אתחיל בציטוט מהויקיפדיה העברית: "האסון הגרעיני בפוקושימה הוא שמה של סדרת אירועים תאונתיים שאירעו בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 ביפן, כתוצאה מנזקי רעידת האדמה בסנדאי, ב-11 במרץ 2011, והצונאמי שבא בעקבותיה. האסון הגרעיני בפוקושימה הוגדר כתאונה רבתי בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי והוא, נכון ל-2019, אירוע התאונה החמור ביותר בעולם מאז אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986."
מה שקרה באסון החמור הזה הוא דוגמה קלסית ל-Crisis. זה מתחיל באירוע ברמת סיכון גבוהה במיוחד. במקרה זה רעידת אדמה. כתוצאה מכך יש אירוע חמור נוסף של צונמי.
האירוע החמור השלישי, שמצטרף לשניים האחרים, הוא הדליפה של הכור הגרעיני אליה התייחסתי ברישא של פוסט זה.
כשאני שואל את עצמי את השאלה: האם נערכו באופן סביר לאפשרות של Crisis לפני שהוא התרחש? אני לא יודע לענות ביחס לשני הראשונים. יש לי תשובה נחרצת לגבי הכור האטומי.
לא נעשה Crisis Management ראוי לפני שהאירוע התרחש.
מדוע איני יודע לענות על השאלה לגבי רעידת אדמה וצונמי?
אין ספק שהאזור מועד לרעידות אדמה. אין ספק שכתוצאה מרעידות אדמה כבר היו שיטפונות ואפילו צונמי.
אין לי מידע לגבי אופן ההיערכות מראש ל-Crisis כזה. נדמה לי שבאופן כללי היפנים ערוכים היטב לרעידות אדמה.
האם הייתה עוצמה חריגה באותו אירוע? האם היו מאפיינים שונים בינו לבין אירועים קודמים? לא חקרתי ולא בדקתי.
מדוע אני נחרץ לגבי הכור האטומי?
אם תקראו בויקיפדיה את הפסקה "היסטוריה בטיחותית" בערך "האסון הגרעיני בפוקושימה" תגלו היסטוריה בטיחותית מזעזעת. אצטט כאן רק כותרות:
1967: שינוי תוכנית מערכת החירום לקירור, ללא דיווח
1976: זיוף נתוני בטיחות
1991: הצפת גנרטור גיבוי של כור מס' 1
2006: התנגדות ממשלת יפן לצו בית משפט
2007: התעלמות ממחקר על צונאמי
2008: חששות מרעידת אדמה
2011: תוצאות חקירות ממשלתיות
ברור לגמרי שבחברת החשמל היפנית לא נערכו כראוי מראש לאירוע מסוג זה.
לא הכור היחיד
במקור אחר קראתי על כור נוסף ביפן באותו אזור. גם הכור הנוסף היה חשוף בדיוק לאותם האיומים. התוצאות היו לגמרי אחרות: שום דבר לא קרס. שום דבר לא דלף.
יתרה מזאת, התושבים המקומיים שברחו מאימת הצונמי הסתתרו בתוך הכור הגרעיני.
לטענת המאמר שקראתי יש חשיבות למסורת. המהנדס שתכנן את הכור השני שמע לא מעט סיפורים מההיסטוריה המשפחתית שלו. מסתבר שכמה דורות לפניו נפגעו בני משפחתו מצונמי באותו אזור.
בעקבות הניסיון המשפחתי המר, המהנדס החליט לתכנן כור אטומי בטיחותי במיוחד כנגד צונמי.
הפער בין התוצאות בשני הכורים ממחיש את חשיבות ההיערכות מראש ל-Crisis כחלק מ-Crisis Management.
האם אפשר ללמוד משהו ביחס ל-Crisis הנוכחי?
ברור לגמרי שבהקשר הקורונה הנוכחי מדובר במספר אירועים קיצוניים הקשורים זה בזה. כולנו כבר מבינים שיש אירוע של מחלה והידבקות. כולנו כבר מבינים שיש אירוע או אירועים כלכליים. יש גם היבטים נוספים הקשורים בכך. ככל שמבינים יותר מתבררת יותר חומרת המשבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה