כשהייתי מנהל של צוותי מערכות הפעלה ובסיסי נתונים בשנות ה-80 של המאה הקודמת בחננו מוצר תוכנה בתחום שנקרא מפעיל אוטומטי.
מפעיל אוטומטי היה תוכנה שאפשר לראות בה במידה מסוימת תוכנת בינה מלאכותית.
היא ביצעה תהליכי עבודה מוגדרים מראש במקום מפעילי מחשב.
הם חששו שהתוכנה תחליף אותם והם יאבדו את מקום עבודתם.
הרגעתי אותם והסברתי להם שהתוכנה לא מחליפה אותם, אלא רק מקלה עליהם על ידי כך שהיא מבצעת במקומם תהליכי תפעול פשוטים ושגרתיים. זה מאפשר להם לעסוק יותר בפיתרון בעיות הדורשות חשיבה.
המאמר מחיר היעילות של AI: מחקר מצא ששימוש רב ב-AI "מטגן את המוח", נכתב על ידי מעיין מנלה בעיתון כלכליסט.
אחת מההשלכות היא פחדים דומים לפחדים של מפעילי המחשב בשנות ה-80 של המאה הקודמת שהזכרתי בפיסקה הקודמת.
היום מדובר בפחד הרבה יותר מוחשי שמוצף בתקשורת וברשתות. אנשים רבים חוששים לאבד את מקום עבודתם לבינה המלאכותית.
חלקם מגיבים במתח (Stress) מתמשך. זה כנראה פוגע בתפקוד שלהם בעבודה, אבל לא רק בעבודה. סביר להניח ש-Stress מתמשך פוגע בבריאות.
למרות שהיום זה יותר מוחשי במקרים רבים זה פחד לא מוצדק. כמו מפעילי המחשב, שהמפעי האוטומטי מבצע במקומם חלק מהמטלות ואם ישלטו בטכנולוגיה שלו יאפשר להם לבצע עבודות מתוחכמות יותר ולא יחליף אותם, כך עשוי לקרות גם לחלק לא קטן מהעובדים החוששים מהבינה המלאכותית. היא תשלים את עבודתם ותקל עליה אבל לא תחליף אותם.
ללמוד בינה מלאכותית או להילחם בה?
זו שאלה העומדת לפיתחם של עובדים בארגונים ובתפקידים החוששים מהחלפתם על ידי בינה מלאכותית.
הדילמה הזו לא חדשה. כיועץ מחשוב שייעץ לארגונים שניסו לעבור לארכיטקטורות ולטכנולוגיות מתקדמות יותר נתקלתי בה פעמים רבות.
השורה התחתונה היא שאי אפשר לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית באמצעות התנגדות של עובדים בארגון.
אפשר לדחות אותה בכמה שנים כשלפעמים הארגון עלול לשלם מחיר גבוה על הפיגור המקצועי שלו.
בדרך כלל העובדים בארגון התחלקו לשלוש קבוצות:
1. עובדים ברמה גבוהה שרוצים ומסוגלים לשנות תפיסה
הם תומכים במעבר לטכנולוגיות חדשות ומוכנים ומסוגלים לאמץ אותן.
הם גם חושבים על היתרונות שזה יקנה להם בהמשך הקריירה שלהם. אולי גם במקומות עבודה אחרים.
לא במפתיע חלק גדול מהם צעירים. לצעירים יש יותר מה להרוויח ופחות מה להפסיד
2. עובדים שאינם רצים בשינוי ומפחדים ממנו
לרוב אלה עובדים ותיקים, המכירים היטב את המערכות המחשוביות והארגוניות ואת התרבות הארגונית. ההיכרות הטובה שלהם והניסיון הרב שלהם עם הטכנולוגיות הישנות מקנה להם יתרון.
הם עלולים לאבד את היתרון במעבר לטכנולוגיה חדשה ולכן הם עלולים להתנגד לשינוי.
לפעמים יש להם כוח והשפעה רבה בארגון. עלולים להכשיל פרויקט של מעבר לתפיסה חדשה או טכנולוגיה חדשה.
3. הבינוניים הניטרלים
לא תומכים ולא מתנגדים. יהיה להם קשה לשמור על היתרונות שהיו להם בסביבה ההטכנולוגית הישנה.
בלית ברירה יבצעו את השינוי התפיסתי לא תמיד באופן מלא.
"AI Brain Fry"
אין ספק שבינה מלאכותית היא מהפכה בסדר גודל אחר. אולי ברת השוואה למהפכה התעשייתית ולמהפכת האינטרנט.
הבעיה הייחודית לבינה מלאכותית שעלתה במחקר היא, שגם אלה השייכים לקבוצה השנייה בפיסקה הקודמת, אלה שרוצים ומוכנים לאמץ את התפיסה החדשה נמצאים במצוקה רגשית וקוגניטיבית קשה ולכן גם הם סובלים מ-Stress.
במאמר כינו את זה "טיגון מוחי".
כתוצאה מכך התפקוד שלהם אינו טוב והם מבצעים הרבה טעויות.
הציפייה הייתה שמוצרי ה-AI יבצעו את העבודה והעובדים רק יצטרכו לנהל ולתאם אותה. זה יותיר לעובדים זמן לחשיבה על פיתרון בעיות אסטרטגיות ובעיות מורכבות.
המציאות היא שהעובדים:
1. צריכים לנהל הרבה סוכנים של מוצרי AI.
2. צריכים ללמוד הרבה מוצרים ולהשתמש בהם.
3. צריכים לתקן הרבה באגים שנוצרו באמצעות כתיבת קוד באמצעות Claude Code וכלים אחרים.
אין מתודולוגיה וכלים שיעזרו להם לארגן את המטלות של עבודה עם מוצרי הבינה המלאכותית.
מומחה שרואיין במאמר טען שעובד הנדרש לעבוד עם יותר משלושה מוצרי בינה מללאכותית במקביל אינו מסוגל לעשות זאת.
