אינני מומחה בנושאי ביטחון ולכן לא אביע דעה בנושאים כמו: האם להיכנס עם כוחות רגליים לעזה? אם כן, מתי להיכנס וכיצד להיכנס?
בכל זאת יש לי שלושה יתרונות בהשוואה לאזרח ישראלי ממוצע בנושאי קבלת החלטות.
היתרונות האלה מאפשרים לי לייעץ בשאלה: למי מאלה שמתיימרים להיות מומחים או שהם מומחים באמת בנושא זה או בנושאים אחרים, שאינני מבין בהם, אפשר להאמין יותר ולמי להאמין פחות?
בפוסט זה אציג את היתרונות הללו בליווי דוגמאות ואציג גם תובנה כללית שלהערכתי חשוב שתלווה אתכם כאשר אתם מגבשים דעה בשאלה זו.
היתרון הראשון: נסיון והבנה בתהליכי קבלת החלטות
כמי שלמד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון ולתואר שני בתקופה ששני מרצים שם הובילו מהפכה תפיסתית בעולם בנושאי קבלת החלטות, נחשפתי לכמה קורסים בנושאי הטיות בקבלת החלטות.
המרצים שאני מדבר עליהם הם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, שלא זכה ביחד עם כהנמן בפרס רק משום שנפטר קודם.
בשתיים עשרה השנים האחרונות אני גם יועץ לכלכלת המשפחה. נאלצתי לרענן את הידע וההבנה שלי בנושא ההטיות בקבלת ההחלטות הנחקרות היום בכלכלה התנהגותית.
אחת ההטיות בקבלת החלטות היא הטיה רגשית. הטבח הנורא ופשעי מלחמה נוספים שביצעו מחבלי החמאס והג'יהאד האיסלאמי בתושבי עוטף עזה משפיע רגשית על כולנו.
יש כאלה שהרגש גם מוביל אותם בקבלת ההחלטות. יש כאלה שמנסים לקבל את ההחלטות באופן רציונאלי יותר ומנותק, ככל שניתן, מהפן הרגשי.
ההבחנה בין מומחים המוטים על ידי רגש וכאלה שמוטים פחות מתבטאת בכך שאלה שההחלטה שלהם רגשית רואים רק חלופה אחת. אלה שמוטים פחות בוחנים כמה חלופות.
דוגמאות מנושאים אחרים
תוכלו למצוא לא מעט דוגמאות כאלה בבלוג שלי על כלכלת המשפחה.
דוגמה עכשווית
אחד מאינספור המומחים הצבאיים שהופיעו בשידורי הטלוויזיה היה בכיר לשעבר בארגון ביטחוני.
האיש דיבר באופן רגשי על האסון הנורא ומיד אחרי זה אמר שהוא אינו רואה שום ברירה אחרת אלא ליזום מיד מלחמה נגד החיזבאללה.
לעומתו קצין בכיר במיל שגר בצפון וגם בזמן שירותו הצבאי התמחה בגזרה הצפונית, אמר שזה יכול להתלקח למלחמה כוללת אבל עלינו לנסות להימנע מכך ככל שניתן.
אל תאמינו לבכיר לשעבר בארגון ביטחוני שקבלת ההחלטות שלו מוטה רגשית.
היתרון השני: מומחיות בניהול סיכונים
אנחנו נמצאים במשבר. ניהול משברים באופן גס ולא מדויק הוא ניהול סיכונים ברמת חומרה גבוהה במיוחד.
האילוצים החיצוניים היו הרצון שלי להבין את המשמעויות המעשיות של הקורונה עלי אישית ועל אחרים ובקשה של מישהו שאכין קורס של חצי יום שארצה לחברה ישראלית גדולה על ניהול משברים.
יש לי קורס מוכן של חצי יום (באנגלית) והרצאות העשרה מוכנות (בעברית).
תובנות בהקשר הנוכחי
גם במרכז לניהול סיכונים של אוניברסיטת קמברידג' בבריטניה עשו ניתוח כזה.
אין ספק שהם מבינים הרבה יותר ממני ושיש להם יותר אמצעים ולכן הניתוח שלהם היה מדויק בהרבה.
היה דבר אחד משותףלהם ולי: גם הם חשבו שהטכניקה המתאימה ביותר לניתוח היא Scenario Analysis.
גם במשבר הנוכחי יש היגיון לשימוש בטכניקה הזו לניתוח.
באופן מובנה הטכניקה הזו מציגה מספר חלופות ובוחנת אותן.
תאמינו יותר למומחים המציגים כמה תסריטים אפשריים מאשר למומחים האומרים שיש רק חלופה אחת.
דוגמאות מנושאים אחרים
פעם אחת בלבד התווכחתי בנושא רפואי עם רופא. זה היה במחלקה בבית חולים. הייתה לזה סיבה טובה.
זה אירוע נדיר. אני לא ממליץ לעשות זאת, למעט בנסיבות מיוחדות.
לא היה ספק שאני צודק מבחינה רפואית. שני פרופסורים לרפואה באותה מחלקה אמרו שזה מה שצריך לעשות.
רופא הרבה יותר זוטר התעקש על משהו שונה.
אבל היה עוד דבר: אני מומחה בניהול סיכונים ולרופא היותר זוטר לא היה שמץ של מושג בניהול סיכונים.
שאלתי את עצמי: מה התוצאות במקרה ששני הפרופסורים הנכבדים טועים ומה התוצאות אם הרופא הפחות נכבד טועה?
במקרה הראשון (טעות של הפרופסורים) בהסתברות גבוהה נזק קטן. במקרה השני קטסטרופה בלתי הפיכה.
דוגמה עכשווית
אציין דוגמאות של שני מומחים צבאיים המופיעים בשידורים.
אני נוטה להאמין להם יותר מאשר לאחרים (יש גם מומחים נוספים שאני מאמין להם לא פחות).
מדוע אני מאמין להם יותר?
בכל פעם שהם מדברים הם מנתחים מספר חלופות ולא נצמדים לחלופה אחת בלבד.
בכל פעם שהם מדברים הם מתארים סיכונים בכל חלופה אפשרית. בכל פעם שהם מדברים הם מציגים כמה תסריטים בחלופה. לא כולם בשליטה שלנו.
היתרון השלישי: יכולת להעריך אמינות של מקורות מידע
הבעיה הייתה שהעלות של חלק ממקורות המידע, שידעתי שהם רציניים ומהימנים, הייתה גבוהה. גבוהה מדי עבורי.
אני עבדתי כדי לפרנס את משפחתי ולא כדי לפרנס גופים שיש להם מידע מקצועי מהימן שאני צריך.
נאלצתי לחפש באינטרנט מקורות מידע חינמיים. חלקם היו מהימנים וחלקם לא מהימנים.
למדתי כיצד להבחין בין מקורות מידע מהימנים יותר לבין מקורות מידע מאפיינים פחות.
את הידע וההבנה האלה יישמתי גם בהרבה תחומים אחרים ולא רק באינטרנט.
גם להערכת המומחים המופיעים בטלוויזיה בימים אלה.
לצערי, יהיה לי קשה לתת ביטוי פורמלי מדוייק לידע ולהבנה במסגרת הפוסט הנוכחי.
ההמלצות שלי
1. אל תאמינו למומחים המוטים רגשית.
תאמינו למומחים היכולים להקטין למינימום את השפעת הרגשות על דעתם.
2. אל תאמינו למומחים שאינם מציגים יותר מחלופה אחת.
אפשר להאמין לחלק מהממומחים המציגים מספר חלופות ומספר תסריטים.
3. אל תאמינו למומחים המתעלמים מהסיכונים בחלופה שהם ממליצים עליה.
אפשר להאמין לחלק מהממומחים המציינים את הסיכונים בחלופה הממלצת על ידם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה