 |
| בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו . מקור התמונה: ויקיפדיה זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0 |
בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו כראש ממשלה הוא סיכון גדול לאזרחי מדינת ישראל ולמדינת ישראל.
למעשה מדובר בשני סיכונים גדולים:
2. הפיכתה של מדינת ישראל לדיקטטורה
בהרבה מקרים יש תלות בין התרחשות אירועי סיכון שונים.
זה נכון גם בהקשר של הפוסט הנוכחי.
חשוב לציין כי בנימין נתניהו כנאשם במשפטו, שאינו בתפקיד ראש ממשלה, מסוכן הרבה פחות.
זה אולי יכול גם להביא לקיצור הזמן עד להכרעת הדין במשפט המתמשך מעבר לזמן סביר.
אסטרטגיות לניהול סיכונים
בסדרת סרטונים קצרים הצגתי את ארבע האסטרטגיות לניהול סיכונים.
בפיסקאות הבאות אתיחס למידת התאמתן של אסטרטגיות שונות להקטנת הסיכונים ו/או להקטנת נזקי אירוע הסיכון "בנימין נתניהו ראש ממשלה".
האסטרטגיה המתאימה ביותר: הימנעות
האסטרטגיה המתאימה ביותר לסיכון הגדול הזה היא הימנעות (Avoidance).
כל דרך לא אלימה למימוש אסטרטגיה זו לגיטימית.
הבעיה היא שלא תמיד אפשרי לבחור באסטרטגיה הזו.
האסטרטגיה הכי לא מתאימה: קבלת הסיכון
אסטרטגיות של הקטנת סיכונים לפני ואחרי אירוע סיכון
באסטרטגיות אלה משתמשים ב-Controls להקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון ו/או ב-Controls להקטנת הנזק אחרי התרחשות אירוע סיכון.
תהליך שימוש ב-Controls
1. מיישמים Control או Controls.
2. לאחר שמיישמים, בוחנים עד כמה קטן הסיכון? אם רמת הסיכון שנשארה (Residual Risk) גבוהה מדי מנסים להשתמש ב-Control אחר או ב- ו/או לשפר את השימוש ב-Control הקיים.
ה-Control שלא היה אפקטיבי
הסיכונים שהוצגו בפוסט זה אינם חדשים. אחד ה-Controls שנעשה בו שימוש, לא בהכרח על ידי אנשים שהם מומחים בניהול סיכונים, היה לנסות להגיע להסכמים או פשרות עם נתניהו.
במבחן התוצאה, שימוש ב-Control זה לא רק שלא הקטין את ה-Residual Risk אלא דווקא הגדיל אותה.
נתניהו אינו מקיים הסכמים כאשר קיומם אינו מתאים לאינטרס האישי שלו.
מספר דוגמאות שאני זוכר:
1. בית המשפט התיר לו להתמודד לראשות הממשלה למרות המשפטים הפליליים בהם הוא נאשם, בכפוף לחתימה שלו להימנע מפעולות בנושאים שבהם יש לו ניגוד עניינים בתוקף היותו נאשם בפלילים.
אחרי שנבחר הוא הצהיר בהקשר של נושא כזה שהוא החליט בכל זאת להיות מעוורב בנושא.
2. מנכ"ל חברת דירוג האשראי מודי'ס אמר, בלשון עדינה, שנתניהו לא עמד בהבטחות שהבטיח לו. הוא לא זכר מקרה דומה עם מנהיג מדינה אחרת כלשהי.
3. נתניהו לא עמד פעמיים בהסכמים קואליציונים שלו עם בני גנץ.
4. נתניהו לא עמד בהסכם החזרת השבויים מעזה עם חמאס באמצעות המתווכות.
הוא החליט חד-צדדית לא להמשיך לשלב ב' של ההסכם ולהפקיר את החטופים החיים.
ה-Control שהיה אפקטיבי
לצערי, אלה שהשתמשו ב-Control הזה בהצלחה הם השותפים הקואליציוניים של נתניהו במיוחד בן-גביר וסמוטריץ.
ה-Control שפועל על נתניהו הוא איומים ולא פשרות. בן-גביר וסמוטריץ למעשה שולטים בו וגוררים את מדינת ישראל למדיניות משיחית מטורפת.
סביר להניח שגם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, משתמש ב-Control זה, לפחות באופן מרומז, ונתניהו נכנע ומתיישר לפי הקו שלו.
השורה התחתונה
מזווית של ניהול סיכונים מומלץ להימנע מהסכמים ופשרות עם בנימין נתניהו.
אפשר יהיה להגיע איתו לפשרות רק אחרי שיקח את האחריות על חלקו הגדול באסון ה-7 באוקטובר ויתפטר מתפקידו.
יש לנהוג באופן דומה גם כלפי יריב לוין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה