קיצור תולדות סיכוני העתקה

 

בהעתקה ממישהו אחר יש סיכונים. אחד הסיכונים הברורים הוא להיתפס בהעתקה. זה אינו הסיכון היחיד. 

כמובן שיש גם סיכויים להפקת תועלת ולכן ישנם כאלה הבוחרים באסטרטגיה של קבלת הסיכון. 

התועלת הברורה היא ביצוע העבודה על ידי מישהו מיומן יותר מהמעתיק. תועלות נוספות אפשריות הן חיסכון בזמן ובמשאבים אחרים. 

הגדרת העתקה

בפוסט זה אשתמש בהגדרה רחבה של העתקה. העתקה היא גם העתקה טכנית אבל גם ביצוע עבודה על ידי מישהו אחר. 

המישהו האחר לא חייב להיות אדם. 

אחד הנושאים הנדונים בתדירות גבוהה הוא: האם ביצוע עבודה על ידי ישויות בינה מלאכותית במקום על ידי מי שצריך לבצען, למשל תלמיד בבית ספר, הוא מותר? והאם נזקו רב מתועלתו? 

הפעם הראשונה בה נחשפתי להעתקה

זה היה באחת מהכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי במבחן בכיתה. חברי יורם ז"ל, אינו אשם בדבר. בסך הכל ענה על המבחן וכתב את שמו. 

כשהמורה החזירה את המבחנים היא דיברה על משהו מוזר שקרה. היו שני מבחנים זהים עליהם נכתב שמו של יורם. לא היה מבחן עם שמו של תלמיד אחר. 

הלקח: אם אתה מעתיק מבחן ממישהו אל תעתיק גם את שמו. 

אגב, היה במדינת ישראל חבר כנסת שהסתתבך בכמה רמאויות. אחת מהן היתה התואר האקדמי, שקיבל מאוניברסיטת לטביה במטרה לקבל מענק נוסף, בגלל תואר אקדמי.

האיש העתיק עבודה שהוגשה על ידי מישהו אחר וידע לכתוב את שמו עליה. 

משום מה הוא התעלם ממין הכותב, במקרה זה הכותבת. התוצאה הוא כתב בכל העבודה על עצמו בלשון נקבה.

הפעם השנייה בכיתה ו'

בפעם השנייה בכיתה ו' בבית ספר אחר הייתי מעורב בהעתקה. מעורבות דומה למעורבותו של חברי יורם ז"ל בפעם הראשונה. 

באותה תקופה היו ספרי זכרונות. חברים וחברות לכיתה כתבו זיכרון אישי בספרון קטן ריק. אחד מחבריי לכיתה שחלק איתי שולחן בכיתה כתב: "תודה על העזרה בלימודים". 

הוא התכוון לזה שבאחד המבחנים לא הסתרתי את מה שכתבתי והוא העתיק ממני. 

עבודות אקדמיות

בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית בירושלים היו סטודנטים שהעתיקו מבחנים ועבודות. 

כסטודנט לתואר M.A. בפסיכולוגיה פנה אלי סטודנט אחר והציע לי לכתוב במקומו עבודת מסטר בתשלום. דחיתי את הצעתו. 

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שדה בתל אביב מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: CC BY 2.5
צולם על ידי:  ד"ר אבישי טייכר  ב-7 במאי 2011

הסופר פנחס שדה כותב באחד מספריו (אם אני זוכר נכון, "החיים כמשל") שהוא התפרנס מעבודות מזדמנות. 

אחת מהן הייתה כתיבת דוקטורט בספרות. הוא מסיים את סיפור אותה עבודה בכך שהדוקטור סרב לשלם לו על עבודתו.

מכך תוכלו להסיק שגם למי שמבצע העתקה עבור אחר חשוף לסיכונים.

 

בתקופה שלפני האינטרנט היו סטודנטים שהעתיקו עבודות. הם הלכו לספרייה של אוניברסיטה אחרת. כל אוניברסיטה החזיקה בספרייה עבודות מוסמך של תלמידיה. 
לא בטוח שכל מרצה באוניברסיטה אחרת הכיר כל עבודת מוסמך. במקרה שלא הכיר המעתיק לא נתפס. 

אחרי תחילת השימוש באינטרנט

גדלה היכולת להעתיק. גם ממקורות פחות זמינים לאלה שיבדקו את העבודה.

מודה שאני הייתי מעורב אישית בכמה העתקות כאלה ולא כמעתיק.

Live Person

זה התחיל בסטארטאפ ישראלי שנקנה מאוחר יותר על ידי החברה ששמה מופיע בכותרת.

הרעיון היה שמומחים יירשמו באתר תוך ציון תחומי מומחיותם. גם נזקקים לסיוע מקצועי כזה או אחר נרשמים. 

מי שנזקק מעלה בקשה המפרטת את העזרה שהוא צריך. מומחים מציעים את שירותיהם תוך ציון גובה התשלום. 

הנזקק בוחר באחד מהם ומשלם באמצעות כרטיס אשראי באתר לחברה. 

לאחר התשלום וביצוע המטלה החברה גוזרת קופון של עשרות אחוזים ומעבירה את השאר למומחה. 

כעצמאי בתחום המחשבים היו לי עליות וירידות. גם בתקופות הלא טובות הייתי צריך לפרנס משפחה. 

חלק מזה נעשה כמומחה באתר. לא בהכרח באמצעות העתקות. 

היו שתי עבודות אקדמיות שכתבתי באתר בתשלום. לזכותי אציין שהן נכתבו באנגלית ועבור סטודנטים לא ישראלים באוניברסיטאות בחו"ל. 

ויקיפדיה

תלמידי בתי ספר השתמשו בהעתקה מהויקיפדיה והגשתה כעבודה. 

כמי שכתב לא מעט ערכים בויקיפדיה העברית, ייתכן שהייתי שותף לא פעיל להעתקה באמצעות העתקה מערכים שכתבתי או תרמתי להם.  

בינה מלאכותית

בעידן שהוא אולי בועת בינה מלאכותית, רבים משתמשים בבינה המלאכותית על מנת שתיצור תוצרים מקצועיים במקומם. 

זה נפוץ במיוחד בעבודות של תלמידי בתי ספר, אבל גם במסגרות אקדמיות ומקצועיות. 

לא מזמן נזפה שופטת בית המשפט העליון בעורך דין, שנתן לתוכנת בינה מלאכותית לכתוב במקומו כתב תביעה או כתב הגנה. 
הבעיה הייתה שהתוכנה ציינה פסקי דין תקדימיים שמעולם לא ניתנו. השופטת גילתה את זה. 

הסיפור לעיל מגלה סיכון נוסף של העתקה באמצעות בינה מלאכותית. 

יש הבדל מהותי בין בקשה מתוכנת בינה מלאכותית לכתוב עבורכם עבודה לבין העתקה מויקיפדיה. 

ברוב המקרים מי שמעתיק מערכים בויקיפדיה צריך לעבד את מה שהוא מקבל. 

תוכנות AI בונות עבודה ייעודית לצרכים של המעתיק. 
רוב המעתיקים לא יבדקו את התוצר ויגישו אותו כפי שהוא. 

התוצאות היא ניוון יכולות ותלות בכלי AI. 

בנוסף לא כל כלי ה-AI נולדו שווים. יתכן שבחרתם כלי לא מספיק מוצלח למטרה הספציפית שלכם. 
הסיכוי לכך שתגלו קטן ככל שהיכולות מתנוונות והתלות בכלי AI גדלה.

הערת שוליים

לא רק שאין פסול בעבודה עם כלי AI כנראה שרובנו נעבוד איתם. יש הבדל מהותי בין עבודה משותפת של אדם וכלי AI לבין העתקה.