטרטגיות ובעיות מורכבות. 

המציאות היא שהעובדים:

1. צריכים לנהל הרבה סוכנים של מוצרי AI.

2. צריכים ללמוד הרבה מוצרים ולהשתמש בהם.

3. צריכים לתקן הרבה באגים שנוצרו באמצעות כתיבת קוד באמצעות  Claude Code וכלים אחרים. 

אין מתודולוגיה וכלים שיעזרו להם לארגן את המטלות  של עבודה עם מוצרי הבינה המלאכותית. 

מומחה שרואיין במאמר טען שעובד הנדרש לעבוד עם יותר משלושה מוצרי בינה מללאכותית במקביל אינו מסוגל לעשות זאת.