Long Covid וצרות אחרות

 

מקור התמונה: ןיקיפדיה

 

 גילוי נאות

אין לי ידע ומומחיות ברפואה או באפידמיולוגיה ולכן הניתוחים שלי הם מזווית ראייה של ניהול סיכונים. 

אני מתייחס לאמירות ולמחקרים של מומחים בנושאי הקורונה כמיטב יכולתי הלא-מקצועית כבסיס לניהול סיכונים.

מומחים המופיעים בכלי התקשורת

בערוצי הטלוויזיה הישראלית השונים רואיינו מומחים בנושא הקורונה בהקשר של לימודים בבתי ספר. 

הם נדרשו להתמודד עם הנושא בהקשר של פתיחת מערכת החינוך. הטיעון שהוצג להם היה, שאין בעיה שילדים יידבקו בקורונה: הם חווים את זה קל ואחרי כן יהיו מחוסנים. 

יותר ממומחה אחד הסביר שזה אינו רצוי. שניים מהם, בערוצי תקשורת שונים, קרוב לוודאי ללא תיאום מראש, אמרו שאם היה מדובר בילדים שלהם היו עושים הכל על מנת שלא יידבקו.

 

מה יודעים המומחים?

 

כשאומרים שילדים חווים את הקורונה ברמה קלה זוהי טענה סטטיסטית.  

אציג אותה מעט יותר מדויק: אחוז נמוך יותר של ילדים ובני נוער מאשר מבוגרים בכלל ואזרחים ותיקים בפרט, יחלו ללא סימפטומים או עם סימפטומים קלים של המחלה.  

שיעור המתים מקורונה בין הילדים ובני הנוער יהיה קטן משמעותית מאשר שיעורם באוכלוסיות אחרות. 

יהיו ילדים שיחלו קשה במחלה. לצערנו, יהיו גם כאלה שילכו לעולמם בטרם עת.

לא רק המומחים יודעים את זה. גם כאלה שמכירים את הנתונים.

 

השפעות ארוכות טווח

 

המומחים החוששים ממחלת קורונה אצל ילדים יודעים גם מעט על ההשפעות הנ"ל הנקראות Long Covid. המונח מתאר תסמינים ברמות חומרה שונות הנמשכים גם חודשים אחרי שמחלימים מקורונה. 

כצפוי, גם אצל ילדים ובני נוער עלולים להופיע תסמינים כאלה.

התסמינים האלה נמשכים במשך יותר משלושה חודשים. 

תסמינים שכיחים, על פי הויקיפדיה: " עייפות קיצונית, כאבי ראש, קוצר נשימה, תתרנות, כאבי שרירים, חום נמוך, בעיות בתפקוד הקוגניטיבי ("ערפל מוחי"), נשירת שיער ואובדן שיניים". 

שיעור החווים תסמינים כאלה מבין החולים לא ברור לי. בויקיפדיה (על סמך מקור המצוטט שם) מדברים על 10% עד 20% מהחולים. 

מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית בירושלים מדבר על 46% מהחולים שחוו לפחות תסמין אחד לפחות גם חצי שנה אחרי המחלה.

במחקר מקיף, שנעשה באוניברסיטת אוקספורד, נמצא כי 37% מהחולים סבלו מתסמין אחד לפחות אחרי חצי שנה.

משרד הבריאות בישראל ערך מחקר סטטיסטי על Long Covid בילדים.

הממצא המרכזי המתאים גם למחקרים בעולם הוא שיש לקורונה השפעות ארוכות טווח לא רק על מבוגרים אלא גם על ילדים. ככל שגיל הילדים עולה גדלה שכיחות התסמינים.

 

מדוע לא יודעים מספיק על Long Covid?

 

1. לא עבר מספיק זמן מאז שבני אדם חלו והחלימו, באופן חלקי או באופן מלא.

כשמדברים על תסמינים ארוכי טווח זה פרמטר חשוב. 

2. לא נעשו מספיק מחקרים כדי להגיע למסקות מדויקות.

המסקנה היחידה, שאפשר לדבר עליה בוודאות, היא שעשרות אחוזים מהמחלימים סובלים מ-Long Covid בטווח של שישה חודשים מההחלמה. 

3.לא ברורים ההבדלים בין זני קורונה שונים בהקשר זה.

לא ברור האם שכיחות, היקף וסוג הסימפטומים של Long Covid אצל מי שחלה בתחילת הקורונה ואצל מי שחלה בקורונה מזן דלתא בתקופה האחרונה דומים או שונים. 

השערה סבירה היא, שבזנים חדשים אלימים יותר יהיו גם יותר סימפטומים ובדרגת חומרה גבוהה יותר מאשר בזנים פחות אלימים.

 

צרות אחרות

 

Long Covid  אינה הצרה היחידה לאחר שחולים בקורונה. יהיו מקרים, לא רבים, אבל קשים של השלכות אחרות, לפעמים קשות, של המחלה. 

זה יכולה להיות תסמונת פוסט קורונה, שהביאה לאחרונה למותו של מער בן 16.

זו יכולה להיות דלקת נדירה בשריר הלב, כמו במקרה של בחור בן 26 ללא מחלות רקע ונפטר ממנה. 

זה יכולה להיות בעיה קשה בלב במקרים נדירים אצל ספורטאים בזמן מאמץ בפעילות ספורטיבית. 

קרוב לוודאי שיכולות להיות גם השלכות  בריאותיות אחרות, נדירות, שאני לא שמעתי עליהן וייתכן גם שהמומחים לא בהכרח נתקלו בהן או נתקלו בהן ולא קישרו בינן לבין המחלה. 

מסקנות של מנהל סיכונים

רצוי לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להימנע מהידבקות ממחלה. 

אמצעים אלה כוללים גם התחסנות, שמירה על ריחוק חברתי, כשזה אפשרי, ועטיית מסכה בחללים סגורים ובמקומות צפופים.