יפני, בתחילת שנות ה-50 של חייו או אולי בסוף שנות ה-40 של חייו, הלך ברחוב כשהוא נושא תיק.
על פי הידיעה עיתונאית, שפורסמה לפני מספר שנים, החזות שלו לא הייתה מרשימה: קירח, ממושקף ונמוך. תמונה שלו, שצורפה לידיעה, תמכה במה שכתוב.
שלושה צעירים החליטו לשדוד אותו. זה נגמר מהר. שלושתם שכבו על המדרכה. רק בתא המעצר המשטרתי התברר להם שהאיש הוא Master של קרטה. יש לו חגורה שחורה דאן 7 או דאן 8 (אני לא ממש זוכר אבל זה לא באמת משנה).
לקחים מזווית של ניהול סיכונים
1. לא כדאי לסמוך על התרשמות חזותית לפני שנכנסים לעימות פיזי עם מישהו או מישהי.
ההתרשמות החזותית עלולה להטעות. הסיפור ברישא של פוסט זה הוא דוגמה קיצונית לכך.
2. זה לא רק העימות הפיזי: עלולות להיות הפתעות.
גם אם מדובר במישהו שניתן להכריע אותו פיזית זה לא אומר שהוא לא ישלוף סכין או אקדח או סתם ינפץ בקבוק, שנמצא באזור וידקור באמצעות שברי הזכוכית. עדיין זכור לי מקרה של ריב פיזי בין נהגים בירושלים לפני כשלושים שנה שהתפתח למכות. אחד הנהגים שלף מברג ודקר. הנהג השני סיים את חייו בטרם עת.
3. עלולים להיות מתערבים אחרים בעימות
אנשים שהצד השני יזעיק, משטרה, עוברי אורח וכיו"ב.
4. זה עלול להסתיים בהריגה
גם אם ידו של צד מסוים על העליונה בעימות הפיזי זה, חס וחלילה, עלול להסתיים במוות עם כל ההשלכות הקשות על הצד הפוגע, שעלול למצוא את עצמו בבית סוהר לתקופה ארוכה.
כמובן, שלא לכל אחד קל לחיות עם הידיעה שהוא הרג אדם.
המכנה המשותף בין כל הגורמים שציינתי הוא שלא נעשה ניהול סיכונים שיטתי על ידי המעורבים בעימות.
למען הסר ספק, אני ממליץ להימנע לחלוטין מעימות פיזי יזום על ידכם, למעט ספורט תחרותי שבו יש כללים ברורים ואין כוונה לפגוע במתחרה.
כאשר מתרחש עימות לא מתוכנן, המתודלק רגשית, קשה מאוד או אפילו בלתי אפשרי לתכנן.
כאשר מתכננים תקיפה פיזית, צריך להביא בחשבון את הסיכונים.