יום חמישי, 19 ביוני 2025

סיכוני אופוריה

 


אתמול רציתי לכתוב פוסט נוסף על מחלה ישראלית מסוכנת בימי המלחמה באיראן. למחלה קוראים אופוריה. 

הייתי מאוד עסוק ובערב קצת מדוכא ממה שקורה, ולא הספקתי לכתוב את הפוסט. 

בינתיים קראו כמה דברים לא טובים, למשל הפגיעה בבית החולים סורוקה, שהורידו מעט את מפלס האופוריה המטורפת והמזיקה. 


אכתוב היום את מה שרציתי לכתוב אתמול ואוסיף כמה אינדיקטורים מדאיגים שעלו אמש והבוקר. 


סיכוני אופוריה מזווית של הטיות קוגניטיביות 



קראתי בעיון רב את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן ז"ל. 

לא מעט מהפוסטים שכתבתי היו על בסיס דברים שקראתי בספר. 

בדרך כלל ייחסתי את מה שהוא כתב לעולם של כלכלת המשפחה באמצעות דוגמאות. 


להקשר הנוכחי רלוונטיות במיוחד שתי הטיות קוגניטיביות המשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו כישראלים. 

להלן קישורים לפוסטים שכתבתי על שתי ההטיות: 


1. הטיית האופטימיות: המנוע של הקפיטליזם ואחת מההטיות הקוגניטיביות החשובות ביותר 

כשמסתכלים על האופן שבו תופסים מרבית הישראלים את המצב במלחמה, ובכלל זה גם מקבלי ההחלטות בדרג המדיני וגם מרבית האנשים המופיעים בתקשורת ככתבים או מרואיינים, זה מקרה קיצון של הטייה קוגניטיבית זו. 

מי שאופטימי מדי עלול לקבל החלטות שגויות. 


2. התעלמות מרגרסיה לממוצע


רגרסיה לממוצע הוא מושג סטטיסטי. אתם מכירים את המימוש שלו בשטח בכל תחום. מי שעשה הישג מופלא (למשל: ספורטאי מצטיין), הסיכוי שבתחרויות הבאות יעשה תוצאה טובה פחות גבוה מאוד. 

כך צריך להתייחס גם להישגים המופלאים של כוחות הביטחון שלנו בימים הראשונים של המלחמה עם איראן.


כמה אינדקטורים שצריכים להוריד אופוריה


מקבץ קטן שנתקלתי בו אתמול בערב והבוקר במקלט:


1. הפגיעות החמורות של טלים בבית החולים סורוקה, בחולון וברמת גן.

תשכחו מהאמירה שלאיראנים אין כבר יכולת לפגוע בנו. 


2. התמעטות מאגר טילי החץ להגנה

זה לא סוד צבאי. זה עלה באופן ישיר בערוצי הטלוויזיה. 

כמות טילי החץ הולכת וקטנה. הייצור יקר והרבה יותר איטי מייצור טילי התקפה איראנים. 


3. מדען גרעין ישראלי מציג סיכונים בפגיעה בכורים גרעיניים

במקלט קראתי כתבה בעיתון "ישראל היום" עיתון של הימין הישראלי, שלשמחתי הפסיק להיות ביטאון אישי של משפחת נתניהו. 

המדען המרואיין טוען, שפגיעה בכור בבושהר עלולה להביא לאסון סביבתי נורא דומה למה שקרה בפוקושימה ביפן

לדעתו, אם נעשה את זה, העולם יראה בנו אשמים ונאבד את התמיכה שיש לנו.


4. הפרזה בגודל הנזק שגרמנו לכורים באיראן

הטיית האופטימיות גורמת לרבים בישראל לייחס יותר נזק ממה שנגרם לכורים באיראן. 

אני לא יודע מה גודל הנזק שנגרם ואף אחד לא הציג לציבור הישראלי או לי נתונים אמיתיים על גודל הנזק. 

קראתי כתבה בעיתון מקוון אמריקאי. התמונה שמציג הכתב שלהם בישראל הרבה פחות אופטימית מהתמונה השכיחה כאן. 

על פי מה שכתב, חלק מהכורים נפגעו מעל לקרקע,  ואנחנו לא יודעים האם נגרם נזק כלשהו מתחת לקרקע? הוא ציין כור נוסף שלא נפגע כלל. מעולם לא שמעתי או קראתי בתקשורת הישראלית על קיומו שלאותו כור.



קשקושים אוויליים על הצטרפות ארה"ב למתקפה 


מראש הממשלה ועד אנשים שלא יודעים להגיד משפט אחד סביר בעברית, יש רבים המסבירים שעלינו להשפיע על האמריקאים להצטרף למתקפה ולהשמיד את הכור האטומי בפארדו שלישראל אין יכולת לבצע. 


העובדות הן:


1. אין לנו השפעה על ההחלטה של האמריקאים. 

היא תעשה משיקולים אמריקאים בלבד.


2. טראמפ מחליט לבד ובשליפה ולכן הוא לא צפוי.


3. טראמפ עצמו אמר שנדע מה החליט רק כשהוא יבצע משהו, אם בכלל. הוא מעדיף להשאיר עמימות בנוגע להחלטה.



נקודה חשובה נוספת 



כותרת הפוסט הקודם הייתה: לא לאופוריה בגלל התקיפה באיראן - כן. לסיום המלחמה בעזה.  


אולי כחלק מהטיית האופטימיות התחילו לקשור כתרים לבנימין נתניהו. בהבל פה הפכו אותו למנהיג בסדר גודל של צ'רצ'יל ורוזוולט. 

בשבילי הוא נשאר אותו בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו:

 האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, אשם במותם של חטופים ובהישארות ארוכה ללא צורך ברצועת עזה, תוך גרימת נזק נורא למדינת ישראל ולאזרחיה ולפשעים נוראיים כלפי אוכלוסייה עזתית אזרחית. 


זה לא מקרי שכל העולם מוקיע אותנו על מה שאנחנו עושים בעזה בעוד שאותן מדינות תומכות בנו, או לפחות אינן מגנות אותנו, על התקיפה באיראן.


בעיני נכון להשוות אותו למנהיגים אחרים, לא לצ'רצ'יל ולרוזוולט. כן בר השוואה לצ'אושסקו, פוטין וארדואן ואם אתם רוצים גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון  


בפוסט זה אראה את הפער האדיר בין מנהיג צרפתי ראוי להערכה הנשיא גנרל שארל דה גול לבין נתניהו. 

מנהיג הימין הצרפתי דה גול קיבל, בניגוד לציפיות, החלטה נכונה ולא פופולרית לסיים את מלחמת הגרילה העקובה מדם באלג'יריה ולצאת משם. זה כלל גם פינוי מתישבים צרפתים שהיו שם קרוב למאה שנים. 

לנתניהו אין יכולת לקבל את ההחלטה הנכונה המתבקשת של יציאה מידית מעזה בהסכם הכולל את החזרת החטופים וסיום המלחמה. 

הוא נכנע לבן-גביר וסמוטריץ שאינם רוצים בסיום המלחמה בעזה.

החשש שלי שגם מהמלחמה באיראן לא ידע למצוא את היציאה בזמן הנכון ויגרור אותנו למלחמת התשה נוראה וממושכת.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה