יום שבת, 20 בפברואר 2021

הבדלים מגדריים בניהול סיכונים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה


בתקופה האחרונה פרשו מתפקידם שני ראשי מדינות מובילות בכלכלה העולמית, דונלד טראמפ נשיא ארה"ב ואנגלה מרקל הקנצלרית של גרמניה.


דונלד טראמפ


טראמפ לקח סיכונים גדולים כנשיא ארצות הברית. כך למשל, לא ייחס סיכון לקורונה ופעל באופן אישי תוך התעלמות מהסכנה. הוא גם הנחה את אזרחי ארצות הברית להתעלם ממנה. דוגמה אחרת הוא האופן בו קרא לתומכיו להילחם בתוצאות הבחירות, שהביאו לבחירתו שלן ג'ו ביידן לנשיא.

 להערכתי, בחינת התנהלותו לאורך כל הקריירה שלו,  מראה נכונות לקחת סיכונים גדולים ולא מחושבים.


אנגלה מרקל


מרקל הייתה מנהיגה צנועה ואחראית שעשתה כמיטב יכולתה על מנת לדאוג לאזרחי המדינה שלה וגם לאזרחי מדינות אחרות. 

הצניעות האישית שלה הזכירה את העבר הרחוק בישראל, שבה היו מנהיגים פוליטיים צנועים משני צידי המפה הפוליטית, למשל: דוד בן-גוריון שגר בצריף בקיבוץ בנגב, הנשיא יצחק בן-צבי שדחה הצעה לבניית בית הנשיא ואמר שהוא מעדיף להתגורר בצריף, מנחם בגין שסרב לקבל מתנות ויצחק שמיר.  

מרקל ניהלה היטב את הסיכונים של גרמניה והשפיעה גם על ניהול הסיכונים של מדינות האיחוד האירופי.


משבר הקורונה


משבר הקורונה אינו רק משבר בריאותי הוא משבר רב ממדי. הוא כולל כמובן משבר כלכלי חמור ומשברים בתחומים רבים נוספים. 

מדינות מפותחות שונות נמצאות במצב התחלתי שונה: יש מדינות מבודדות ויש מדינות המוקפות במדינות אחרות שאזרחים עוברים מצד לצד של הגבול, לפעמים אפילו כחלק מעבודתם. כך שההשוואה בין מדינות אינה פשוטה כלל ועיקר.

על אף הקשיים בהשוואה, מחקרים מראים שמדינות כמו ארה"ב (בתקופת טראמפ), ברזיל וישראל, שבראשן עומדים גברים הממוקדים בעצמם, נכשלות בטיפול במשבר ומדינות שבראשן נשים (ניו זילנד, דנמרק וגרמניה) מנהלות טוב יותר את המשבר. 

מה שמביא אותי לנושא העיקרי של פוסט זה: הבדלים מגדריים בניהול סיכונים.


הבדלים מגדריים בניהול סיכונים


ספרו של ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו, "הסיכון שומר הראש שלנו" עוסק בניהול סיכונים. את המסגרת התאורטית הכללית הוא מייחס לתחום של ניהול סיכונים בהשקעות בשוק ההון. 

ד"ר בן-נון כותב, שמחקרים מראים, שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים מנשים. הטענה שלו מגובה בהפניות למחקרים ספציפיים. 

ההשלכות של ההבדלים המגדריים עשויות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של הקשרים, למשל: סגנון ניהולי, שכיחות תאונות דרכים (חברות הביטוח בישראל גובות סכומים נמוכים יותר מנשים בביטוח רכב משום שהן מעורבות פחות בתאונות דרכים), דפוסי השקעה בבורסה ואפילו אולי בתוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים. 


שנאת סיכון ורעב לסיכון


אופן ניהול סיכונים, בכלל, מושפע מהרעב לסיכון לעומת שנאת הסיכון.

מי ששונא סיכון ייקח פחות סיכונים. 
מי שרעב לסיכונים,  אבל פועל באופן מושכל, עשוי להרוויח יותר אבל גם עלול להפסיד יותר. סיכוי עשוי לבוא ביחד עם סיכון

רעב לסיכון ושנאת סיכון הן חלק מרצף. בקצה אחד אנשים שייקחו סיכונים קיצוניים ובקצה השני כאלה שיימנעו לחלוטין מכל סיכון, שהם יכולים להימנע ממנו. 

הטענה היא שבאופן ממוצע נשים קרובות יותר לקצה של שנאת סיכון וגברים קרובים יותר לקצה של לקיחת סיכונים. 

מגדר והשקעות בשוק ההון


לטווח זמן ארוך מי שנמנע מלקיחת סיכונים מרוויח פחות.
כמובן, אין מדובר בלקיחת סיכונים לא סבירים

מהפרספקטיבה של מי שנתן מספר רב של יעוצים בכלכלת המשפחה ראיתי את ההבדל, שנמצא במחקרים, בין ניהול כספים על ידי נשים לבין ניהול כספים על ידי גברים. 
כמובן, שלא ניתן לבצע הכללה על כל הנשים או על כל הגברים אבל בהחלט ראיתי הבדלים בדפוסים. 
בפסקה זו אתייחס לכמה מההבדלים שראיתי.

המעורבות שלי בהקשר של השקעה בשוק ההון



אינני יועץ מוסמך לשוק ההון ולכן אני נמנע מהמלצות במה להשקיע. 

לעומת זאת אני עושה כמה דברים אחרים:

1. מסביר באופן כללי על מכשירי השקעה שונים.

2. מתייחס לעומק למרחב שבין ניהול עצמי מלא של הכספים לבין העברת מלוא האחריות על ניהול הכספים לגורם מקצועי.
אני מסביר לנועצים שיש קשר בין מידת המיומנות ומידת העניין שלהם בשוק ההון לבין האופן שבו הם מנהלים את הכסף.

אם אין לך עניין והבנה בשוק ההון ולא תעקוב אחרי מה שקורה שם, תן למקצוענים לנהל לך את הכסף.
אם אתה יודע, מתעניין ועוקב, אתה יכול לבחור גם באפשרויות ומכשירים פיננסיים שבהם נדרשת יותר מעורבות.

3. מלווה אותם לפגישה אם מישהו או מספר אנשים שונים עם הסמכה בתחום של השקעה בשוק ההון. 
היתרונות בנוכחות שלי בפגישה הם:

א. אני יודע הרבה יותר מהמומחה על היחיד או המשפחה ממידע שהוצג לי במהלך היעוץ בכלכלת המשפחה. 
לא כל מודל השקעות סביר או טוב מתאים לכל אחד. לאחר פגישה אני יכול לדבר עם היחיד או המשפחה ולקשר בין מה שהוצע לו לבין המידע, לפעמים מידע חסוי, שקיבלתי במהלך הייעוץ.

ב. אני נותן פרספקטיבה רחבה יותר
אני מתאר גם גישות שונות מגישת המומחה של מומחים אחרים. לפעמים אגיד לנועצים שרוב המומחים  מסכימים איתו. לפעמים אתאר גם גישות אחרות ומהות המחלוקת בין המומחים.

ג. אין לי אינטרס
ליועץ ההשקעות עשויים להיות אינטרסים. יתכן שבהשקעה מסוימת הוא ירוויח יותר מאשר בהשקעה אחרת.
זה לא בהכרח יהפוך אותו למוטה, אבל אם אין שקיפות מלאה אני מספק את השקיפות הזו.

נשים: לתת למקצוענים לנהל את הכסף 


אחד מהדפוסים השכיחים אצל נשים הוא לתת למקצוענים לנהל את הכסף במקומן.
לרוב יש פחות סיכונים כאשר מקצוען מנהל את הכסף במקומכם. 
יש לזה גם מחיר: "אין ארוחות חינם" באופן ישיר או באופן עקיף המקצוען או הארגון בו הוא עובד מקבל עמלה.


אצל גברים, נתקלתי יותר בניהול עצמי של חלק או כל הכסף. 

נשים: לתת לבן הזוג לנהל את הכסף


במרבית המשפחות או הקשרים הזוגיים בן הזוג הוא שמנהל את הכסף. 
לא בהכרח הוא זה שמבין יותר או מבין בכלל. 
כשאישה נותנת לבן הזוג לנהל את הכסף היא מקטינה סיכונים.

אין סיכון שתטעה בהשקעה וכתוצאה מהטעות שלה יפסידו כסף.
אין סיכון שההשקעה לא תצלח גם אם היא פעלה באופן הטוב ביותר ואז בן הזוג ו/או בני משפחה אחרים יאשימו אותה, על לא עוול בכפה, בכישלון.

לפעמים מאחורי ההימנעות מהסיכון מסתתר סיכון גדול יותר: כשהבעל אינו מבין בשוק ההון הוא עלול לקבל החלטות גרועות במיוחד. 
שיתוף האישה בהחלטות היה עשוי למזער או לכל הפחות להקטין נזקים. 

במקרה קונקרטי שאלה אותי אישה על השקעות הכספים שלהם. הסברתי לה, שלדעתי לא נכון לשים את מרבית הכספים בהשקעה במניה של חברה אחת. הסברתי לה שמדובר בחברה שהייתה בעבר חברה מצוינת אבל העולם משתנה במהירות והחברה בקשיים. 

הצעתי לה שיפנו ליועץ השקעות. התשובה הייתה שהבעל מאמין בחברה ולכן הם ימשיכו בדפוס ההשקעה הזה.
בדיעבד, זו הייתה תשובה שעלתה להם הרבה מאוד כסף.

נשים: להיצמד לגורם שהן מכירות


במעבר מניהול של מומחה אחד שכבר מכירים לניהול כספים על ידי מומחה אחר עלול להיות סיכון. 
הציפיות מהמומחה המוכר ברורות וידועות. מהמומחה החדש לא בהכרח יודעים למה לצפות.
כמובן שבמעבר לניהול כספים על ידי מומחה אחר יש גם סיכוי לניהול טוב יותר ויש גם לפעמים תשלומי עמלות נמוכים יותר.

נתקלתי יחסית ביותר מקרים של נשים שנצמדו לגורם שניהל את כספן, על אף שהראתי להם יתרונות בולטים לניהול באמצעות גורם אחר.

בלא מעט מקרים הגורם המוכר היה סניף הבנק שלהן. שם יש יועץ השקעות. 
דעתן לא השתנתה גם כשהסברתי להן את ההבדל: בהסכם שחתמו עם הבנק כתוב שהן מנהלות את הכספים והבנק רק מייעץ. כמו רבים אחרים הן חתמו בלי לקרוא. 
גורמים אחרים כמו מנהלי תיקים חותמים על הסכם שהם מנהלים את הכסף ולא הלקוח. הלקוח רק קובע מדיניות (למשל: רמת הסיכון) באמצעות טופס עליו הוא חותם.

נשים: בחירת רמות סיכון נמוכות


כשאני מסביר ללקוחות בכלכלת המשפחה את הנושא של רמת סיכון בהשקעה, שבתקופות שונות מהתקופה המטורפת הנוכחית, רמת סיכון גבוהה יותר (לא באופן קיצוני כמובן) נותנת גם סיכוי לרווח גדול יותר, הן נוטות יותר להיצמד לרמת סיכון נמוכה, למשל:
מרבית או כל ההשקעה היא בפיקדונות, תכניות חיסכון בבנק ואג"ח. 

השורה התחתונה


נשים נוטות לקחת פחות סיכונים מגברים. 
עלול להיות מחיר כבד לסיכונים גדולים מדי. 
עלול להיות מחיר כספי משמעותי להימנעות מוחלטת או כמעט מוחלטת מסיכונים.


החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון. 
בהקשר של השקעות כספים, האיזון הזה עשוי להשתנות בהתאם למצב ולמאפיינים האישיים והמשפחתיים הספציפיים.

אין מטה קסמים: גם אם בחרתם באיזון נכון בין סיכון לסיכוי לא תמיד זה יצליח.






יום שלישי, 16 בפברואר 2021

להתחסן או לא להתחסן? - ניתוח על פי תיאוריית גילוי האותות

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

תיאוריית גילוי האותות, באנגלית: Signal Detection Theory, צמחה בעקבות ניתוח קבלת החלטות של מפעילי מכ"ם במלחמת העולם השנייה. היא יושמה לניתוח קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות בהקשרים אחרים.

בפוסט זה אנסה לנתח על פי תיאוריה זו את קבלת ההחלטה האם להתחסן נגד קורונה או לא? 

אני מתייחס רק לחיסון של חברת פייזר, שזמין במדינת ישראל, על אף שניתוח דומה ומסקנות דומות צפויים ביחס לחיסונים ראויים אחרים. 


השורה התחתונה היא שאם אין מניעה רפואית ספציפית לגביכם, כדאי לכם להתחסן. מוטב מוקדם מאשר מאוחר.


רקע


על מפעילי מכם ללחוץ על כפתור אזעקה כאשר הם מזהים מטוסי אויב החודרים למרחב האווירי שבשליטת הצבא שלהם. 

המשמרות הארוכות והמשעממות גרמו למפעילי המכ"ם לטעות. 

למעשה יש ארבעה מצבים שונים של אירוע והחלטה של המפעיל.


מצב 1: יש חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לחץ על כפתור האזעקה

מצב זה נקרא Hit. זהו מצב שבו המפעיל לא טעה.


מצב 2: אין חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לא לחץ על כפתור האזעקה

מצב זה נקרא Correct Rejection. גם זהו מצב שבו המפעיל לא טעה.

מצב 3: יש חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לא לחץ על כפתור האזעקה

מצב זה נקרא Miss. זהו מצב שבו המפעיל טעה ולא זיהה חדירה של מטוסי אויב.


מצב 4: אין חדירה של מטוסי אויב והמפעיל לחץ על כפתור האזעקה

מצב זה נקרא False Alarm . גם זהו מצב שבו המפעיל טעה. המפעיל הפעיל את האזעקה על אף שמטוס אויב לא חדר.


חשוב לשים לב לכך ששני המצבים המסומנים באדום ובהם טעה המפעיל הם המצבים, שרוצים להימנע מהם או לכל הפחות להקטין את ההסתברות להתרחשותם. 

מזווית ראייה של ניהול סיכונים ברור שלא בהכרח הסיכון של Miss דומה לסיכון של False Alarm. 

בדוגמה של מפעיל המכ"ם, קרוב לוודאי, שהנזק של אי-זיהוי חדירת מטוסי אויב גדול בהרבה מהנזק של של זיהוי חדירה שלא הייתה.


כיצד פועל אדם המנהל את סיכוניו כראוי?


כאשר בהחלטה שלו עשויים להיות ארבעת המצבים המתוארים על ידי תיאוריית גילוי האותות הוא מבצע תהליך של זיהוי והערכת הסיכון בשני המצבים הבעייתיים: Miss ו-False Alarm.

אם מתברר שרמת הסיכון באחד מהמצבים הללו גבוהה בהרבה מרמת הסיכון במצב השני עליו לנסות לטפל בסיכון החמור יותר על מנת להקטין את ההסתברות להתרחשותו.

הבעיה היא שלפעמים זה מצב של Trade off. כשהקטנת את ההסתברות ל-Miss הגדלת את ההסתברות ל-False Alarm ולהיפך. 

ברוב המקרים כשהפער ברמת הסיכון גדול נהיה מוכנים לשלם את המחיר.


להתחסן נגד קורונה


תרשים 1: 
חיסון נגד קורונה על פי תיאוריית גילוי האותות

תרשים 1 מתאר את קבלת ההחלטות בתנאי אי-וודאות בהקשר של הידבקות בקורונה

כפי שהסברתי בפסקה הקודמת אנחנו רוצים להקטין למינימום את ההסתברות לאירועי Miss ו-False Alarm.


הגדרות 


אירוע Miss

לא התחסנתם וחליתם או תחלו בעתיד בקורונה.


אירוע False Alarm

התחסנתם ולא חליתם ולא תחלו.

אירוע כזה הוא כנראה נדיר הוא רלוונטי בעיקר לאנשים השומרים על ריחוק חברתי באדיקות.

מי שלא מתקרב לאנשים אחרים לא נדבק. רוב האנשים אינם יכולים לשמור על ריחוק כזה באופן מוחלט. 

יש כאלה הצריכים לעבוד ולא תמיד מרחוק. יש כאלה הצריכים או מעדיפים ללכת לקניות ויש כאלה שנזקקים לעבודה של בעל מקצוע בביתם או למפגש עם שליח שמביא מוצרים לביתם. 


אירוע Hit

התחסנתם ולולא התחסנתם הייתם נדבקים בעתיד במחלה.


אירוע Correct Rejection

לא התחסנתם ואין סיכוי שתחלו.

אירוע כזה הוא כנראה נדיר הוא רלוונטי בעיקר לאנשים השומרים על ריחוק חברתי באדיקות.

מי שלא מתקרב לאנשים אחרים לא נדבק. רוב האנשים אינם יכולים לשמור על ריחוק כזה באופן מוחלט. 

יש כאלה הצריכים לעבוד ולא תמיד מרחוק. יש כאלה הצריכים או מעדיפים ללכת לקניות ויש כאלה שנזקקים לעבודה של בעל מקצוע בביתם או למפגש עם שליח שמביא מוצרים לביתם. 


המשמעות של Miss: הידבקות בקורונה


לא בטוח ש"אנחנו" יודעים ומבינים את כל המשמעויות. "אנחנו" מתייחס לא רק אל אנשים פשוטים כמוני וכמוכם, אלא גם למומחים בתחום: רופאים וחוקרים באקדמיה. 

גם כאן אחזור על טענה בסיסית שחוזרת גם בפוסטים אחרים שלי: ככל שאי-הוודאות גדולה יותר כך גם הסיכון גדול יותר.


בעיות בריאותיות עתידיות של מי שחלה בקורונה

להלן מספר הבהקים:


1. אין שום ביטחון בכך שמי שהחלים מקורונה החלים באופן מלא. 

יש מחקרים שהגיעו למסקנות אחרות. כל מחקר כזה צריך לעבור ביקורת עמיתים וייתכן שגם נדרש זמן ומידע נוסף (מקרי תחלואה נוספים בקורונה) על מנת לאמת את ממצאיו.

ראיתי כבר כותרות, ולפעמים יותר מכותרות, של מחקרים שהגיעו למסקנות כגון:


א. עלולה להיות בחלק מהמקרים פגיעה בשריר הלב. דווקא ספורטאים צעירים בזמן מאמץ עלולים להיפגע קשה במקרה של פגיעה כזו.


ב. עלולה להיפגע הפוריות של צעירים.


ג. פגיעה מתמשכת של איבוד חושים כמו טעם וריח.


ד. פגיעות עתידיות בריאות.


ה. פגיעות עתידיות במוח.


אינני בר סמכא בנושא ולכן איני יכול לקבוע, שהמחקרים הללו מדויקים, אבל יש הרבה מחקרים שמראים הרבה בעיות בריאות עתידיות לחלק מהחולים המחלימים מקורונה. סביר להניח שלפחות חלק מהם מבוססים.


מוות

על פי הסטטיסטיקה שמפרסמים מתו במדינת ישראל מקורונה 5,403 אנשים (נכון ל-15.2.2021). 

מקורונה אפשר למות. אולי הסיכוי לכך לאנשים צעירים ללא מחלות רקע אינו גבוה, אבל יש גם אנשים עם המאפיינים האלה שמתים.

הזן הבריטי של הקורונה כנראה פוגע יותר בצעירים מאשר הזן המקורי. 


מחלה קשה

יש כאלה שמאושפזים. יש כאלה שמחוברים למכונות הנשמה.

הנזק הוא בוודאי סבל, ניתוק מהחיים היומיומיים ובחלק מהמקרים תקופת התאוששות ארוכה. 

ההיגיון אומר שבמהלך אשפוז קשה עלולות להיפגע מערכות בגוף וכתוצאה מכך יהיו נזקים בריאותיים מתמשכים.


הדבקת בני משפחה ואחרים

בהחלט ייתכן שגם אם תהיו אסימפטומטיים, כלומר: לא יהיו לכם תסמינים של המחלה למרות שחליתם, תדביקו אחרים. 

תשאלו למשל את תלמידת התיכון, שהלכה למסיבה ללא שמירה על מרחק וללא מסיכות, והסבתא שלה נדבקה ממנה נפטרה מקורונה.


נזקים נוספים

כמובן שעשויים להיות נזקים נוספים, שלא פירטתי כאן. 


המשמעות של False Alarm: חיסון ללא צורך


זהו המצב בו מישהו מתחסן ונחשף לסיכונים שבחיסון, אליהם אתייחס בהמשך, כשאין סיכוי כלשהו שיחלה בקורונה.

כבר בזמן הסגר הראשון בישראל היה ברור לגמרי שהאמצעי היעיל ביותר על מנת לא להידבק בקורונה הוא ריחוק חברתי. קצת חבל שלא הייתה הסברה שהבליטה את זה.


המצב של הימנעות מוחלטת ממרחק פיזי קטן מאנשים אחרים הוא לא ריאלי לגבי מרבית האנשים. 

בכל זאת, בפסקה זו אתייחס למצב שבו מתחסנים למרות שאין חשש להידבקות בקורונה. 


עלולים להיות סימפטומים קלים לאחר החיסון

חלק מהמחוסנים ירגישו כאבים באזור החיסון ולמספר קטן יותר יהיו סימפטומים שונים, שצפויים לעבור תוך מספר ימים לכל היותר.


אין נזקים מוכחים למרבית המתחסנים

מעקב אחרי המחוסנים מגלה כי כמעט כל המחוסנים אינם מדווחים על בעיות מהותיות ומתמשכות אחרי החיסון. 

אין מחקרים התומכים בטענה שחיסונים מסוג זה (RNA ולא נגיף מוחלש) מסוכנים.

יש מחקר על פיו חיסונים (לא נגד קורונה) עלולים לגרום לאוטיזם. התברר שהחוקר זייף נתונים כדי שיתאימו לתיאוריה שלו. 


החיסון מונע תחלואה משמעותית בסדר גודל של כ-90% מהמקרים

מחקר של היצרן (פייזר) ומחקר מקיף עוד יותר של "כללית שרותי בריאות" על אוכלוסיית החברים בקופה בארץ תומכים במה שכתוב בכותרת. 

גם סטטיסטיקות אחרות תומכות בטענה, שחיסון מקטין משמעותית את הסיכוי לחלות בכלל, ולחלות באופן קשה בפרט.


עלולים להיות מקרים נדירים ביותר של נזק

אם רופאים אומרים לכם לא להתחסן בגלל בעיות בריאות ספציפיות שלכם המונעות חיסון, כדאי להקשיב להם. 

אם יהיה נזק, אז מדובר במקרה נדיר מאוד.


השורה התחתונה


מזווית ראייה של קבלת החלטות על פי תיאוריית גילוי האותות, אין ספק שהרבה יותר מסוכן לחלות מקורונה מאשר להינזק מחיסון. כדאי למהר להתחסן. 


 




















יום ראשון, 7 בפברואר 2021

סיכונים במעבר בין קופות חולים


החל מ-1 בינואר 1995 חל במדינת ישראל חוק ביטוח בריאות ממלכתי

החוק מאפשר מעבר מקופת חולים אחת לאחרת. קופות החולים מתוקצבות על פי מספר המבוטחים בהן ולכן יש להן עניין להעביר מבוטחים אליהן. 

בפוסט זה אתייחס לסיכון העיקרי במעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת.

אני מדבר על סמך התנסות אישית אחרי שהחלפתי קופת חולים. 

בימי קורונה עגומים אלה קופות החולים הן יתרונה הגדול של מדינת ישראל וקשה לבוא אליהן בטענות. 

גם בהקשר של הסיכונים במעבר בין קופה אחת לקופה אחרת הביקורת שלי אינה כלפי קופות החולים, אלא כלפי המחוקק (הכנסת) והרגולטור (משרד הבריאות). 

הטענה פשוטה: יש סיכון משמעותי שניתן היה להימנע ממנו. 


קבלת החלטות של רופאים


בבלוג שלי העוסק בכלכלת המשפחה עסקתי בכמה פוסטים בקבלת החלטות של רופאים. כמובן, שבנוסף להשלכות אישיות ובריאותיות יש להחלטות האלה היבט כלכלי. 

ראו למשל: קבלת החלטות של רופאים וקבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז

אין ספק, שכמו שלכולנו יש הטיות בקבלת החלטות, גם לרופאים יש את אותן הטיות בקבלת החלטות רפואיות. בפוסטים שלי התייחסתי לספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים" המצטט מחקרים ומביא דוגמאות מהשטח התומכות בטענה זו.

לצורך הדיון בפוסט זה אתייחס לרופא יוצא דופן, שאין לו הטיות כאלה וקבלת ההחלטות שלו היא רציונלית והידע וההבנה הרפואיים שלו יוצאי דופן לטובה. 
האם הוא יכול לטעות? התשובה כמובן חיובית. 

האם אדם רציונלי ומומחה יוצא דופן בתחומו טועה?


אמרנו כבר שכן בפסקה הקודמת. בפסקה זו אתייחס רק לגורמים לטעות כזו.

הגורם הראשון: כל אחד טועה

לא לכל בעיה יש פיתרון פשוט. כך למשל, לפעמים עשויות להיות חלופות בעלות הסתברויות דומות להצלחה ולפעמים טועים בניתוח הנתונים.

