 |
| בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה הרשאה: :CC BY-SA 3.0 |
זכויות יוצרים: אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית
צולם ב-1 בפברואר 2023 |
בנימין נתניהו נולד ב-21 באוקטובר 1949. הוא יהיה בן 75 באוקטובר 2024. הוא אדם קשיש.
בגיל הזה יש אנשים רבים שהתפקוד שלהם פחות טוב מאשר בגיל צעיר יותר.
יש כאלה שהתפקוד שהם ממשיך להיות טוב לא פחות מאשר היה כמה עשרות שנים קודם.
אם בוחנים את התפקוד, או ליתר דיוק חוסר התפקוד, של בנימין נתניהו כראש ממשלה, החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד היום, סביר להניח שהוא נכלל בקבוצה הראשונה.
לתומי הערכתי שהסיבה העיקרית לכך שהוא בעיקר הזיק למדינת ישראל ואזרחיה היא העדפת טובתו האישית על פני האינטרסים של מדינת ישראל וטובת אזרחיה.
בהדרגה התווספו סימנים העלולים להעלות את השאלה: האם בנימין נתניהו כשיר להיות ראש ממשלה?
כמובן שראש ממשלה שאינו כשיר מהווה סיכון גדול למדינה שבראשה הוא עומד.
הפעם הראשונה שחשבתי על חוסר כשירות
זה קרה לפני מספר חודשים (הפוסט הזה נכתב ב-17 במאי 2024).
פורסמה כתבה בתקשורת הישראלית, על פיה הנשיא ביידן כועס מאוד על בנימין נתניהו.
על פי הכתבה הסיבה לכעס הייתה הבטחה של נתניהו לביידן שלא קוימה. הסיבה: "נתניהו אמר לביידן שסמוטריץ לא מרשה לו לקיים את ההבטחה".
אני לא מאמין אוטומטית לתוכן של כתבות בתקשורת, כך שיתכן שזה אינו נכון.
היות שמדובר בעיתונאי רציני והוא ציטט את האמירה הזו מפי גורמים בממשל האמריקאי, אני כן מאמין לכתב שזה מה שחשבו בממשל האמריקאי.
אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שזה אכן מה שנאמר על ידי מר נתניהו.
אם אכן זה נאמר על ידיו, זה מעורר סימני שאלה ביחס לכשירותו.
אוסף סימנים בתקופה האחרונה
בזמן האחרון התווספו סימנים נוספים העלולים להצביע על שליטה של בן-גביר וסמוטריץ בנתניהו.
אין ספק שנתניהו סחיט משום שהוא מנסה להימלט מאחריותו לאסון הגדול ביותר במדינת ישראל ולאירועי אסון נוספים. הוא רואה בהישארות בתפקיד ראש ממשלה אמצעי לבריחה מאחרויותו ולגרירת רגליים במשפטים שלו.
אין ספק שבן-גביר וסמוטריץ מבינים את זה היטב ומאיימים עליו בפירוק הקואליציה, אם יפעל בניגוד לאידיאולוגיה שלהם.
לצערי, מניסיוני אני מכיר מצבים שבהם קשישים שכבר אינם בכשירות מלאה לא עמדו בלחצים.
אני רואה דימיון מסוים בינם לבין מה שקורה בממשלת ישראל.
מזכיר צבאי חדש לראש הממשלה
מינוי של אדם שכקצין בצה"ל הפעיל על דעת עצמו נער, והנער נכנס למאסר ארוך בגלל זה, הוא בעיתי.
כשאותו קצין היה יכול לגרום לשחרור הנער באמצעות גילוי נאות, שהנער פעל מטעמו ובהנחייתו, והקצין לא עשה זאת זהו מינוי לא ראוי.
הוא לא ראוי גם במקרה שהקצין לא הורשע בפלילים על העבירה, כמו במקרה הזה. זה בהחלט נוגד את הערך הצה"לי שלא להשאיר לוחם פגוע בשטח.
לשמחתנו, יש הרבה קצינים ראויים בצה"ל שאזרחי המדינה חייבים להם על פועלם למענה.
לא היה קשה למצוא מישהו ראוי ולמנות אותו לתפקיד.
כשאותו מזכיר צבאי חדש מצוטט בעיתונות כמי שמדבר על ממשל אזרחי ישראלי בעזה, זה מעורר תהיה בהקשר של קירבה אידיאולוגית בינו לבן-גביר וסמוטריץ.
רפיח
בן-גביר וסמוטריץ דחפו לפעולה ברפיח. היו גם איומים שהם יפרשו מהממשלה אם לא תהיה פעולה כזו.
אלוף במילואים ישראל זיו הוא אדם נבון ובעל ניסיון. שמעתי אותו מדבר על הפעולה ברפיח לפני שהחלה.
הוא העלה סיכונים גדולים שפעולה כזו עלולה לממש.
חשוב לשים לב שהדיון הוא לא בהקשר צבאי מצומצם אלא בהקשר מדיני. כמו שראינו גם בשאלת היום שאחרי שנתניהו בחר להתעלם ממנה.
הסיכון העיקרי שישראל זיו דיבר עליו הוא בהקשר של מערכת היחסים בין ישראל למצרים.
לדבריו, זה עלול אפילו למוטט את הסכם השלום בין ישראל למצרים.
למי שאינו זוכר, מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל וראש מפלגת הליכוד היה זה שביחד עם אנואר סאדאת נשיא מצרים השיג את ההסכם החשוב הזה. שניהם קיבלו על זה פרס נובל לשלום.
אנחנו רואים שסיכונים, שהעלה אלוף זיו, וקרוב לוודאי גם אחרים שלא שמעתי אותם, מתממשים.
מצרים שוקלת להפסיק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
מצרים הצטרפה לדרום אפריקה בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג ונקטה צעדים נוספים נגד ישראל.
עד שנתניהו פגע במצרים, מצרים הייתה גורם ערבי מתון שסיע לישראל.
סיכון מהותי חמור נוסף הוא אפשרות לפגיעה נוספת ביחסי ארה"ב ישראל.
חשוב גם להזכיר את החטופים בעזה שעלולים לשלם בחייהם על ההרפתקה הזו.
גם סיכון לחיי חיילים. גם סיכון הומניטרי וסיכון להרעת מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.
האם נתניהו פועל כך באופן עצמאי או שהוא נתון למרותם של בן-גביר וסמוטריץ?
ממשל ישראלי בעזה
הישארות בעזה הוא רעיון מטורף מבית מדרשם של בן-גביר וסמוטריץ. שלב בדרך לטרנספר של ערביי עזה.
החלטה כזו מהווה איום קיומי למדינת ישראל.
לא בפוסט זה המקום לפרט את הנזקים הנוראים שזה יגרום למדינת ישראל.
אבל שוב עולה שאלת הכשירות: מי מקבל את ההחלטות בן-גביר וסמוטריץ או נתניהו?.
תסמונת פטרישיה הרסט
 |
| פטרישיה הרסט. מקור התמונה: ויקיפדיה. זכויות יוצרים: |
|
אפשר לתאר את מר נתניהו כמישהו שנחטף על ידי שני קיצונים עם אידיאולגיה מטורפת.
פטרישיה (פטי) הרסט, נכדתו של איל העיתונות ויליאם רודולף הרסט, נחטפה והחוטפים דרשו כופר כספי גבוה.
ציטוט מהויקיפדיה העברית: "הרסט נחטפה ב-4 בפברואר 1974 מדירתה שבברקלי על ידי קבוצה שמאלנית זעירה בשם צבא השחרור הסימביונזי (SLA). הארגון סירב להחליפה תמורת חבריו הכלואים ודרש מזון בשווי של 400 מיליון דולר עבור כל עניי קליפורניה. משפחתה תרמה מזון בשווי 6 מיליון דולר לעניי אזור מפרץ סן פרנסיסקו. גם לאחר מכן סירב הארגון לשחררה בטענה שהמזון היה באיכות נמוכה."
הדבר שייחד את פטי הרסט מחטופים אחרים היה ההזדהות עם החוטפים שהתפתחה אצלה.
אני תוהה האם מר נתניהו לא פיתח הזדהות דומה עם בן-גביר וסמוטריץ.
אני מקווה מאוד שהוא לא פיתח הזדהות כזו.
תמונת מצב
גם אם נתניהו כשיר לחלוטין, תמונת המצב היא שבהדרגה בן-גביר וסמוטריץ הופכים לקובעי המדיניות של מדינת ישראל ונתניהו נשלט על ידם.
אם שלושת האנשים האלה לא יעלמו לפני ה-7 באוקטובר 2024 מהפוליטיקה הישראלית, התפיסה של פרופ' יוג'ין קנדל ורון צור על פיה יש סיכון שמדינת ישראל לא תחגוג מאה שנים לקיומה, אם לא יתרחש שינוי מהותי, היא תפיסה אופטימית.
אם הם ישארו, תחליפו את המאה במספר ריאלי יותר, למשל: שמונים.
