יום שישי, 14 בינואר 2022

סיכוני קורונה מזן האומיקרון: טווח קצר וטווח ארוך

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט סיכוני קורונה: פוסט אישי, תיארתי כיצד נדבקתי בקורונה מזן האומיקרון, למרות שנקטתי באמצעים יותר מסבירים על מנת להימנע מהסיכון הזה. 

בפוסט זה אנסה לנתח את ההשלכות של הידבקות בקורונה מזן האומיקרון. ברמה כללית וברמה האישית שלי.
להזכירכם, אני בן 70 ולכן נמצא בקבוצת סיכון.

את ההשלכות ניתן לחלק לשני סוגים: טווח קצר וטווח ארוך.


השלכות לטווח קצר


ישנן טענות כאילו זן האומיקרון אלים פחות מזני האלפא והדלתא. אין לי מומחיות בתחום הזה, אבל אני מבין משהו בסטטיסטיקה: אין מדובר בהסתברות לחומרת מחלה, אלא בהסתברות מותנית לחומרת המחלה

בלשון עממית, אין דומה המצב בו היו גלים קודמים של קורונה, ללא חיסונים או עם פחות חיסונים, למצב הנוכחי בו יש יותר מחוסנים ולכן קשה להסיק מסקנות ביחס לאלימות הזן. 

 

מחוסנים

על פי מה שאומרים מומחים, מי שחוסן נגד קורונה, כולל חיסון בבוסטר, אולי יידבק, אבל בהסתברות גבוהה חומרת המחלה שלו תהיה קלה. 

זהו בדיוק מה שחוויתי כמחוסן שלוש פעמים (לא הספקתי להתחסן בחיסון הרביעי משום שקיבלתי תשובה חיובית לבדיקת PCR יום לפני מועד החיסון): קצת נזלת, מעט שיעולים וכמה התכווציות שרירים ברגליים. 

אני לא לגמרי בטוח שזה בגלל הקורונה. הייתי מצונן מעט עוד קודם. 

עד לתחילת הבידוד,רצתי הרבה והלכתי הרבה ברגל. בנוסף טיפסתי מספר רב של פעמים במדרגות לדירה ששכרתי בקומה שלישית. בהחלט ייתכן שהתכווצויות השרירים נבעו מהפעילות ולא מהמחלה.

לסיכום אישי, אין השלכות של הקורונה בטווח קצר

ביום שני אני צפוי לסיים את הבידוד באישורה של רופאת המשפחה שלי.

נדמה לי שמה שקורה לי נכון לגבי מרבית המחוסנים. 

 

לא מחוסנים

מה שכתבתי לעיל אינו נכון לגבי לא מחוסנים בקבוצות סיכון. נתקלתי בנתון על פיו 25% מהלא מחוסנים מעל לגיל 60, שנדבקו בקורונה, מגיעים לאשפוז בבתי חולים. איני יודע האם הנתון מדויק, אבל יש הסכמה גורפת בין המומחים שהסיכון של לא מחוסנים, הנמצאים בקבוצת סיכון, גדול הרבה יותר מהסיכון של מחוסנים. 

בטווח הקצר זה עלול להסתיים רע.


השלכות לטווח ארוך


יש בעיה קשה בחיזוי העתיד. הטיב לבטא את זה הפיזיקאי הדני חתן פרס נובל, נילס בוהר: "ניבוי הוא מסובך מאוד, במיוחד בנוגע לעתיד." 

באופן ספציפי, גם טובי המומחים לא יכולים לחזות אירועים לטווח זמן ארוך כשטרם עבר טווח זמן ארוך. 

האם מי שחלה עלול ללקות ב-Long Covid? האם שריר הלב עלול להיפגע ועלול להיגרם נזק, אולי אפילו נזק בלתי הפיך, בזמן פעילות ספורטיבית? 

אחוז מסוים מהחולים בזנים קודמים של קורונה לקו בתופעות אלו ובדברים אחרים.

נתקלתי בטענה שלמחוסנים זה קורה בהסתברות יותר נמוכה.

נתקלתי בטענה שמחקר הראה כי מחלה בזן האומיקרון עלולה להביא להיווצרות קרישי דם בעתיד. איני יודע האם מדובר במחקר שעבר ביקורת עמיתים ונעשה באופן נאות מבחינה מתודולוגית. 

גם אני באופן אישי לא יכול להניח בוודאות, שלא נגרם לי נזק, שיביא או יגדיל את ההסתברות של בעיה בריאותית בעתיד.

 

השורה התחתונה


עשו את המקסימום על מנת להימנע מהידבקות בקורונה: התחסנו, שמרו על ריחוק חברתי (ככל שזה ניתן) השתמשו במסיכות והימנעו ממקומות צפופים.






יום חמישי, 13 בינואר 2022

סיכוני קורונה: פוסט אישי

 


פוסט זה הוא פוסט אישי לאחר שנמצאתי חיובי בבדיקת קורונה. מטרת הפוסט היא לסייע לאחרים להימנע, ככל שניתן, מהסיכון של הידבקות בקורונה.

 

 רקע אישי בהקשר של הימנעות מסיכוני קורונה

 

כמומחה לניהול סיכונים, ניסיתי להבין גם את הסיכונים האישיים הניצבים בפני בהקשר של מגפת הקורונה ולהיערך על מנת להימנע מהסיכון שבהידבקות

כתבתי פוסטים רבים על היבטים אחרים של משבר הקורונה.

כך למשל, התייחסתי להיבט הכלכלי , לסיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים ולנושא של חיסונים


הקורונה שינתה את חיי כולנו. חלק מהשינויים הם בלתי הפיכים

היא גם השפיעה באופן קשה עלי באופן אישי הרבה לפני שנדבקתי בה.


איך קרה שנדבקתי?


נקטתי באופן שיטתי באמצעי זהירות: חבשתי מסיכה בכל מקום שחויבתי לעשות זאת. לפעמים גם במקומות שלא הייתי מחויב בכך, למשל: בשוק מחנה יהודה בין גלי הקורונה. שמרתי, ככל שניתן, על ריחוק חברתי. מיעטתי להשתמש בתחבורה ציבורית ובמקום זה הלכתי יותר ברגל. התחסנתי בשלושה חיסונים וקבעתי תאריך לחיסון רביעי: ה-10.1.

זן האומיקרון הוא כידוע זן המדבק הרבה יותר מקודמיו.

על פי ניסיון במדינות אחרות, ההערכה המקובלת היא שבישראל ידבקו 2 מיליון עד 4 מיליון אנשים

ביום שלישי לפני שבוע הגעתי לאוניברסיטה העברית ללמד שיעורי ברידג'

את השיעור פתחתי באזהרה, שזן האומיקרון הוא מדבק מאוד ודרשתי מכל המשתתפים לחבוש מסיכות בכל מהלך השיעור. הוספתי שגם אני אחבוש מסיכה במהלך השיעור.

בנוסף הרחקתי את השולחנות זה מזה. ביום שישי התקשרו אלי ממשרד הבריאות. אמרו לי שאחת התלמידות הובחנה כחיובית לקורונה. המליצו לי להיבדק. חיכיתי לתוצאת בדיקת ה-PCR במשך 8 שעות יותר מיומיים (הובטחה לי תוצאת בדיקה תוך 48 שעות). 

התוצאה הייתה חיובית. הייתי זמן מועט ליד השולחן בו שיחקה אותה תלמידה. כל הזמן חבשתי מסיכה ובכל זאת נדבקתי. 

תלמידה שישבה בסמוך לחברתה החיובית דיווחה לי שתוצאת הבדיקה שלה הייתה שלילית. ללמדכם, שלא בהכרח משך השהות ליד חולה קורונה הוא הקריטריון הבלעדי להדבקה

אפשר ללמוד גם, שאין די במסיכה ואין די בחיסונים על מנת להבטיח שלא להידבק בקורונה בכלל ומזן האומיקרון בפרט

כרגע אני בבידוד בדירתי החדשה. הספקתי להיערך חלקית למעבר לדירה החדשה. נתקלתי בקשיים בהתחברות לאינטרנט, שרק היום פתרתי אותם. זאת הסיבה להיעלמות שלי מהעולם המקוון בימים האחרונים. 


ההמלצות שלי


1. עשו כל מה שניתן על מנת שלא תידבקו בקורונה.

התחסנו. שימרו על ריחוק חברתי ככל שניתן. הימנעו בשבועות הקרובים ממקומות בהם יש התקהלות של הרבה אנשים.


2. הביאו בחשבון את האפשרות שתידבקו גם אם תנקטו בכל אמצעי ההגנה.

כפי שלמדתי מניסיוני האישי, גם כשנוקטים הכל אמצעי הזהירות עלולים להידבק. כשאחד מכל שלושה ישראלים צפוי להידבק באומיקרון, גם מי שנוקט באמצעי זהירות נמצא בסיכון להידבק.


3. אם נדבקתם, עשו את מה שדורשים מכם לעשות.

אל תנסו לקצר את הדרך. עדיף לספוג את ימי הבידוד ולא להדביק אחרים ולסכן אותם וגם אתכם. 


4. נסו לנתח את המשמעויות האישיות העלולות להיות להידבקות במגפה.

מדובר הן במשמעויות בטווח קצר והן במשמעויות בטווח ארוך. 

בפוסט הבא אתייחס למסקנות שלי ביחס למשמעות לגבי עצמי.



 

 

יום חמישי, 6 בינואר 2022

סיכון: השפעת שערי מניות גבוהים על פיזור ההשקעה

 


בהשקעה בבורסה לניירות ערך יש סיכונים. בורסאות עולות ויורדות ומשקיעם לפעמים מפסידים. בעיקר כאלה שלא מחשבים נכון את הסיכונים שלהם ונכנסים לפניקה כאשר מתממש סיכון. 

על הסיכונים של שערים גבוהים בהרבה מהערך הכלכלי של חברות כתבתי במספר פוסטים בבלוג שלי "לכלכל בתבונה", למשל: הפער בין שוק ההון והכלכלה.  

ההתמקדות הייתה בשערים גבוהים, שאינם מבטאים את שוויה האמיתי של החברה. 

ככל שהמכפיל, מדד המתאר במובן מסוים את היחס הזה, גבוה יותר, הסיכון גדול יותר.

 

השקעה במדדים והשקעה במניות ספציפיות


מחקרים תמכים בטענה, שמשקיעים שנצמדו למדדים, כמו: S&P 500, השיגו תשואות טובות יותר בממוצע ממשקיעים, שהתמקדו במניות ספציפיות. 

יותר קל לטעות ביחס למניה בודדת מאשר ביחס למדד. הבעיה בקשר למדדים היא אילו מדדים לבחור ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם. 


פיזור


אלמנט חשוב שהופך את ההשקעה במדד לטובה יותר הוא הפיזור. פיזור על מספר גדול של חברות מקטין את הסיכונים.

הלל בש, מרצה לניהול סיכונים באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האקדמי לב, חושב שלא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. הוא רואה הקטנה משמעותית בפיזור במניות שבמדד S&P 500. משקלה שלכל מניה במדד נגזר משווי השוק היחסי שלה. לטענתו, שערי כמה מניות של חברות הייטק גדולות, כגון: Appel, עלו בתלילות כזו כך שהן מהוות חלק גדול בהרבה מהמדד מאשר בעבר.

לקריאת המאמר המלא, שכתב הלל בש בעיתון המקוון ביזפורטל, לחצו כאן.