google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום רביעי, 11 בפברואר 2026

מדוע בינה מלאכותית אינה יצירתית? - על קופים תוכיים ומבחן טיורינג

יארה ארגמנית. מקור התמונה: ויקיפדיה. 
הרשאת שימוש: GFDL 1.2
צולם על ידי:  Benjamint444


המאמר המרתק שכתב ערן הורוביץ, פוסט דוקטורנט באוניברסיטת ייל, מציג בצורה יפה ומעמיקה את הרעיונות הדומים, שאני שומע באופן פחות מעמיק ממשתמשים בתוכנות בינה מלאכותית כמו ChatGPT. 

אני שומע לא מעט על היותם של כלים אלה מעין תוכיים החוזרים על מידע שאספו.

כפי שכתבתי בפוסט קודם גם המקורות שלהם לא בהכרח משובחים.

לקריאת המאמר באתר "הזמן הזה" לחצו: אנושית, אנושית יותר מדי . 


אני האחראי היחיד לכותרת הפרובוקטיבית. 


הטענה המרכזית במאמר היא שתוכנות ה-AI מנסות לחשוב כבני אדם כפי שבוחן מבחן טיורינג

אם מנסים לעשות זאת כך, אין יכולת להיות יצירתיים. 


בעתיד אתיחס למאמר יותר לעומק בצירוף התיחסות לספר על תולדות AI הנוגע אף הוא בהיבט של צמידות כלי AI למבחן טיורינג.

יום חמישי, 5 בפברואר 2026

בקרוב: קורס סיכוני AI

 



אחד הפרויקטים שאני עובד עליהם הוא הכנת קורס סיכוני AI. 

הקורס מבוסס על הדברים הבאים:


1. הרקע שלי ב-AI ובמחשוב


2. הרקע שלי בניהול סיכונים


3. מה שלמדתי מקריאה והקשבה לאחרים


4. הרצאות שלי על סיכוני בינה מלאכותית, שתוכלו למצוא הקלטות שלהן בערוץ ה-YouTube שלי ובערוץ ה-YouTube של נטוורקינג למרצים.


5. פוסטים על סיכוני בינה מלאכותית בבלוג זה.


הקורס יתן תמונה רחבה של סיכונים, כלומר: לא רק סיכונים טכנולוגיים.   

הוא יכלול גם מבוא לבינה מלאכותית.


צריך לזכור שלא מדובר רק בסיכונים אלא גם בסיכויים. הבינה המלאכותית עשויה להיות מהפכה בסדר גודל של המהפכה התעשייתית.  


עד שיהיה קורס אפשר להזמין הרצאות בודדות על  סוגי סיכונים של בינה מלאכותית.













יום שישי, 30 בינואר 2026

סיכוני שחיתות שלטונית: מה עומד מאחורי התנהלותו של העבריין מרדכי דוד כלפי אהרון ברק ואחרים?

 


אני בטוח שמרבית קוראי הבלוג אינם יודעים מיהו אושר שקלים?

אני כאן כדי לעזור להם. 

אושר שקלים הוא ח"כ מסיעת הליכוד. אחד העפרונות הפחות מחודדים בסיעה הזו. 


הפעם הראשונה ששמעתי על קיומו הייתה בתחילת המהפכה המשטרית. 

הייתה הסתה פרועה נגד מערכת המשפט של מדינת ישראל, על ידי שני אנשים שזו הייתה האג'נדה שלהם כבר שנים רבות קודם לכהונת הממשלה הנוכחית: השר יריב לוין וחבר הכנסת שמחה רוטמן. 

הם לא היו לבד. 

בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו חבר אליהם מאז שהתחילו חקירות משטרה בהקשר לעבירות החמורות שהוא נחשד בהם והמשיכו ביתר שאת אחרי ההחלטה להעמידו למשפט. 

נתניהו, כהרגלו, ניצל את נגישות התקשורת, בגלל תפקידו ואמר שני דברים לא נכונים.

הראשון "אין כלום כי לא היה כלום".

