יום שני, 26 באוקטובר 2020

מותה של הכיתה המסורתית

 


האם מי שלא מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה מסוגל ללמד אחרים לחשוב מחוץ לקופסה? התשובה שלי היא שלילית. 

זוהי בדיוק תמצית הכישלון של משרד החינוך בטיפול במשבר הקורונה.

בפוסט קודם עסקתי בחשיבה מחוץ לקופסה. בפוסט הבאתי כמה רעיונות של חוקר חינוך שכן מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה. 


בעיתונות קראנו על ההתנהלות של מנהל "גימנסיה הרצליה" בתל אביב הוא יצר דפוס למידה של מורה המלמד מספר תלמידים קטן בחוץ, במסגרת מגבלת הקילומטר של הסגר השני. נושאי הלימוד פתוחים והתלמידים הם תלמידים בשכבות גיל שונות הגרים בסמוך. זהו כמובן פיתרון זמני מוגבל אבל הרבה יותר מוצלח מגישת "הכל או לא כלום" של משרד החינוך. 

בפוסט זה אכריז על מותה של הכיתה המסורתית בה יושבים 30 או 40 תלמידים מול מורה העומד ליד לוח. הגיע הזמן שגם במשרד החינוך יתחילו להבין את זה. 


לא כולם מאובנים


כמורה לברידג' לימדתי בבתי ספר. ראיתי דוגמאות להתנהלות שונה מכיתה בסיסית, שבה לומדים כל התלמידים באותה מסגרת כל הזמן. ראיתי את זה בבית ספר לילדים מחוננים. ראיתי את זה בבית ספר פתוח וראיתי את זה באופן חלקי בבית ספר רגיל. ראיתי את זה גם כאב לבת שלמדה בבית הספר למדעים ואומנויות.  


משבר הקורונה כקטליזטור של תהליכים


בעוד שנה או שנתיים או שלוש נהיה כבר אחרי הקורונה אבל לא נחזור לעולם שהיה לפניה. חלק מהתהליכים שהחלו לפניה קיבלו תאוצה מחוסר ברירה ומה שקרה כבר אינו הפיך. 

דוגמאות לתהליכים כאלה הם:

1. העבודה מרחוק במקום או במקום חלק מהעבודה ממקום העבודה. 

2. יותר שירותי רפואה מרחוק

3. צמצום דרסטי בעבודה של סניפי בנק ושימוש נרחב בערוצי שירות עצמי

גם התהליך של מעבר מכיתה מסורתית לדפוסים אחרים של לימוד, שכבר התחיל לפני הקורונה, מואץ ולא תהיה חזרה ממנו. 


ניהול משברים - שלב הפקת הלקחים


שלבי ניהול משברים כוללים הכנות לפני המשבר, ניהול המשבר והפקת לקחים. 
הפקת הלקחים עשויה להיות צרה, כלומר: מתייחסת רק למשבר עתידי מאותו סוג.
היא עשוי להיות גם רחבה, כלומר: מה למדנו במהלך המשבר על ההתנהלות שהוא לאו דווקא קשור למשבר דומה בעתיד. 
הפסקה לעיל שכותרתה "משבר הקורונה כקטליזטור של תהליכים" עוסקת בהפקת לקחים רחבה. גם הפסקה הבאה המתייחסת למערכת החינוך נוגעת בלקחים אפשריים. 

קווים ראשונים לדמותה של כיתה עתידית


1. יותר פעילות מרחוק
לא בהכרח כל הפעילות צריכה להיות בזום או בכלים דומים. יש לכך חסרונות בולטים אבל אין סיבה שחלק מהפעילות בחלק מהמסגרות לא יהיה מרחוק. 

2. חלוקה לתחומי עניין
לא כל הלימודים בכיתת האם. תלמידים ילמדו יותר על נושאים שמעניינים אותם. לא בהכרח בשיעור יהיו תלמידים בני אותה שכבת גיל.

3. יותר עבודה עצמית
אינטראקציה מקוונת משופרת עם מורים ודמויות אחרות עשויה לאפשר יותר עבודות עצמאיות של  תלמידים במקום שיעורים כיתתיים פסיביים.

4. יותר כישורי חיים
כאשר מסמכים של ה-OECD מדרגים את אזרחי המדינות החברות בכישורי חיים ישראל נמצאת במקום לא טוב.
את הנקודה הכאובה הזו אני מכיר כיועץ לכלכלת המשפחה. אין כמעט חינוך פיננסי בבתי הספר בישראל. כשכבר יש חינוך כזה בלא מעט מקרים הוא פרי יוזמה עצמאית של הסקטור הפרטי. 


איני רואה בעצמי מומחה לחינוך ולכן הקווים לעיל הם רק רעיונות. מומחים בתחום יכולים להציע מימושים כאלה ואחרים של הקווים האלה ושל עקרונות נוספים. 

הדבר המהותי הוא החשיבה מחוץ לקופסה.



יום ראשון, 25 באוקטובר 2020

מתחת לפנס: על דפוסי ההדבקה בקורונה

 


בחדשות בערוץ "כאן 11" בטלוויזיה הציגה כתבת פילוח נתוני הדבקה בקורונה. על פי הפילוח, 60% נדבקים במרכולים, 30% בבתי כנסת ורק אחד בהפגנה. לא ידוע האם האחד הזה, שנדבק בהפגנה בתל אביב, השתתף בה או נכח במקום מסיבה אחרת. 


