יום חמישי, 27 באפריל 2023

סיכונים בקיטוב חברתי

 


מדינות בהן כל קבוצה אתנית או דתית פועלת רק לטובת עצמה עומדות בפני סיכונים גדולים.

הדוגמה הבולטת באזור שלנו היא השכנה שלנו מצפון מדינת לבנון. 

עד לפני כמה עשורים היא הייתה מדינה משגשגת. היה איזון בין העדות השונות: נוצרים, מוסלמים סונים, מוסלמים שיעיים ודרוזים. 

היום מדובר במדינה פושטת רגל שהגורם החזק ביותר בה הוא ארגון הטרור השיעי חיזבאללה. 

בני העדות השונות טבחו אלה באלה. רבים מהנוצרים היגרו למדינות אחרות.

לשלל הסיכונים הגדולים בגלל הממשלה הנוכחית מצטרף גם הקיטוב. 


היום (27.4.23)מארגן שר המשפטים יריב לוין הפגנה חסרת תקדים.

הפגנה בתמיכה בהפיכה המשטרית שראש הממשלה מוביל. 

הפגנה מעמיקה את הקיטוב, הקיים ממילא בחברה הישראלית של היום. 

בחרתי לתאר בפוסט זה שני אירועים אישיים שעברתי היום בירושלים.


בשוק מחנה יהודה


כהרגלי מדי שבוע עברתי בשוק מחנה יהודה לערוך קניות. 

בשוק הסתובב אדם, כנראה מעדות המזרח, עם מגפון ועם מוזיקה רועשת במיוחד. הוא קרא לאנשים לתרום למימון ההפגנה של יריב לוין וניסה לאסוף כסף. 

בין לבין הוא השחיל אמירות מקטבות אחת מהן: "אנחנו לא רוצים פולנים בהפגנה".

הוא כנראה לא יודע או שכח מהיכן הגיע מנחם בגין למדינת ישראל.

על פי מחקר של הכלכלן פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית הגורם לפערים בשכר במדינת ישראל של היום הוא השכלה ולא מוצא עדתי. 

לא מפתיע שרבים מבין הנוטשים את הליכוד נמצאים אנשי ימין משכילים מבני עדות המזרח. 

הקבוצה הגדולה של נוטשי ליכוד הם אנשי ימין ממדינות ברית המועצות הסובייטית, שכבר חוו דיקטטורה. הם חוששים ממחוויה דומה כזו אחרי ההפיכה המשטרית.  

 

ברכבת הקלה


לא פעם קמים לפני ברכבת הקלה ומציעים לי לשבת. עושים זאת בגלל גילי. בדרך כלל אני דוחה את ההצעה. אדם שיכול לרוץ 10 קילומטר במרתון ירושלים, יכול גם לעמוד ברכבת הקלה.

הפעם נעתרתי להצעה של צעיר חרדי משום שלידו היה מקום פנוי. התיישבתי והצעתי לו לשבת לידי. הוא לא התיישב. במקום זה לקח מקשישה, שכבר לא במיטבה, את כרטיס הרב קו שלה והלך להחתים אותו. 

כשהתיישב לידי אחרי שסיים לעשות זאת. אמרתי לו: "כל הכבוד שאתה עוזר לקשישה". הוא ענה לי: "זו מצווה".


מסקנה


אם אתם רוצים להקטין את הסיכון של קיטוב חברתי על תתיגו אנשים רק לפי הקבוצה אליה הם משתייכים. 

גם הצעיר החרדי הראוי לשבח וגם הגזען המתרים תומכים באותה ממשלה.




יום שבת, 15 באפריל 2023

ליפול ברשת: סיכונים ב-TikTok



בפוסטים קודמים בסדרה תיארתי סיכונים ברשתות חברתיות ומקצועיות, כמו Facebook ו-Linkedin. תיארתי גם סיכוני רשת באתר היכרויות

אותם הסיכונים קיימים גם ברשת החברתית הסינית הפופולרית Tiktok

מסתבר שיש כאלה שחושבים שזה לא אותם הסיכונים. לדעתם, Tiktok יותר מסוכנת. 

אפשר לקרוא כתבה כזו ב-Epoch. כותרת הכתבה: "המלחמה הרכה של האפליקציה הכי מסוכנת בעולם". 


הטענה המרכזית בכתבה במגזין היא שהפלטפורמה הזו מוטית משום שהיא נשלטת על ידי ממשלת סין. 

אין צנזורה גורפת על נושאים כמו ההפגנות בכיכר טיין-אן-מן, אבל מוצגים כמעט תמיד סרטונים התומכים בגירסה של הממשלה הסינית.

במאמר מובאים נתונים ממחקרים התומכים בטענה. 

כמובן שבנוסף להונאות יש סכנות של העברת מידע פרטי לממשלה הסינית.

השורה התחתונה: ב-TikTok יש את הסיכונים שיש ברשתות חברתיות אחרות אבל יש גם מעורבות של ממשלת סין. 




יום שלישי, 11 באפריל 2023

ראש ממשלה שאינו מנהל את הסיכונים של המדינה הוא סיכון גדול

 

בנימין נתניהו. דיוקן רשמי 2023. מקור התמונה: ויקיפדיה.

זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0


בנימין נתניהו של שנת 2023 אינו מנהל סיכונים של מדינת ישראל. כך עולה, מאופן ההתנהלות שלו. כמומחה לניהול סיכונים, החלטתי להסביר לקוראים אילו סיכונים הוא מנהל.


סיכוני משכנתא כאנלוגיה לסיכוני מדינת ישראל


כשזוג או יחיד לוקחים משכנתא הבנק מחייב אותם לעשות שני סוגי ביטוח: ביטוח מבנה דירה וביטוח חיים. 

מבחינת הבנק הסיכון הוא שהלווה לא ישלם את התשלומים החודשיים של המשכנתא. 

ביטוח מבנה הדירה הוא אחד האמצעים להתמודדות עם הסיכון הזה. 

אם, חס וחלילה, יגרם נזק קשה לדירה, הבנק לא יוכל לחלט את הדירה ולמכור אותה ולהחזיר לעצמו את החוב של הלווה. הביטוח יכסה את רוב הנזק.

כאשר נוטל משכנתא שנטל אותה כאדם שאינו במצב בריאות קשה, חס וחלילה, נפטר תשלומי החזר המשכנתא נפסקים. ביטוח החיים של הלווה הוא אחד האמצעים של הבנק לקבל את כספו בחזרה.

שימו לב שהבנק מנהל את הסיכונים של עצמו ולא את הסיכונים של הלווה. 

מבחינת הבנק ביטוח המבנה אינו צריך להיות בערך האמיתי של הדירה, אלא רק בסכום המשכנתא עם מרווח ביטחון.

לווה שרוצה לנהל את הסיכונים של עצמו, צריך לוודא שביטוח הדירה משקף את הערך האמיתי של הדירה.


האנלוגיה הזו מביאה אותנו לשאלה: איזה סיכונים מנהל בנימין נתניהו? 

האם כראש ממשלת ישראל הוא מנהל את הסיכונים של מדינת ישראל או כאדם הפרטי בנימין נתניהו הוא מנהל את הסיכונים של עצמו?

השורה התחתונה: על פי ההתנהלות שלו היא, שהוא מנהל את הסיכונים של האדם הפרטי בנימין נתניהו.

הסיכונים של מדינת ישראל, כלומר שלנו אזרחי המדינה הם במקרה טוב בעדיפות הרבה יותר נמוכה.


האנלוגיה של המשכנתא אינה מלאה. אין קונפליקט בין ניהול סיכונים של הבנק ושל הלווה.

הבנק לא יפגע מזה שהלווה יגדיל את הביטוח של מבנה הדירה לסכום ריאלי ולא יבטח את הדירה בסכום נמוך יותר, שהוא היתרה הנוכחית של המשכנתא עם שולי ביטחון רחבים.

בין הסיכונים האישיים של בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, לבין הסיכונים של מדינת ישראל יש סתירה או ניגוד


נהול סיכונים הוא דינאמי


ניהול סיכונים הוא דינאמי

זוהי הסיבה לכך שאחרי, שכתבתי פוסט על הסיכונים בממשלת ישראל הנוכחיתבדקתי שוב את הסיכונים בפברואר 2023

באמצע חודש מרץ הבנתי שהמעטתי בהערכת הסיכונים או שהסיכונים הוחמרו. כבר לא מדובר בסיכונים. מדובר במשבר. ההבנה הזו באה לידי ביטוי בפוסט שכותרתו: ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל? 

בפוסט קודם קיימתי את הבטחתי לעזור לממשלה לגלות שקיפות במקומה.

אבל כאמור, ניהול סיכונים הוא דינאמי. ההצהרה של נתניהו, שלמרות שהתחייב לא להיות מעורב בהפיכה המשטרית בגלל ניגודי אינטרסים, הוא יהיה מעורב בה ופיטורי השר יואב גלנט הבהירו לי שמר נתניהו הוא סיכון גדול במיוחד למדינת ישראל. 

בניהול סיכונים מתמקדים בסיכונים שהם בעדיפות גבוהה. נתניהו כראש ממשלה הוא כאמור סיכון גדול במיוחד ולכן הפוסט מתמקד בו.   


הסיכונים של בנימין נתניהו ואופן הטיפול שלו בהם


על פי התנהלותו של בנימין נתניהו במשך שנים ארוכות, הפסקת כהונתו כראש ממשלה היא סיכון גדול עבורו. 

אחרי תחילת החקירות נגדו, ובמיוחד אחרי ההחלטה להגיש נגדו כתבי אישום והתחלת המשפטים בתיקי האלפים, הוא מזהה סיכון גדול נוסף: הרשעה באחד או יותר מהסעיפים בכתב האישום באחד או יותר מאחד מהתיקים. 

בלא מעט מקרים עלול להיות קשר לוגי או לפחות סטטיסטי בין התממשות אירועי סיכון. כפי הנראה הטענה הזו תקפה גם במקרה זה בהקשר של הזיקה בין שני הסיכונים האישיים העיקריים של מר נתניהו.


הטיפול בסיכון של ראש ממשלה אחר


1. הרחקת או נטרול מתמודדים פוטנציאליים בתוך הליכוד על תפקיד ראש הממשלה

הליכוד בראשות בנימין נתניהו אינו דומה לליכוד של פעם בו היו מספר מתמודדים על ראשות המפלגה.

המבוגרים שבינינו עדיין זוכרים התמודדויות דמוקרטיות בין שרון, ארנס ודוד לוי וגם בנימין נתניהו, שטרם היה המנהיג של הליכוד.  

נתניהו לא סימן ולא קידם מועמד ראוי להיות מספר 2 שלו שאותו הוא מכשיר כמחליף בבוא העת או, חס וחלילה, בהיווצר מצב שבו הוא עצמו לא יוכל לתפקד.


2. קידום אנשים שיהיו חייבים לו

ביחד עם הרחקת האנשים הראויים מתוך הליכוד, נתניהו קידם אנשים, שבלשון של המעטה, ספק אם היו מגיעים לתפקידים שהם ממלאים, לו היה מישהו אחר בראשות הליכוד. 

מי שמבין, שהוא חייב את מעמדו לראש הממשלה, יהיה נאמן יותר לראש הממשלה מאשר מי שאין ספק שנבחר לתפקיד בגלל כישוריו וניסיונו.

קידום מינויים של אנשים שעשויים להיות חייבים לו היא שיטה גם מחוץ לליכוד. 

אין לי ספק שהאלוף אייל זמיר הוא בעל כישורים. כשנתניהו רצה למנות אותו כרמטכ"ל היה עלול להיווצר מצב שבו הוא מרגיש חייב. 

כפי שהסביר שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שהתנגד למינויו, לרמטכ"ל ממונה אלוף שביצע מספר תפקידים כאלוף, הנותנים לו פרספקטיבה טובה יותר. מדובר בתפקידים כמו אלוף פיקוד וסגן רמטכ"ל.  

בסופו של דבר נבחר מועמד כזה. אלוף אייל זמיר אולי היה יכול להיות מועמד ראוי לרמטכ"ל אחרי שהיה מבצע מספר תפקידים כאלוף.


3. כניעה לשותפים קואליציונים

רבים ממנהיגי מפלגות שהיו שותפות בממשלות נתניהו רחוקים מלהיות טפשים.

הם קלטו מהר מאוד שגם אחרי עשרות שנים כראש ממשלה, נתניהו רואה באובדן תפקידו סיכון אישי מהותי. זה הפך אותו ללחיץ וכפועל יוצא מכך כמי שנכנע לדרישות של שותפים קואליציונים. 

גולת הכותרת של הכניעה שלו לשותפים הקואליציונים שלו היא המינויים ההזויים של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ בממשלה הנוכחית. 

בן גביר, עבריין מורשע וכהניסט קיצוני אינו יכול להיות אחראי על משטרת ישראל, קל וחומר שאינו יכול להיות אחראי על משמרות פרטיים שאינם חלק ממשטרת ישראל.

מערכת הביטחון רק מפסידה משר לעומתי וקיצוני כמו סמוטריץ במשרד הביטחון. נוכחותו במשרד יוצרת קונפליקטים מיותרים בין המערכת והשר יואב גלנט לבינו.

העובדה שהוא גם שר האוצר ושולט גם בתקציבים של משרד הביטחון מחמירה את הסיכונים.


4. הסתה והסטה

הסתה של קבוצות אוכלוסייה זו כנגד זו מחזקת את תמיכת הבייס שלו. היא גם מסיטה את תשומת הלב מהתפקוד שלו כראש ממשלה.


5. אי-כיבוד הסכם לרוטציה

ההסכם לרוטציה עם בני גנץ לא כובד.


הטיפול בסיכון להרשעה בבית משפט


1. להמשיך לכהן כראש ממשלה

הרבה יותר קשה לקדם את התהליך הפלילי כלפי ראש משלה מאשר כלפי מיששהו שאינו מכהן בתפקיד הזה. 

הכהונה כראש ממשלה מבטיחה מצד אחד התארכות של התהליכים המשפטיים ומצד שני פוטנציאל להיעלמותם.


2. לנסות להגיע להסדר טיעון

כשהוא לא היה ראש ממשלה ניסה נתניהו להגיע להסדר טיעון. 


3. ההפיכה המשפטית

שלא תטעו, מי שמוביל את החקיקה להפיכה משטרית הוא בנימין נתניהו.

בראיון ב"עובדה" של אילנה דיין, אמר, נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, שעבד כמה שנים עם נתניהו במסגרת תפקידו, בדיוק את מה שכתוב במשפט הראשון בפסקה זו. 

כשיש 124 הצעות חוק של הממשלה וחברי הקואליציה שמיועדות להחליש, שלא לומר לנטרל, את הרשות השופטת בישראל, ברור לגמרי שיש כאן יד מכוונת של נתניהו. 

כשהוא אמר בגלוי שהוא יעסוק בהפיכה המשטרית, על אף שהוא התחייב לא לעסוק בכך בגלל ניגודי אינטרסים, הוא אישר את מה שכתוב כאן.

הפיכה משפטית מובילה לדיקטטורה. בדיקטטורה קשה לפעול משפטית כנגד מנהיג המדינה.


4. טענות והסתות כנגד המעורבים בהעמדתו למשפט

במשך תקופה ארוכה נתניהו מדבר על "תפירת תיקים". מאשים אנשי אמון שלו (למשל, המפכ"ל לשעבר אלשיך והיועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט) בכך שהם מתנכלים לו. 

הוא ומקורבים אליו משתלחים בגורמים במערכת המשפטית.  


הנחת יסוד לחלופה אחרת לניהול הסיכונים של נתניהו


בפסקה זו אנסה להעלות חלופה אחרת לניהול הסיכונים האישיים של מר נתניהו. 

להערכתי, זו עשויה להיות חלופה טובה יותר גם עבור מר נתניהו.

הנחת היסוד היא שמר נתניהו לא יוכל להימנע מדיון משפטי בעבירות המיוחסות לו על פי כתבי האישום ו/או עבירות אחרות שאולי ייוחסו לו על סמך התנהלותו בעבר ואולי עבירות שייוחסו לו על סמך התנהלותו בהווה ובעתיד. 

אם ההנחה הזו נכונה, כדאי למר נתניהו להגיע לעסקת טיעון כל עוד זה אפשרי. 

עסקת טיעון כזו חייבת לכלול פרישה לתמיד מהחיים הפוליטיים.

זוהי בעצם העדפת הימנעות מסיכון אחד ברמת חומרה גבוהה על חשבון ויתור על התמודדות עם סיכון ברמת חומרה נמוכה יותר.

לכל אדם יש תחליף. אחרי מספר עשורים בתפקיד ראש הממשלה ובגיל 73 או 74, פרישה מפוליטיקה אינה אסון. 

הרשעה אפשרית בעבירות פליליות או עבירות חמורות אחרות בעתיד, כפי שתראו בפסקאות הבאות, היא סיכון גדול יותר.


תסריטים עתידיים 


אציג ניתוח ראשוני בטכניקת Scenario Analysis של מספר תסריטים עתידיים.


תסריט 1: ההפיכה המשטרית נכשלת

בתסריט זה ההשלכות הכלכליות, המדיניות והביטחוניות הקשות מונעות חקיקה של מה שמר נתניהו קורא לו רפורמה משפטית ואחרים, בעולם ובישראל, קוראיםלו הקמת דיקטטורה.

התוצאה: תהיה הכרעה משפטית בישראל בתיקי האלפים של מר נתניהו.


תסריט 2: ממשלת נתניהו מתפרקת


זה יכול להתרחש בגלל מורדים בליכוד. ההסתברות לתרחיש הזה נמוכה. 

זה יכול להתרחש בגלל דינמיקה לא טובה עם מפלגה חרדית או מפלגות חרדיות.

גם בגלל סכסוכים בין מפלגות חרדיות או בתוך יהדות התורה, המורכבת למעשה משתי מפלגות: ליטאים וחסידים.

ההסתברות של שני התרחישים הללו יותר גבוהה מתרחיש של מורדים בליכוד.

התרחיש בעל הסתברות גבוהה הוא סכסוכים עם בן גביר ו/או סמוטריץ. 

כפי שניתן ללמוד מהתנהלותם, עד עכשיו, מדובר באנשים בעלי אידיאולוגיה קיצונית שיהיו מוכנים להיצמד אליה כמעט בכל מחיר. 

הם מהווים סיכון למדינת ישראל. הם גם מהווים סיכון להמשך שלימות הקואליציה.

התוצאה: תהיה הכרעה משפטית בישראל בתיקי האלפים של מר נתניהו.


תסריט 3: הקמת דיקטטורה

במקרה החמור של דיקטטורה במדינת ישראל, תבוצע ההפיכה המשטרית. 

המודל של המשפט הפולני ייושם גם במדינת ישראל. ימונו כשופטים בבית המשפט העליון מקורבים לשלטון. בפולין אזרחים קוראים להם "לא שופטים". 

בפולין שינו גם את הקריטריון לבחירת נשיא בית המשפט לענייני חוקה. 

במקום ותק בבית המשפט (סניוריטי) ותק בשירות המדינה. שלא במפתיע, הקריטריון החדש הביא לבחירתה של "לא שופטת" לנשיאת בית המשפט.

במקרה כזה שופטים מקורבים לשלטון עלולים לזכות את מר נתניהו, ללא קשר לשאלה המשפטית האם יש לזכות אותו או להרשיע אותו?. 

כמובן שאיני מביע עמדה בשאלה זו עד שלא תהיה הכרעת דין בבית המשפט. 

הם עלולים גם לקבל תכתיב לביטול המשפט או לחילופין יבטלו רטרואקטיבית סעיפים בחוק שעל פיהם הוגשו נגד מר נתניהו כתבי אישום. 

כמובן שעשויים להיות גם אמצעים אחרים שיובילו מעשית לביטול דיונים ענייניים בכתבי אישום נגד מר נתניהו. 

ייסגרו תיקי האלפים באופן כלשהו. לא יהיה דיון ענייני בכתבי האישום של מר נתניהו.

לכאורה, ההתמודדות עם הסיכון תסתיים בהצלחה. 

תסריט ההמשך בפסקה הבאה מסביר מדוע לא?


תסריט 4: מן הפח אל הפחת


דיקטטורה בישראל עלולה להיות אסון למדינה ולאזרחיה, אבל יהיו כאלה שיהיו באופוריה ויינשאו על גלי ההצלחה. 

האם הפוליטיקאים שהצליחו יבנו את גבולות הכח במצב החדש? 

אני לא מוציא מכלל אפשרות, שאנשים נבונים, כמו אריה דרעי למשל יבינו את זה. 

ההסתברות שהאנשים שנתניהו בחר לסיעת הליכוד על מנת שיהיו חייבים לו, יבינו את זה, היא מאוד נמוכה. 

להערכתי, גם מר נתניהו עלול שלא להבין את גבולות הכח. 

האם בן גביר וחבריו לסיעה וסמוטריץ וחלק מחבריו לסיעה יבינו את זה ויפעלו בהתאם?

להערכתי, ההסתברות לכך היא מאוד נמוכה. 

בהסתברות גבוהה, תהיה "מחיקת חווארה" או אפילו יותר מחווארה. 

בהסתברות גבוהה, יווצר סכסוך עם העולם המוסלמי סביב מסגד אל אקצה. 

התוצאה: העמדה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה. בנימין נתניהו לא יוכל להסתתר מאחורי קיצונים, שהוא מינה בממשלתו, גם במקרה שהם פעלו בניגוד לדעתו ולהוראותיו. ההכרעה המשפטית תהיה בבית הדין הבינלאומי בהאג. 


השורה התחתונה


מזווית ראייה של טיפול בסיכונים האישיים של מר בנימין נתניהו, בהסתברות גבוהה עסקת טיעון ופרישה מהחיים הפוליטיים היא חלופה ראויה.

יום שני, 10 באפריל 2023

ההפיכה המשטרית - אנטומיה של חוסר שקיפות

 


בפוסט הקודם הסברתי, שכבר אין להתייחס לממשלה הנוכחית של מדינת ישראל מזווית של ניהול סיכונים. עלינו כבר מדרגה או אולי מספר מדרגות. 

עכשיו צריך להתייחס אליה מזווית של ניהול משברים

הסברתי שניהול המשברים על ידי הממשלה שונה מניהול משברים ראוי ומקובל. קראתי לו ניהול משברים הפוך. 

במאמר של ה-OECD הוצבו שלוש דרישות ממנהיגים פוליטיים בניהול משברים בעידן הדיגיטל והאינטרנט:

1. שקיפות (Transparency)


2. אחריות (Responsibility)


3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)


בפוסט הקודם התייחסתי בקצרה לדרישה השנייה והשלישית.

בפוסט זה אמלא את הבטחתי ואתייחס בהרחבה להיבט השקיפות. 

במקרה ספציפי זה בעיקר לחוסר השקיפות. 

בפוסט זה אנסה לעזור לממשלת ישראל ולתת לקוראים את השקיפות החסרה.


"הרפורמה המשפטית"


מריצת האמוק לחקיקת 124 הצעות חוק, שרובן עוסקות בשינויים במערכת המשפטית (נספרו גם כמה הצעות שמכוונות להגבלת התקשורת בישראל) ברור שזה הנושא החשוב ביותר לממשלה הנוכחית.

ממספרן הכל כך גדול של הצעות החוק ממשלתיות ופרטיות של חברי הקואליציה הנ"ל ברור לגמרי שמי שמנווט אותן זה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מה שהיה ברור לי, אושש על ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן בראיון שלו לאילנה דיין בתכנית "עובדה". 

ארגמן אמר דברים זהים לדבריי. הבסיס לאמירה שלו הרבה יותר מוצק מהבסיס שלי. הוא התבסס על ניסיונו רב השנים בעבודה כראש השב"כ עם בנימין נתניהו כראש ממשלה.

אם זה הנושא החשוב ביותר, שקיפות מחייבת הסבר מדוע הוא חשוב יותר מנושאים אחרים? 

רשימה חלקית של נושאים אחרים: האיום האיראני, האינפלציה בארץ ובעולם, הפשיעה בסקטור הערבי, המצב בפריפריה בארץ, חוק האיזוק האלקטרוני, אי-מינוי לשר בכלל, ושל שר האחראי על משטרת ישראל בפרט, של אדם שהורשע בבתי משפט, איסור מינוי נאשם בעבירות פליליות לתפקיד ראש ממשלה ועוד.

בממשלה ובקואליציה חוזרים ומדברים על הבעיות במערכת בתי המשפט, באופן לא מפתיע כמעט כולם חוזרים על אותו הטקסט, אבל אף אחד לא מסביר מדוע זה יותר חשוב מכל הבעיות הרבות האחרות הקיימות?

אנסה להסביר במקומם. 

זה יותר חשוב משום שהחלשת הרשות המשפטית משרתת אינטרסים אישיים של חברים בממשלה ובקואליציה ומשרתת גם אינטרסים סקטוריאליים של סיעות בקואליציה.

זה יותר חשוב משום שיותר קל לפעול בלי ביקורת שיפוטית ובלי יועצים משפטיים הנצמדים לחוק.



בנימין נתניהו


התחלתי לכתוב את הפוסט הזה לפני שבנימין נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט בגלל שיואב גלנט דאג לביטחון מדינת ישראל. 

אגב, גלנט אינו היחיד שדואג לביטחון מדינת ישראל.

גם הרמטכ"ל ובכירים בצה"ל. 

גם ראש השב"כ ובכירים בשב"כ.

גם ראש המוסד ובכירים במוסד.

גם קצינים בכירים במשטרה.

גם בכירים לשעבר באותם ארגונים ביטחוניים.

אין ספק שנתניהו שמע מהם דברים דומים לדברים ששמע מגלנט.

נתניהו העדיף את טובתו האישית על פני ביטחון המדינה.

כפי שעשה גם ביחס לכלכלת המדינה וכפי שעשה גם ביחס למערכות היחסים עם מדינות רבות בעולם. כולל ארצות הברית והמדינות החשובות באירופה.

ההתנהלות של מר נתניהו היא Game Changer המחייב התיחסות יותר מפורטת. 

ההתיחסות הזו תהיה בפוסט יעודי.


סמוטריץ ובן גביר


במוסף של עיתון "הארץ" מתאריך 17.3.2023 מראיינת איילת שני את פרופ' מוטי ענברי. 

ענברי הוא פרופסור למדע הדתות באוניברסיטת דרום קרוליינה בארצות הברית.

ענברי נשאל שאלות רבות על תפיסת העולם של הרב הקיצוני יצחק גינזבורג. גינזבורג כתב הרבה ספרים המציגים את תפיסת עולמו. בין הספרים "ברוך הגבר" על הרוצח ברוך גולדשטיין, שביצע טבח במערת המכפלה, והספר "תורת המלך". 

לפי ענברי, גינזבורג רוצה להקים מדינה לא דמוקרטית הפועלת על פי ההלכה היהודית. גם סמוטריץ וחבריו לזרם החרד"לי בבית  היהודי.  

ההבדל הוא בדרך גינזבורג, כמו דעש בעולם המוסלמי, רוצה להרוס את המדינה. סמוטריץ רוצה להקים מדינת הלכה יהודית מתוך המדינה. 

אם חשבתם שסמוטריץ הוא ממשיך דרכם של אנשים כמו יוסף בורג, בן מאיר, זובלון המר או הרב יצחק לוי כנראה טעיתם.

במקרה שמעתי בתוכנית סוכן תרבות דיון על הסקטור הדתי לאומי במדינת ישראל. המרואיינים היו אנשים משמעותיים מתוך הסקטור הזה. אחד מהם אמר שסמוטריץ שייך ל-20% הקיצוניים החרד"ליים. נפתלי בנט היה שייך ל20% המתונים ביותר. 60% נמצאים על הרצף ביניהם.

כשאנשים כמו בצלאל סמוטריץ (במו אזניי שמעתי אותו אתמול) מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית יש פה שקיפות חלקית.

סמוטריץ רוצה מדינה יהודית. הוא אינו בעד מדינה דמוקרטית. באמירות אחרות שלו נגד ערבים ("להרוס את חווארה") יש יותר שקיפות.

בן גביר הוא כהניסט. על פי פרופ' ענברי הכהניסטים נמצאים בין גינזבורג לבין סמוטריץ. 

כשהוא מדבר על היצמדות לחוקי המדינה אין שקיפות מלאה. 

כשהוא מדבר על העדפת הקרובים לו במוצא אתני ובדיעות (פגיעה בשמאלנים ובאנרכיסטים) יש שקיפות.


יריב לוין


הדבר, שהוא כנראה החשוב ביותר ליריב לוין, הועלה על ידו כבר בשנת 2018 במסגרת חקיקת חוק הלאום. 

מדובר בביטול חוק כבוד האדם וחירותו. 

במקום אחר התייחסתי לנושא זה על סמך מה שכתוב בספרו של  רועי פולקמן חבר כנסת לשעבר מסיעת "כולנו" של כחלון. 

לקריאה: לאחר לבטים: פוסט אישי על מצב הדמוקרטיה במדינת ישראל או איך גיליתי את המטרה האמיתית של יריב לוין?


שמחה רוטמן


שמחה רוטמן מעוניין להחליש ככל שניתן את הרשות המשפטית במדינת ישראל. 

הוא צועד לקראת המטרה הזו תוך התעלמות מכל הסיכונים בתחומים לא משפטיים.



החרדים


הפוליטיקאים החרדים תמיד היו לא ציונים. הם אמרו זאת באופן מפורש.

באופן שיטתי ההתנהלות שלהם הייתה לטובת מה שהם חושבים שו טובת הסקטור שלהם. 

ספק גדול האם הם בעד מדינה דמוקרטית. 

יותר סביר שהם בעד מדינה יהודית על פי ההלכה היהודית.

חשוב לשים לב שאין מדובר באותה הלכה יהודית שסמוטריץ, בן-גביר והרב גינזבורג מדברים עליה. 

המחלוקת בין הראשון לציון הרב יוסף לבין בן גביר על עונש מוות למחבלים מבטאת הבדל גדול בתפיסה. 

גם ההתיחסות של רבנים חרדים לעלייה להר הבית מבטאת הבדל מהותי בתפיסה.