דוח מפורט של ה-OECD מציב את ישראל, ארצות הברית וברזיל בראש המדינות שנכשלות בטיפול במגפת הקורונה.
אנסה להעלות השערות העשויות להסביר מדוע דווקא מדינות אלה נכשלות.
את מדינת ישראל אני מכיר כאזרח. את ארצות הברית אי אפשר שלא להכיר ברמת עומק מסוימת.
טיילתי בה במשך חודש בעיקר בחוף המערבי ושבוע בניו יורק. ביקרתי בה במסגרת נסיעת עבודה בחוף המזרחי אליה הוספתי גם טיול.
עבדתי הרבה מול חברות אמריקאיות והיו לי ויש לי קשרים אישיים עם אזרחים אמריקאים המתגוררים בארה"ב.
את ברזיל אני הרבה פחות מכיר ולכן אתחיל בהערת אזהרה ביחס לתקפות השערותיי ביחס לברזיל.
מה אני לא ידעתי על ברזיל?
הכותרת הזו אינה מקרית כבר כתבתי כותרות דומות על אינדונזיה, אתיופיה וכותרת רלוונטית יותר על צ'ילה.
ממש לפני הקורונה טיילתי לראשונה בחיי בדרום אמריקה. הטיול התמקד בפטגוניה, כלומר: צ'ילה וארגנטינה.
הביקור הקצר בברזיל כלל זמן קצר במפלי האיגואסו (צד אחד בארגנטינה וצד שני בברזיל) ויומיים בריאו בזמן הקרנבל.
כמה דברים שלמדתי במהלך הטיול:
1. ברזיל היא המעצמה של דרום אמריקה.
2. יש בה תעשייה מפותחת בשונה ממרבית מדינות דרום אמריקה.
היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המייצרות מטוסים.
3. הדרום הוא אזור עשיר ומפותח יחסית. העיר הגדולה היא סן פאולו. בדרום מתגוררות הרבה משפחות שהדורות הקודמים שלהן שהיגרו מאירופה.
4. הצפון נקרא גם "אפריקה הקטנה" וגרים בו הרבה צאצאים של אנשים שהובאו בעל כורחם מאפריקה. הייתה תקופה שהיו בו ממלכות אפריקניות.
5. יש פערים כלכליים גדולים בין עשירים לעניים.
ביקור בפאתי פבלה מקומית הספיק על מנת להבין את המשמעות.
הנשיא הנוכחי בולסונרו הוא אישיות מוחצנת וקורא לעצמו "טראמפ הברזילאי". בפוסט זה אתייחס אליו כאל חיקוי של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.
מה מצפים אזרחים ממנהיגים בשעת משבר?
בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות דנתי גם בנושא זה. הסתמכתי על מאמר בשם Strategic Crisis Management, שפורסם אף הוא על ידי ארגון ה-OECD.
במאמר נכתב שלאזרחים יש ציפיות מנהיגים המנהלים משבר בשלושה תחומים:
1. שקיפות (Transperency)
2. אחריות (Responsibility)
3. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)
בכל שלושת התחומים האלה מדורגים נשיא ארה"ב, נשיא ברזיל וראש ממשלת ישראל נמוך במיוחד.
אזרחים שהציפיות שלהם מהמנהיגים שלהם נכזבו קשות, יטו פחות לשתף פעולה עם המנהיגים.
מאפיינים של מנהיגי המדינות שנכשלו
2. פוליטיקה לפני הכל.
3. אומרים את מה שנוח להם להגיד ולאו דווקא את מה שנכון.
ההיפך משקיפות. תמיד יתארו מציאות חלופית טובה יותר מהמציאות. תמיד יאשימו אחרים. מתבטאים בתדירות גבוהה ברשתות חברתיות.
5. פועלים ללא עבודת מטה מסודרת.
6. נוטים להתעלם מהמלצות מומחים ואנשי מקצוע.
7. שבירת כללים מקובלים במדינה דמוקרטית
כך למשל, הנשיא האמריקאי טראמפ אמר שהוא לא מבטיח שיכבד את תוצאות הבחירות, אם יריבו ינצח.
גם המלחמה המתמשכת של בנימין נתניהו נגד רשויות החוק בישראל (משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי, בתי משפט וכיו"ב) היא דוגמה לשבירת כללים.
8. מתבטאים בחריפות נגד קבוצות באוכלוסייה
זאת על מנת להביא לתמיכה של קבוצות אוכלוסייה אחרות בהם.
בזמני משבר יש צורך בהתלכדות סביב המשותף על מנת להתמודד ביחד עם המשבר.
המסרים הפלגניים של המנהיגים פוגעים ביכולת הזו.
מה נדרש על מנת להצליח בהתמודדות עם נגיף הקורונה?
המנהיגים שמצליחים בהתמודדות הם אלו שפחות שמים את עצמם במרכז ושמים את המשבר של הקורונה במרכז.
אלו שפועלים בשקיפות, אחריות ומהווים דוגמה אישית (סטנדרט אתי גבוה). אלו שמגלים מנהיגות ומחויבות.
הם מסוגלים לעבוד עבודת צוות, לקבל דעות של מומחים, להאציל סמכויות ולנצל יתרונות יחסיים של גורמים שונים.
באופן לא מפתיע, חלק ממנהיגי מדינות שמתמודדות היטב עם המשבר הן נשים, כמו אנגלה מרקל בגרמניה וראש ממשלת ניו זילנד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה