 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
הרצאות על ניהול סיכונים מתחילים עם דוגמה פשוטה. מישהו שכתב ספר על הנושא הביא דוגמה של סיכונים בקניות במרכול.
הדוגמה שאני בחרתי להתחיל בה היא חציית כביש. מהר מאוד מתברר, שזה יותר מורכב ממה שחושבים.
מספר הסיכונים גדול יותר ממה שאנחנו מזהים מיד באופן אינטואיטיבי, רמת הסיכון תלויה בלא מעט גורמים. אחד הגורמים הוא המאפיינים של חוצה הכביש.
הסיכון של ילד קטן, נכה או אזרח ותיק גדול יותר מאשר הסיכון של אדם בריא בשנות ה-20 של חייו. אלה שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר צריכים להיזהר יותר.
מה שנכון ביחס לחציית כביש נכון גם בהקשר של הידבקות בקורונה:
הסיכון של אזרח ותיק בגל הרביעי של הקורונה גדול יותר מאשר הסיכון של אחרים.
פוסט זה עוסק בניהול סיכוני הידבקות והדבקה בקורונה בגל הרביעי.
מאפייני הגל הרביעי
1. בישראל תחלואה פחות קשה
פחות מתים. פחות מאושפזים במצב קשה.
2. בעולם תחלואה רבה וקשה
3. תחלואה קשה במיוחד במדינות צפופות ופחות מפותחות
מהניסיון של השפעת הספרדית יודעים שקשה לאמוד בדיוק את מספר המתים ממגפה. על פי הויקיפדיה העברית, מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון איש.
במדינות צפופות ופחות מפותחות הדיווחים עלולים להיות מוטים בהרבה כלפי מטה. לאחרונה קראתי שמספר המתים מקורונה בהודו הוא בערך פי 10 מהדיווחים הרשמיים.
כמי שראה סרט על הבחירות באזורים נידחים בהודו, שאין בינם לבין דמוקרטיה דבר, אני מבין את קשיי הדיווח.
כשמדובר באירן או בתימן, ברור שהדיווחים של השלטונות על מספר החולים הקשה ועל מספר הנפטרים מוטים בכוונה באופן קיצוני כלפי מטה.
במדינות עניות ופחות מפותחות אין תשתיות בריאות ראויות (צוותי רפואה ובתי חולים), אין כמעט חיסונים ומרבית האוכלוסייה ענייה מדי מכדי להתאשפז או מכדי לצרוך שירותים רפואיים ראויים.
אזרחים מעל גיל 60 בישראל
1. אחוז הנפטרים בגילאים האלה בישראל גבוה יחסית לאחוז הנפטרים בגילים אחרים.
2. גם אחוז החולים קשה.
3. חלק גדול מאלה שנפטרים או חולים קשה חוסנו נגד קורונה.
ההסברים לתופעה הזו הם:
ניהול סיכוני קורונה
ההתנהלות האישית שלי
הימנעות ככל שניתן ממקומות צפופים
חבישת מסכה
לא משתמש בתחבורה ציבורית
לא חושב על טיסה לחו"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה