מקור התמונה: ויקיפדיה |
לפני כשלושה שבועות כתבתי פוסט שכותרתו: הקורונה חוזרת?. ציינתי בו, שבפוסטים בבלוג זה ובבלוג "לכלכל בתבונה", מעולם לא הוכרז על סופה של הקורונה.
מאז אותו פוסט כבר קיימת חובת עטיית מסכת מגן במקומות סגורים.
חובה קיימת. ציות לחובה? לא ממש.
למחרת שמעתי בגלי צה"ל שיחה עם, ד"ר מיכאל הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, לאחר שבבית חולים זה נפטר החולה הראשון בקורונה בגל הנוכחי.
נדמה לי שדבריו, הציגו היטב את הסיכונים הנוכחיים לבני אדם בהקשר של קורונה במדינת ישראל.
חוסנתי נגד קורונה. האם אני מוגן?
מצבך אולי טוב יותר בהשוואה למי שלא חוסן אבל אינך מוגן ב-100%.
האדם שנפטר ואשתו חוסנו נגד קורונה. הם שיחקו עם נכדתם וזה הסתיים באשפוז של שניהם בבית חולים.
גם מחוסנים עלולים להידבק.
פרמטרים המגדילים סיכון להידבק ולחלות
ההמלצה של מנכ"ל בית החולים רמב"ם
השתמשו במסכות במקומות שבהם יש חובת חבישת מסכה.
שימו לב, שלדעתו, בתקופה קודמת בה כמעט לא היו נדבקים בישראל, זה היה הגיוני לא לחייב חבישת מסכות.
כפי שכבר ציינתי, כל ניהול סיכונים הוא דינאמי. מה שאומר ד"ר הלברטל מתאים לתאוריה הכללית של ניהול סיכונים.
שימו לב שהעיקרון של הדינאמיות של סיכונים לא בהכרח יפחית בעתיד את הסיכון. כך למשל, זן חדש ועמיד יותר נגד חיסונים עלול דווקא להגדיל את הסיכון.
המלצה נוספת שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה