יום שבת, 12 בדצמבר 2020

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

 


מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים ניתחתי את סיכוני הקורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis

תוצאות מרשימות של ניסויים בחיסוני קורונה של שלוש חברות, ואישור ראשון של חיסון של חברת Pfizer על ידי ה-FDA, מחייבים את עדכון הניתוח שלי.

בניתוחים קודמים התבססתי על מומחים, שטענו שחיסון לא יהיה זמין בהיקף גדול במשך מספר שנים

מסתבר  שההערכות היו פסימיות וכעבור שלושת רבעי שנה יש חיסונים מאושרים וחברות התרופות גם מסוגלות לייצר כמויות משמעותיות של תרופות אלה.

המסקנה: אופטימיות זהירה


בחרתי להציג את המסקנה לפני הניתוח. אשתמש בביטוי שכמעט כל המומחים מתארים את המצב: אופטימיות זהירה. 

שלא תפלו למלכודת אליה נפל בנימין נתניהו בחודש מאי ותחשבו שהקורונה כבר מאחורינו.
נצטרך עוד זמן רב לחיות בצל הקורונה גם אם נחוסן וגם אם החיסונים יהיו אפקטיביים לאורך זמן. 

שני תסריטים אופטימיים הם:

1. היעלמות הקורונה באופן בלתי צפוי

כפי שאירע לשפעת הספרדית בשנת 1920. אם זה יקרה מהר אז זהו תסריט ה-Best Case.
ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. 

2. תחלואה נמוכה מאוד בעקבות הצלחה מלאה של החיסונים

הצלחה פירושה חיסונים אפקטיביים לאורך זמן ללא תופעות לוואי קשות.
הצלחה פירושה גם הצלחה לוגיסטית בחיסון אוכלוסיות. 

אל תוציאו מכלל אפשרות את תסריט ה-Worst Case של השפעת הספרדית, שפירטתי בפוסטים קודמים בסדרה. להזכירכם, שליש מאוכלוסיית העולם חלו במחלה. מספר המתים הוערך בטווח של 17 מיליון עד 50 מיליון. היא הייתה בארבעה גלים במשך שנתיים.

ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. ההסתברות של תסריט זה קטנה בעקבות הצלחת הניסויים בחיסונים.


סיכונים אפשריים


בפסקה זו אתמקד בסיכונים שהופכים את האופטימיות לזהירה. עדיין רב הנסתר ביחס ל-COVID-19.


תופעות לוואי חמורות לחיסון

תוצאות הניסויים תומכות בטענה שבטווח הזמן הקצר אין תופעות משמעותיות כאלה אבל מה עם טווח הזמן הארוך? 

שמעתי השערות שההסתברות לכך נמוכה, אבל גם אם זה נכון צריך לחכות על מנת לראות האם ההשערות נכונות? 

חיסונים אפקטיביים לזמן קצר

כבר היו מקרים בהם אנשים חלו פעמיים בקורונה. העובדה שהם חלו לא חיסנה אותם מפני מחלה חוזרת. 
אותו דבר יכול להיות נכון לקבוצה חלקית קטנה של אנשים גם לגבי החיסון.
זהו מקרה קיצון. ייתכן גם מקרה שאחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים או חצי שנה נעלמת השפעת החיסון ואז צריך לחסן שוב. 
הבעיה היא שאיננו יודעים את זה ורק לאחר מספר מקרי תחלואה נגלה את זה.

מוטציות של הווירוס

שינויים גנטיים בווירוס עלולים ליצור זן חדש של ווירוס העמיד בפני החיסונים.


מדינות העולם השלישי


כשאנחנו מדברים על חיסונים אנחנו מדברים על המדינות המפותחות. מדיניות עניות לא יכולות לממן רכישת חיסונים.

המדינות המתפתחות או מדינות העולם השלישי הן גם אלה שאין להן תשתיות רפואיות סבירות ואין להן צוותים רפואיים בהיקף וברמה הנדרשים. 

חלקן מאוד צפופות, למשל: בנגלדש והשכנים שלנו ברצועת עזה. 
הצירוף הזה של צפיפות ומחסור בתשתיות רפואיות  עלול להביא לתחלואה גבוהה בקורונה. 

תביאו בחשבון שבמדינות כאלה עלולים להיות דיווחי חסר קיצוניים של רמת התחלואה בקורונה. במדינות כמו צפון קוריאה, אירן או תימן  בכוונה תחילה של השלטון הרוצה להסתיר את ממדי התחלואה. 

במדינות אחרות, כמו אתיופיה או אינדונזיה לא בטוח שהם מסוגלים למדוד נכון את רמת התחלואה. 

העולם הוא עולם גלובלי. הלא-מחוסנים ממדינות העולם השלישי יהיו באינטראקציות עם אנשים ממדינות שנתנו חיסונים לחלק מהתושבים. 
הקורונה תהיה איתנו לטווח של שנים בעולם השלישי ומדי פעם  תצוץ גם במדינות מפותחות אחרי סיום החיסונים.

חיסון הוא תהליך לוגיסטי מורכב

כמה זמן ייקח למדינות שקנו חיסונים לקבל את החיסונים ולחסן? לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בחיסון שנותנים אותו פעמיים בהפרשי זמן. גם במדינות מפותחות זה תהליך שעשוי לקחת חודשים. 

מתנגדי חיסונים


גם אם תהיה אופציה  להתחסן יהיו כאלה שיסרבו או מטעמים של דחייה עד שיתברר מה קרה למחוסנים בקרב האוכלוסייה או, וזה בעייתי יותר, מתנגדים אידיאולוגיים לחיסונים.
האם הם ימשיכו להפיץ את הווירוס, כפי שקרה כבר בכמה מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם המפותח?



המשבר הכלכלי


אסור לשכוח שגם במקרה של התסריט האופטימי ביותר בהקשר של מחלת הקורונה, המשבר הכלכלי החמור לא ייפתר והוא צפוי ללוות אותנו במשך כמה שנים.

המשבר הכלכלי הוא בכמה רמות שיש ביניהן תלויות:


1. הרמה העולמית


2. רמה של מדינות

כמעט כולן. טאיוואן נראית כאילו המשבר הכלכלי לא השפיע עליה.  יכול להיות שיש גם מדינות נוספות שאני לא יודע עליהן.

יכול להיות שבעוד שנה או יותר גם כלכלת טאיוואן תושפע מהמשבר הכלכלי במדינות אחרות.


3. רמה של חברות ועסקים


4. רמה של ארגונים ציבוריים וארגוני מגזר שלישי


5. רמה של כלכלת משפחות ויחידים


פוסטים קודמים לניתוח סיכוני הקורונה


ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת הקורונה: Scenario Analsysis 

קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה