Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה השפעת הספרדית. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה השפעת הספרדית. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום שבת, 8 באוגוסט 2020

ברבור שחור וברבורים לבנים

 

ברבור שחור. מקור התמונה: ויקיפדיה  

הברבורים שהכרנו בעולם המערבי היו לבנים ולכן במשך דורות חשבו שכל הברבורים הם לבנים עד שגילו ברבורים שחורים באוסטרליה.

ד"ר נסים טאלב הוא, בין השאר, מומחה לניהול סיכונים. יש לו השכלה מתמטית וניסיון רב בשוק ההון. אחד הספרים שהוא כתב נקרא "הברבור השחור". בספר זה הוא פיתח תיאוריה ששמה כשם הספר

התיזה שמציגה התאוריה הזו היא שלא ניתן לחזות מראש התרחשות אירועים מסוימים. הניסיון לבנות מודלים מתמטיים-סטטיסטיים מורכבים על מנת לחזות אותם מראש נועד לכישלון. 

בין האירועים שהוא מזכיר יש תגליות מדעיות חשובות. יותר נוגע לענייננו הוא הקושי לחזות אירועי סיכון. 

טאלב מתמקד באירועי סיכון פיננסיים. ניתן להכליל את זה גם לאירועי סיכון אחרים.

בפוסט זה אתמקד באירועי סיכון ברמת חומרה קיצונית, כלומר: Crisis. הטענה המרכזית שלי, ולא רק שלי, היא שיש אירועים כאלה שדומים לברבורים לבנים. יש גם אירועים שהם ברבורים שחורים

כמו שכיחות ברבורים בטבע גם שכיחות אירועי Crisis: שכיחות ברבורים שחורים נמוכה יותר.


מה מבחין בין שני סוגי ה-Crisis?


ברבורים לבנים הם אירועים שניתן להיערך אליהם מראש. הם אירועים שבמידה כזו או אחרת ניתן לצפות אותם. 

ברבורים שחורים הם אירועים שאין דרך לצפות אותם מראש ואין דרך להיערך אליהם באופן ספציפי מראש. 


דוגמה ל"ברבור לבן": כור אטומי לאחר רעידת אדמה


בפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה אני מנתח אירוע שהוא ברבור לבן.

האירוע הבסיסי של רעידת אדמה הוא אירוע שהתרחש בעבר וניתן היה לצפות שיתרחש גם בעתיד.

האירוע הנוסף שהתרחש: צונמי כתוצאה מרעידת האדמה, היה גם הוא ניתן לצפייה מראש.

שימו לב שלא בהכרח היה ניתן לחזות מראש מתי הוא יתרחש ומה עוצמת רעידת האדמה שתתרחש? 

לא היה ניתן לחזות מראש את עוצמת הצונמי. 


לגבי פגיעה בכור גרעיני אין ספק שאפשר היה להיערך טוב יותר, כפי שאכן קרה בכור אחר באותו אזור, שלא נפגע כלל.


דוגמה ל"ברבור שחור": השפעת הספרדית


השפעת הספרדית היא מגפה שפרצה באפריל 1918 ונמשכה כשנה. אין עוררין על כך שמדובר ב-Crisis. 

על פי הויקיפדיה העברית, נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כרבע מאוכלוסיית העולם באותה תקופה). מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם.

כמה עובדות המראות שזה "ברבור שחור"

  1. השפעת הספרדית פגעה בעיקר בגילאי 20-40. 

      בדרך כלל אוכלוסיית הסיכון בשפעת ובמגפות היא קשישים ותינוקות.           מהשפעת הספרדית נפגעו בעיקר אנשים צעירים ובריאים.

  2. הגל הראשון לא היה קטלני במיוחד הגל השני היה קטלני

       מספר מקרי המוות מהגל הראשון בחודשי האביב היה אופייני למספר             מקרי המוות משפעת רגילה. 

      הגל השני בסוף אוגוסט, בספטמבר ובאוקטובר היה קטלני.

  3. גם הגל השלישי שהתחיל בפברואר 2019 ונמשך עד אפריל היה קטלני.

      הוא היה קטלני מעט פחות מהגל השני. 

  4. אנשים שלא הראו תסמינים מוקדמים היו נחלשים כך שתוך שעות לא          יכלו לעמוד על רגליהם.

  5. לקראת תחילת שנת 1920 דעכה המחלה עד שנעלמה


אם נסכם את הדפוסים החריגים בשונה משפעת רגילה וממגפה רגילה נראה כי: השפעת הזו הופיעה ונעלמה בסיום כל גל. כמו שהיא הופיעה במפתיע היא נעלמה לגמרי אחרי הגל השלישי.

האוכלוסייה שנפגעה היא האוכלוסייה שבדרך כלל נפגעת פחות ובהרבה מקרים לא היו תסמינים מוקדמים. 


בשונה מהברבור הלבן בפסקה הקודמת, לא היה ניתן היה להיערך לשפעת הספרדית על בסיס של מגפות שפעת קודמות, משום שהשוני ביניהם עולה בהרבה על הדימיון.


האם מגפת הקורונה היא "ברבור שחור"?


הרושם הוא שאכן מדובר ב"ברבור שחור". בתחילת הקורונה ניסיתי להשתמש בטכניקת ניהול סיכונים הקרויה Scenario Analysis להעריך את הסיכונים שבקורונה. לא במקרה תסריט בו השתמשתי בניתוח והבאתי כמקבילה לתסריט שלילי קיצוני את השפעת הספרדית.


כמו בשפעת הספרדית רב הנסתר מהנגלה. 

בכל פעם מתגלים דברים שלא היו ידועים, למשל: מחלות שמפתחים כאלה שחלו בקורונה והחלימו. 

כמו השפעת הספרדית, היא שונה לגמרי ממגפות שפעת קודמות בעשורים האחרונים. מי שהתכונן לשפעת קודמת מצוי במצב טוב יותר ממי שלא התכונן כלל אבל גם הוא מוכן למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה ויש לו לא מעט לתקן ולהתאים.

רמת החומרה גבוהה מרמת החומרה של מגפות שפעת רגילות, למשל: תמותה גבוהה יותר, כמות אשפוזים גבוהה יותר וכיו"ב.

כשרבים חשבו שהקורונה נגמרה הגיע הגל השני. הגל השני שונה מהגל הראשון. נפגעים יותר צעירים ופחות מבוגרים בהשוואה לגל הראשון. יש יותר אנשים שמדבקים ואינם מפתחים סימפוטומים.

מדברים על גל שלישי חומר בחורף. אין לי צל של מושג האם זה מה שיקרה?


בשונה משפעת רגילה אין חיסון ולא כל כך קל לפתח חיסון. 


יש דבר אחד שבו היא דומה גם ל"ברבור הלבן" בפסקה הראשונה לעיל: גם במקרה של הקורונה מדבר באוסף אירועים שיש ביניהם קשר. זו לא רק המחלה וסיכוני ההידבקות. זה גם Crisis כלכלי וסיכונים רבים נוספים.





יום שני, 28 בדצמבר 2020

האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה?

 


 
בפוסטים קודמים הצגתי תסריטים שונים של מגפת הקורונה. תסריט הקיצון של ה-Worst Case היה השפעת הספרדית. 
מגפה עולמית של 4 גלים בשנים 1918-1920 ממנה מתו בין 20 מיליון ל-50 מיליון בני אדם. נדבקו בה 500 מיליון בני אדם. כשליש מאוכלוסיית העולם. 

למרות האופטימיות הזהירה בגלל תחילת החיסונים  הדפוסים של הקורונה מתחילים להזכיר את השפעת הספרדית.  


הגלים של השפעת הספרדית


הגל השני של השפעת הספרדית היה חמור יותר מהגל הראשון. הגל השלישי חמור פחות מהגל השני אבל חמור יותר מהראשון. הגל הרביעי היה הרבה פחות משמעותי.


