Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0
‏הצגת רשומות עם תוויות ברזיל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברזיל. הצג את כל הרשומות

יום שני, 19 באפריל 2021

קורונה: עדיין לא הסוף

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא מעטים חושבים שהקורונה כבר מאחורינו. ממש לא נכון. 

יש שתי סיבות עיקריות להלך המחשבה הזה:


1. Wishful Thinking

בני אדם מעדיפים לראות תסריטים חיוביים ולא תסריטים קשים. אחרי משבר קשה ומתמשך של קורונה מעדיפים לראות את סוף המשבר מאשר את המשכו.

2. אינטרסים פוליטיים

פוליטיקאים מעדיפים לתאר את סוף הקורונה ובעיקר ליחס את ההצלחה, כביכול, לעצמם. 

זה משתלב היטב עם ה-Wishful Thinking של האזרחים.


הקורונה לא מאחורינו


לפני שגם אתם אומרים שהקורונה מאחורינו קראו את הכתבה הבאה בוואלה: פוקושימה ביולוגית ברזיל: יותר מ-4,000 מתים ביום. 

קוראי הבלוג לא צריכים להרחיק נדוד על מנת להבין מה זה אסון פוקושימה. יש פוסט בבלוג זה שכותרתו: מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה. 

על פי הכתבה, מתו בברזיל מקורונה כ-337 אלף אנשים. הממשלה ומערכת הבריאות איבדו שליטה. צופים שברזיל תעקוף את ארצות הברית במספר הנפטרים מהמחלה. בארצות הברית נפטרו כ-555 אלף אנשים.


הקורונה והשפעת הספרדית


בניתוח סיכונים באמצעות טכניקה של Scenario Analysis, התסריט הגרוע ביותר שתיארתי הוא תסריט השפעת הספרדית. 

שני גורמים מהותיים מבדילים בין המגפה של לפני כמאה שנים לבין המגפה הנוכחית.


גורם 1: טכנולוגיה רפואית

רפואה והטכנולוגיות הקשורות לרפואה התקדמו הרבה במאה השנים האחרונות.
כתוצאה מכך ניתן לתת לנדבקים בנגיף טיפול העשוי להציל את חייהם. 
היבט משמעותי במיוחד הוא היכולת ליצר חיסונים אפקטיביים המונעים תחלואה או מצמצמים משמעותית את נזקיה.

גורם זה מקטין משמעותית את נזקי וירוס הקורונה בהשוואה לשפעת הספרדית.


גורם 2: עולם גלובלי

העולם המודרני הוא עולם גלובלי. עבודה משולבת של אנשים בארצות שונות, נסיעות וטיסות ממדינה למדינה. עובדים לא מקצועיים ממדינות פחות מפותחות מגיעים לעבוד באופן חוקי או לא חוקי במדינות מפותחות. הרבה יותר קשה למנוע את התפשטות המגפה ממדינה אחת למדינה אחרת. 

ניהול משבר הקורונה על ידי סינגפור מדגים את הבעייתיות. בתחילת משבר הקורונה, הצליחה סינגפור לצמצם כמעט לחלוטין את התחלואה וההידבקות. עד שנכנסו למדינה פועלים זרים ממלזיה השכנה וגרמו לגל של הידבקות בנגיף.

בעולם הגלובלי יש מדינות עניות ולא מפותחות. שירותי הרפואה בהן לא מפותחים ואין להן יכולת לרכוש חיסונים עבור אזרחיהן. 

קשה לראות אותן מתגברות על מגפת הקורונה. כל עוד קיימות תחלואה בהן וגלובליזציה בעולם כלו אי אפשר לדבר על קורונה שמאחורינו אלא אם כן....
היא תיפסק מעצמה ללא הסבר, כפי שקרה במגפה הספרדית. 

גורם זה מגדיל את ההסתברות להמשך המגפה בהשוואה לשפעת הספרדית.


ברזיל ומדינות אחרות שניהלו לא נכון את המשבר


מהמעט שלמדתי על ברזיל ומהמעט שחוויתי בשניים שלושה ימים שביליתי בה בסוף הטיול בפטגוניה, אני מבין שברזיל אינה אחת מהמדינות העניות, הצפופות והמפגרות טכנולוגית. 

ברזיל היא המעצמה הכלכלית של דרום אמריקה והיא כלכלה גדולה וחזקה גם בקנה מידה עולמי. בשנת 2017 היא הייתה הכלכלה השמינית בגודלה בעולם. נכון, יש בה מקומות עם צפיפות, פשיעה ועוני ופערים גדולים בין עניים לעשירים, אבל זה לא הופך אותה למדינת מתפתחת המוגבלת ביכולתה להתמודד עם המגפה.

על מנת להבין מדוע היא נכשלת בטיפול בקורונה, אפנה אתכם לפוסט שכתבתי באוקטובר 2020. כותרת הפוסט: מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע? 

שלוש המדינות שדורגו אז הכי גרוע בטיפול בקורונה היו ארצות הברית, ברזיל וישראל. 

הסיבה לכישלון היו ראשי המדינות, שניהלו את המשבר על פי אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם. מאז קרו כמה דברים ששינו את המצב בשתי המדינות האחרות,  אבל לא התרחש שינוי משמעותי באופן הטיפול במשבר בברזיל.

 

ארצות הברית 

לא במקרה ארצות הברית מצוינת בכתבה בוואלה כמדינה עם מספר המתים הגדול ביותר מקורונה. בתקופה בה דורגה ארה"ב כנכשלת בטיפול בקורונה,  היה דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית. 
טראמפ היה מכחיש קורונה. הוא התעלם מדברי המומחים והוא התעלם מהצורך לנקוט בצעדים, כמו שמירה על מרחק וחבישת מסכות, על מנת להימנע מתחלואה.

הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נוקט בגישה אחראית ומצמצם את ממדי התחלואה. בין השאר הוא דאג להגברת קצב החיסונים. התוצאה היא ירידה משמעותית בתחלואה בקורונה ובמוות מהקורונה.

לא מפתיע שברזיל צפויה לעבור את ארצות הברית במספר המתים מהמחלה.


ישראל 

כבר נכתב לא מעט על הכישלונות של ממשלת ישראל בטיפול בקורונה. גם בבלוג שלי. 

בין השאר הייתה אכיפה בררנית שהקלה על חלקים במגזר החרדי לא לקיים את חוקי ותקנות הקורונה. בנוסף, לא הופסקו טיסות מארצות הברית לישראל על אף שהיה ברור שהן מגדילות את הסיכוי להתפשטות המגפה בארץ. 

מה ששינה את המצב לטובה היה ביצוע חיסונים של חלקים גדולים מהאוכלוסייה. ביצוע החיסונים התבסס על היכולות יוצאות הדופן של קופות החולים בישראל. 

נכון לעכשיו, יש ירידה משמעותית בתחלואה, במספר החולים הקשים ובמספר הנפטרים החדשים.


ברזיל

בברזיל ממשיך לכהן בתפקיד הנשיא, בולסונרו. האיש שהגדיר את עצמו כ"טראמפ הברזילאי". בהקשר של התעלמות ממגפת הקורונה הוא בוודאי תואם טראמפ. הוא מזלזל בקורונה, בדיוק כמו טראמפ. את האשמה בכישלון הוא זורק על אחרים. הוא פיטר כבר ארבעה אחראים על טיפול במשבר.  

התוצאה היא אסון. הממשלה איבדה את השליטה. המגפה מתפשטת.  


גורמי סיכון להמשך מגפת הקורונה


להלן הבהקים של כמה גורמי סיכון העלולים להביא להתפרצויות נספות של המגפה, גם במקומות בהם, לכאורה, המגפה מתקרבת לסופה:


1. גלובליזציה

הנושא נדון בפסקה קודמת.


2. זנים חדשים של המגפה

לאחרונה התבשרנו על זן הודי. מוטציות חדשות של הנגיף עלולות להיות מדבקות יותר ועמידות בפני החיסונים.


3. החיסונים אינם מגנים ב-100%

גם החיסונים המוצלחים יותר מגנים רק במעט מעל ל-90%. 


4. תוקף החיסונים

תעודת המתחסן שלי תקפה עד יולי. איני שונה מאחרים. טרם ידוע עד מתי תקף החיסון ואם יהיה צורך בהתחסנות נוספת, כפי שאנחנו מכירים בשפעת. מתקבל הרושם שיהיה צורך בחיסון נוסף.


5. שאננות

התחושה שהקורונה מאחורינו גורמת לאנשים מסוימים  לאי-הקפדה על אמצעי זהירות מינימליים.


השורה התחתונה


הקורונה לא מאחורינו כל עוד היא משתוללת במדינות אחרות בעולם. ייקח עוד זמן רב עד שגם מדינות מתפתחות עניות וצפופות יוכלו להתמודד איתה באופן סביר או ש....

בספר "הדבר" מתאר הסופר הצרפתי אלבר קאמי, מגפת דבר שמשתוללת. כפי שאף אחד לא הבין מה גרם לה, כך אף לא אחד הבין מדוע היא נעלמה. 

זה יכול לקרות גם ביחס למגפת הקורונה. זה יכול גם לא לקרות, כלומר: היא לא תיעלם מעצמה. 






יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע?

 


דוח מפורט של ה-OECD מציב את ישראל, ארצות הברית וברזיל בראש המדינות שנכשלות בטיפול במגפת הקורונה. 


אנסה להעלות השערות העשויות להסביר מדוע דווקא מדינות אלה נכשלות. 

את מדינת ישראל אני מכיר כאזרח. את ארצות הברית אי אפשר שלא להכיר ברמת עומק מסוימת.

טיילתי בה במשך חודש בעיקר בחוף המערבי ושבוע בניו יורק. ביקרתי בה במסגרת נסיעת עבודה בחוף המזרחי אליה הוספתי גם טיול. 

עבדתי הרבה מול חברות אמריקאיות והיו לי ויש לי קשרים אישיים עם אזרחים אמריקאים המתגוררים בארה"ב.

את ברזיל אני הרבה פחות מכיר ולכן אתחיל בהערת אזהרה ביחס לתקפות השערותיי ביחס לברזיל. 


מה אני לא ידעתי על ברזיל?


הכותרת הזו אינה מקרית כבר כתבתי כותרות דומות על אינדונזיה, אתיופיה וכותרת רלוונטית יותר על צ'ילה.

ממש לפני הקורונה טיילתי לראשונה בחיי בדרום אמריקה. הטיול התמקד בפטגוניה, כלומר: צ'ילה וארגנטינה. 

הביקור הקצר בברזיל כלל זמן קצר במפלי האיגואסו (צד אחד בארגנטינה וצד שני בברזיל) ויומיים בריאו בזמן הקרנבל. 


כמה דברים שלמדתי במהלך הטיול:


1. ברזיל היא המעצמה של דרום אמריקה.


2. יש בה תעשייה מפותחת בשונה ממרבית מדינות דרום אמריקה.

היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המייצרות מטוסים. 


3. הדרום הוא אזור עשיר ומפותח יחסית. העיר הגדולה היא סן פאולו. בדרום מתגוררות הרבה משפחות שהדורות הקודמים שלהן שהיגרו מאירופה.


4. הצפון נקרא גם "אפריקה הקטנה" וגרים בו הרבה צאצאים של אנשים שהובאו בעל כורחם מאפריקה. הייתה תקופה שהיו בו ממלכות אפריקניות.


5. יש פערים כלכליים גדולים בין עשירים לעניים. 

ביקור בפאתי פבלה מקומית הספיק על מנת להבין את המשמעות.


הנשיא הנוכחי בולסונרו הוא אישיות מוחצנת וקורא לעצמו "טראמפ הברזילאי". בפוסט זה אתייחס אליו כאל חיקוי של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. 



מה מצפים אזרחים ממנהיגים בשעת משבר?


בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות דנתי גם בנושא זה. הסתמכתי על מאמר בשם Strategic Crisis Management, שפורסם אף הוא על ידי ארגון ה-OECD. 


במאמר נכתב שלאזרחים יש ציפיות מנהיגים המנהלים  משבר בשלושה תחומים: 


1. שקיפות (Transperency)


2. אחריות (Responsibility)


3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)


בכל שלושת התחומים האלה מדורגים נשיא ארה"ב, נשיא ברזיל וראש ממשלת ישראל נמוך במיוחד. 

אזרחים שהציפיות שלהם מהמנהיגים שלהם נכזבו קשות, יטו פחות לשתף פעולה עם המנהיגים. 


מאפיינים של מנהיגי המדינות שנכשלו


1. האינטרס האישי לפני אינטרסים אחרים.


2. פוליטיקה לפני הכל.


3. אומרים את מה שנוח להם להגיד ולאו דווקא את מה שנכון.

ההיפך משקיפות. תמיד יתארו מציאות חלופית טובה יותר מהמציאות. תמיד יאשימו אחרים. מתבטאים בתדירות גבוהה ברשתות חברתיות.


5. פועלים ללא עבודת מטה מסודרת.


6. נוטים להתעלם מהמלצות מומחים ואנשי מקצוע.


7. שבירת כללים  מקובלים במדינה דמוקרטית

כך למשל, הנשיא האמריקאי טראמפ אמר שהוא לא מבטיח שיכבד את תוצאות הבחירות, אם יריבו ינצח. 

גם המלחמה המתמשכת של בנימין נתניהו נגד רשויות החוק בישראל (משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי, בתי משפט וכיו"ב) היא דוגמה לשבירת כללים.


8. מתבטאים בחריפות נגד קבוצות באוכלוסייה

זאת על מנת להביא לתמיכה של קבוצות אוכלוסייה אחרות בהם.  

בזמני משבר יש צורך בהתלכדות סביב המשותף על מנת להתמודד ביחד עם המשבר. 

המסרים הפלגניים של המנהיגים פוגעים ביכולת הזו.


מה נדרש על מנת להצליח בהתמודדות עם נגיף הקורונה?

 

המנהיגים שמצליחים בהתמודדות הם אלו שפחות שמים את עצמם במרכז ושמים את המשבר של הקורונה במרכז.  

אלו שפועלים בשקיפות, אחריות ומהווים דוגמה אישית (סטנדרט אתי גבוה). אלו שמגלים מנהיגות ומחויבות.

הם מסוגלים לעבוד עבודת צוות, לקבל דעות של מומחים, להאציל סמכויות ולנצל יתרונות יחסיים של גורמים שונים.


באופן לא מפתיע, חלק ממנהיגי מדינות שמתמודדות היטב עם המשבר הן נשים, כמו אנגלה מרקל בגרמניה וראש ממשלת ניו זילנד.