יום שני, 28 בדצמבר 2020

האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה?

 


 
בפוסטים קודמים הצגתי תסריטים שונים של מגפת הקורונה. תסריט הקיצון של ה-Worst Case היה השפעת הספרדית. 
מגפה עולמית של 4 גלים בשנים 1918-1920 ממנה מתו בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם. נדבקו בה 500 מיליון בני אדם. כשליש מאוכלוסיית העולם. 

למרות האופטימיות הזהירה בגלל תחילת החיסונים  הדפוסים של הקורונה מתחילים להזכיר את השפעת הספרדית.  


הגלים של השפעת הספרדית


הגל השני של השפעת הספרדית היה חמור יותר מהגל הראשון. הגל השלישי חמור פחות מהגל השני אבל חמור יותר מהראשון. הגל הרביעי היה הרבה פחות משמעותי.


הגלים של הקורונה


הגל הראשון היה עד סוף חודש מאי. האם מה שהיה מאז ועד היום הוא הגל השני או אולי היו מספר חודשים של ירידה בעוצמת המגפה שהם הגל השני ועכשיו אנחנו בגל השלישי, שעוצמתו כנראה גדולה מעומת הגל הראשון? 

לא בטוח שיש תשובה ברורה לשאלה הזו. 

השאלה שבכותרת רלוונטית יותר תחת ההנחה שאנחנו בעיצומו של הגל השלישי. 


ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק


יש כמה הבדלים משמעותיים בין המגפה הספרדית לפני 100 שנים לבין מגפת הקורונה הנוכחית. 


התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה

התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה הביאה ליצור חיסונים בפרק זמן קצר מהצפוי. לא היו חיסונים לשפעת הספרדית. 


האוכלוסייה הנפגעת

בשפעת הספרדית שיעור המתים הצעירים והבריאים היה גבוה. בקורונה מרבית המתים הם מאוכלוסיות בסיכון.


העולם הגלובלי

לפני 100 שנה מיעטו לסוע ממקום למקום. אם באזור מסוים נפסקה המחלה הסיכוי להתחדשותה היה קטן. בעולם הגלובלי של היום המגפה עוברת בקלות ממקום למקום ביחד עם הטסים והנוסעים.


 אנה פנינו מועדות?


האופטימיות הזהירה עם תחילת החיסונים היא על דגש של זהירה. מרבית המומחים מדברים על תקופה ארוכה עם מגבלות קורונה. 


האם החיסונים יתבררו כאפקטיביים וכארוכי טווח? ייתכן שהתקופה הזו תתקצר. 

בעולם הגלובלי שבו אנו חיים עשוי לצוץ גל שלישי או רביעי. אין די בחיסון של מרבית האוכלוסייה בארצות מפותחות. צריך לבחון גם את המצב בארצות פחות עשירות ופחות מפותחות, שבהן לא יתחסנו כל כך מהר.





יום שבת, 12 בדצמבר 2020

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

 


מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים ניתחתי את סיכוני הקורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis

תוצאות מרשימות של ניסויים בחיסוני קורונה של שלוש חברות, ואישור ראשון של חיסון של חברת Pfizer על ידי ה-FDA, מחייבים את עדכון הניתוח שלי.

בניתוחים קודמים התבססתי על מומחים, שטענו שחיסון לא יהיה זמין בהיקף גדול במשך מספר שנים

מסתבר  שההערכות היו פסימיות וכעבור שלושת רבעי שנה יש חיסונים מאושרים וחברות התרופות גם מסוגלות לייצר כמויות משמעותיות של תרופות אלה.

המסקנה: אופטימיות זהירה


בחרתי להציג את המסקנה לפני הניתוח. אשתמש בביטוי שכמעט כל המומחים מתארים את המצב: אופטימיות זהירה. 

שלא תפלו למלכודת אליה נפל בנימין נתניהו בחודש מאי ותחשבו שהקורונה כבר מאחורינו.
נצטרך עוד זמן רב לחיות בצל הקורונה גם אם נחוסן וגם אם החיסונים יהיו אפקטיביים לאורך זמן. 

שני תסריטים אופטימיים הם:

1. היעלמות הקורונה באופן בלתי צפוי

כפי שאירע לשפעת הספרדית בשנת 1920. אם זה יקרה מהר אז זהו תסריט ה-Best Case.
ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. 

2. תחלואה נמוכה מאוד בעקבות הצלחה מלאה של החיסונים

הצלחה פירושה חיסונים אפקטיביים לאורך זמן ללא תופעות לוואי קשות.
הצלחה פירושה גם הצלחה לוגיסטית בחיסון אוכלוסיות. 

אל תוציאו מכלל אפשרות את תסריט ה-Worst Case של השפעת הספרדית, שפירטתי בפוסטים קודמים בסדרה. להזכירכם, שליש מאוכלוסיית העולם חלו במחלה. מספר המתים הוערך בטווח של 17 מיליון עד 50 מיליון. היא הייתה בארבעה גלים במשך שנתיים.

ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. ההסתברות של תסריט זה קטנה בעקבות הצלחת הניסויים בחיסונים.


סיכונים אפשריים


בפסקה זו אתמקד בסיכונים שהופכים את האופטימיות לזהירה. עדיין רב הנסתר ביחס ל-COVID-19.


תופעות לוואי חמורות לחיסון

תוצאות הניסויים תומכות בטענה שבטווח הזמן הקצר אין תופעות משמעותיות כאלה אבל מה עם טווח הזמן הארוך? 

שמעתי השערות שההסתברות לכך נמוכה, אבל גם אם זה נכון צריך לחכות על מנת לראות האם ההשערות נכונות? 

חיסונים אפקטיביים לזמן קצר

כבר היו מקרים בהם אנשים חלו פעמיים בקורונה. העובדה שהם חלו לא חיסנה אותם מפני מחלה חוזרת. 
אותו דבר יכול להיות נכון לקבוצה חלקית קטנה של אנשים גם לגבי החיסון.
זהו מקרה קיצון. ייתכן גם מקרה שאחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים או חצי שנה נעלמת השפעת החיסון ואז צריך לחסן שוב. 
הבעיה היא שאיננו יודעים את זה ורק לאחר מספר מקרי תחלואה נגלה את זה.

מוטציות של הווירוס

שינויים גנטיים בווירוס עלולים ליצור זן חדש של ווירוס העמיד בפני החיסונים.


מדינות העולם השלישי


כשאנחנו מדברים על חיסונים אנחנו מדברים על המדינות המפותחות. מדיניות עניות לא יכולות לממן רכישת חיסונים.

המדינות המתפתחות או מדינות העולם השלישי הן גם אלה שאין להן תשתיות רפואיות סבירות ואין להן צוותים רפואיים בהיקף וברמה הנדרשים. 

חלקן מאוד צפופות, למשל: בנגלדש והשכנים שלנו ברצועת עזה. 
הצירוף הזה של צפיפות ומחסור בתשתיות רפואיות  עלול להביא לתחלואה גבוהה בקורונה. 

תביאו בחשבון שבמדינות כאלה עלולים להיות דיווחי חסר קיצוניים של רמת התחלואה בקורונה. במדינות כמו צפון קוריאה, אירן או תימן  בכוונה תחילה של השלטון הרוצה להסתיר את ממדי התחלואה. 

במדינות אחרות, כמו אתיופיה או אינדונזיה לא בטוח שהם מסוגלים למדוד נכון את רמת התחלואה. 

העולם הוא עולם גלובלי. הלא-מחוסנים ממדינות העולם השלישי יהיו באינטראקציות עם אנשים ממדינות שנתנו חיסונים לחלק מהתושבים. 
הקורונה תהיה איתנו לטווח של שנים בעולם השלישי ומדי פעם  תצוץ גם במדינות מפותחות אחרי סיום החיסונים.

חיסון הוא תהליך לוגיסטי מורכב

כמה זמן ייקח למדינות שקנו חיסונים לקבל את החיסונים ולחסן? לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בחיסון שנותנים אותו פעמיים בהפרשי זמן. גם במדינות מפותחות זה תהליך שעשוי לקחת חודשים. 

מתנגדי חיסונים


גם אם תהיה אופציה  להתחסן יהיו כאלה שיסרבו או מטעמים של דחייה עד שיתברר מה קרה למחוסנים בקרב האוכלוסייה או, וזה בעייתי יותר, מתנגדים אידיאולוגיים לחיסונים.
האם הם ימשיכו להפיץ את הווירוס, כפי שקרה כבר בכמה מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם המפותח?



המשבר הכלכלי


אסור לשכוח שגם במקרה של התסריט האופטימי ביותר בהקשר של מחלת הקורונה, המשבר הכלכלי החמור לא ייפתר והוא צפוי ללוות אותנו במשך כמה שנים.

המשבר הכלכלי הוא בכמה רמות שיש ביניהן תלויות:


1. הרמה העולמית


2. רמה של מדינות

כמעט כולן. טאיוואן נראית כאילו המשבר הכלכלי לא השפיע עליה.  יכול להיות שיש גם מדינות נוספות שאני לא יודע עליהן.

יכול להיות שבעוד שנה או יותר גם כלכלת טאיוואן תושפע מהמשבר הכלכלי במדינות אחרות.


3. רמה של חברות ועסקים


4. רמה של ארגונים ציבוריים וארגוני מגזר שלישי


5. רמה של כלכלת משפחות ויחידים


פוסטים קודמים לניתוח סיכוני הקורונה


ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת הקורונה: Scenario Analsysis 

קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis



יום שישי, 4 בדצמבר 2020

ההרצאה שלי על ניהול משברים

 


אני מרצה במתנ"ס גבעת משואה בהתאם למגבלות הקורונה


היום (9.12.20) הרציתי בפעם הראשונה הרצאת העשרה על ניהול משברים. ההרצאה התקיימה במתנ"ס בשכונת גבעת משואה בירושלים.

ההרצאה התקיימה מחוץ למבנה תוך שמירה על ריחוק חברתי בהתאם לתקנות משרד הבריאות בימי קורונה.

את ההרצאה בניתי על בסיס של חצי יום עיון על Crisis Management  שהכנתי עבור ארגונים המעוניינים בהרצאה מקצועית על הנושא.

המעוניינים לראות את מצגת ההרצאה שלי יכולים לעשות זאת בקישור הבא: ניהול משברים

יום שלישי, 1 בדצמבר 2020

צרות באות בצרורות

 


"צרות באות בצרורות". גם משברים. כאשר מתרחש אירוע משבר אחד קורים גם אירועי משבר נוספים. עשוי להיות ביניהם קשר תוצאתי: משבר אחד מוביל, לגבי חלק מהנפגעים, גם למשברים נוספים.


המשמעות היא, כמובן, שבטיפול במשברים צריך לשים לב גם למשברים נלווים ולנסות להבין את ההשלכות של טיפול במשבר אחד על משברים אחרים המתרחשים ביחד איתו.


בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה ראינו שרשרת של שלושה אירועים משבריים: רעידת אדמה, צונאמי ודליפה קשה של כור אטומי. כמובן שהיו גם משברים אישיים לאנשים שאיבדו בני משפחה או נפצעו. היו גם משברים אישיים לאנשים שאיבדו את רכושם או נאלצו לפנות את בתיהם.  

בפוסט להתכונן לאירוע אסון, תיארתי את רעידת האדמה באיזמיט שבתורכיה. נהרגו בה כמעט 18,000 בני אדם. רבים נפצעו.

כמובן שהיו משברים אישיים לקרובי משפחה ולאנשים שאיבדו את בתיהם ואת רכושם. ממדי האסון גדלו בחורף. כ-2,000 מאלה שנותרו ללא קורת גג מתו מקור בחורף.


משבר הקורונה


משבר הקורונה בארץ ובעולם הוא דוגמה למשברים רבים המעצימים זה את זה. בפוסט קודם התייחסתי לריבוי המשברים ולזיקה ביניהם


נדמה לי שלא מיציתי בו את כל המשברים שנוצרו. כמובן, שהשניים הנמצאים במוקד הם המשבר הבריאותי הישיר והמשבר הכלכלי, אבל מדי פעם אני נתקל במשברים נוספים: 

1. אלימות במשפחה, גירושים, אלימות מחוץ למשפחה 

2. דיכאונות, התאבדויות, חסכים רגשיים המקשים על התפתחות ילדים, בדידות של אזרחים וותיקים בדיור מוגן או בביתם, 

3. בריאות שאינה קשורה ישירות בקורונה
השמנה, פגיעה בבריאות בגלל אי-ביצוע בדיקות תקופתיות, פגיעה בבריאות בגלל חשש לטפל בבתי חולים שבהם יש חולי קורונה או בגלל העומס על המערכות הרפואיות, הדוחה טיפולים לא דחופים וכיו"ב

4. פגיעה מתמשכת עתידית בקריירה של צעירים

5. הקטנה התמיכה בקבוצות אוכלוסייה חלשות
החלשים נפגעים יותר. הממשלה אינה מקצה מספיק משאבים לטיפול בהם. זה החמיר עקב המשבר. מי שניסו לטפל בזה הן עמותות, שרבות מהן עושות עבודת קודש בעזרה לאנשים במצוקה
העמותות מבוססות על תרומות ועל התנדבות. התרומות פחתו משמעותית. אין מדובר רק בתרומות כספיות. כך למשל, יש גם תרומות של מזון עודף ממסעדות, שפחתו עקב הנסיבות.

אין לי ספק, שנוצרו גם משברים נוספים, שלא ציינתי בפסקה זו. לא בטוח שאני מודע כרגע לכל המשברים המתרחשים בגלוי או מתחת לפני השטח. 

להשלכות של ריבוי משברים והשפעות גומלין ביניהן אתייחס בפירוט בפוסט, שיעסוק באופן הטיפול במשבר בעת התרחשותו. 


יום ראשון, 22 בנובמבר 2020

דגשים לשלב ה-Adaptation בניהול משברים


 

השלב האחרון בתהליך ניהול משברים הוא Adaptation. זהו שלב שלאחר הטיפול במשבר (Response Phase). 

לפעמים עשויה להיות חפיפה בזמן בין חלק מהטיפול במשבר לבין שלב ה-Adaptation. 

המשבר הכלכלי המצטרף למשבר הקורונה עשוי להיות דוגמה לחפיפת זמנים כזו. 
לא יהיה נכון לחכות כמה שנים עד לסיום הטיפול במשבר הכלכלי ואז להתחיל בשלב ה-Adaptation. 

אגב, מה שכתבתי ביחס למשבר הכלכלי עשוי להיות רלוונטי גם ביחס למשבר הרפואי של הידבקות בקורונה. למרות התוצאות המעודדות של הניסויים בחיסונים נגד קורונה, ייקח עוד זמן רב  עד שהקורונה תהיה מאחורינו. 

שלב ה-Adaptation: החלק הטריוויאלי


הפקת לקחים ישירים מאירוע משבר היא החלק הטריוויאלי המתבקש לאחר סיומו או בשלבים מתקדמים של טיפול בו.

זה שזה שלב טריוויאלי לא בהכרח אומר שזה פשוט. הלקחים הישירים מתייחסים להיערכות למקרה של משבר זהה או בעל אופי דומה. 

במקרה של נגיף ה-COVID-19 הכוונה היא לאירוע נוסף של חזרת הדבקה באמצעות זן זהה או דומה של אותו הווירוס.

שלב ה-Adaptation: הכללה למקרים דומים


ניתן להכליל מהאירוע לאירועים דומים ולהפיק לקחים בהיערכות לקראתם. 
כך למשל, בהקשר של נגיף הקורונה ניתן להפיק לקחים למגיפות עתידיות. 

בהקשר זה, לא בטוח שההגדרה של מקרים דומים היא חד-משמעית.
דוגמה טובה להפקת לקחים מסוג זה היא ההיערכות המוצלחת של טאיוון למגפת הקורונה בעזרת לקחים מהמשבר של נגיף ה-SARS.

חשוב להבין שמקרים דומים הם לא זהים. גם ההיערכות אינה זהה. הבסיס להתחלה הוא טוב יותר מאשר התחלה מאפס.

שלה ה-Adaptation: הכללה גורפת לאירועי משבר


המסקנות והלקחים מאירוע המשבר מתייחסים גם לאירועי משבר בעלי אופי שונה מהמשבר הנוכחי. 
כמובן שהכללה מאירוע בעל מאפיינים מסוימים לאירוע בעל מאפיינים שונים ממנו יותר קשה ולא תמיד מדויקת. 

אם נחזור לדוגמת הקורונה, אפשר להפיק לקחים כלליים המתייחסים למערכת הבריאות, למשל: הקצאת יותר משאבים מתקציב המדינה לבריאות, חלוקת תפקידים אחרת בין גורמים כמו בתי חולים, קופות חולים ומשרד הבריאות ומנגנונים טובים יותר לעבודה משותפת ביניהם.

לקחים כאלה עשויים לסייע בטיפול במשבר בריאותי עתידי, שאינו קשור במגפה.

שלב ה-Adaptation: הכללה להתנהלות ללא משבר 


משבר מעלה על פני השטח בעיות ותפקודים לקויים,  שהיו קיימים כל הזמן. 
במשבר הקורונה ראינו את זה אצל זוגות החיים יחדיו זמן רב ומחליטים להיפרד. 
משבר הקורונה מציף גם חוזקים ויכולות של מערכות. כפי שראינו פרידות של זוגות בזמן הקורונה, ראינו גם העמקת קשרים במקרים אחרים. 

היכולת לשנות תפיסות, תהליכים ומערכות, שתפקודן הלקוי הקשה על טיפול במשבר, עשויה להיות גולת הכותרת של שלב ה-Adaptation.

התועלות ממהלכים קשים ומורכבים כאלה עשויות להיות גדולות מאוד. 

הקשיים עשויים להיות במספר ממדים:

1. התנגדות לשינוי
כל שינוי מהותי ותפיסתי מעורר התנגדות של גורמים במערכת החוששים משינוי במעמדם לאחר השינוי.

2. תכנון וביצוע
קשה לתכנן ועוד יותר קשה לבצע שינויים מהותיים רחבי היקף.

3. עלויות ותקציבים
גם אם לטווח ארוך מדובר בחיסכון מהותי בטווח קצר עשויות להיות עלויות. 
הצדקת עלויות גבוהות היא תמיד קשה. גם כשבאמת יש חיסכון מהותי בעלויות לטווח זמן ארוך. 


שתי דוגמאות למערכות הדורשות שינוי מהותי


המשבר הנוכחי הציף את התפקוד הכושל של משרד החינוך ושל המוסד לביטוח לאומי. 
מדובר בשני גופים גדולים, מאובנים ולא יעילים. גופים המתקשים בחשיבה מחוץ לקופסה.  

