ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל?

 

בפוסט קודם בחודש דצמבר 2022, כתבתי על ממשלת ישראל הנוכחית מזווית של ניהול סיכונים.

בפברואר 2023 הערכתי שוב את הסיכונים בפוסט: סיכוני ממשלת בן גביר, סמוטריץ ונתניהו - Revisited. 

עברנו פאזה. כבר לא צריך לבחון את ממשלת ישראל הנוכחית מזווית של ניהול סיכונים. צריך להתייחס אליה מזווית של ניהול משברים. 

תשאלו מה ההבדל בין ניהול סיכונים לבין ניהול משברים? 

משברים הם סיכונים ברמת חומרה הגבוהה ביותר הדורשים טיפול מידי.

ניהול משברים הפוך

איני יודע האם קיים מושג ניהול משברים הפוך או באנגלית Reverse Crisis Management. בחיפוש ב-Google Search התקשיתי למצוא מונח כזה. 

ייתכן שלממשלת ישראל הנוכחית יש זכות יוצרים על המושג שטבעתי בפוסט זה. 

כיצד מנהלים משבר?

מבצעים תהליך של ניהול משברים. אחרי שמזהים ומנתחים את המשבר מנסים לטפל בו על מנת להקטין את הנזקים.

לאחר סיום הטיפול במשבר מנסים להפיק לקחים על מנת שאם וכאשר יתרחש משבר דומה אפשר יהיה להתמודד איתו טוב יותר.

כיצד מנהלת ממשלת ישראל הנוכחית את המשבר שהיא יצרה?

במקום לנסות למזער נזקים היא מנסה להחריף את המשבר. 

יש לציין שהיא עושה את זה בהצלחה רבה.

ליבת המשבר

חברי ממשלת ישראל וחברי כנסת של סיעות הקואליציה אומרים, שהבעיה מספר אחת של מדינת ישראל היא המערכת המשפטית של המדינה בכלל ובית המשפט העליון בפרט, ולכן חייבים לעשות בה רפורמה קיצונית. 

התוצאה היא אמוק של חקיקה מסיבית ומהירה, שאם תעבור, תשנה מהותית את המערכת המשפטית של מדינת ישראל. 

רבים בישראל רואים בחקיקה הזו הפיכה משטרית:  ממשטר דמוקרטי למשטר דיקטטורי. 

מרבית מנהיגי העולם המערבי והתקשורת במערב רואים בחקיקה הזו מעבר לדיקטטורה. 

גם בלא מעט מדינות שאינן חלק מהעולם המערבי זה נתפס באופן דומה.

גם ביהדות ארצות הברית יש תפיסה דומה. 

אנשים שהם תומכי מדינת ישראל, חלקם יהודים, שמעולם לא ביקרו בפומבי את מדינת ישראל, עושים זאת.

הסיכונים של ההפיכה המשטרית

1. עימותים אלימים בישראל

בתרחיש קיצוני זה עלול להתפתח למלחמת אזרחים.

2. הידרדרות כלכלת ישראל למצב לפני 15 שנים או 20 שנים.

מרבית המומחים הכלכליים אומרים שזה מה שצפוי לקרות. 

ההייטק הישראלי, ענף חשוב במיוחד בכלכלת ישראל, ייפגע במיוחד משום שהוא תלוי המשקיעים זרים.

המשקיעים האלה, רואים בחקיקה הזו מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. הם אומרים שבמקרה כזה יעדיפו להשקיע במדינות אחרות.

3. אובדן זכויות פרט והגנה של בתי משפט על אזרחים.

ההצעה הפחות קיצונית, לכאורה, של הקואליציה והממשלה, מתמקדת במינוי שופטי בית המשפט העליון. 

לכאורה, שאלה לא מהותית. 

באופן מעשי מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים בישראל הוא שלב ראשון ומהותי בהפיכתה לדיקטטורה. 

הדוגמה של פולין ממחישה את מה שצפוי כאן. הפוליטיקאים מינו לבית משפט שלושה שופטים פוליטיים. אזרחים בפולין קוראים להם "לא שופטים". 

אחר כך שינו את כללי מינוי נשיא לבית המשפט: במקום ותק בבית המשפט ותק בשירות הציבורי. 

מי שעשה את השינוי ידע שאחת מ"הלא שופטים" היא בעלת הותק הזה. 

4.  פגיעה חמורה בצה"ל ובשירותי ביטחון אחרים

הפגיעה, שכבר רואים אותה, נובעת מסירוב של אנשי מילואים לשרת בצבא של מדינה שהם רואים אותה הופכת לדיקטטורה, אם תעבור החקיקה הפוגעת ברשות השיפוטית. 

זה מתחיל לקרות גם בקרב משרתי קבע בזרועות הביטחון. חלקם יפסיקו מסיבה זו את שירותם. 

פגיעה כזו מתורגמת לפגיעה בביטחון המדינה ובביטחון האישי של אזרחיה.

6. השלכות של העדפת מגזרי אוכלוסיה או בעלי דעות פוליטיות של תומכי הממשלה

העדפה כזו מעולם לא נעשתה בישראל באופן כל כך בוטה וקיצוני כפי שהיא מתרחשת היום.

האמירה, השקרית והאווילית במיוחד, של השר איתמר בן גביר היא הדוגמה הבולטת ביותר.

הוא אמר שהוא החליט להפסיק תקצוב של תוכנית של ה-JOINT להפחתת האלימות במגזר הערבי "בגלל שה-JOINT שמאלני". 

למי שלא יודע ה-JOINT הוא "הג'וינט הוא הארגון היהודי-הומניטארי הגדול בעולם". הוא כמובן לא ארגון פוליטי.

רבים חושבים שהמגזר החרדי קיבל גם בממשלות נתניהו הקודמת זכויות יתר, אבל עכשיו זה נעשה בצורה הרבה יותר קיצונית והרבה יותר בוטה באמצעות חקיקה. 

7. פגיעה במעמדה של ישראל בעולם

הביקורות החריפות של גורמי ממשל בארצות הברית, בגרמניה ובמדינות רבות אחרות, כולל איחוד האמיריות, על ה"רפורמה" המשפטית הן רק התחלה. 

כשהיא תעבור זה יחריף.

8. פגיעה במערכת היחסים עם יהדות ארצות הברית

חלק גדול מיהדות ארצות הברית שתומך במדינת ישראל, מתחיל לשאול את עצמו שאלות. הם חוששים מדיקטטורה. הם חוששים מקיצוניות דתית של הזרם האורתודוכסי. 

"להרוס את חווארה" נראה להם פשע.

באיזה סוג משבר מדובר?

אפשר לחלק את סוגי המשברים לשלושה סוגים: משבר מסורתי, משבר חדש ומשבר מסוג ברבור שחור.

המשבר הנוכחי הוא משבר חדש. 

משברים חדשים, המתוארים במסמך מחקרי של ארגון ה-OECD, הם משברים חוצי גבולות בגלל הגלובליזציה. 

משבר חדש הוא אוסף של משברים וסיכונים התלויים זה בזה. 

המשבר של ההפיכה המשטרית מתחבר עם משברים גלובליים, כמו: אינפלציה ועליית הריבית, המלחמה באוקראינה, התחדדות היריבות בין סין לארה"ב ואולי אפילו ההתחממות גלובלית.

המסמך של ה-OECD מציג את הקשיים של פוליטיקאים בניהול משברים בעידן הדיגיטלי. במיוחד משברים מהסוג של משברים חדשים. 

במאמר נכתב שלאזרחים יש ציפיות מנהיגים המנהלים  משבר בשלושה תחומים: 

1. שקיפות (Transparency)

2. אחריות (Responsibility)

3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)

אם מנהיגים אינם עומדים בציפיות הללו, קרוב לוודאי שאזרחים ייחסו להם כישלון בהתמודדות עם המשבר. 

סטנדרט אתי גבוה רחוק מאוד ממשלת שיראל הנוכחית.

יהיה ויכוח על אחריות הממשלה. נדמה לי שמעטים בישראל יחלקו על הקביעה שהשרים סמוטריץ ובן גביר מתנהלים בחוסר אחריות. 

חוסר שקיפות מאפיין את ההתייחסות של גורמים בממשלה ובקואליציה בהקשר של בולמוס החקיקה כנגד המערכת המשפטית. 

בפוסט הבא אנסה להתייחס יותר לעומק להיבט של שקיפות.