ההתמקדות בהפגנות של ממשלת ישראל ושל משטרת ישראל היא שוב חזרה לדפוס השגוי והמוכר של לחפש מתחת לפנס את המטבע שאבד, משום ששם קל יותר לחפש. 


אגב משטרת ישראל, היא ממשיכה לחפש את המטבע מתחת לפנס גם בהקשר של תאונות דרכים. שוטרים מתמקדים במציאת נהגים הנוסעים מעל המהירות המותרת כבישים כמו כביש ירושלים-תל אביב. 

פרופסור בטכניון המתמחה בתאונות דרכים אמר כבר מזמן, שהרבה יותר אפקטיבי לעשות את זה ב"כבישים האדומים" אלו שבהם נהרגים הרבה אנשים.


מרכולים


על בתי כנסת מרבים לדבר. כאדם שכף רגלו לא דרכה בבתי כנסת מאז גיל 13 (למעט ה"שבעה" של אבי ז"ל, שכיבדתי את בקשתו המפורשת בצוואתו, שבמהלך השבעה אלך כל יום לבית כנסת, כמה חגיגות עליות לתורה של חתני בר מצווה ומקרים נדירים שבהם היה חסר אדם למניין ב"שבעה" למישהו שנפטר), אני מעדיף להתמקד במרכולים. 


ממילא גם בתי הכנסת הם "מתחת לפנס" כי מדברים עליהם הרבה בהקשר של הדבקה בקורונה. 


כבר התייחסתי למרכולים בפוסט שכתבתי בחודש אפריל
גם בפוסט ההוא ציינתי את אכיפת החסר של הוראות משרד הבריאות במרכולים. 
שוטר סמוי אחד במרכול שיטיל קנס גבוה על מנהלי מרכול, שמתעלם מההוראות ואינו מנחה את עובדיו לנהוג על פיהן, אפקטיבי יותר ממאה מחסומי משטרה המתשאלים אזרחים לסיבות נסיעתם.

"מדביקי על" או חוק פראטו


חוק פראטו או עיקרון פראטו אומר כי מקורן של 80%  מתופעות רבות הוא ב-20% מהגורמים הפעילים. 
גם בהקשר של הדבקה בקורונה פועל העיקרון הזה. באופן גס אפשר להגיד שכ-20% מהחולים ו/או הנשאים האסימפוטמטיים אחראים ל-80% מההדבקות. אפשר לכנות אותם "מדביקי על".

הגישה העדכנית באירופה היא לנסות לעצור את שרשראות ההדבקה באמצעות התמקדות באיתור אותם "מדביקי על" באמצעות מודלים ממוחשבים וכלים נוספים. 
שמעתי גם את פרופ' רן בליצר ונדב אייל מדברים על הנושא הזה. 
משום מה לא שמעתי מומחי הסברה  ושרים בממשלה מדברים על זה. ייתכן שנעשים דברים בכיוון הזה ואני לא שמעתי עליהם. ייתכן גם, שכמו בנושאים אחרים הקשורים בקורונה, מדינת ישראל נשארת מאחור. 

סביר להניח שלא מעט "מדביקי על" עושים את זה גם במרכולים.

אגב, סוג אחד של מדביקי על צריך להכחיד באמצעות קנסות אסטרונומיים: חולים מאומתים הממשיכים להסתובב בחוצות, למרות שהם יודעים שהם חולים. 

הערה אישית


ה-21 באפריל היה הפעם האחרונה שבה ביקרתי באותו סופרמרקט, הקרוב למקום מגוריי, וזלזל באופן מחפיר בתקנות של משרד הבריאות. אני לא רוצה להידבק בקורונה.

אני מעדיף לקנות במכולת השכונתית או ב"שופרסל" שכונתי קטן ממש ליד ביתי. במקרה של צורך במוצרים לא ניתן להשיגם שם אני נוסע לסופרמרקט רחוק יותר, שכן מקפיד על הכללים והוא גם פחות עמוס בקונים.  

יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

חידוש ההסמכה שלי כ-Lead Risk Manager

 


בפוסטים קודמים סיפרתי לקוראים שיש לי הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים מטעם חברת PECB. סיפרתי גם שאני מוסמך להרצות בקורסים על ניהול סיכונים מטעם החברה ואני עושה את זה.

בפוסט זה אספר לכם שחידשתי את ההסמכה שלי כמומחה לניהול סיכונים. תוקף ההסמכה הוא לשלוש שנים.

את התעודה המעידה על חידוש ההסמכה שלי אני מצרף כאן.




הדרישות המקצועיות לחידוש ההסמכה 


הדרישות המקצועיות מתוארות בראשי תיבות: CPD.

Continual Professional Development.


הרעיון של CPD הוא, שבעולם הדינאמי והמשתנה שבו אנו חיים, חשוב להמשיך ולהתפתח מקצועית. 

מי שדורך במקום הולך אחורה. 


על מנת להמשיך ולהחזיק בהסמכה לעוד שלוש שנים נדרשת פעילות מקצועית בהיקף מספיק. 

את הפעילות הזו מודדים ביחידות של CPD. מי שלא צבר מספיק יחידות CPD במשך שלוש שנים מקבל הסמכה בדרג נמוך יותר או נשללת ממנו ההסמכה. זה קורה לפחות עד שישלים את הדרישה למספיק שעות CPD. 


ההכשרות והפעילויות המקצועיות הן לא בהכרח רק בתחום המאוד ספציפי אליו מישהו קיבל הסמכה. 


בין הפעילויות שאני ציינתי היו קורסים בניהול סיכונים שלימדתי במסגרת PECB והרצאות העשרה בניהול סיכונים, שהעברתי לאנשים שאינם מקצוענים בתחום. החברה מארגנת Webinars  עם מומחים אחת למספר שבועות. ההשתתפות בהם עבורי היא ללא תשלום. יש בהם גם הרצאות על נושאים שיש להם קשר גם לניהול סיכונים ולניהול משברים כמו: Security, Business Continuity ו-GPDR. גם ההשתתפות בהן מקנה שעות CPD.


יום שבת, 10 באוקטובר 2020

כמה נזק יכול לגרום הר געש (כמעט) לא פעיל באיסלנד?

מקור התמונה: ויקיפדיה  

נזקי המשבר עקב התפרצות הר הגעש  אֶיְיַאפְיָאטְלָאיֶיקוּטְל בשנת 2010 מוערכים בכמיליארד ושבע מאות מיליון דולר.
איסלנד נמצאת באזור שבו יש פעילות געשית ערה ורעידות אדמה.

על פי הויקיפדיה, יש בה 22 הרי געש. התפרצות הרי געש היא תופעה מוכרת באיסלנד. כשביקרתי באיסלנד לפני כמעט 20 שנה, המדריך המקומי סיפר לי שגדל באי קטן. התפרצות הר געש גרמה לשריפת כל הבתים על תכולתם. 
השלכות קשות מהסוג שהיו להתפרצות שלו ב-2010 לא ממש מוכרות באיסלנד ובמדינות האחרות שנפגעו.

על פי הויקיפדיה, אייאפיאטלאייקוטל הוא אחד מהפחות פעילים. משנת 920 (לא לא שכחתי את הספרה 1 לפני ה-920) נרשמו בו רק ארבע התפרצויות.

ההתפרצות בשנת 2010


ההתפרצות החלה במרץ 2010 אבל ההתפרצות העיקרית הייתה החל מ-14 באפריל. להלן תיאור מתוך הויקיפדיה העברית:
"ב-14 באפריל התפרץ הר הגעש עצמו בעוצמה 3 במדד VEI. האירוע לווה בשיטפון שנבע מהמסת הקרחון, וזה בתורו גרם ללבה להתקרר במהירות ולהישבר לרסיסי זכוכית געשית. רסיסים אלה נישאו לתוך עמוד ההתפרצות ויצרו אפר געשי המזיק לכלי טיס. האפר הגעשי התפשט מזרחה לעבר צפון-מערב אירופה, וגרר סגירה נרחבת של נמלי תעופה בבריטניה, באירלנד, בנורווגיה, בשוודיה, בדנמרק, בהולנד, בבלגיה, בצרפת, בספרד, באוסטריה, בשווייץ, באיטליה ובמדינות נוספות". 

השורה התחתונה היא שבמשך שישה ימים היו שמי אירופה סגורים לטיסות בגלל האפר הגעשי של הר געש אחד באיסלנד, הנמצאת צפונה למרבית יבשת אירופה. 

מההשבתה נפגעו קשה חברות תעופה ונפגעו אנשים שהיו צריכים לטוס וחברות שעובדיהן היו צריכים לטוס או להטיס מטענים.  
ההפסדים של חברות התעופה נאמדו ביותר מ-200 מיליון דולר ביום. גם החזרה לטיסות סדירות בוצעה באופן הדרגתי הוסיפה להפסדים. 

המשבר הזה מדגים עד כמה משברים חדשים עלולים להיות גלובליים. בעולם ישן שבו לא היו כמעט טיסות הפגיעה הייתה מצטמצמת לפגיעה באזור מסוים באיסלנד. בעולם הגלובלי של המאה ה-21 נפגעו חברות ומדינות נוספות.

האם זה "ברבור שחור"?


ברבור שחור הוא אירוע שלא ניתן לצפות אותו מראש ולא ניתן להיערך אליו באופן ספציפי מראש. 

האירוע של התפרצות הר הגעש האיסלנדי ממחיש את המורכבות בהגדרת סוג אירוע משבר ובהיערכות לאירועי משבר. מדובר לאוו דווקא באירועי אסון בגלל אסונות טבע.

הר געש שתדירות ההתפרצויות שלו נמוכה


לכאורה, לא בטוח שהיה צורך להיערך מראש להתפרצות של הר געש שהתפרץ שלוש פעמים משנת 920. לא ספרתי את ההתפרצות הרביעית ב-2010, שאליה ייתכן שהיה צריך להיערך מראש. 
ציון ה-RPN (מכפלת ההסתברות ברמת הסיכון, צריך להתחשב גם בהסתברות לגילוי אירוע כזה אבל במקרה של התפרצות הר געש היא קרובה ל-100% ולכן הפרמטר הזה זניח) הוא נמוך. 

הייתה צריכה להיות היערכות כללית לאירוע של התפרצות הר געש. לא בדקתי האם הייתה היערכות כזו אבל מהיכרותי עם האיסלנדים, אני מניח שהייתה היערכות כזו.

האם היה ניתן לצפות מראש את ההתפרצות?


נראה לכאורה שכן. על פי הויקיפדיה, כבר בסוף שנת 2009 נרשמו רעידות אדמה בעקבות פעילות סייסמית. במהלך חודש מרץ היו הרבה רעידות אדמה. ב-20 למרץ החלה התפרצות ותושבים פונו מהאזור.
לפני ה-20 במרץ אפשר היה להניח שתהיה התפרצות משמעותית.

האם ניתן היה לצפות מראש את התוצאה של הפסקת הטיסות?


זוהי שאלת מפתח. כי אם לא היה ניתן לצפות, צריך היה להתייחס אליו כמו התפרצויות געשיות אחרות, שלא גרמו להפסקת הטיסות. 
היווצרות האפר הגעשי כשלעצמה אינה הגורם היחיד להפסקה. ביחד איתה נדרשות רוחות שיישאו את האפר הזה לכיוון אירופה. 

על פי הויקיפדיה, בהתפרצות של אותו הר געש בשנים 1821-1823 נוצר אפר געשי כזה. האפר הכיל כמות גדולה של פלואוריד. כמות גדולה של פלואוריד גורמת לנזקים במבנה העצמות של בעלי חיים ובני אדם. דווח על תמותה של בעלי חיים.

בחזרה לשאלת המפתח: קיים קושי בהסקה מתופעה שהתרחשה ב-1821 ולא תועדה באופן מלא לגבי מה שעתיד לקרות ב-2010. 
כמובן שבשנים 1821-1823 לא היו טיסות שהופסקו בגלל האפר הגעשי ולכן קשה לקשר בין מה שקרה אז למה שהיה צפוי לקרות בשנת 2010.

כמובן שצריך גם להתחשב בעוצמת ובכיוון הרוחות הנושאות את האפר. ספק האם ניתן היה לדעת מראש את העוצמה והכיוון.

מסקנה: היה קשה לצפות מראש את התוצאה של הפסקת הטיסות באירופה.


מה היה ניתן לעשות מראש לו הייתה ידיעה כלשהי?


גם זו היא שאלת מפתח. 
התשובה היא לא הרבה. אם לא היה ניתן לדעת מראש את הימים בהם יווצר הענן, הרי אפשר היה רק להקדים חלק קטן מטיסות תובלה חיוניות ואולי גם טיסות רגילות עבור כאלה שהנסיעה באותו מועד הייתה קריטית עבורם מטעמים אישיים או טעמים עסקיים.

מסקנה: גם לו היה ניתן לצפות מראש ברמת דיוק כלשהי את האירוע, היה ניתן לעשות מעט ולמנוע רק חלק לא גדול מהנזקים.

האם זה ברבור שחור? 


זהו כנראה ברבור אפור. לא ניתן מראש לצפות אותו ברמת דיוק סבירה. לא ניתן לבנות מודל טיפול בסיכונים ולממש אותו לפני התרחשות אירוע הסיכון. 

מצד שני זו לא תופעה שבלתי ניתן היה לצפות אותה ולא היה ניתן להיערך אליה במידה זו או במידה אחרת.

מה אפשר ללמוד מניתוח שטחי של אירוע זה?


1. זיהוי, ניתוח והערכה של סיכונים בכלל, ואירועי משבר בפרט, רחוקים מלהיות פשוטים.

2. בעולם הגלובלי אירועי משבר הם מורכבים. 
לאסון טבע עשויים להצטרף גורמים אנושיים כמו גלובליזציה ולהעצים את הנזק. 

3. ההפרדה הדיכוטומית בין ברבור שחור לברבורים לבנים אינה מדויקת.
יש רצף מאירועים לא ידועים מראש לבין אירועים הניתנים לצפייה מראש. אירועי משבר עלולים להיות בכל מקום ברצף הנ"ל.






יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע?

 


דוח מפורט של ה-OECD מציב את ישראל, ארצות הברית וברזיל בראש המדינות שנכשלות בטיפול במגפת הקורונה


אנסה להעלות השערות העשויות להסביר מדוע דווקא מדינות אלה נכשלות. 

את מדינת ישראל אני מכיר כאזרח. את ארצות הברית אי אפשר שלא להכיר ברמת עומק מסוימת.

טיילתי בה במשך חודש בעיקר בחוף המערבי ושבוע בניו יורק. ביקרתי בה במסגרת נסיעת עבודה בחוף המזרחי אליה הוספתי גם טיול. 

עבדתי הרבה מול חברות אמריקאיות והיו לי ויש לי קשרים אישיים עם אזרחים אמריקאים המתגוררים בארה"ב.

את ברזיל אני הרבה פחות מכיר ולכן אתחיל בהערת אזהרה ביחס לתקפות השערותיי ביחס לברזיל. 


מה אני לא ידעתי על ברזיל?


הכותרת הזו אינה מקרית כבר כתבתי כותרות דומות על אינדונזיה, אתיופיה וכותרת רלוונטית יותר על צ'ילה.

ממש לפני הקורונה טיילתי לראשונה בחיי בדרום אמריקה. הטיול התמקד בפטגוניה, כלומר: צ'ילה וארגנטינה

הביקור הקצר בברזיל כלל זמן קצר במפלי האיגואסו (צד אחד בארגנטינה וצד שני בברזיל) ויומיים בריאו בזמן הקרנבל


כמה דברים שלמדתי במהלך הטיול:


1. ברזיל היא המעצמה של דרום אמריקה.


2. יש בה תעשייה מפותחת בשונה ממרבית מדינות דרום אמריקה.

היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המייצרות מטוסים. 


3. הדרום הוא אזור עשיר ומפותח יחסית. העיר הגדולה היא סן פאולו. בדרום מתגוררות הרבה משפחות שהדורות הקודמים שלהן שהיגרו מאירופה.


4. הצפון נקרא גם "אפריקה הקטנה" וגרים בו הרבה צאצאים של אנשים שהובאו בעל כורחם מאפריקה. הייתה תקופה שהיו בו ממלכות אפריקניות.


5. יש פערים כלכליים גדולים בין עשירים לעניים. 

ביקור בפאתי פבלה מקומית הספיק על מנת להבין את המשמעות.


הנשיא הנוכחי בולסונרו הוא אישיות מוחצנת וקורא לעצמו "טראמפ הברזילאי". בפוסט זה אתייחס אליו כאל חיקוי של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. 



מה מצפים אזרחים ממנהיגים בשעת משבר?


בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות דנתי גם בנושא זה. הסתמכתי על מאמר בשם Strategic Crisis Management, שפורסם אף הוא על ידי ארגון ה-OECD. 


במאמר נכתב שלאזרחים יש ציפיות מנהיגים המנהלים  משבר בשלושה תחומים: 


1. שקיפות (Transperency)


2. אחריות (Responsibility)


3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)


בכל שלושת התחומים האלה מדורגים נשיא ארה"ב, נשיא ברזיל וראש ממשלת ישראל נמוך במיוחד. 

אזרחים שהציפיות שלהם מהמנהיגים שלהם נכזבו קשות, יטו פחות לשתף פעולה עם המנהיגים. 


מאפיינים של מנהיגי המדינות שנכשלו


1. האינטרס האישי לפני אינטרסים אחרים.


2. פוליטיקה לפני הכל.


3. אומרים את מה שנוח להם להגיד ולאו דווקא את מה שנכון.

ההיפך משקיפות. תמיד יתארו מציאות חלופית טובה יותר מהמציאות. תמיד יאשימו אחרים. מתבטאים בתדירות גבוהה ברשתות חברתיות.


5. פועלים ללא עבודת מטה מסודרת.


6. נוטים להתעלם מהמלצות מומחים ואנשי מקצוע.


7. שבירת כללים  מקובלים במדינה דמוקרטית

כך למשל, הנשיא האמריקאי טראמפ אמר שהוא לא מבטיח שיכבד את תוצאות הבחירות, אם יריבו ינצח. 

גם המלחמה המתמשכת של בנימין נתניהו נגד רשויות החוק בישראל (משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי, בתי משפט וכיו"ב) היא דוגמה לשבירת כללים.


8. מתבטאים בחריפות נגד קבוצות באוכלוסייה

זאת על מנת להביא לתמיכה של קבוצות אוכלוסייה אחרות בהם.  

בזמני משבר יש צורך בהתלכדות סביב המשותף על מנת להתמודד ביחד עם המשבר. 

המסרים הפלגניים של המנהיגים פוגעים ביכולת הזו.


מה נדרש על מנת להצליח בהתמודדות עם נגיף הקורונה?

 

המנהיגים שמצליחים בהתמודדות הם אלו שפחות שמים את עצמם במרכז ושמים את המשבר של הקורונה במרכז.  

אלו שפועלים בשקיפות, אחריות ומהווים דוגמה אישית (סטנדרט אתי גבוה). אלו שמגלים מנהיגות ומחויבות.

הם מסוגלים לעבוד עבודת צוות, לקבל דעות של מומחים, להאציל סמכויות ולנצל יתרונות יחסיים של גורמים שונים.


באופן לא מפתיע, חלק ממנהיגי מדינות שמתמודדות היטב עם המשבר הן נשים, כמו אנגלה מרקל בגרמניה וראש ממשלת ניו זילנד.

יום שלישי, 6 באוקטובר 2020

להתכונן לאירוע אסון

 


אחד השלבים החשובים בתהליך של Crisis Management הוא שלב ההכנה (Preperedness). 


בפוסט זה אציג שני אירועים דומים, שניתן היה לצפות את התרחשותם, שבאחד נעשתה הכנה ראויה ובשני לא נעשתה הכנה ראויה. 

המשמעות של הכנה לא נאותה, הייתה אסון נורא שעלה בחיי כ-18,000 בני אדם ובנזק רב לרכוש. 

רעידת אדמה היא בדרך כלל אירוע שניתן לחזות באיזה אזור הוא יתרחש. גם שני המקרים שאציין הם מקרים שניתן היה לחזות שיתרחשו. לא בהכרח ניתן היה לחזות מראש את המועד המדויק ואת העוצמה המדויקת.  


רעידת האדמה באיזמיט בשנת 1999


רעידת האדמה באיזמיט באזור אנטליה בתורכיה הייתה בעוצמה של 7.4.

את האירוע הטרגי הזה זוכרים בישראל בגלל שתי נקודות הקשורות בנו.

הפעילות האפקטיבית במיוחד של יחידת חילוץ של פיקוד העורף, שנשלחה לסייע לתורכים, והנערה שירן פרנקו שחולצה, כנגד כל הסיכויים, אחרי מספר רב של ימים מתחת להריסות.


ניתוח שטחי של האירוע

על פי הויקיפדיה: "ההערכות הראשונות של כ-40,000 קורבנות התבררו כמופרזות, ובסיום פעולות החילוץ קבעו הרשויות הטורקיות כי מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 17,480 בני אדם ו-505 נעדרים. עם זאת, גם נתונים אלה מוטלים בספק וסביר שמספר ההרוגים גבוה בהרבה. לנתונים יש להוסיף מספר בלתי ידוע של חסרי קורת גג שאיבדו את חייהם במשך החורף של 1999-2000. מספר הפצועים הוערך ב-43,953 בני אדם ואילו מספרם של חסרי קורת גג הוערך בכ-600,000 (החששות הראשונים דיברו במיליון איש לפחות)."

ללא ספק אירוע אסון עם אובדן חיי אדם בהיקפים גדולים ונזקים אדירים לבריאות אנשים שנותרו בחיים ונזק כלכלי משמעותי.  אירוע העונה על ההגדרה של Crisis.

על פי הויקיפדיה, מודעות לרעידות האדמה באזור הייתה כבר משנת 1939.

המסקנה: הפתעה לא הייתה כאן אפשר היה להתכונן


באשר לסיבות האסון נכתב בויקיפדיה: " ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבנינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סייסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות.

הערה: ההדגשה היא שלי ואינה במקור.


המסקנה: לא נערכו באופן סביר לאירוע של רעידת אדמה ולכן בניינים קרסו ואנשים רבים נהרגו או נפצעו בעיקר משום שנקברו תחת ההריסות.  


אחד העיתונאים בארץ תיאר את איכות הבנייה שם באופן ציורי (איני יודע האם הוא מדויק): קבלנים שמו חול במקום מלט משום שחול זול יותר.


רעידת אדמה בטאיוון


למרות שחיפשתי ערך בויקיפדיה על רעידת אדמה שהתרחשה בטאיוון, שעוצמתה הייתה דומה לרעידת האדמה באיזמיט, לא מצאתי. 

הסיבה פשוטה: לא התמוטטו בניינים לא היו כמעט נפגעים. הייתה רעידת אדמה ללא משבר. 


מדוע אירוע דומה לאירוע בתורכיה לא הביא לאסון? הטאיוונים הקפידו על בנייה לפי הוראות תכנון ובנייה המתאימות לאזור שידוע שיש בו רעידות אדמה. הם התכוננו נכון לאירוע אסון וכך הפכו את אירוע האסון הפוטנציאלי לאירוע שאינו אסון. 


בחזרה לימי הקורונה


טאיוון היא מדינה שהתמודדה טוב במיוחד עם התפשטות הנגיף. אחת הסיבות לכך היא ה-Adaptation Phase (ראו תרשים בתחילת הפוסט) לאחר התמודדות לא מוצלחת עם נגיף הסארס.  הטאייונים הפיקו לקחים.

הם היו מוכנים טוב מאחרים לנגיף הקורונה. שימו לב שעל אף הקרבה שלהם לאזור ווהאן בסין המגפה לא התפשטה לטאייון בגלל אמצעי מנע שנקטו בשלב מוקדם. 

הנתון המרשים: במדינה עם 23 מיליון תושבים יש 7 מתים בלבד.


בכתבה בעיתון דה מרקר על טאיוון נתקלתי בנתון מרשים נוסף: בעוד הכלכלות של רוב המדינות מתכווצות הכלכלה הטאייונית צפויה לצמוח השנה ב-1.5%.

זה נכון שהכלכלה של טאיוון היא מוטת היי-טק וענפי ההיי-טק נפגעו פחות אבל הנתון עדיין מרשים מאוד.

    


יום שישי, 2 באוקטובר 2020

קורונה: התפטרות או סגר?





לפני מספר שנים התפטר שר הבריאות של צרפת. אף אחד עדיין לא שמע על COVID-19 המכונה גם קורונה. אימת אותן שנים היה נגיף האיידס

בצרפת נדבקו באיידס כמה אנשים שקיבלו עירויי דם. מהר מאוד התגלה שבבנק הדם בצרפת לא בדקו כמו שצריך תרומות דם. היו גם תורמים שהיו נשאי איידס. 

הכשל היה כשל ברמת אנשי ניהול ומקצוע בשטח. אף אחד לא חשד במעורבת של שר הבריאות. אף אחד לא חשב ששר הבריאות ידע על כך או היה אמור לדעת על כך. למרות זאת כבוד השר נהג כפי שצריך לנהוג: לקח על עצמו אחריות מיניסטריאלית על הכישלון והתפטר. 

על פי מבחן התוצאה אין ספק שמדינת ישראל נכשלה בהתמודדות עם משבר הקורונה. זה לא רק עניין בריאותי. זהו, לא פחות, גם עניין כלכלי. כמובן שיש קשר הדוק בין שני המשברים הללו.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היה צריך לקחת אחריות מיניסטריאלית על הכישלון ולהתפטר. במקום זה בחר להחליט על סגר הדוק במיוחד בניגוד לדעת המומחים.

את המחיר הכלכלי של ההחלטה האומללה הזו נשלם כולנו: 

תומכי ימין, תומכי שמאל ואנשי מרכז.

יהודים, ערבים ודרוזים.

דתיים, חילוניים וחרדים.

ילידי הארץ, עולים ממדינות חבר העמים ועולים מאתיופיה. 

לא דייקתי. כמה אנשים מהאלפיון העליון לא ישלמו את המחיר. 

הצעירים עלולים לשלם מחיר גבוה יותר מהמבוגרים.


ישראל 2020 וצרפת של ימי האיידס: ההבדלים


 עוצמת המשבר

בצרפת היה מדובר במשבר. בישראל מדובר ב-Crisis. ההבדל הוא ש-Crisis הוא משבר חמור. משבר עשוי להיות גם משבר לא חמור.

בצרפת היה מדובר בכמה עשרות או אולי מאות נדבקים ובצורך לזרוק מנות דם רבות מבנק הדם ולהימנע משימוש בהן.


בישראל מדובר ב-1,622 מתים (נכון ל-2.10.2020). מדובר גם במספר רב של חולים קשים. 

זה כולל משבר כלכלי מהחמורים ביותר שידעה המדינה ואולי אפילו החמור ביותר. כל משבר כלכלי מתורגם גם למשברים כלכליים אצל חלק מהמשפחות או חלק מהאנשים. יש המדברים על המשבר במונחים של "עשור כלכלי אבוד". 


זה כולל גם משברים נוספים שנמצאים פחות תחת הרדאר: אלימות במשפחה, גירושים, דיכאונות ואפילו התאבדויות, פגיעה חמורה בתרומות לעמותות המנסות לסייע לאנשים שבמצוקה ועוד. 


מעורבות של הדרג המדיני

מר נתניהו היה מעורב באופן אישי בניהול המשבר לכל אורך הדרך. אפשר לומר מעורבות יתר, שהחליפה בחלק מהמקרים את מעורבות המומחים. 

כך למשל במקום, שההסברה תבוצע על ידי אנשי מקצוע בתחום ההסברה, בחר מר נתניהו לדבר במקומם בכל מהדורת חדשות מרכזית בטלוויזיה ולהסביר לנו לשמור על היגיינה. 

שר הבריאות הצרפתי לא היה מעורב כלל באותו אירוע רשלני מתמשך. 

 

משך ניהול המשבר

משבר הקורונה מנוהל, לטעמי באופן כושל, במשך שבעה חודשים.

בצרפת היה מדובר בטווח זמן קצר של ניהול משבר. 


כשמשבר מנוהל לאורך זמן עלולים להיות יותר כשלים ניהוליים ועשוי להיות קל יותר להבחין בהם.

בפסקה הבאה אתייחס בקצרה לכמה מהכשלים.


כשלים בניהול משבר הקורונה: הבהקים 


רשימה חלקית בלבד. בפוסטים בבלוג שלי תוכלו למצוא התייחסות לכשלים נוספים.

1. הימנעות ממתן סמכויות לדרג מקצועי 


2. אי-הקמת מטה שבראשו איש מקצוע האחראי על ניהול המשבר  

בישראל חיכו זמן רב מדי עד שבסוף מונה פרויקטור. גם כשזה קרה לא אפשרו לו לקבל החלטות ענייניות המנותקות מהקשרים פוליטיים.


3. אי ניצול היתרונות היחסיים של גורמים במשק

למשל: צה"ל, קופות החולים, השלטון המקומי, משרדי ממשלה, בתי החולים, האוניברסיטאות.


4. לא הייתה הסברה


4. טיפול כושל במשבר הכלכלי 

יש ממי ללמוד בעולם משום שהיו מדינות שטיפלו במשבר הכלכלי כפי שצריך, למשל: גרמניה

דוגמאות: הוצאה לחל"ת כפוי, ערבות מדינה מזערית להלוואות.


5. מחדלים בסגר הראשון

ללא ספק, היה נכון לעשות סגר ראשון בתחילת המשבר. התוצאות היו בהתאם. 

בעיות מהותיות שצצו כבר אז:

א. לא היה ניצול נכון של הזמן שהרוויחו

מנכ"ל משרד הבריאות באותה תקופה, משה בר סימנטוב, אמר שבאמצעות הסגר מרוויחים זמן להיערכות. האמירה נכונה אלא מה הזמן שהורווח לא נוצל נכון. 

ב. שיקולים פוליטיים

למשל: הסרת מגבלות טיסות על טיסות מארצות הברית, שהביאו לארץ לא מעט חולי קורונה.

ג. תקנות מחמירות מדי וחסרות היגיון

במיוחד התקנה האווילית והמרושעת לפיה הורה יוכל לצאת החוצה רק עם ילד אחד ולא עם שניים.  גם מגבלות מרחק מהבית לא היו ממש הגיוניות. 

הרעיון היה להרגיל אזרחים לציית. התוצאה: אובדן אמון.

ביחד עם חוסר ההסברה, זה הביא לאכיפה משטרתית מגוחכת: צעיר העושה ספורט יחידני בפארק מקבל קנס. מנהל סופרמרקט צפוף, שעובדיו לא שומרים על תקנות משרד הבריאות לא מקבל קנס. 


האמירה שבגינה צריך להתפטר


בחודש מאי, החליט מר נתניהו להגיד לאזרחי ישראל שהקורונה בדרך להיעלם מחיינו והמליץ להם לצאת לבלות וליהנות.

ב-21  במאי פרסמתי פוסט שכותרתו: אחרי הקורונה לא מה שחשבתם. ב-3 במאי פרסמתי פוסט שכותרתו: סוף הקורונה מתקרב? - לא בהכרח סיכונים הם דינמיים.

בשני הפוסטים טענתי שמוקדם מדי להניח שהקורונה מאחורינו. 

על תחשבו שאני גאון הדור שחזה את מה שאחרים לא חזו. 

בסך הכל הסתמכתי על מקבץ פשוט של עובדות:

1. בניתוח הסיכונים שעשיתי באמצעות טכניקה של Scenario Analysis הצגתי תסריט של השפעת הספרדית. היה לה גל שני וגל שלישי.

2. בעיון מקרי בעיתונות מקוונת קראתי שרופאים בארצות הברית מזהירים מפני גל שני של קורונה. אני מנחש שגם בארץ היו כאלה.

3. חיסון עוד רחוק.

4. המומחים לא באמת יודעים מה קורה בעולם השלישי ואנחנו חיים בעולם גלובלי. בעולם השלישי כנראה המצב גרוע יותר. הגלובליזציה מהווה סיכון להדבקה גם בארצות אחרות. 

תאמינו לי שהיו הרבה אחרים שהבינו את זה לא פחות טוב ממני. 

ההמלצה השגויה בעליל של מר נתניהו, גרמה להחמרת המצב בארץ משום שהיו אנשים שהאמינו לו והיו אחרים שרצו להאמין לו.

לאחר שקרה מה שקרה האמירה ערערה את האמון בממשלה ובעומד בראשה והובילה ללא מעט הפרות של תקנות משרד הבריאות. 

חלק משמעותי מההחמרה של המשבר בישראל נגרם בגלל אמירה מופרכת זו.


ניהול כושל של המשבר הכלכלי


מר נתניהו אחראי גם על הניהול הכושל של משבר כלכלי שהוא אולי החמור בתולדות המדינה. גם בהקשר זה התעלמו ממה שאומרים מומחים. 

יש כאלה שחושבים שקיבל מענקים מהמדינה ואולי יקבל מענקים נוספים. יש ביניהם כאלה שלא ממש מבינים שבסוף הם יחזירו אותם וישלמו הרבה יותר ממה שקיבלו. 

אי אפשר כל הזמן לחלק כסף כשהגירעון התקציבי כל כך גדול.  


לחלק מהטעויות התייחסתי בפוסטים בבלוג שלי למשל לערבות מדינה מגוחכת על הלוואות של עסקים. למשל למודל הלא מוצלח של חל"ת כפוי

בשני המקרים הללו היה רק צריך ללמוד מה עושים במדינות אחרות על מנת לקבל החלטות טובות יותר. 

בגרמניה למשל, לא הוציאו לחל"ת במקום זה אומץ בהצלחה כבר בשנת 2008 במשבר הסאבפריים מודל של תשלום למעסיקים על מנת שימשיכו להעסיק עובדים. לא תמיד ההעסקה נמשכה בהיקף משרה מלא. עדיף צמצום חל"ת כפוי. גם עכשיו משתמשים במודל הזה בגרמניה.

ערבות המדינה להלוואות לעסקים במדינות מפותחות היא בסדר גודל של 60% מההלוואה. בישראל 15%. 


המחיר הכלכלי של הסגר הנוכחי

המחיר הכלכלי של הסגר הנוכחי נמדד בעשרות מיליארדי שקלים.

צריך להשוות מול חלופה של סגר המאפשר יותר פעילות של עסקים במגבלות התוו הסגול, כפי שהציעו המומחים. הפער בנזק הכלכלי הוא בסדר גודל של יותר מעשרה מיליארד שקלים. 

מר נתניהו מדבר על סגר מתמשך והדוק עוד יותר.


משבר כהזדמנות 


משבר הוא הזדמנות לשינויים חיוביים שבימים כתיקונם קשה להעביר אותם מסיבות פוליטיות ואחרות.

עושה רושם שגם את ההזדמנות הזו מר נתניהו מפספס.

אחד העקרונות החשובים על מנת לממש את ההזדמנויות שנוצרות בזמן משבר הוא חשיבה מחוץ לקופסה.

בפוסט שקישרתי אליו אני מצטט חוקר ותיק של מערכת החינוך הכושלת והיקרה של מדינת ישראל, המציע רעיונות מעניינים לשיפור.


אחד מהם הוא קיצוץ במספר שעות הלימוד. במדינות שלהן מערכות חינוך עם הישגים גבוהים בהרבה מהמערכת הישראלית, כמו פינלנד ודרום קוריאה, לומדים כמחצית מהשעות שלומדים בישראל. 

בתקופת הקורונה אפשר ואולי נדרש לבצע צמצום כזה בגלל הכורח ללימוד בקבוצות קטנות יותר של תלמידים. כך אפשר לא להגדיל את ההוצאות על תוספת מורים נוספים מחוץ למערכת. אחרי הקורונה אולי אפשר לשמר חלק מהשינויים.

מערכת החינוך היא רק דוגמה אחת. דוגמה אחרת שאני מכיר היא שינוי מהותי בלימודים בישיבות חרדיות. לא עוד תקציבים מנופחים לכל צעיר בריא שאינו רוצה לעבוד. מעבר מודרג למודל של יהודים חרדים בניו יורק ובלונדון, שרק מעטים מהם, אם בכלל, לומדים על חשבון המדינה. רובם עובדים לפרנסתם. 

אני בטוח שיש מספיק אנשים שידעו להצביע על תחומים רבים אחרים בהם ניתן לבצע שינויים מהותיים לטובה.


גם התנהגות לא נכונה של אזרחים


אין ספק שגם חלק מהציבור לא נוהג כמתבקש מהתייחסות רצינית למשבר הבריאותי הקשה. 

כיצד אני מתנהג? אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט: השפעת הקורונה: ההיבט האישי שלי

באופן כללי, אני שומר על ריחוק חברתי, נמנע ממקומות סגורים או צפופים וחובש מסיכה. 


אבל כשאני עושה ספורט יחידני אני פוגש הרבה אנשים שמתנהגים כאילו אין קורונה. 

חלק מההתנהגות הזו נזקף לחובת הממשלה (הנחיות משתנות וסותרות, חוסר הסברה, אכיפה בררנית, דוגמה אישית שלילית וכיו"ב).

חלק אחר נזקף לחובתם של אנשים שמסכנים את עצמם ואחרים. 


אבל זה לא יכול לשמש כעלה תאנה לניהול כושל של המשבר על ידי מר נתניהו והממשלה שהוא הגרום המרכזי לכישלון.


השורה התחתונה


בנימין נתניהו והממשלה בראשה הוא עומד נכשלו בטיפול במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי. עליו לקחת את האחריות המיניסטריאלית ולהתפטר.