הגורם השני: מידע שגוי או חסר

גם המומחה הגדול ביותר בתחומו עלול לטעות, אם הוא יקבל מידע חלקי או מידע שגוי. 
הסקת המסקנות שלו עשויה להיות לגמרי נכונה על בסיס המידע שקיבל אבל המידע החסר ו/או השגוי יגרום למסקנה מוטעית.

תהליך העברת ההיסטוריה הרפואית

 
מעבר בין קופות חולים הוא בדיוק הדוגמה לכך, שרופא מושלם עלול לטעות בקבלת ההחלטות שלו בגלל מידע חסר. 
תהליך העברת המידע בין קופת החולים הישנה לחדשה אינו סביר. 
כתוצאה מכך חלק מההיסטוריה הרפואית של המבוטח אינו ידוע לרופאים בקופת החולים החדשה.
 
היעדר המידע הזה הוא סיכון חמור, שעלול לעלות בחיי אדם, בבריאות בני אדם וכמובן גם בעלויות כספיות למבוטח, לקופה ולמדינה. 

התהליך


1. קופת החולים החדשה מבקשת שבזמן המעבר המבוטח יביא את התיק הרפואי שלו. 

2. העובר פונה לקופת החולים אותה הוא עוזב ומבקש תיק רפואי.

3. המבוטח חותם על הצהרה שהוא מבין שהמידע סודי ובכל זאת מבקש שיעבירו אותו אליו.

4. המבוטח מקבל אחרי כשבוע שבועיים באמצעות דוא"ל תיק רפואי.

5. המבוטח מוצא דרך להעביר את התיק לקופה החדשה.

6. הקופה החדשה קולטת את התיק למערכת שלה.


הסיכונים בתהליך העברת התיק הרפואי


סיכון 1: תקציר תיק רפואי לעומת תיק רפואי מלא

יש תיק רפואי מלא ויש תקציר. את התיק הרפואי המלא צריך לבקש במיוחד. התהליך הוא יותר מורכב ולוקח זמן רב יותר.
התקציר מתייחס רק לשנים האחרונות ורק לחלק מהמידע.  

לא כל מבוטח ער להבדלים. לא כל מבוטח יטרח לבצע את התהליך המורכב יותר של בקשת התיק הרפואי המלא. 

התוצאה: רק חלק מהמידע יעבור למבוטח ומידע משמעותי לקבלת החלטות עלול להיות חסר.


סיכון 2: אין קליטה של הנתונים מהתיק הרפואי

במקרה הספציפי שלי טרחתי לקבל את התיק הרפואי. הדפסתי אותו והבאתי אותו לקופת החולים החדשה. נאמר לי על ידי הפקידות שאין להן מה לעשות עם זה.  בטח לא להקליד, וכנראה גם אין משאבים או אפשרות לעשות את זה באופן אחר. 
אמרו לי תעביר את זה לרופא/ה .

כמובן שלרופא אין זמן ויכולת להקליד את זה למחשב ולא סביר שישמור את זה כניירת במקום להתייחס לזה באמצעות מערכת ממוחשבת.

התוצאה: המידע שברשות המבוטח ולא ייקלט בקופה החדשה.

כיצד היה צריך לטפל במעבר הנתונים בין קופות החולים


היה צריך להעביר את הנתונים באופן ממוחשב בין קופה לקופה. 
אדם העובר קופת חולים יצטרך לחתום על טופס שבו הוא מאשר העברה ממוחשבת של הנתונים שלו לקופה החדשה.

כמובן שההעברה הזו אינה טריוויאלית. זה מחייב כתיבת מערכת ממוחשבת הכוללת ממשק אחיד להעברת הנתונים ומניעת העברה כזו ללא אישור המבוטח וללא תהליך מעבר שלו לקופה אחרת.

מערכת בעלת אפיונים דומים נכתבה בהקשר של ניידות מספרי טלפונים חכמים.
כמובן שהמערכת של ניידות מספרים פשוטה יותר מהמערכת הזו.
כמובן שנתוני מערכת ניידות המספרים צריכים להיות ברמת אבטחה נמוכה יותר ממערכת נתונים רפואיים.

רק העברה כזו יכולה להבטיח נגישות של רופאי הקופה החדשה לכל ההיסטוריה הרפואית של המבוטח החדש בקופה.

ומה עם אבטחת פרטיות הנתונים?


מי שחושב שאיני מודע לחשיבות שמירה על פרטיות נתונים לא מכיר אותי. 

כיועץ מחשוב וטכנולוגיית המידע הייתי מעורב בלא מעט פרויקטים של שמירה על אבטחת מידע וטיפול בניהול סיכונים בהקשר של אבטחת מידע. 
בכלל זה גם Penetration Tests שביצעתי בארגונים. 

גם כיועץ לכלכלת המשפחה אני אמון על שמירת סודיות של מה שאומרים לי אנשים הנמצאים בתהליך ייעוץ אצלי. בלא מעט מקרים מדובר במידע רגיש שהפצתו עלולה לפגוע בנועצים. 

ממי לא צריך להסתיר מידע רפואי פרטי?


השאלה היא: ממי להסתיר מידע פרטי מסוים? 
יותר נכון: ממי לא להסתיר מידע פרטי מסוים? 

רופאים

לא רצוי ולא ראוי להסתיר מידע רפואי רלוונטי מרופא/ה המטפל/ת בך.
הרופא זקוק למידע הזה על מנת לקבל את ההחלטות הרפואיות הנכונות לגביכם.

נכון, קופות החולים צריכות ליישם מנגנוני אבטחת מידע שימנעו זליגה של המידע הזה לאנשים שאינם צריכים לקבל את המידע. 

חברות ביטוח

כשעושים ביטוחי בריאות או ביטוחי חיים הסתרת פרטים רפואיים עלולה לפגוע במבוטח, אם וכאשר יגיש תביעה. 
רק בשלב זה עשויה החברה לנסות לחפש דיווחי שקר ביחס למצב הבריאות ואפילו בנושאים כמו: האם האדם שדיווח שאינו מעשן למעשה מעשן? 
התוצאה עלולה להיות קבלת סכום מופחת או ללא קבלת כסף בגין התביעה מחברת הביטוח. 
מי שלא מעוניין לחשוף את המידע הזה, מוזמן לחשוב על דרך אחרת להתמודד עם הסיכון במקום ביטוח.

יועצים בכלכלת המשפחה

לפעמים מגבלה רפואית עלולה להשפיע על היכולת לעבוד. היא יכולה להגביל את היקף העבודה או את סוג העבודה. 
אם באמת זה רלוונטי, רצו לשתף את היועץ לכלכלת המשפחה בקיומה של מגבלה כזו ולפרט את אופן השפעתה על היכולת לעבוד. 
אם המגבלה הזו מחייבת טיפולים רפואיים יקרים, חשוב לשתף את העלויות הכספיות עם היועץ. 

ייתכנו מצבים נוספים

איני מתיימר למצות את כל המצבים האפשריים שבהם חשוב לחלוק מידע רפואי רלוונטי ורלוונטי בלבד עם אחרים. 

כמובן ששיתוף מידע רפואי עם רופא שונה משיתוף מידע רפואי עם אחרים. 
במקרה של רופא כל מידע רפואי עשוי להיות רלוונטי.
במקרים אחרים רק חלק מהמידע עשוי להיות רלוונטי.


מה עושים עד שישתנה התהליך?


אתאר לכם את האופן שבו ניסיתי להתמודד באופן אישי עם הסיכון הזה. 


צעד ראשון: שמירת מקסימום מהמידע בתיק הרפואי שלי.

ביקשתי לקבל וקיבלתי את התיק הרפואי המקוצר ואת התיק הרפואי המלא שלי בקופת החולים.

את התיק הרפואי אני שומר היטב. 


צעד שני: לשתף את רופאת המשפחה במידע רלוונטי

היות שאני זוכר את מרבית המידע הרלוונטי, שיתפתי בו את הרופאה בפגישות הראשונות בינינו. ההנחה היא שחלק מזה יירשם ויוכנס למערכת.


צעד שלישי: כשנדרש מידע נוסף


במהלך ביקורים אצל רופאים הם שואלים שאלות ספציפיות בנושא הביקור המתייחסות לבדיקות קודמות וטיפולים קודמים. 

אני ניגש לתיק הרפואי ומוצא אותם. מדפיס ונותן לרופא ובמקביל סורק ומעלה לאתר קופת חולים על מנת שהמידע יהיה נגיש לרופאים אליהם אני פונה.


ברור לי שהמודל שלי אינו ישים לגבי חלק מאלה שעוברים מקופת חולים אחת לאחרת ובמקרה שלהם יהיה חוסר מידע גדול יותר. נדרש פיתרון כולל למניעת הסיכון או לפחות להפחתתו, ללא מעורבות חברי קופת החולים.