יש צורך חיוני בהפיכתם לארגונים "רזים" יותר, גמישים יותר, זריזים יותר ויצירתיים יותר. 
יש צורך בשינויי תהליכים ותפיסות במשרדים אלה. 
יש צורך בהקטנת מצבת כוח האדם והגדלת היעילות. 

הערת שוליים


יש לי היכרות מספיק טובה עם שני המשרדים הנ"ל על מנת להסיק את המסקנות שהסקתי.
יש לי גם לא מעט דוגמאות התומכות בטענותיי. בחלקן אולי נתקלתם בפוסטים בבלוג שלי או במקומות אחרים. בחרתי לא להיכנס אליהן בפוסט זה.



יום ראשון, 15 בנובמבר 2020

תהליך ניהול משברים

 


תהליך ניהול  משברים מתחיל בניהול סיכונים. התרשים להלן מתאר את התהליך הבסיסי של  ניהול סיכונים.



תהליך זה עשוי להתבצע מספר פעמים לאורך זמן משום שניהול סיכונים הוא דינאמי.


תהליך ניהול סיכונים ותהליך ניהול משברים


בסיום השלב של Risk Evaluation ניתן להצביע על סיכונים חמורים במיוחד או במילים אחרות קטסטרופות. 
תהליך הניהול של משברים נפרד ושונה מתהליך ניהול סיכונים רגילים. 

הבדלים בולטים :


1. אין סדרי עדיפויות. במשברים צריך לטפל מיד.

יש לטפל באיומים משבריים מידית. סיכונים אפשר לדרג וסדרי העדיפויות קובעים:

א. באילו סיכונים לטפל ובאילו סיכונים לא לטפל.

ב. באילו סיכונים לטפל קודם ובאילו סיכונים לדחות את הטיפול.


2. אין קביעת רמת סיכון על פי מכפלה כזו או אחרת של רמת החומרה וההסתברות להתרחשות הסיכון ולפעמים גם ההסתברות לגילוי אירוע סיכון.

במשברים אין משמעות להסתברות או להסתברות לגילוי.

פוטנציאל הנזק הוא כל כך גדול שזה ממש לא מעניין. מי שקורא פוסטים אחרים בבלוג זה, מבין בוודאי את מה שכתבתי במשפטים האחרונים.


תהליך ניהול משברים



Risk Assessment

זהו השלב הקודם לניהול משברים שבסיומו מובחנים סיכונים ברמת משבר מסיכונים רגילים.


Preparedness 

זהו שלב ההכנות מראש למקרה שיתרחש אירוע של משבר.

בפוסט להתכונן לאירוע אסון תיארתי את ההבדל הדרמטי בתוצאות אירועים של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה במיוחד בין טאיוון (שביצעה את שלב ההכנות כפי שצריך) לבין טורקיה (שלא ממש ביצעה את ההכנות). 

בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה תיארתי את האסון הנורא בכור הגרעיני בפוקושימה ביפן שבו לא נערכו כנדרש לצונאמי. הזכרתי כור אחר באותו אזור שנפגע מהצונאמי שתוכנן ונבנה נכון לקראת מקרה של צונאמי ולא התרחש בו נזק משמעותי.


Response Phase 

מתייחס לאופן שבו מטפלים באירוע משבר כאשר הוא מתרחש. מספר רב של פוסטים בבלוג זה עוסקים בפאזה הזאת בהקשר למשבר קורונה והמשבר הכלכלי. תוכלו למצוא  גם פוסטים רבים בבלוג אחר שלי לכלכל בתבונה העוסקים בשלב זה.

זהו שלב קשה ומורכב. יש עקרונות התקפים להתנהלות באירועי משבר. 

יש גם הרבה דברים הספציפיים לכל משבר ומשבר.


Adaptation

השלב שלאחר המשבר בו מופקים לקחים לשיפור ההיערכות וההתנהלות באירוע דומה עתידי. 

המסקנות והפעילויות הנגזרות מהם לא חייבות להיות ספציפיות למשבר הבא מאותו סוג. 

חלקן יתייחסו למשברים מסוגים אחרים.


המשבר מציף את בעיות בסיסיות בהתנהלות גם בימים כתיקונם, שבהם לא מתרחשים אירועי משבר. 

במובן זה הוא הזדמנות לבצע שינויים מהותיים. 

מציע לכולנו שלא נחמיץ את ההזדמנויות האלה.



יום שישי, 13 בנובמבר 2020

קורונה: האם יש תכנון בנושא רכש חיסונים?

 


בניהול סיכונים יש שני סוגי טיפולים בסיכון:


1. Controls לפני התרחש אירוע סיכון

נקיטת צעדים העשויים למנוע אירוע אסון או להקטין את הנזק ממנו.
בפוסט להתכונן לאירוע אסון הבאתי דוגמה לשתי מדינות שחוו רעידת אדמה קשה. בטאיוון דאגו מראש ל-Controls שמנעו קריסת בתים. בתורכיה לא. 


2. טיפול בסיכון לאחר התרחשותו על מנת להקטין את הנזקים ככל שניתן

בהקשר זה הכוונה היא לצעדים לאחר התרחש אירוע אסון, למשל: פינוי הריסות וחילוץ נפגעים וכלואים אחרי רעידת האדמה באיזמיט שבתורכיה.

דוגמה אחרת היא ביטול טיסות אחרי התפרצות הר געש באיסלנד.


מה שנכון ביחס לסיכון נכון בוודאי לסיכון חמור הגורם למשבר. הדוגמאות לעיל עוסקות במשברים. גם טיפול  במשברים דורש את שני סוגי הטיפול שצוינו לעיל.


בהקשר של ברבור שחור כמו משבר הקורונה, קשה עד בלתי אפשרי לממש Controls ספציפיים מראש לפני התרחשות המשבר.

כמובן שהשקעה מתאימה במערכת הבריאות הציבורית היא בסיס טוב יותר להתחלת ההתמודדות.


Scenrion Analysis לבחינת סיכוני קורונה


במספר פוסטים, במועדים שונים, ניסיתי להעריך את סיכוני הקורונה באופן גס באמצעות טכניקה הקרויה Scenario Analaysis.

אחד הפרמטרים החשובים בהערכה כזו הוא העיתוי של זמינות חיסון למחלה.

הניסוי המוצלח של חברת התרופות האמריקאית פייזר נותן תקווה לקיצור הזמן עד לזמינות של חיסון. כמובן שאין ביטחון שאכן זה  מה שיקרה.


באיזה שלב לקנות דירה חדשה?


כשקונים דירה חדשה כשהיא עדיין על הנייר בלבד היא מאוד זולה. ככל שמתקדמת הבנייה מחיר אותה דירה גבוה יותר. כשהדירה כבר הושלמה, ואולי חלק מהדירות בבניין כבר אוכלסו, המחיר גבוה הרבה יותר. 
הסיבה לפערי המחיר היא רמת הסיכון בקנייה. 

לא במקרה התייחסתי לנושא הזה בהקשר של רכישת חיסונים על ידי מדינות. 
מדינה שהתקשרה מראש עם חברת תרופות שמפתחת חיסון נגד קורונה משלמת פחות מאשר מדינה שמתקשרת עם אותה חברה בשלב מתקדם של פיתוח החיסון או לאחר אישורו. 

האנלוגיה בין דירה לבין חיסון אינה מלאה. דירה היא התחייבות אחת גדולה עבור משפחה או יחיד. ביחס לחיסון אפשר להגיע להסכמים עם מספר חברות. 

דירה זה הכל או לא כלום: או שמקבלים דירה או שלא. חיסון אפשר לקבל כמות כזו או כמות אחרת בעיתוי מוקדם או בעיתוי מאוחר.
גם אם יהיה חיסון אפקטיבי יכולת הייצור מוגבלת. מי שהתקשר קודם עם החברה בהסכם עשוי לקבל אותו לפני מדינה שאיחרה לעשות זאת.

מדוע אני מודאג?


אני ממש לא מתרשם מהמהירות שבה התקשר ראש ממשלת ישראל למנכ"ל פייזר, מיד לאחר ההצלחה המרשימה של הניסוי של החיסון שלה במטרה להגיע להסכם.

אינני מומחה אבל אני מצטרף לדעת מומחים שחשבו שהיה צריך לעשות זאת בשלב מוקדם הרבה יותר ולא רק עם פייזר. 
מי שקרא את הפיסקה הקודמת מבין מדוע. השאלה שצריכה להישאל היא: מדוע ראש הממשלה או נציג אחר לא הגיע להסכם גם עם פייזר, ואולי גם עם חברות מובילות נוספות, לפני זמן רב?

שוב נתקלים בחוסר עבודת מטה וחוסר תכנון בהקשר של משבר הקורונה והמשבר הכלכלי בישראל.

עיקרון חשוב בהשקעת כספים על ידי משפחות ויחידים הוא לא לשים את כל הביצים בסל אחד, כלומר: לחלק את ההשקעה בין מספר אפיקים:
1. חיסכון לטווח ארוך, לטווח קצר ולטווח בינוני 
2. לא רק מניות, מטבע זר או אג"ח
3. לא למקד את כל ההשקעה במנייה אחת. עדיפה היצמדות למדד מניות או מספר מדדים כאלה או לפחות חלוקת ההשקעה בין מספר מניות שונות.

זהו בדיוק העיקרון שהיה צריך להנחות ממשלות ביחס להתקשרויות עם חברות תרופות המפתחות חיסונים. 

במקרה זה התוצאה עלולה להיות שאנחנו נקבל חיסונים מאוחר יותר ובמחיר יקר יותר.

עם הפנים לעתיד


בעתיד יהיו חיסונים לנגיף הקורונה. יכולת הייצור של החברות מוגבלת, כך שלפחות בהתחלה במדינת ישראל לא יהיו חיסונים לכולם. 

המשמעות היא שצריך להגדיר סדר עדיפויות: מי מקבל קודם ומי מקבל מאוחר יותר?
הגדרת סדרי עדיפויות היא תמצית הגישה בטיפול בסיכונים: קודם מטפלים בסיכונים ברמת חומרה גבוהה יותר בכפוף לאילוצים כמו היתכנות טיפול אפקטיבי בסיכון וכמו עלויות הטיפול. 

במקרה זה, רמת הסיכון של הידבקות בקורונה של צעיר בריא בשנות ה-20 של חייו שונה מרמת הסיכון של הידבקות בקורונה של איש צוות רפואי העובד בבית חולים ושונה מרמת הסיכון של הידבקות של דיירת בדיור מוגן.

לא רק צריך להגדיר אלא חייבת להיות שקיפות מלאה
לא רק צריך להגדיר אלא צריך לעשות זאת באופן מידי ולא לחכות עד לזמינות חיסונים.
אחרי שזה נעשה צריך לפרסם את התוכנית להשגת השקיפות.

אם זה לא יקרה, ייתכן ששוב נמצא את עצמנו במצב שבו מקורבים ומפעילי לחצים מקבלים את החיסון לפני אלה שצריכים להיות בראש סדר העדיפויות בראייה לאומית.

מבט קצר לעבר לא כל כך רחוק


יש בינינו כאלה הזוכרים את חברי כנסת מהליכוד בממשלה צרה, שהתנו את תמיכתם בתקציב המדינה בקבלת תקציב אישי לחלוקה לצרכים הנראים להם. לחציהם נשאו פרי והם קיבלו תקציב כזה. 
אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאותם חברי כנסת וגם אחרים לא ינצלו עמדת לחץ, אם תהיה כזאת, על מנת לחלק חלק מהחיסונים למי שהם ימצאו לנכון.




 





יום שני, 26 באוקטובר 2020

מותה של הכיתה המסורתית

 


האם מי שלא מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה מסוגל ללמד אחרים לחשוב מחוץ לקופסה? התשובה שלי היא שלילית. 

זוהי בדיוק תמצית הכישלון של משרד החינוך בטיפול במשבר הקורונה.

בפוסט קודם עסקתי בחשיבה מחוץ לקופסה. בפוסט הבאתי כמה רעיונות של חוקר חינוך שכן מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה. 


בעיתונות קראנו על ההתנהלות של מנהל "גימנסיה הרצליה" בתל אביב הוא יצר דפוס למידה של מורה המלמד מספר תלמידים קטן בחוץ, במסגרת מגבלת הקילומטר של הסגר השני. נושאי הלימוד פתוחים והתלמידים הם תלמידים בשכבות גיל שונות הגרים בסמוך. זהו כמובן פיתרון זמני מוגבל אבל הרבה יותר מוצלח מגישת "הכל או לא כלום" של משרד החינוך. 

בפוסט זה אכריז על מותה של הכיתה המסורתית בה יושבים 30 או 40 תלמידים מול מורה העומד ליד לוח. הגיע הזמן שגם במשרד החינוך יתחילו להבין את זה. 


לא כולם מאובנים


כמורה לברידג' לימדתי בבתי ספר. ראיתי דוגמאות להתנהלות שונה מכיתה בסיסית, שבה לומדים כל התלמידים באותה מסגרת כל הזמן. ראיתי את זה בבית ספר לילדים מחוננים. ראיתי את זה בבית ספר פתוח וראיתי את זה באופן חלקי בבית ספר רגיל. ראיתי את זה גם כאב לבת שלמדה בבית הספר למדעים ואומנויות.  


משבר הקורונה כקטליזטור של תהליכים


בעוד שנה או שנתיים או שלוש נהיה כבר אחרי הקורונה אבל לא נחזור לעולם שהיה לפניה. חלק מהתהליכים שהחלו לפניה קיבלו תאוצה מחוסר ברירה ומה שקרה כבר אינו הפיך. 

דוגמאות לתהליכים כאלה הם:

1. העבודה מרחוק במקום או במקום חלק מהעבודה ממקום העבודה. 

2. יותר שירותי רפואה מרחוק

3. צמצום דרסטי בעבודה של סניפי בנק ושימוש נרחב בערוצי שירות עצמי

גם התהליך של מעבר מכיתה מסורתית לדפוסים אחרים של לימוד, שכבר התחיל לפני הקורונה, מואץ ולא תהיה חזרה ממנו. 


ניהול משברים - שלב הפקת הלקחים


שלבי ניהול משברים כוללים הכנות לפני המשבר, ניהול המשבר והפקת לקחים. 
הפקת הלקחים עשויה להיות צרה, כלומר: מתייחסת רק למשבר עתידי מאותו סוג.
היא עשוי להיות גם רחבה, כלומר: מה למדנו במהלך המשבר על ההתנהלות שהוא לאו דווקא קשור למשבר דומה בעתיד. 
הפסקה לעיל שכותרתה "משבר הקורונה כקטליזטור של תהליכים" עוסקת בהפקת לקחים רחבה. גם הפסקה הבאה המתייחסת למערכת החינוך נוגעת בלקחים אפשריים. 

קווים ראשונים לדמותה של כיתה עתידית


1. יותר פעילות מרחוק
לא בהכרח כל הפעילות צריכה להיות בזום או בכלים דומים. יש לכך חסרונות בולטים אבל אין סיבה שחלק מהפעילות בחלק מהמסגרות לא יהיה מרחוק. 

2. חלוקה לתחומי עניין
לא כל הלימודים בכיתת האם. תלמידים ילמדו יותר על נושאים שמעניינים אותם. לא בהכרח בשיעור יהיו תלמידים בני אותה שכבת גיל.

3. יותר עבודה עצמית
אינטראקציה מקוונת משופרת עם מורים ודמויות אחרות עשויה לאפשר יותר עבודות עצמאיות של  תלמידים במקום שיעורים כיתתיים פסיביים.

4. יותר כישורי חיים
כאשר מסמכים של ה-OECD מדרגים את אזרחי המדינות החברות בכישורי חיים ישראל נמצאת במקום לא טוב.
את הנקודה הכאובה הזו אני מכיר כיועץ לכלכלת המשפחה. אין כמעט חינוך פיננסי בבתי הספר בישראל. כשכבר יש חינוך כזה בלא מעט מקרים הוא פרי יוזמה עצמאית של הסקטור הפרטי. 


איני רואה בעצמי מומחה לחינוך ולכן הקווים לעיל הם רק רעיונות. מומחים בתחום יכולים להציע מימושים כאלה ואחרים של הקווים האלה ושל עקרונות נוספים. 

הדבר המהותי הוא החשיבה מחוץ לקופסה.



יום ראשון, 25 באוקטובר 2020

מתחת לפנס: על דפוסי ההדבקה בקורונה

 


בחדשות בערוץ "כאן 11" בטלוויזיה הציגה כתבת פילוח נתוני הדבקה בקורונה. על פי הפילוח, 60% נדבקים במרכולים, 30% בבתי כנסת ורק אחד בהפגנה. לא ידוע האם האחד הזה, שנדבק בהפגנה בתל אביב, השתתף בה או נכח במקום מסיבה אחרת. 


ההתמקדות בהפגנות של ממשלת ישראל ושל משטרת ישראל היא שוב חזרה לדפוס השגוי והמוכר של לחפש מתחת לפנס את המטבע שאבד, משום ששם קל יותר לחפש. 


אגב משטרת ישראל, היא ממשיכה לחפש את המטבע מתחת לפנס גם בהקשר של תאונות דרכים. שוטרים מתמקדים במציאת נהגים הנוסעים מעל המהירות המותרת כבישים כמו כביש ירושלים-תל אביב. 

פרופסור בטכניון המתמחה בתאונות דרכים אמר כבר מזמן, שהרבה יותר אפקטיבי לעשות את זה ב"כבישים האדומים" אלו שבהם נהרגים הרבה אנשים.


מרכולים


על בתי כנסת מרבים לדבר. כאדם שכף רגלו לא דרכה בבתי כנסת מאז גיל 13 (למעט ה"שבעה" של אבי ז"ל, שכיבדתי את בקשתו המפורשת בצוואתו, שבמהלך השבעה אלך כל יום לבית כנסת, כמה חגיגות עליות לתורה של חתני בר מצווה ומקרים נדירים שבהם היה חסר אדם למניין ב"שבעה" למישהו שנפטר), אני מעדיף להתמקד במרכולים. 


ממילא גם בתי הכנסת הם "מתחת לפנס" כי מדברים עליהם הרבה בהקשר של הדבקה בקורונה. 


כבר התייחסתי למרכולים בפוסט שכתבתי בחודש אפריל
גם בפוסט ההוא ציינתי את אכיפת החסר של הוראות משרד הבריאות במרכולים. 
שוטר סמוי אחד במרכול שיטיל קנס גבוה על מנהלי מרכול, שמתעלם מההוראות ואינו מנחה את עובדיו לנהוג על פיהן, אפקטיבי יותר ממאה מחסומי משטרה המתשאלים אזרחים לסיבות נסיעתם.

"מדביקי על" או חוק פראטו


חוק פראטו או עיקרון פראטו אומר כי מקורן של 80%  מתופעות רבות הוא ב-20% מהגורמים הפעילים. 
גם בהקשר של הדבקה בקורונה פועל העיקרון הזה. באופן גס אפשר להגיד שכ-20% מהחולים ו/או הנשאים האסימפוטמטיים אחראים ל-80% מההדבקות. אפשר לכנות אותם "מדביקי על".

הגישה העדכנית באירופה היא לנסות לעצור את שרשראות ההדבקה באמצעות התמקדות באיתור אותם "מדביקי על" באמצעות מודלים ממוחשבים וכלים נוספים. 
שמעתי גם את פרופ' רן בליצר ונדב אייל מדברים על הנושא הזה. 
משום מה לא שמעתי מומחי הסברה  ושרים בממשלה מדברים על זה. ייתכן שנעשים דברים בכיוון הזה ואני לא שמעתי עליהם. ייתכן גם, שכמו בנושאים אחרים הקשורים בקורונה, מדינת ישראל נשארת מאחור. 

סביר להניח שלא מעט "מדביקי על" עושים את זה גם במרכולים.

אגב, סוג אחד של מדביקי על צריך להכחיד באמצעות קנסות אסטרונומיים: חולים מאומתים הממשיכים להסתובב בחוצות, למרות שהם יודעים שהם חולים. 

הערה אישית


ה-21 באפריל היה הפעם האחרונה שבה ביקרתי באותו סופרמרקט, הקרוב למקום מגוריי, וזלזל באופן מחפיר בתקנות של משרד הבריאות. אני לא רוצה להידבק בקורונה.

אני מעדיף לקנות במכולת השכונתית או ב"שופרסל" שכונתי קטן ממש ליד ביתי. במקרה של צורך במוצרים לא ניתן להשיגם שם אני נוסע לסופרמרקט רחוק יותר, שכן מקפיד על הכללים והוא גם פחות עמוס בקונים.  

יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

חידוש ההסמכה שלי כ-Lead Risk Manager

 


בפוסטים קודמים סיפרתי לקוראים שיש לי הסמכה בינלאומית בניהול סיכונים מטעם חברת PECB. סיפרתי גם שאני מוסמך להרצות בקורסים על ניהול סיכונים מטעם החברה ואני עושה את זה.

בפוסט זה אספר לכם שחידשתי את ההסמכה שלי כמומחה לניהול סיכונים. תוקף ההסמכה הוא לשלוש שנים.

את התעודה המעידה על חידוש ההסמכה שלי אני מצרף כאן.




הדרישות המקצועיות לחידוש ההסמכה 


הדרישות המקצועיות מתוארות בראשי תיבות: CPD.

Continual Professional Development.


הרעיון של CPD הוא, שבעולם הדינאמי והמשתנה שבו אנו חיים, חשוב להמשיך ולהתפתח מקצועית. 

מי שדורך במקום הולך אחורה. 


על מנת להמשיך ולהחזיק בהסמכה לעוד שלוש שנים נדרשת פעילות מקצועית בהיקף מספיק. 

את הפעילות הזו מודדים ביחידות של CPD. מי שלא צבר מספיק יחידות CPD במשך שלוש שנים מקבל הסמכה בדרג נמוך יותר או נשללת ממנו ההסמכה. זה קורה לפחות עד שישלים את הדרישה למספיק שעות CPD. 


ההכשרות והפעילויות המקצועיות הן לא בהכרח רק בתחום המאוד ספציפי אליו מישהו קיבל הסמכה. 


בין הפעילויות שאני ציינתי היו קורסים בניהול סיכונים שלימדתי במסגרת PECB והרצאות העשרה בניהול סיכונים, שהעברתי לאנשים שאינם מקצוענים בתחום. החברה מארגנת Webinars  עם מומחים אחת למספר שבועות. ההשתתפות בהם עבורי היא ללא תשלום. יש בהם גם הרצאות על נושאים שיש להם קשר גם לניהול סיכונים ולניהול משברים כמו: Security, Business Continuity ו-GPDR. גם ההשתתפות בהן מקנה שעות CPD.


יום שבת, 10 באוקטובר 2020

כמה נזק יכול לגרום הר געש (כמעט) לא פעיל באיסלנד?

מקור התמונה: ויקיפדיה  

נזקי המשבר עקב התפרצות הר הגעש  אֶיְיַאפְיָאטְלָאיֶיקוּטְל בשנת 2010 מוערכים בכמיליארד ושבע מאות מיליון דולר.
איסלנד נמצאת באזור שבו יש פעילות געשית ערה ורעידות אדמה.

על פי הויקיפדיה, יש בה 22 הרי געש. התפרצות הרי געש היא תופעה מוכרת באיסלנד. כשביקרתי באיסלנד לפני כמעט 20 שנה, המדריך המקומי סיפר לי שגדל באי קטן. התפרצות הר געש גרמה לשריפת כל הבתים על תכולתם. 
השלכות קשות מהסוג שהיו להתפרצות שלו ב-2010 לא ממש מוכרות באיסלנד ובמדינות האחרות שנפגעו.

על פי הויקיפדיה, אייאפיאטלאייקוטל הוא אחד מהפחות פעילים. משנת 920 (לא לא שכחתי את הספרה 1 לפני ה-920) נרשמו בו רק ארבע התפרצויות.

ההתפרצות בשנת 2010


ההתפרצות החלה במרץ 2010 אבל ההתפרצות העיקרית הייתה החל מ-14 באפריל. להלן תיאור מתוך הויקיפדיה העברית:
"ב-14 באפריל התפרץ הר הגעש עצמו בעוצמה 3 במדד VEI. האירוע לווה בשיטפון שנבע מהמסת הקרחון, וזה בתורו גרם ללבה להתקרר במהירות ולהישבר לרסיסי זכוכית געשית. רסיסים אלה נישאו לתוך עמוד ההתפרצות ויצרו אפר געשי המזיק לכלי טיס. האפר הגעשי התפשט מזרחה לעבר צפון-מערב אירופה, וגרר סגירה נרחבת של נמלי תעופה בבריטניה, באירלנד, בנורווגיה, בשוודיה, בדנמרק, בהולנד, בבלגיה, בצרפת, בספרד, באוסטריה, בשווייץ, באיטליה ובמדינות נוספות". 

השורה התחתונה היא שבמשך שישה ימים היו שמי אירופה סגורים לטיסות בגלל האפר הגעשי של הר געש אחד באיסלנד, הנמצאת צפונה למרבית יבשת אירופה. 

מההשבתה נפגעו קשה חברות תעופה ונפגעו אנשים שהיו צריכים לטוס וחברות שעובדיהן היו צריכים לטוס או להטיס מטענים.  
ההפסדים של חברות התעופה נאמדו ביותר מ-200 מיליון דולר ביום. גם החזרה לטיסות סדירות בוצעה באופן הדרגתי הוסיפה להפסדים. 

המשבר הזה מדגים עד כמה משברים חדשים עלולים להיות גלובליים. בעולם ישן שבו לא היו כמעט טיסות הפגיעה הייתה מצטמצמת לפגיעה באזור מסוים באיסלנד. בעולם הגלובלי של המאה ה-21 נפגעו חברות ומדינות נוספות.

האם זה "ברבור שחור"?


ברבור שחור הוא אירוע שלא ניתן לצפות אותו מראש ולא ניתן להיערך אליו באופן ספציפי מראש. 

האירוע של התפרצות הר הגעש האיסלנדי ממחיש את המורכבות בהגדרת סוג אירוע משבר ובהיערכות לאירועי משבר. מדובר לאוו דווקא באירועי אסון בגלל אסונות טבע.

הר געש שתדירות ההתפרצויות שלו נמוכה


לכאורה, לא בטוח שהיה צורך להיערך מראש להתפרצות של הר געש שהתפרץ שלוש פעמים משנת 920. לא ספרתי את ההתפרצות הרביעית ב-2010, שאליה ייתכן שהיה צריך להיערך מראש. 
ציון ה-RPN (מכפלת ההסתברות ברמת הסיכון, צריך להתחשב גם בהסתברות לגילוי אירוע כזה אבל במקרה של התפרצות הר געש היא קרובה ל-100% ולכן הפרמטר הזה זניח) הוא נמוך. 

הייתה צריכה להיות היערכות כללית לאירוע של התפרצות הר געש. לא בדקתי האם הייתה היערכות כזו אבל מהיכרותי עם האיסלנדים, אני מניח שהייתה היערכות כזו.

האם היה ניתן לצפות מראש את ההתפרצות?


נראה לכאורה שכן. על פי הויקיפדיה, כבר בסוף שנת 2009 נרשמו רעידות אדמה בעקבות פעילות סייסמית. במהלך חודש מרץ היו הרבה רעידות אדמה. ב-20 למרץ החלה התפרצות ותושבים פונו מהאזור.
לפני ה-20 במרץ אפשר היה להניח שתהיה התפרצות משמעותית.

האם ניתן היה לצפות מראש את התוצאה של הפסקת הטיסות?


זוהי שאלת מפתח. כי אם לא היה ניתן לצפות, צריך היה להתייחס אליו כמו התפרצויות געשיות אחרות, שלא גרמו להפסקת הטיסות. 
היווצרות האפר הגעשי כשלעצמה אינה הגורם היחיד להפסקה. ביחד איתה נדרשות רוחות שיישאו את האפר הזה לכיוון אירופה. 

על פי הויקיפדיה, בהתפרצות של אותו הר געש בשנים 1821-1823 נוצר אפר געשי כזה. האפר הכיל כמות גדולה של פלואוריד. כמות גדולה של פלואוריד גורמת לנזקים במבנה העצמות של בעלי חיים ובני אדם. דווח על תמותה של בעלי חיים.

בחזרה לשאלת המפתח: קיים קושי בהסקה מתופעה שהתרחשה ב-1821 ולא תועדה באופן מלא לגבי מה שעתיד לקרות ב-2010. 
כמובן שבשנים 1821-1823 לא היו טיסות שהופסקו בגלל האפר הגעשי ולכן קשה לקשר בין מה שקרה אז למה שהיה צפוי לקרות בשנת 2010.

כמובן שצריך גם להתחשב בעוצמת ובכיוון הרוחות הנושאות את האפר. ספק האם ניתן היה לדעת מראש את העוצמה והכיוון.

מסקנה: היה קשה לצפות מראש את התוצאה של הפסקת הטיסות באירופה.


מה היה ניתן לעשות מראש לו הייתה ידיעה כלשהי?


גם זו היא שאלת מפתח. 
התשובה היא לא הרבה. אם לא היה ניתן לדעת מראש את הימים בהם יווצר הענן, הרי אפשר היה רק להקדים חלק קטן מטיסות תובלה חיוניות ואולי גם טיסות רגילות עבור כאלה שהנסיעה באותו מועד הייתה קריטית עבורם מטעמים אישיים או טעמים עסקיים.

מסקנה: גם לו היה ניתן לצפות מראש ברמת דיוק כלשהי את האירוע, היה ניתן לעשות מעט ולמנוע רק חלק לא גדול מהנזקים.

האם זה ברבור שחור? 


זהו כנראה ברבור אפור. לא ניתן מראש לצפות אותו ברמת דיוק סבירה. לא ניתן לבנות מודל טיפול בסיכונים ולממש אותו לפני התרחשות אירוע הסיכון. 

מצד שני זו לא תופעה שבלתי ניתן היה לצפות אותה ולא היה ניתן להיערך אליה במידה זו או במידה אחרת.

מה אפשר ללמוד מניתוח שטחי של אירוע זה?


1. זיהוי, ניתוח והערכה של סיכונים בכלל, ואירועי משבר בפרט, רחוקים מלהיות פשוטים.

2. בעולם הגלובלי אירועי משבר הם מורכבים. 
לאסון טבע עשויים להצטרף גורמים אנושיים כמו גלובליזציה ולהעצים את הנזק. 

3. ההפרדה הדיכוטומית בין ברבור שחור לברבורים לבנים אינה מדויקת.
יש רצף מאירועים לא ידועים מראש לבין אירועים הניתנים לצפייה מראש. אירועי משבר עלולים להיות בכל מקום ברצף הנ"ל.