קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis

 

כאשר מדובר ב-Crisis Management של משברים שהם ברבורים שחורים, Scenario Analysis היא טכניקת ניהול סיכונים מתאימה במיוחד.

כשיודעים מעט מאוד על משבר בונים תסריטים אפשריים. חשוב במיוחד לבנות תסריטי קיצון. צריך לנסות לייחס הסתברויות להתממשות תסריטים. בדרך כלל ההסתברויות להתרחשות תסריטי קיצון נמוכות.  לאט, לאט משנים ומעבים את התסריטים על פי המידע שנאסף וגם מנסים לתת הערכות גסות פחות להסתברויות.

בתחילת משבר הקורונה, בחודש מרץ, ביצעתי  Scenario Analysis. באפריל דנתי בהשלכות שלו על פי התפתחות המגפה והמשבר הכלכלי. 

בסוף ספטמבר הגיע הזמן לנסות להתייחס לתסריטים תוך הטמעת המידע שהצטבר. 

זכרו שתסריט הוא הערכה בלבד. גם ההסתברות להתרחשותו היא לרוב הערכה גסה. 

תסריט ה-Best  Case שלי ממרץ כבר לא איתנו. על פיו הקורונה הייתה נעלמת תוך חודש-חודשיים. 

הצגתי שני תסריטי מגפות אחרים: תסריט ביניים של "שפעת החזירים" ותסריט קיצון של "השפעת הספרדית". 

שניהם עדיין איתנו. ההסתברות להתרחשות תסריט של מגפה הדומה להם עלתה. 

תסריט "שפעת החזירים" ב-2009 ו-2010

נראה, לכאורה, שתסריט זה הפך לתסריט Best Case. 

מספר המתים מ"שפעת החזירים" היה בין 151,000 ל-575,000. 

הסטטיסטיקות שנתקלתי בהם נכון להיום (30 בספטמבר) כוללות יותר ממיליון נפטרים בעולם מ-COVID-19. רוב מקרי המוות מ"שפעת החזירים" היו של אנשים בקבוצות סיכון, בדומה למה שקורה היום.

ב"שפעת החזירים" נדבקו בין 11% ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ. התסריט הזה אומר שצריך להיזהר מהידבקות. אנשים בקבוצות סיכון צריכים להיזהר במיוחד.

ההסתברות להתרחשות תסריט כזה היא נמוכה. צפו לגרוע יותר.

תסריט "השפעת הספרדית"

אנחנו רחוקים מתסריט הקיצון הזה של בין 20 מיליון ל-50 מיליון מתים בעולם. זה לא מבטיח שלא נהיה עם שיעורי תמותה בסדר גודל דומה. 

אנחנו יודעים שהיא נמשכה בעוצמה במשך שנה (עם תקופה של שיעור תחלואה נמוך). אנחנו יודעים שהיו שלושה גלים, שהשני והשלישי היו קטלנים יותר מהראשון.

בשונה מה-COVID-19 מתו ממנה בעיקר צעירים ובריאים.

תהינו האם יהיה גל שני של המגפה הנוכחית? הוא כבר איתנו. בגל השני של "השפעת הספרדית" הייתה עליה בתמותה ובתחלואה בספטמבר ואוקטובר. 

האם זה מה שיקרה בעולם גם במגפה הנוכחית? 

הגל השלישי התחיל בפברואר. האם גם במגפת הקורונה יהיה גל שלישי?

הערה לגבי סטטיסטיקת הנפטרים

המספר ב-Worldometer הוא מספר מדויק. זה לא אומר שהוא נכון. זה כן אומר שהוא מוטה כלפי מטה.

בהערכה גסה הייתי אומר, שהמיליון עלול להיות גם בסדר גודל של 2.5 מיליון. 

בהקבלה לטווח של 20 מיליון עד 50 מיליון מתים מ"השפעת הספרדית".  

האם מישהו משוכנע שמדינות עולם שלישי יודעות בכלל לספור את מספר המתים? קרוב לוודאי שלא. יש שם הרבה מתים שלא נספרים. 

האם מישהו מאמין לנתונים של דיקטטורות שיש לשלטונות אינטרס להציג תחלואה נמוכה בהרבה ממה שיש?

אפילו משרד הבריאות בישראל "שכח" כמה עשרות אזרחים ותיקים שנפטרו מקורונה וצרף אותם לסטטיסטיקה כמה חודשים מאוחר יותר.  

אנחנו עדיין לא קרובים לתסריט "השפעת הספרדית" אבל מי יודע מה יהיה בגל השלישי בחורף?

מה למדנו על הקורונה מאז הפוסט שלי במרץ?

בעיקר למדנו שאנחנו לא באמת יודעים מה זה. נשארה רמה גבוהה של אי-וודאות. אי-וודאות זו צריכה להיות מתורגמת כתוספת הסתברות לתסריטים פסימיים. 

השפעות בריאותיות ארוכות טווח

מחקרים וגם השטח מגלים שיש לפעמים נזקים בריאותיים מתמשכים גם אחרי שמחלימים מהקורונה. חלקם מתייחסים גם לא-סימפטומטיים, שלכאורה אינם חולים.

מדובר בנזקים לריאות, ללב ולמוח. היות שהקורונה איתנו רק קצת יותר מחצי שנה, קשה לדעת האם הנזקים הפיכים והאם הם מתמשכים. לא מדובר בנזקים לכל חולה. 

לנזקים מתמשכים עלול להיות מחיר שנגלה אותו רק בעוד מספר שנים. 

חיסון? לא כל כך מהר

ההערכות והפרסומים של בעלי עניין על חיסון בטווח זמן קצר הופרכו. טווח זמן של שנה עד שנה וחצי מהיום הוא הרבה יותר ריאלי.

צריך לזכור שאין די במציאת חיסון. ישנם תהליכי אישור שאורכים זמן לא קצר ויש גם זמן עד ליכולת לייצר את החיסון בהיקף נרחב וגם שאלה של מחיר לצרכן. 

אלה שדיברו במרץ על חיסון עדרי כבר מדברים על זה פחות או שאינם מדברים על זה כלל משום שנפטרו מקורונה.

השלכות כלכליות ארוכות טווח

אלו שדיברו על התאוששות כלכלית בשנת 2022 כבר התקדמו כמה שנים בתחזית להתאוששות. 
יש גם כאלה המדברים על עשור אבוד. 

ההכרח בהוצאות ממשלתיות לעזרה למשפחות ועסקים קורסים העלה את הגירעונות של מדינות לרמה חסרת תקדים.   

תסריט ריאלי נכון להיום

באיזשהו מקום ברצף בין התסריט של Worst Case ("השפעת הספרדית") לבין התסריט של Best Case ("שפעת החזירים"). 

יש לי את הרושם שמי שחושב שזה יהיה קרוב יותר לתסריט ה-Best Case הוא כנראה אופטימי מדי.

ה-11 בספטמבר 2001

מגדלי התאומים בוערים. מקור התמונה: ויקיפדיה

זה קרה בדיוק היום (ה-11 בספטמבר) לפני 21 שנים. הייתי בישיבת וידאו בבנק לאומי עם עובדי ספק פיתרון למערכת מחשוב בחו"ל. מישהו אמר שהיה פיגוע של התרסקות מטוס על אחד ממגדלי התאומים. המנהל של הישיבה ביטל את זה כשמועה בלבד. 

אחד המשתתפים, שיש לו משפחה בניו יורק, היה יותר מודאג. הוא עקב אחרי הדיווחים. כשאושר שמטוס שני התרסק על המגדל השני ממגדלי התאומים הוא ביקש להפסיק את הישיבה. 

על פי הויקיפדיה, פיגועי ה-11 בספטמבר הם "סדרה של פיגועי התאבדות שהתרחשו בארצות הברית ונחשבים לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים בהיסטוריה. קרוב ל-3000 אנשים נהרגו בפיגועים. 

האסון הנורא הזה הוא אחת הדוגמאות שאני מביא במסגרת הרצאות וסדנאות שהכנתי בימים אלה בנושא ניהול משברים (Crisis Management). 

המשברים עלולים להיות משברים עולמיים, משברים מדיניים ומשברים משפחתיים ואישיים. כמעט תמיד אירוע סיכון חמור מביא לכמה משברים. בדוגמה של פיגועי ה-11 בספטמבר מדובר במשבר ברמה הלאומית של ארצות הברית. 

מדובר גם במשבר קשה לחברות רבות שמשרדיהן היו במגדלי התאומים. לא רק להן. גם לחברות אחרות. כך למשל, חברות ביטוח שהיו אמורות לפצות עסקים מבוטחים ואנשים מבוטחים בסכומים גבוהים בהרבה ממה שציפו על פי התחשיב האקטוארי.

ברמה האישית ומשפחתית אין ספק שהיו משברים קשים למשפחות שאיבדו את יקיריהן או שבני משפחתם נפצעו בפיגועים. 

משבר הקורונה

גם משבר נגיף הקורונה (COVID-19) מורכב ממשברים ברמות שונות. הרמות הברורות והבולטות הן כמובן הידבקות ומחלה והמשבר הכלכלי. יש גם לא מעט היבטים אחרים, למשל: משברים אישיים של מפוטרים ומוצעים לחל"ת כפוי, משברים של עצמאיים וחברות ועוד. 

משבר בזוגיות הוא תופעה כלל עולמית. גם בזוגות החיים יחדיו שנים רבות. התוצאה היא עליה בשיעור הגירושים. שלטונות סין, המודאגים מהעלייה בשיעור הגירושים, כפו על הרוצים להתגרש תקופה של צינון לפני הגשת הבקשה.

כמובן שיש גם לא מעט משברים אישיים.

הבהקים ביחס לתוכן הסדנאות וההרצאות

זיהוי סיכונים

בשלב זה אין הבחנה בין סיכון רגיל לסיכון חמור שהתרחשות אירוע סיכון עלולה להביא למשבר.

הערכת סיכונים

איזה מהסיכונים או אילו צירופי אירועי סיכונים הם מספיק חמורים על מנת להגדיר אותם כמשברים.

הכנות מראש להתמודדות עם אירוע משבר

איך אפשר לנסות להתכונן לאירוע כזה לפני התרחשותו. כמובן שיש הבדלים גדולים בין סוגי סיכונים.

התמודדות בזמן התרחשות אירועי משבר

אופן התמודדות עם אירועי משבר. גם על בסיס ההיערכות המוקדמת. 

הפקת לקחים לאחר המשבר

תוכנית ההתמודדות העתידית עם משבר זהה או דומה או עיקרון כללי של התמודדות התקף גם לסוגי משברים אחרים. 

משברים שקשה להיערך אליהם מראש

יש משברים שניתן להיערך אליהם מראש באופן ספציפי, למשל: רעידת אדמה באזור שיש בו רעידות אדמה בתדירות גבוהה או משבר נישואים בנישואים מרובי חיכוכים ומריבות. 

יש כאלה שהם ברבורים שחורים, שכמעט בלתי אפשרי להיערך אליהם באופן ספציפי מראש.

נדמה לי שגם פיגועי ה-11 בספטמבר וגם משבר הקורונה הם מהסוג הזה. 

זה שכמעט בלתי אפשרי להיערך אליהם באופן ספציפי מראש, לא אומר שאי אפשר היה לעשות צעדי התמודדות מראש. כך למשל, ייתכן שסידורי ביטחון הדוקים יותר היו יכולים למנוע את כל הפיגועים או את חלקם. 

השקעה נאותה מראש במערכת הרפואה מגדילה את היכולת שלה להתמודד עם העומס של מגפת הקורונה. 

אי הוודאות מקשה גם על ההתמודדות בעת התרחשות אירוע המשבר.

עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה

 

איור של נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה 

Crisis Management  שונה מהותית ממצב רגיל ולכן ההתמודדות איתו צריכה להיות אחרת מהתמודדות עם מצב רגיל. 

ה-Crisis הנוכחי בישראל של קורונה, משבר כלכלי חמור במיוחד, ואירועי סיכון נוספים הקשורים בשניהם, מחייב חשיבה אחרת: מחוץ לקופסה ולא בתוך הקופסה. 

מה העיתוי של החשיבה מחוץ לקופסה?

נדמה לי שיש מקום לחשיבה כזו בהיערכות המוקדמת לאירוע Crisis. דוגמה בולטת לתוצאות העגומות של היערכות שבלונית לחלוטין היא ההיערכות של צרפת למלחמת העולם השנייה.

קו מאז'ינו נבנה אחרי מלחמת העולם הראשונה עם מחשבה למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה. במלחמת העולם השנייה הגרמנים פרצו אותו בקלות והצליחו לחדור למרכז צרפת תוך חמישה ימים. 

חשיבה מחוץ לקופסה חשובה לא פחות בזמן ההתמודדות עם ה-Crisis. היא חשובה במיוחד במשבר שהוא "ברבור שחור" ולכן הרבה יותר קשה להיערך אליו מראש.

משבר הקורונה הנוכחי הוא "ברבור שחור". 

בלא מעט מקרים ההתמודדות עם Crisis נעשית תחת אילוצים שאינם קיימים במצב רגיל. בין האילוצים עשויים להיות גם אילוצים של הכרח בטיפול מהיר יותר או מידי. ברור שהתהליך במקרה כזה עשוי להיות שונה מתהליך של היערכות מוקדמת.

לא חושבים מחוץ לקופסה

אחת הבעיות בטיפול במשבר הקורונה והמשבר הכלכלי במדינת ישראל היא שלא חושבים מספיק מחוץ לקופסה. 

גורמי ממשל נצמדים לדפוסי פעולה דומים ככל האפשר לפעילותם הרגילה. כך למשל, גורמי ממשל אינם מבזרים סמכויות לגורמי ממשל אחרים. 

נחום בלס, ממרכז טאוב, אומר בראיון שפורסם אתמול (14.8) בדה-מרקר, שזאת הבעיה באופן פעולת משרד החינוך. 

לדעתו, עושים טעויות כמו למשל ההצמדות ללוח הזמנים הרגיל להתחלת  שנת הלימודים בתחילת ספטמבר. הוא אומר שיותר חשוב להתארגן נכון מאשר להתחיל במועד המקורי ומציע לדחות את תחילת שנת הלימודים לאחרי החגים. 

לדעתו, טעות מהותית נוספת היא הכשרה מהירה של מורים חדשים על מנת להתמודד עם האילוצים של הקורונה. 

המורים החדשים האלה לא יוכלו, לדעתו, לתפקד באופן סביר. הוא מציע חלופות אחרות המנצלות יותר נכון את כוח האדם הקיים ואת תשתיות הלימוד הקיימות. 

הוא לא היחיד שטוען, שהלימודים המקוונים מרחוק בעייתיים ופוגעים בעיקר באוכלוסיות חלשות, כגון: חרדים וערבים. ראו למשל את מה שכתבו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר באותו נושא. 

 

האם זה נכון שאם "זה לא שבור לא צריך לתקן"? 

 

רבים מכירים את הפתגם באנגלית: If it is not broken dont fix it. הבעיה היא שלא תמיד יודעים האם זה שבור? 

יש מצבים שזה שבור ולא מרגישים בזה. יש מצבים שזה לא שבור אבל עדיין אפשר לתקן ולהרוויח מזה. 

מצב של Crisis הוא קטליזטור של חשיבה מחוץ לקופסה. חשיבה מחוץ לקופסה עשויה להביא לשיפורים ולשינויים, שיישארו איתנו גם אחרי המשבר. 

מאותו ראיון בדה-מרקר אביא דוגמה אחת. נחום בלס טוען שניתן על מנת להתמודד עם משבר הקורונה לצמצם את מספר שעות הלימוד בבתי הספר. צמצום כזה יכול לאפשר שימושים אחרים במשאבים שמשתחררים, למשל שעות הוראה של מורים מוסמכים. 

הנתונים שהוא מביא ותומכים בטענתו הם שבתי ספר יסודיים בישראל לומדים 18% יותר שעות ממוצע השעות במדינות ה-OECD. דווקא במדינות מצטיינות בחינוך כמו פינלנד, דרום קוריאה ואסטוניה לומדים פחות שעות. בישראל לומדים 50% יותר שעות. 

 

ברבור שחור וברבורים לבנים

 

ברבור שחור. מקור התמונה: ויקיפדיה  

הברבורים שהכרנו בעולם המערבי היו לבנים ולכן במשך דורות חשבו שכל הברבורים הם לבנים עד שגילו ברבורים שחורים באוסטרליה.

ד"ר נסים טאלב הוא, בין השאר, מומחה לניהול סיכונים. יש לו השכלה מתמטית וניסיון רב בשוק ההון. אחד הספרים שהוא כתב נקרא "הברבור השחור". בספר זה הוא פיתח תיאוריה ששמה כשם הספר. 

התיזה שמציגה התאוריה הזו היא שלא ניתן לחזות מראש התרחשות אירועים מסוימים. הניסיון לבנות מודלים מתמטיים-סטטיסטיים מורכבים על מנת לחזות אותם מראש נועד לכישלון. 

בין האירועים שהוא מזכיר יש תגליות מדעיות חשובות. יותר נוגע לענייננו הוא הקושי לחזות אירועי סיכון. 

טאלב מתמקד באירועי סיכון פיננסיים. ניתן להכליל את זה גם לאירועי סיכון אחרים.

בפוסט זה אתמקד באירועי סיכון ברמת חומרה קיצונית, כלומר: Crisis. הטענה המרכזית שלי, ולא רק שלי, היא שיש אירועים כאלה שדומים לברבורים לבנים. יש גם אירועים שהם ברבורים שחורים. 

כמו שכיחות ברבורים בטבע גם שכיחות אירועי Crisis: שכיחות ברבורים שחורים נמוכה יותר.

מה מבחין בין שני סוגי ה-Crisis?

ברבורים לבנים הם אירועים שניתן להיערך אליהם מראש. הם אירועים שבמידה כזו או אחרת ניתן לצפות אותם. 

ברבורים שחורים הם אירועים שאין דרך לצפות אותם מראש ואין דרך להיערך אליהם באופן ספציפי מראש. 

דוגמה ל"ברבור לבן": כור אטומי לאחר רעידת אדמה

בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה אני מנתח אירוע שהוא ברבור לבן.

האירוע הבסיסי של רעידת אדמה הוא אירוע שהתרחש בעבר וניתן היה לצפות שיתרחש גם בעתיד.

האירוע הנוסף שהתרחש: צונמי כתוצאה מרעידת האדמה, היה גם הוא ניתן לצפייה מראש.

שימו לב שלא בהכרח היה ניתן לחזות מראש מתי הוא יתרחש ומה עוצמת רעידת האדמה שתתרחש? 

לא היה ניתן לחזות מראש את עוצמת הצונמי. 

לגבי פגיעה בכור גרעיני אין ספק שאפשר היה להיערך טוב יותר, כפי שאכן קרה בכור אחר באותו אזור, שלא נפגע כלל.

דוגמה ל"ברבור שחור": השפעת הספרדית

השפעת הספרדית היא מגפה שפרצה באפריל 1918 ונמשכה כשנה. אין עוררין על כך שמדובר ב-Crisis. 

על פי הויקיפדיה העברית, נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כרבע מאוכלוסיית העולם באותה תקופה). מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם.

כמה עובדות המראות שזה "ברבור שחור"

  1. השפעת הספרדית פגעה בעיקר בגילאי 20-40. 

      בדרך כלל אוכלוסיית הסיכון בשפעת ובמגפות היא קשישים ותינוקות.           מהשפעת הספרדית נפגעו בעיקר אנשים צעירים ובריאים.

  2. הגל הראשון לא היה קטלני במיוחד הגל השני היה קטלני

       מספר מקרי המוות מהגל הראשון בחודשי האביב היה אופייני למספר             מקרי המוות משפעת רגילה. 

      הגל השני בסוף אוגוסט, בספטמבר ובאוקטובר היה קטלני.

  3. גם הגל השלישי שהתחיל בפברואר 2019 ונמשך עד אפריל היה קטלני.

      הוא היה קטלני מעט פחות מהגל השני. 

  4. אנשים שלא הראו תסמינים מוקדמים היו נחלשים כך שתוך שעות לא          יכלו לעמוד על רגליהם.

  5. לקראת תחילת שנת 1920 דעכה המחלה עד שנעלמה

אם נסכם את הדפוסים החריגים בשונה משפעת רגילה וממגפה רגילה נראה כי: השפעת הזו הופיעה ונעלמה בסיום כל גל. כמו שהיא הופיעה במפתיע היא נעלמה לגמרי אחרי הגל השלישי.

האוכלוסייה שנפגעה היא האוכלוסייה שבדרך כלל נפגעת פחות ובהרבה מקרים לא היו תסמינים מוקדמים. 

בשונה מהברבור הלבן בפסקה הקודמת, לא היה ניתן היה להיערך לשפעת הספרדית על בסיס של מגפות שפעת קודמות, משום שהשוני ביניהם עולה בהרבה על הדימיון.

האם מגפת הקורונה היא "ברבור שחור"?

הרושם הוא שאכן מדובר ב"ברבור שחור". בתחילת הקורונה ניסיתי להשתמש בטכניקת ניהול סיכונים הקרויה Scenario Analysis להעריך את הסיכונים שבקורונה. לא במקרה תסריט בו השתמשתי בניתוח והבאתי כמקבילה לתסריט שלילי קיצוני את השפעת הספרדית.

כמו בשפעת הספרדית רב הנסתר מהנגלה. 

בכל פעם מתגלים דברים שלא היו ידועים, למשל: מחלות שמפתחים כאלה שחלו בקורונה והחלימו. 

כמו השפעת הספרדית, היא שונה לגמרי ממגפות שפעת קודמות בעשורים האחרונים. מי שהתכונן לשפעת קודמת מצוי במצב טוב יותר ממי שלא התכונן כלל אבל גם הוא מוכן למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה ויש לו לא מעט לתקן ולהתאים.

רמת החומרה גבוהה מרמת החומרה של מגפות שפעת רגילות, למשל: תמותה גבוהה יותר, כמות אשפוזים גבוהה יותר וכיו"ב.

כשרבים חשבו שהקורונה נגמרה הגיע הגל השני. הגל השני שונה מהגל הראשון. נפגעים יותר צעירים ופחות מבוגרים בהשוואה לגל הראשון. יש יותר אנשים שמדבקים ואינם מפתחים סימפוטומים.

מדברים על גל שלישי חומר בחורף. אין לי צל של מושג האם זה מה שיקרה?

בשונה משפעת רגילה אין חיסון ולא כל כך קל לפתח חיסון. 

יש דבר אחד שבו היא דומה גם ל"ברבור הלבן" בפסקה הראשונה לעיל: גם במקרה של הקורונה מדבר באוסף אירועים שיש ביניהם קשר. זו לא רק המחלה וסיכוני ההידבקות. זה גם Crisis כלכלי וסיכונים רבים נוספים.