השני, הנוגע לעניננו, שצריך לחקור את כל אלה ששותפים להעמדתו לדין (ואם איני טועה רמז או אמר, שהם אלה שצריכים לעמוד למשפט ולא הוא).


רבים מאיתנו זוכרים את ההפגנות רבות המשתתפים נגד ההפיכה המשטרית. 

העפרונות הפחות חדים בליכוד הם עושי דברו של בנימין נתניהו, בין אם הוא או אשתו (במקרה של הקלטות חני בלאווייס ששודרו בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין) ובין אם הם לא ביקשו זאת ואותם עפרונוות חשבו שזה מה שראש המפלגה רוצה. 

אושר שקלים וכמה אנשים אחרים השתתפו בהפגנה נגדית. 

ההפגנה הנגדית הייתה בשעות הלילה ליד ביתו של כבוד השופט בדימוס אהרון ברק. 

אהרון ברק, ניצול שואה, כבר התקרב לגיל 90 ולא היה בשום תפקיד. הוא היה עסוק בטיפול ברעיתו החולה. 


כבוד השופט בדימוס אהרון ברק לא התלהם כשרואיין בתקשורת. הוא אמר שזכותם להפגין (לגמרי ההיפך ממה שעשו בני הזוג נתניהו כשהיו הפגנות ליד ביתם בקיסריה).

הוא רק ביקש שלא יעשו זאת בשעות הלילה כי זה מפריע לאשתו החולה ולשכנים.

אושר שקלים רואיין בתקשורת. הוא אמר שהוא דורש את התפטרותו המידית של אהרון ברק מתפקידו כי הוא אשם בכך שמערכת המשפט היא הבעיה העיקרית של מדינת ישראל. 


להזכירכם אהרון ברק, אחד מגדולי המשפטנים בתלדות מדינת ישראל, כבר פרש קרוב לעשרים שנה קודם מתפקידו. 



הסלחנות המיותרת כלפי התנהגותו של ח"כ אושר שקלים הביאה עלינו התנהגות קיצונית יותר של עוד עיפרון לא מחודד. 

העבריין המורשע מרדכי דוד לקח את זה הרבה יותר רחוק מח"כ שקלים. 
הוא התקיף פיזית את כבוד השופט ברק (עכשיו כבר אלמן ומבוגר בעוד שנתיים מאז האלימות של ח"כ אושר שקלים ומספר קטן של מפגינים טפשים ונבזים ליד ביתו) ואת ביתו. 

כבוד השופט ברק וביתו לא לבד: גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק (שר ביטחון לשעבר, רמטכ"ל לשעבר ואחד החיילים המעוטרים ביותר בתולדות צה"ל) הותקף. גם אחרים. 


העבריין דוד פוגע פיזית, מקלל ועולב באנשים שתרמו כל כך הרבה למדינת ישראל. 

מנזר השתקנים של הליכוד מגבה אותו. השתקן הראשי הוא בנימין נתניהו. 

אותו בנימין נתניהו, שכשהועמד לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג ופנה לכבוד השופט ברק וביקש שיגן עליו שם. 



מקורות ההשראה של מרדכי דוד



מרדכי דוד ראוי רק להתייחסות אחת: העמדה למשפט וגזר דין ראוי.

האנשים מהם למד להתנהג כך ולדבר כך מאוד מסוכנים


תמצאו אותם בממשלה ובקואליציה. 

הבולטים בהם הם בנימין נתניהו, איתמר בן-גביר ויריב לוין.  


כך למשל, איתמר בן-גביר, עבריין מורשע ב-8 עבירות  (ציטוט מהויקיפדיה ביחס לעבירות בהן הורשע: " השחתת מקרקעין,[46] הפרעה לשוטר,[47] החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור,[5][4] והסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.[1][2]ר."), אומר על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהיא עבריינית.   

גלי בהרב-מיארה מעולם לא נחשדה בעבירה פלילית ומעולם לא הועמדה לדין.

כשגדעון סהר היה שר המשפטים, ומינה אותה ליועצת המשפטית, הוא אמר עליה שהיא ימנית, אבל גם ישרה כמו סרגל. 



געגועים לכבוד השופט בדימוס דוד רוזן



השופט בדימוס דוד רוזן הרשיע את מי שהיה ראש ממשלה אהוד אולמרט. 

הוא התייחס אליו כמו שמתייחסים אל כל נאשם אחר, ללא מורא וללא משוא פנים.

היום יש הרבה מורא של שופטים בגלל ההסתות המתמשכות נגדם ויש לרבים מהם נטייה ללכת לקראת נאשמים מהדרג הפוליטי או סתם עבריינים המקורבים לאותם פוליטיקאים. 

משפטו של בנימין נתניהו הוא דוגמה בולטת להתנהגות סלחנית ומקלה כלפי הנאשם, אלה שמייצגים אותו ועושי דברו בכנסת ובממשלה שמלווים אותו לבית המשפט על מנת להוכיח את נאמנותם וחלקם מתנהגים באופן מבזה כלפי בית המשפט.



 

"בהתחלה הם הרגו את אבא"


פול פוט, עריץ קמבודי. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש:
נוצר בשנת 1978
היוצר לא ידוע


זהו שמו של סרט על קמבודיה שצפיתי בו בנטפליקס. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. 

גיבורת הסרט היא ילדה בת 7. ביתו של קצין בצבא הקמבודי. 

כשהאמריקאים מפסידים במלחמת וייטנאם ונוטשים נופל גם המשטר הקמבודי של סון לון שתמך בהם. 

את השלטון תופסים הקמאר רוז' הקומוניסטים. 

הם מחרימים את רכושם של אזרחים, מצווים עליהם לעזוב את פנום פן הבירה ופוגעים בהם. כולל ילדים קטנים שמחיבים אותם לעבוד בעבודות קשות שבוודאי אינן מתאימות להם. 

מי שנחשד ששיתף פעולה עם השלטון הקודם נרצח. כך גם קורה לשני הוריה של הילדה. 

אחרי רצח האב, היא ואחיה מתבקשים על ידי אימם להסתיר את זהותם, לשנות את שמם ולספר שהם יתומים  



שנת האפס


ראש הממשלה החדש פול פוט, מנהיג הקמאר רוז',  הוגה את המושג "שנת האפס". 

כל מה שקדם לעלייתו לשלטון נהרס ומוכחש. מי שאומר משהו שונה נשלח למחנה לחינוך מחדש. 

הממשלה הנוכחית של ישראל אינה רוצחת בכוונה יותר ממיליון מאזרחיה (באוניברסיטת ייל העריכו את מספר נרצחי פול פוט בכמיליון ושבע מאות אלף אנשים).


עושה רושם שהיא מאמצת את את תפיסת "שנת האפס" ומנסה להרוס את מה שנבנה בעמל רב על ידי כמה דורות של אנשי ימין ושמאל, חילונים ודתיים. 



השורה התחתונה



אזרחי ישראל ראויים לממשלה הרבה יותר טובה מהממשלה הנוכחית.

ללא שחיתות ועם שאיפה להמשיך לבנות את מה שנבנה כאן במשך הרבה שנים בתחומים רבים: ערבות הדדית, מדע, הייטק, תעשייה, חקלאות ועד.


 


יום שבת, 17 בינואר 2026

האם שימוש בכלי בינה מלאכותית מנוון יכולות חשיבה?



התשובה לשאלה זו היא: תלוי באופן שבו משתמשים 

בכלי בינה מלאכותית. 
אם משתמשים בה ככלי עזר ובחנים את התשובות של כלי הבינה המלאכותית, כנראה שלא. 


אם משתמשים בה על מנת ליצר עבודה שלמה ולא בוחנים את התוצר, קרוב לוודאי שכן. 


מחקר באוניברסיטת MIT תומך בטענה הזו. שלוש קבוצות סטודנטים ביצעו מטלות כתיבה. 

הראשונה השתמשה ב-ChatGPT. 

השנייה ב-Google Search. 

השלישית לא נעזרה בשום כלי. 

בדיקת EEG של גלי המוח בזמן ביצוע המטלה הראתה שלאלה שהשתמשו ב-ChatGPT היו דפוסי גלי מוח המעידים על חשיבה שטחית


קרוב לודאי בגלל שהם נתנו לתוכנת הבינה המלאכותית לבצע את המטלה במקומם.


יום שלישי, 13 בינואר 2026

איראן: סיכונים ללא אופוריה

 



בזמן הקצר של מלחמת ישראל-איראן הייתה אופוריה של רבים במדינת ישראל. אני הזהרתי מסיכוני האופוריה

עבר מספיק זמן מאז כדי לבחון את מה שקרה בראייה מפוכחת. 



1. חיסול מתקן הגרעין האיראני בפורדו

המתקפה האמריקאית באמצעות פצצות מיוחדות על המתקן התת קרקעי בפורדו תוארה על ידי פוליטיקאים ואחרים כחיסול המתקן הגרעיני העיקרי של איראן וביחד עם הפגיעה במתקנים אחרים תוארה כמכה אנושה לתוכנית הגרעין האיראנית, שתעכב אותה למשך זמן ארוך הנמדד בשנים.


המציאות

היום מדברים על חידוש האיום הגרעיני האיראני. 

לא הרבה זמן אחרי האופוריה דיבר מומחה CIA,  שתפקידו הוא הערכת איומים כאלה. 

לדבריו ההפצצה עיכבה את תוכנית הגרעין האיראנית בשלושה חודשים בלבד. 

נשיא ארצות הברית טראמפ מיהר לפטר אותו. 


2. יש כאלה שטענו שאיראן תוותר על חידוש התוכנית הגרעינית האיראנית בעקבות כל הדברים הרעים שקרו לה בהפצצות וגם במלחמה בכלל

יש הרבה מומחים לאיראן וכאלה שמדברים כאילו שהם מומחים לאיראן. 

אני בחרתי מומחה שאני מאמין לו יותר מאשר למומחים אחרים.

המומחה הזה הוא גולה איראני בארצות הברית שמנהל את המרכז לחקר איראן באוניברסיטת פרינסטון. 


אם תשאלו, מדוע דווקא הוא? יש לי תשובה לא רעה. 

בצעירתו הוא היה קומוניסט צעיר שחי באיראן. השאה האיראני שלח אותו לכמה שנים בבית סוהר. 

שותפיו לכלא היו חומייני, ח'אמנאי וחבריהם. במשך כשנתיים שהיו כלואים ביחד הוא למד להכיר אותם. 


בראיון איתו בעיתון "הארץ", הוא התייחס גם לנקודה של המשך המאמצים לפיתוח נשק גרעיני. 

לדבריו, הם לעולם לא יוותרו על פיתוח נשק גרעיני. 

גם מחיר גבוה שהעם האיראני ישלם על זה לא ימנע מהם להמשיך בכיוון הזה.

הוא מוסיף שהדרך היחידה להימנעות מכך היא הפלת השלטון באיראן וכינון דמוקרטיה. 

הוא מאמין שזה אפשרי ושזה יקרה משום שמרבית העם האיראני רוצה בזה.


בינתיים, זה נראה שהוא צודק בטענה שלו, שהמשטר האיראני הנוכחי לא יוותר על פיתוח נשק גרעיני. 


3. המשטר הנוכחי האיראן יתמוטט ויוחלף במשטר אחר

לכאורה, הפגנות הענק המדממות באיראן הן הוכחה לטענה הזו. 

ברור לגמרי שרוב העם האיראני אינו רוצה בהמשך שלטונו של המשטר הנוכחי. 

האם זה יפיל את המשטר ויהיה משטר חדש טוב יותר לאיראנים ולעולם?

האם מדינת ישראל צריכה ויכולה לעזור בהפלת המשטר?


כמו בהפצצות הכורים הגרעינים באיראן, גם עכשיו כדאי להימנע מאופוריה. 

ספק גדול האם ההפגנות המדממות באיראן יפילו את השלטון. 


ברור לגמרי שלמדינת ישראל אסור להתערב באיראן משום שזה רק יחזק את משטר האייטולות.



מה אנחנו יכולים לעשות?



להתמודד עם הסיכונים הנוראים שממיטה עלינו ממשלת נתניהו ולנסות להחליפה בהקדם בממשלה אחרת לפני שיהיה מאוחר מדי.





יום שבת, 10 בינואר 2026

סדרת הרצאות: ניהול סיכונים וניהול משברים

 




כמי שעסק הרבה בניהול סיכונים וגם הירצתי על תחום זה לא מעט, הצטברו אצלי הרצאות על נושא זה. 

בפוסט זה אתיחס לסדרת הרצאות אפשרית על תחום זה.

שימו לב לכך, שבפוסט: הרצאות שלי: לא הרצאות בודדות אלא סדרת הרצאות על סיכוני רשת, ריכזתי הרצאות בנושאים של סיכוני רשת וסיכוני בינה מלאכותית.

בפוסט זה ארכז הרצאות על ניהול סיכונים שאינם סיכוני רשת. 
היות שאת הפוסט על סיכוני רשת בניתי במתכונת של קורס או סדרת הרצאות בעלת רצף לוגי, יש שלוש  הרצאות שהופיעו בפוסט הקודם ויופיעו גם בפוסט זה. 

הסיבה לכך היא שהן אינן נוגעות רק בסיכוני רשת. 
אני יכול לבנות הרצאות ספציפיות נוספות בנושאי ניהול סיכונים. המעוניינים בהרצאות ספציפיות מוזמנים לפנות אלי.



ההרצאה הראשונה: ניהול סיכונים


יש עקרונות, תפיסות ושלבים משותפים לכל ניהול סיכונים מסיכוני חציית כביש וסיכוני קנייה בסופרמרקט ועד סיכונים ברמת חומרה גבוהה לעולם כלו. 





סיכונים וסיכויים




הרצאה העוסקת בשני צידי המטבע: ללא לקיחת סיכונים בדרך כלל אין גם סיכויים. 





הסיכונים שבחיינו או "הכל סיכונים"



הרצאה המראה את הטווח הרחב של סיכונים (בכל תחומי החיים, ליחדים, לרות, למדינות ולעולם כלו). 
שמח השמות בכותרת מתייחסים לאותה הרצאה.




הבדלים מגדריים בניהול סיכונים




יש הבדלים בין גברים לבין נשים בלקיחת סיכונים. בהרצאה אני מתייחס להבדלים הללו ולהסברים אפשריים להבדלים. 
אני מתייחס גם להשלכות מעשיות הנובעות מהבדלים אלה, למשל: בביטוחי מכוניות.




סיכונים לעסקים קטנים




הרצאה זו עוסקת בסיכונים לעסקים קטנים. בהגדרה זו נכללים עצמאים ועסקים קטנים. 
היא חורגת מההגדרה המקובלת של SMB. 

SMB הן ראשי תיבות של Small and Medium Businesses

ההרצאה נבנתה למפגש של בעלי עסקים קטנים. רובם עצמאים. חלקם עסקים קטנים של 2-3 שותפים. 

למרות קוי דימיון מסוימים עסקים בינוניים המעסיקים עשרות עובדים ולפעמים 100 או 200 עובדים שונים מהותית מעסקים קטנים ועצמאים.
 


כיצד פורצים למערכות מחשב של ארגונים? ניסיון אישי


הרצאה זו נכללה גם בסדרת ההרצאות על סיכוני רשת. הפריצה למערכות מחשב של ארגונים אינה בהכרח באמצעות האינטרנט או באמצעות רשת סוללרית ולכן פוסט זה נכלל גם בסדרת פוסטים זו.


בעבר הדי רחוק פרצתי למערכות מחשב של ארגונים. לא עשיתי את זה על מנת לגנוב או על מנת לגרום נזק לארגון. 

מנהלים בארגון פנו אלי ואל אחרים על מנת שננסה לפרוץ למערכות של הארגון תמורת תשלום. 

המונח המקצועי המתאר את זה הוא: Penetration Test.

בין אם נצליח ובין אם ניכשל נוציא דוח המתאר את החולשות והבעיות באבטחת מידע של מערכות הארגון והצעות כיצד ניתן להתגבר עליהן.

מאז השתנו הטכנולוגיות אבל העקרונות הבסיסיים נותרו כפי שהיו. 

ההרצאה המרתקת הזו, מתארת את האופן בו מנסים לפרוץ למערכות מחשוב של ארגונים על סמך הניסיון האישי שלי ועל סמך חומר מקצועי שקראתי.




לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?



ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

הסיכונים שנוצרים על ידי עובדים פנימיים אינם בהכרח סיכוני רשת ולכן הכללתי את ההרצאה גם בפוסט זה.

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 




הרצאה אופציונלית: ניהול משברים





הסרטון המצורף כאן מערוץ ה-YouTube שלי מתאר את האופן שבו נולדה ההרצאה הראשונה שלי על ניהול משברים בזמן מגיפת הקורונה. 


ניהול משברים דומה לניהול סיכונים. ההבדל הוא בעיקר בסדר הגודל של הסיכונים. הסיכונים במשברים הרבה יותר חמורים ועלולים להיות גם יותר מורכבים.



ראו גם 




 

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 


לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

יום חמישי, 8 בינואר 2026

בינה מלאכותית: הטיית הלקוח המרוצה

 


זוג יהודי מסוכסך פנה לרב. הגבר סיפר את גרסתו. הרב אמר: "אתה צודק". 

האשה סיפרה את גרסתה (המנוגדת לגרסת בעלה, יש לומר). 

הרב אמר: "את צודקת". 

כשהזוג הלך שאל עוזרו של הרב את הרב: "איך אמרת לשניהם שהם צודקים. הרי הגסאות שלהם מנוגדות?".

הרב אמר: "גם אתה צודק". 


ל-ChatGPT ולכלים אחרים השואפים להיות כלי AGI  אין הסתמכה לרבנות, אבל ההתנהגות שלהם מזכירה את התנהגותו של הרב בבדיחה הזאת.


AGI הן ראשי תיבות של Artificial general intelligence. כלומר: כלי בינה מלאכותית המנסים להציג יכולות אינטליגנציה כלליות של בני אדם או יכולות גבוהות יותר.


הכלי הראשון מסוג זה נוצר כבר בשנת 1957 במעבדות RAND ונקרא GPS ראשי תיבות של General Problem Solver

כמובן שהיכולות שלו היו הרבה יותר מוגבלות מיכולות הכלים העדכניים בהיעדר אינטרנט וגישה למאגרי מידע, בעוצמת מחשוב זעירה בהשוואה ליכולת הנוכחית (מעבדים, זיכרון, תקשורת) ובהיעדר תוכנות מתקדמות בתחומים כמו וידאו ותמונות.



נזקי ההטיה לכיוון רצונו המשוער של המשתמש



במקרים רבים ההטיה הזו מביאה למידע ולמסקנות מוטעות. 

לפעמים התוכנה "קוראת" לא נכון את רצונו של המשתמש.

לפעמים היא מעוותת את המציאות על מנת לרצות את המשתמש.


זה לא הדבר הגרוע ביותר שגורמת ההטיה הזו. 



עלה בחיי אדם

היו כבר מקרים בהם משתמשים שיתפו את תוכנת הבינה המלאכותית בבעיות האישיות שלהם. 

במקרים חמורים הם דיברו על נטיות אובדניות (רצון להתאבד). 

אם התוכנה חשבה שרצונם להתאבד, היא המליצה להם לעשות זאת.


כמה מהם קיבלו את ההמלצה של התוכנה והתאבדו.