אני משתדל לא להיות סנדלר יחף.
אינני סנדלר אבל אני כן מומחה לניהול סיכונים, המייעץ ומרצה בתחום זה.
אנסה לתאר את ההתמודדות שלי עם סיכונים במהלך המלחמה הנוכחית.
אנסה לקשור בין הפרקטיקה לתיאוריה.
אני מקווה שלפחות חלק מהקוראים ילמדו משהו על ניהול סיכונים בעת משבר ויוכלו לשפר את התנהלותם האישית בהתמודדות עם הסיכונים.
המשבר הנוכחי - תיאוריה
באיזה סוג של משבר אנחנו נמצאים?
קיימים שלושה סוגי משברים: משבר קלאסי, ברבור שחור ומשבר חדש.
המשבר הנוכחי בישראל, ולא רק בישראל, הוא משבר חדש.
סוג זה של משבר מאופיין בגלובליזציה של המשבר ובשליטה קטנה יותר של רשויות במשבר משום שהוא תלוי בהרבה גורמים חיצוניים.
בנוסף מתלווים למשבר העיקרי (המלחמה) משברים וסיכונים רבים ברמות שונות כולל סיכונים לאנשים.
ההתנהלות שלי היא בעיקר בהקשר האישי שלי, אבל אני מנסה לעזור גם לאחרים להתמודד טוב יותר עם הנגזרות של המשבר הנוגעות בהם.
למשל באמצעות פוסט זה.
הפרט והכלל
לפרטים יש מגוון גדול של סיכונים. עשויים להיות קשרים בין סיכונים מסוגים שונים ובכלל זה קשרים בין סיכונים ברמת הכלל לבין סיכונים ברמת הפרט.
דוגמאות לסיכונים לפרטים הקשורים במשבר הכללי.
1. הרעה במצב כלכלי
בין השאר בגלל קושי לעבוד באופן מלא בגלל מגבלות של היצמדות למרחבים מוגנים ובגלל השבתת מערכת החינוך.
2. מתח (Stress) ושינה לא מיטבית
מתח משפיע לרעה על בריאות ועל תפקוד. אחד הסודות של החיים הארוכים והבריאים ב"אזורים כחולים" הוא חוסר מתח.
כמעט כולנו לא יכולים לישון בדפוסים הרגילים של שינה ומתעוררים בגלל אזעקות והתראת.
לשינה לא טובה יש השלכות שליליות על תפקוד, על בריאות ועל הגדלת מתחים.
3. הקטנת הפעילות הגופנית
גם להימנעות מחלק מהפעילות הגופנית והספורטיבית שלנו, בגלל אילוצי המצב, עלולות להיות השלכות שליליות בטווח זמן קצר ובטווח זמן ארוך.
אסטרטגיות להתמודדות עם סיכונים
קיימות ארבע אסטרטגיות להתמודדות עם סיכונים:
הימנעות, קבלת הסיכון, הפעלת Controls לפני התרחשות אירוע סיכון, שמטרתם היא הפחתת ההסתברות להתרחשותו, והפעלת Controls אחרי התרחשות אירוע סיכון, שמטרתם הקטנת הנזק.
מידע נוסף על אסטרטגיות לניהול סיכונים יש בסרטונים בערוץ היו טיוב שלי. תוכלו להגיע אליהם באמצעות הפוסט סדרת סרטונים קצרים על אסטרטגיות לניהול סיכונים..
הגישה שלי
לא להימנע באופן גורף מסיכונים.
כן להמעיט בסיכונים וכן לנסות לשלוט בהם, עד כמה שזה תלוי בי, על מנת להקטין את ההסתברות להתממשות אירועי סיכון ולהקטין את גודל הנזק, אם יתרחש אירוע סיכון.
אני מנסה לחיות חיים דומים ככל האפשר לחיים שלפני המלחמה באיראן במגבלות הנובעות מהמצב.
1. חזרתי להיפגש פגישות פרונטליות מקצועיות ועסקיות
אני משתדל לקיים אותן בטווח לא רחוק ממקום מגוריי.
2. חזרתי ללמד ברידג' פרונטלי
במקום שאני מלמד ברידג' יש מרחב מוגן. במקביל אני מנסה להגדיל את הפעילות שלי כמורה לברידג' באתרי אינטרנט.
3. עושה פעילות ספורטיבית בכל יום
הגעתי גם למקומות שאני צריך לסוע אליהם מרחקים לא ארוכים על מנת לקיים את הפעילות.
המינון הוא כזה שאני עושה יותר פעולות כאלה בשכונת מגוריי בית הכרם בירושלים.
למדתי להכיר מרחבים מוגנים ציבוריים בשכונה כך שבמקרים רבים אני יכול להגיע למרחב כזה תוך דקה וחצי.
4. ממשיך להרצות
נכון לעכשיו כמעט כל ההרצאות שלי הן בזום.
5. ממשיך לכתוב
פוסט זה הוא חלק מפעילות הכתיבה שלי. אני כותב בחמשת הבלוגים שלי (לכלכל בתבונה, ברידג' שלא היכרתם, Risk and Crisis, הישורת האחרונה לאו דזה וזקנים אחרים ובבלוג שלי באנגלית על מחשבים)
אני כותב גם ערכים בויקיפדיה העברית ומאמרים ב-JOKOPOST.
הבלוג על מחשבים היה הבלוג הראשון שלי. הוא היה די רדום במשך כמה שנים. כעת יש לו עדנה בגלל העיסוק שלי בסיכוני בינה מלאכותית, שמתחיל לייצר פעילות סדירה ובהיקף יותר ממינימלי.
6. מנסה לשמור על תזונה ודפוסי שינה סבירים
אני מצליח בזה פחות משבימים רגילים. באופן מעשי אני לא יכול לעמוד באופן מלא בכל הדפוסים בהם אני עומד באופן סביר בזמנים רגילים.
7. מפחית מתחים
באמצעות מדיטציה וצפייה מוגבלת בחדשות. בנוסף מקטין קצת את קצב הפעילויות שלי.
8. ממשיך להתנדב
אני ממשיך להתנדב באופן פורמלי ובאופן לא פורמלי. האופן הלא פורמלי מתייחס לאנשים שצפוי להיות להם יותר קשה מלאחרים ולכן אני יוצר איתם קשר.
הנסיעה שלי לרמת גן ביום שבת (21.3.26)
העיקרון הבסיסי בכלכלת המשפחה הוא שאי אפשר להוציא באופן קבוע יותר מההכנסות.
למרות זאת, אני ויועצים אחרים לפעמים מקלים קצת עם משפחות ויחידים ונותנים להם לא לקצץ בהוצאת אחת ספציפית שחשובה להם גם אם יחרגו מהעיקרון.
להקלה הזו יש השפעה חיובית על התנהלות כלכלית של הנועצים.
הם לא רואים בתהליך הקשה של צמצום הוצאות רק סבל. מתווסף גם קורטוב של עונג.
יחד איתו מגיעה המחשבה שלאחר שמאזן הכנסות -הוצאות יהיה חיובי יהיו יותר אפשרויות מענגות ומספקות כאלה.
אותו עיקרון הנחה אותי כשנסעתי בשבת לרמת גן. החלטתי לקחת סיכון מחושב על מנת להשיג הנאה מרובה.
ההנאות היו פגישה עם הבת שלי הבן שלי ובני הזוג שלהם ובמיוחד עם נכדתי היחידה.
מחר (25.3) היא חוגגת יום הולדת שנה.
בגלל ריבוי אזעקות ביום שישי בני משפחה ירושלמים לא הצטרפו אלי.
השתמשתי ב-Controls להקטנת הסיכונים במקרה של אירוע סיכון בזמן הנסיעה.
אציין רק אחד מה-Controls בהם השתמשתי.
למדתי ממישהו שמטפל באירועים כאלה בכבישים במסגרת התנדבות באיחוד והצלה, שהבעיה המהותית במקרה של התרעה על טילים היא אנשים שנכנסים ללחץ.
האנשים האלה עצרים באמצע הכביש במקום לרדת לשוליים, להחנות את הרכב ולהתרחק ממנו.
לא תמיד מי שנוסע אחריהם מספיק לעצור ואז מתרחשות תאונות.
כל הדרך לרמת גן וחזרה לירושלים נסעתי במסלול הימני על מנת שאוכל לרדת בקלות ובמהירות לשוליים.
היה לי מזל ולא קרה אירוע סיכון.
השהות ברמת גן הייתה מהנה במיוחד.
קורס ניהול סיכונים ללא תשלום
ניהול סיכונים הוא תמיד חשוב. בתקופת משבר כמו המשבר הנוכחי הוא חשוב יותר.
יש הרבה סיכונים ויש תלויות בין סיכונים.
בהמשך לפיסקה על התנדבות בפוסט זה, אני מוכן ויכול להעביר קורס בסיסי בניהול סיכונים באמצעות 3-4 מפגשים בזום ללא תשלום.
הקורס יכלול תרגול מעשי.
באילו סיכונים אגע פחות אם בכלל?
בסיכונים שעליהם מדברים מסבירי פיקוד העורף לא אגע, ולא מפני שאני לא מכיר אותם היטב.
הסיבות שלא אתמקד בסיכונים אלה:
1. צריך להתמקד בסיכונים שאנשים ובני נוער פחות מודעים אליהם ויש סיכונים רבים כאלה, שאנשים נערכים אליהם פחות, אם בכלל.
2. למרות ששרתתי במילואים מספר שנים בענף הסברה והדרכת אוכלוסייה של פיקוד העורף, הפעם האחרונה ששירתתי שם הייתה לפני 25 שנים כשהייתי בן 50.
סביר להניח שהמסבירים הנוכחיים של פיקוד העורף הרבה יותר מעודכנים ממני ולא פחות חשוב, לדעתי הם עושים עבודה טובה.
3. זה עלול לשעמם חלק ממשתתפי הקורס השומעים את זה כמעט כל יום בתקשורת.
מי שישתעמם יהיה פחות קשוב גם למושגי יסוד של ניהול סיכונים.
המעוניינים בקורס מקוון כזה מוזמנים לצור איתי קשר.
