הפוסט ממשלת בן גביר, סמוטריץ ונתניהו מזווית של ניהול סיכונים נכתב בדצמבר 2022.
ניהול סיכונים הוא דינאמי ולכן נדרשת הערכה מחדש של הסיכונים.
השורה התחתונה היא, שהמציאות קשה יותר מההערכה שלי בדצמבר 2022.
הסיכון שהערכתי אותו הערכת חסר
הסיכון העיקרי, שהערכתי אותו בהערכת חסר גדולה היה ההפיכה המשפטית או ההפיכה המשטרית. יש כאלה הקוראים לה "רפורמה".
השמות חשובים הרבה פחות מהסיכונים שהיא מביאה איתה.
בפוסט בדצמבר הזכרתי את ביטול העצמאות של הרשות השופטת וחופש העיתונות. כתבתי "סיכוני נתניהו הם תהליך מתמשך".
מה שכתבתי נכון, אבל לא הערכתי שתהיה "ריצת אמוק" לפגיעה ברשות השופטת במקום תהליך מתמשך איטי.
הפגיעה ברשות השופטת והכפפתה הטוטלית לממשלה ולכנסת הפכה לתכלית קיומה של הממשלה החדשה של מדינת ישראל.
מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה.
שני "שחקנים" לא רציונליים שאליהם לא התייחסתי בפוסט הקודם, יריב לוין ושמחה רוטמן, מריצים אותה קדימה.
סיכוני דיקטטורה
להלן פירוט קצר של כמה מסיכוני דיקטטורה.
1. אובדן חופש הפרט.
2. פגיעה באזרחים
ההגנה שניתנת לאזרחים ולחברות על ידי בית משפט וחוקי המדינה כבר אינה קיימת.
טווח הפגיעה עלול להיות רחב. מפגיעה בזכויות ובמשטרים דיקטטוריים מסוימים עלולה להגיע למאסר שווא או אפילו רצח.
3. תלות של אזרחים בגורמים השלטוניים.
4. שחיתות
האם זה ויכוח פוליטי בלבד?
בהקשר של ניהול סיכונים, פחות חשובה דעתי על ההפיכה השלטונית ופחות חשובה דעתם של תומכי הרפורמה.
חשוב כיצד היא נתפסת במדינות מפותחות חופשיות ועל ידי יהדות העולם בכלל ויהדות ארצות הברית בפרט.
דעתם של מנהיגי המדינות המפותחות החופשיות ומנהיגי יהדות העולם ומרבית אזרחי מדינות אלה קרובה מאוד לאופן, שבו אני מציג כאן את ההפיכה המשטרית. ההשלכות המעשיות של דעה זו עלולות לכלול אירועי סיכון משמעותיים למדינת ישראל ולאזרחיה.
סיכונים כלכליים
מרבית המומחים הכלכליים, ביניהם נגיד בנק ישראל, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, פרופסורים לכלכלה בארץ ובחו"ל, בינהם חתני פרס נובל, חושבים שההפיכה המשפטית עלולה לפגוע קשה בכלכלת מדינת ישראל.
גם אזרחים רבים, שאינם מומחים כלכליים, רואים סיכון כלכלי משמעותי במקרה של התממשות ההפיכה המשטרית.
להלן רשימה חלקית של סיכונים כלכליים.
הקטנה משמעותית של השקעות זרות בהייטק הישראלי
ההייטק הישראלי הוא סוג של הפנים היפות של המדינה. תחום האחראי על אחוז גבוה מההכנסות של המדינה ממיסים וממיסים על Exits מוצלחים גדולים.
בכלכלה הגלובלית הוא אינו יכול לפעול לבד. חלק גדול מההשקעות בו הן של משקיעים זרים.
בנוסף, הוא נדרש לשיתוף פעולה עם חברות זרות.
לא בכדי קיימות קרנות כמו קרן Bird ויוזמות שיתוף פעולה בין חברות והאקדמיה במדינות אירופה, שישראל היום היא חלק מהן.
חברות זרות ומשקיעים זרים כבר אומרים שישקיעו פחות, אם בכלל, בחברות ישראליות, אם יבוצעו יוזמות הפגיעה ברשות השיפוטית.
חברה זרה מעדיפה להשקיע במדינות שבהן יש רשות שופטת עצמאית ואמינה במקרה של סכסוך משפטי שלה עם גורם מקומי.
חברה זרה מעדיפה להשקיע במדינות שבהן יש פחות שחיתות שלטונית.
כמובן שללא השקעות אלה תקטן פעילות ההייטק הישראלי באופן משמעותי.
בריחת כספים מהארץ
חברות ישראליות, המפחדות מקריסה כלכלית בארץ, מתחילות להוציא כספים למדינות דמוקרטיות יציבות.
גם אזרחים מבוססים כלכלית, המבינים את המצב.
חמור יותר, גם אזרחים שההתנהלות הפיננסית שלהם אינה טובה, חושבים על הוצאת כספים לחו"ל. הם מונעים על ידי פחד. כידוע, הפחד הוא יועץ גרוע.
בריחת מוחות מהארץ
אנשים בעלי מקצועות נדרשים (הייטק, רופאים, מהנדסים וכיו"ב) יכולים למצוא עבודה במדינה דמוקרטית.
מדובר בעיקר, אבל לא רק, בצעירים. אם תהיה בריחה של מספר גדול יחסית של אנשים כאלה, כלכלת מדינת ישראל תיפגע.
אגב, גם אחרים, בעיקר בעלי אזרחות כפולה, עלולים להעדיף מקום אחר על פני דיקטטורה בארץ.
חברות ישראליות שיהפכו לחברות זרות
אחת הדרכים להשיג השקעות במצב שמעונינים פחות או לא מעוניינים בכלל בישראל היא רישום חברה כחברה זרה.
כמובן, שחברה המעוניינת להפוך לחברה אמריקאית למשל, תצטרך להגדיל את הפעילות שלה בארה"ב. דיווחים ותשלומי מס יהיו לממשלת ארצות הברית במקום לממשלת ישראל.
בהדרגה עשוי משקלו של הסניף בארה"ב לגדול. אם תימשך ההפיכה המשפטית, זה גם יכול להביא סלגירת הסניף הישראלי.
בשונה מהעברת כספים למדינה אחרת, שניתן בקלות להחזירם לארץ, החזרת חברה, שהפכה לזרה, למצב של חברה ישראלית הוא עניין קשה ומורכב.
סיכון: כל אחד לנפשו
הסכסוכים, השיסוי, ההתעקשות הקיצונית של הממשלה החדשה שהכל יעשה בדיוק כרצונה, ההשפלה של אחרים והפגיעה בהם יוצרים אווירה של כל אחד לנפשו.
בריחת מוחות היא רק אחד הביטויים של זה.
הדרישות הסקטוריאליות והאישיות של מפלגות הקואליציה תורמות אף הן לסיכון זה.
אחד הסיכונים של "כל אחד לנפשו" והדיקטטורה שבדרך, היא פגיעה במחויבות מערך המילואים של צה"ל.
המקום הפגיע ביותר הוא הזרוע העוצמתית ביותר של צה"ל חיל אוויר.
שלושה מקורות שונים שנתקלתי בהם בימים האחרונים מדברים על טייסים ובכירים במערך המילואים, שמקטינים את פעילותם במילואים או שוקלים להפסיק אותה לחלוטין בגלל ההפיכה המשפטית.
המקור הראשון: גלי צה"ל
בגלי צה"ל רואיין מפקד בית הספר לטיסה לשעבר, ששר החינוך יואב קיש היה חניך שלו.
האיש כתב ליואב קיש מכתב גלוי הקורא לו לחזור לנורמות שלמד בחיל אוויר.
בראיון סיפר הקצין, על טייסת במילואים שהחליטה להפסיק להתנדב למילואים בגלל ההפיכה המשפטית. הוא אמר , שהטייסים במיל באים לאימונים של יומיים כל פעם בתדירות גבוהה על מנת לשמור על כושר הטיסה שלהם.
זה נעשה על חשבון העבודה והמשפחה. הוא שומע קולות של טייסים במיל השוקלים להפסיק את שירותם במילואים בגלל ההפיכה המשפטית.
הוא סיפר על טייסת (במיל) שהחליטה להפסיק להתנדב לשירות מילואים בגלל ההפיכה המשטרית.
המקור השני: חדשות ערוץ 13
על פי מקור זה, תת אלוף (במיל) בחיל האוויר הודיע על הפסקת שירותו במילואים בגלל ההפיכה המשפטית.
המקור השלישי: עיתון "הארץ"
ב-24.2 פורסם מאמר של עמוס הראל ויניב קובוביץ שכותרתו: "סימנים לגל סרבנות בקרב טייסים במילואים מעוררים חשש במטכ"ל".
על פי המאמר, טייסים במילואים מקטינים את פעילותם במילואים בגלל ההפיכה המשפטית.
בחלק מהמקרים באמצעות "סרבנות אפורה", כלומר: פחות התייצבות לסבבים של יומיים מילואים.
במאמר מוסגר, המונח "סרבנות אפורה" שגוי. מונח טוב יותר הוא "הקטנת התנדבות אפורה".
אחרים שוקלים להפסיק את שירות המילואים.
מדוע דווקא טייסים?
החרבת המערכת המשפטית העצמאית של מדינת ישראל, עלולה להביא למעצר ולהעמדה לדין של קצינים ישראלים המבקרים במדינות אחרות.
כבר ראינו מקרים כאלה בעבר, שהסתיימו בלא כלום, בגלל האמון שהיה בעולם במערכת המשפטית של ישראל.
במערכת בתי המשפט של נתניהו, לוין ורוטמן ,הכפופה לפוליטיקאים, אין ולא יהיה אמון בעולם.
הסיכוי למעצר והעמדה למשפט של קצינים וחיילים במיל. יגדל.
על פי המאמר ב"הארץ", טייסים במילואים חושבים, שהסיכון של מעצר שלהם בחו"ל גדול יותר מאשר של אחרים בגלל מהות תפקידם הצבאי.
משיחה שלי עם טייס במילואים, שאינה קשורה בפוליטיקה, אני יכול לאשר שהוא הביע את אותו חשש בקרב טייסים במיל, המופיע בכתבה, מספר ימים לפני פרסום הכתבה.