הגלים של הקורונה


הגל הראשון היה עד סוף חודש מאי. האם מה שהיה מאז ועד היום הוא הגל השני או אולי היו מספר חודשים של ירידה בעוצמת המגפה שהם הגל השני ועכשיו אנחנו בגל השלישי, שעוצמתו כנראה גדולה מעומת הגל הראשון? 

לא בטוח שיש תשובה ברורה לשאלה הזו. 

השאלה שבכותרת רלוונטית יותר תחת ההנחה שאנחנו בעיצומו של הגל השלישי. 


ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק


יש כמה הבדלים משמעותיים בין המגפה הספרדית לפני 100 שנים לבין מגפת הקורונה הנוכחית. 


התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה

התקדמות הרפואה, המדע והטכנולוגיה הביאה ליצור חיסונים בפרק זמן קצר מהצפוי. לא היו חיסונים לשפעת הספרדית. 


האוכלוסייה הנפגעת

בשפעת הספרדית שיעור המתים הצעירים והבריאים היה גבוה. בקורונה מרבית המתים הם מאוכלוסיות בסיכון.


העולם הגלובלי

לפני 100 שנה מיעטו לסוע ממקום למקום. אם באזור מסוים נפסקה המחלה הסיכוי להתחדשותה היה קטן. בעולם הגלובלי של היום המגפה עוברת בקלות ממקום למקום ביחד עם הטסים והנוסעים.


 אנה פנינו מועדות?


האופטימיות הזהירה עם תחילת החיסונים היא על דגש של זהירה. מרבית המומחים מדברים על תקופה ארוכה עם מגבלות קורונה. 


האם החיסונים יתבררו כאפקטיביים וכארוכי טווח? ייתכן שהתקופה הזו תתקצר. 

בעולם הגלובלי שבו אנו חיים עשוי לצוץ גל שלישי או רביעי. אין די בחיסון של מרבית האוכלוסייה בארצות מפותחות. צריך לבחון גם את המצב בארצות פחות עשירות ופחות מפותחות, שבהן לא יתחסנו כל כך מהר.





יום רביעי, 30 בספטמבר 2020

קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis

 


כאשר מדובר ב-Crisis Management של משברים שהם ברבורים שחורים, Scenario Analysis היא טכניקת ניהול סיכונים מתאימה במיוחד.

כשיודעים מעט מאוד על משבר בונים תסריטים אפשריים. חשוב במיוחד לבנות תסריטי קיצון. צריך לנסות לייחס הסתברויות להתממשות תסריטים. בדרך כלל ההסתברויות להתרחשות תסריטי קיצון נמוכות.  לאט, לאט משנים ומעבים את התסריטים על פי המידע שנאסף וגם מנסים לתת הערכות גסות פחות להסתברויות.


בתחילת משבר הקורונה, בחודש מרץ, ביצעתי  Scenario Analysis. באפריל דנתי בהשלכות שלו על פי התפתחות המגפה והמשבר הכלכלי. 

בסוף ספטמבר הגיע הזמן לנסות להתייחס לתסריטים תוך הטמעת המידע שהצטבר. 

זכרו שתסריט הוא הערכה בלבד. גם ההסתברות להתרחשותו היא לרוב הערכה גסה. 


תסריט ה-Best  Case שלי ממרץ כבר לא איתנו. על פיו הקורונה הייתה נעלמת תוך חודש-חודשיים. 

הצגתי שני תסריטי מגפות אחרים: תסריט ביניים של "שפעת החזירים" ותסריט קיצון של "השפעת הספרדית". 

שניהם עדיין איתנו. ההסתברות להתרחשות תסריט של מגפה הדומה להם עלתה. 


תסריט "שפעת החזירים" ב-2009 ו-2010


נראה, לכאורה, שתסריט זה הפך לתסריט Best Case. 

מספר המתים מ"שפעת החזירים" היה בין 151,000 ל-575,000. 

הסטטיסטיקות שנתקלתי בהם נכון להיום (30 בספטמבר) כוללות יותר ממיליון נפטרים בעולם מ-COVID-19. רוב מקרי המוות מ"שפעת החזירים" היו של אנשים בקבוצות סיכון, בדומה למה שקורה היום.

ב"שפעת החזירים" נדבקו בין 11% ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ. התסריט הזה אומר שצריך להיזהר מהידבקות. אנשים בקבוצות סיכון צריכים להיזהר במיוחד.

ההסתברות להתרחשות תסריט כזה היא נמוכה. צפו לגרוע יותר.


תסריט "השפעת הספרדית"


אנחנו רחוקים מתסריט הקיצון הזה של בין 20 מיליון ל-50 מיליון מתים בעולם. זה לא מבטיח שלא נהיה עם שיעורי תמותה בסדר גודל דומה. 

אנחנו יודעים שהיא נמשכה בעוצמה במשך שנה (עם תקופה של שיעור תחלואה נמוך). אנחנו יודעים שהיו שלושה גלים, שהשני והשלישי היו קטלנים יותר מהראשון.

בשונה מה-COVID-19 מתו ממנה בעיקר צעירים ובריאים.

תהינו האם יהיה גל שני של המגפה הנוכחית? הוא כבר איתנו. בגל השני של "השפעת הספרדית" הייתה עליה בתמותה ובתחלואה בספטמבר ואוקטובר. 

האם זה מה שיקרה בעולם גם במגפה הנוכחית? 

הגל השלישי התחיל בפברואר. האם גם במגפת הקורונה יהיה גל שלישי?


הערה לגבי סטטיסטיקת הנפטרים


המספר ב-Worldometer הוא מספר מדויק. זה לא אומר שהוא נכון. זה כן אומר שהוא מוטה כלפי מטה.

בהערכה גסה הייתי אומר, שהמיליון עלול להיות גם בסדר גודל של 2.5 מיליון. 

בהקבלה לטווח של 20 מיליון עד 50 מיליון מתים מ"השפעת הספרדית".  

האם מישהו משוכנע שמדינות עולם שלישי יודעות בכלל לספור את מספר המתים? קרוב לוודאי שלא. יש שם הרבה מתים שלא נספרים. 

האם מישהו מאמין לנתונים של דיקטטורות שיש לשלטונות אינטרס להציג תחלואה נמוכה בהרבה ממה שיש?

אפילו משרד הבריאות בישראל "שכח" כמה עשרות אזרחים ותיקים שנפטרו מקורונה וצרף אותם לסטטיסטיקה כמה חודשים מאוחר יותר.  

אנחנו עדיין לא קרובים לתסריט "השפעת הספרדית" אבל מי יודע מה יהיה בגל השלישי בחורף?


מה למדנו על הקורונה מאז הפוסט שלי במרץ?


בעיקר למדנו שאנחנו לא באמת יודעים מה זה. נשארה רמה גבוהה של אי-וודאות. אי-וודאות זו צריכה להיות מתורגמת כתוספת הסתברות לתסריטים פסימיים. 


השפעות בריאותיות ארוכות טווח

מחקרים וגם השטח מגלים שיש לפעמים נזקים בריאותיים מתמשכים גם אחרי שמחלימים מהקורונה. חלקם מתייחסים גם לא-סימפטומטיים, שלכאורה אינם חולים.

מדובר בנזקים לריאות, ללב ולמוח. היות שהקורונה איתנו רק קצת יותר מחצי שנה, קשה לדעת האם הנזקים הפיכים והאם הם מתמשכים. לא מדובר בנזקים לכל חולה. 

לנזקים מתמשכים עלול להיות מחיר שנגלה אותו רק בעוד מספר שנים. 


חיסון? לא כל כך מהר

ההערכות והפרסומים של בעלי עניין על חיסון בטווח זמן קצר הופרכו. טווח זמן של שנה עד שנה וחצי מהיום הוא הרבה יותר ריאלי.

צריך לזכור שאין די במציאת חיסון. ישנם תהליכי אישור שאורכים זמן לא קצר ויש גם זמן עד ליכולת לייצר את החיסון בהיקף נרחב וגם שאלה של מחיר לצרכן. 

אלה שדיברו במרץ על חיסון עדרי כבר מדברים על זה פחות או שאינם מדברים על זה כלל משום שנפטרו מקורונה.


השלכות כלכליות ארוכות טווח

אלו שדיברו על התאוששות כלכלית בשנת 2022 כבר התקדמו כמה שנים בתחזית להתאוששות. 
יש גם כאלה המדברים על עשור אבוד. 

ההכרח בהוצאות ממשלתיות לעזרה למשפחות ועסקים קורסים העלה את הגירעונות של מדינות לרמה חסרת תקדים.   


תסריט ריאלי נכון להיום


באיזשהו מקום ברצף בין התסריט של Worst Case ("השפעת הספרדית") לבין התסריט של Best Case ("שפעת החזירים"). 

יש לי את הרושם שמי שחושב שזה יהיה קרוב יותר לתסריט ה-Best Case הוא כנראה אופטימי מדי.





יום רביעי, 25 באוגוסט 2021

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ?

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא בטוח שהשם שבחרתי לפוסט שכתבתי ב-19 במרץ 2020 הוא מוצלח: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

הוא דן פחות בכלכלת המשפחה ויותר בתחלואה ומוות מקורונה. כמובן, שלמגפה יש גם השלכות כלכליות על משפחות.

הטכניקה הזו לניהול סיכונים מבוססת על הגדרת תסריטים אפשריים וניסיון לייחס להם הסתברויות. היא מתאימה במיוחד למצבי משבר או סיכון שלא יודעים עליהם מספיק. 
לצערנו, הקורונה עונה על ההגדרה הזו: יש זנים חדשים ולא לגמרי ברור סוג והיקף הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח. 

כשמשתמשים בטכניקה של Scenario Analysis מתארים שני תסריטי קיצון Best Case ו-Worst Case. בנוסף מתארים גם תסריטי ביניים. בדרך כלל מתממש אחד מתסריטי הביניים.

ככל שמצטבר מידע מעבים את התסריטים ומשנים את ההסתברות שלהם. כפי שגם אני עשיתי באמצעים הדלים שלי בבלוג שלי.

תסריט ה-Best Case, שתיארתי בפוסט שאליו קישרתי בתחילת פוסט זה, כבר לא יתממש. על פיו הקורונה נעלמת מעצמה תוך כחצי שנה או מעט יותר.

כבר אין ספק, שהיא תשפיע על חיינו במשך תקופה ארוכה. 

תסריט ה-Worst Case היה תסריט דומה לשפעת הספרדית, שתקפה את העולם בשנים 1918-1920. 

בפוסט זה אנסה לבחון עד כמה אנחנו קרובים לתסריט הזה, נכון להיום (25.8.2021).

באתר Worldometer יש נתונים סטטיסטייים עולמיים ביחס למגפת הקורונה.  

נתונים עולמיים חשובים הם:

1. קרוב ל-214 מיליון בני אדם בעולם חלו בקורונה.

2. יותר מ-4,465,000 אנשים בעולם מתו מקורונה.

על פי הויקיפדיה, בשפעת הספרדית חלו כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם) ומתו ממנה 20-50 מיליון בני אדם.

השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים במגפת הקורונה מתסריט השפעת הספרדית.


הערות מתודולוגיות


1. אי אפשר להשוות מספר חולים ומספר נפטרים בלי להתייחס לגודלה של אוכלוסיית העולם.

אוכלוסיית העולם היום הרבה יותר גדולה מהאוכלוסייה לפני 100 שנים.

2. הערכת חסר למספר החולים ולמספר הנפטרים במגפת הקורונה

נתוני ה-Worldometer הם, ללא ספק, מוטים  משמעותית כלפי מטה.

לא במקרה נתוני הנפטרים מהשפעת הספרדית נותנים טווח רחב מאוד של מספר נפטרים. 

היה צריך לתת טווח כזה גם בהקשר של השפעת הספרדית.

בין הגורמים המטים את הנתונים כלפי מטה:

א. עמימות סיבת המוות

לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מהי סיבת המוות.

האם אדם שהיו לו מחלות רקע וחלה בקורונה נפטר בגלל הקורונה או בגלל מחלת הרקע או בגלל צירוף של שניהם? גם מומחים גדולים לא ידעו תמיד להשיב על השאלה הזו.

הנטייה שלי היא לחשוב שבלא מעט מקרים מדובר בצירוף של שני הגורמים. 

ב. מדינות שאינן מסוגלות לספור את מספר המתים מקורונה.

יש מדינות עולם שלישי שאינן מסוגלות לספור דברים בסיסיים יותר, למשל: גודל האוכלוסייה. 

במדינות כאלה, בעיקר במדינות גדולות, שבהן גם אזורים עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, סביר להניח, שמספרי הנפטרים ומספרי החולים מוטים כלפי מטה. 

מדינה כזו היא למשל אתיופיה. איני יודע האם אינדונזיה מוגדרת עדיין כמדינת עולם שלישי (בתקופת אבי האומה סוקרנו היא הוגדרה כך). אני יודע שלא סביר שבמדינת איים זו יצליחו לספור את כל המתים מקורונה.

ג. מדינות בהן השלטונות מדווחים במתכוון נתונים שקריים

לשלטונות עשוי להיות אינטרס להציג מספר נפטרים קטן בהרבה מהמספר האמיתי. 

כשתדמית המדינה ממילא גרועה ומצבם הכלכלי של האזרחים גרוע, יש כאלה שמעדיפים לתאר מצב ורוד הרבה יותר. 

דוגמאות: צפון קוריאה ואירן.


הערכה גסה של מספר נפטרים מקורונה


מספר המתים מקורונה ב-Worldometer מקביל להערכה הנמוכה של מספר הנפטרים מהשפעת הספרדית. 

האם ההערכה הגבוהה של נפטרי קורונה היא פי 2.5 מההערכה הנמוכה כפי שזה מוערך ביחס לשפעת הספרדית? 

אין לי דרך לדעת. ההערכה הגסה הפרטית והלא מבוססת שלי היא שהמספר הזה הוא בסדר גודל של פי 2 ממה שמדווח, כלומר: בערך 9 מיליון בני אדם.




 

יום שני, 6 בדצמבר 2021

קורונה הגל החמישי: האם אנחנו מתקרבים לתסריט ה-Worst case ?

 


בסדרה של פוסטים ניסיתי לנתח את סיכוני הקורונה באמצעות שימוש בטכניקה של Scenario Analysis. התסריט של ה-Worst case שבניתי היה תסריט השפעת הספרדית

המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני, שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם. 

אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו כבר לא מאוד רחוקים. 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים, לא נראה ממש סביר.

גם לפני שקראתי מאמר בעיתון "אקונומיסט", חשבתי שהנתון מוטה כלפי מטה.  

ההבדל ביני לבין ה"אקונומיסט" הוא, שהם ארגון עם משאבים ויכולות, שאין לי. הם פיתחו מודל לאמידת טווח מספר הנפטרים מהמחלה. המודל משתמש בכלים של Machine learning והתוצאות והמודל גלויים לארגונים אחרים, כולל ארגון הבריאות העולמי. 

הם גם משווים נתוני תמותה כוללים בשנה שלפני הקורונה לשנים של הקורונה. כשהפער גדול משמעותית ממספר המתים המדווחים בגלל קורונה, הם רואים בפער כולו את המספר המשוער של הנפטרים מהמחלה.

 

המסקנות של האקונומיסט

 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים מוטה באופן קיצוני כלפי מטה. המספר האמיתי כנראה קרוב ל-17 מיליון. כפי שהצגתי בתחילת הפוסט נתונים על טווח רחב של מספר מתים מהשפעת הספרדית, גם המודל של האקונומיסט מדבר על טווח. הטווח שהם מצאו לפי המודל שלהם הוא בין 10.3 מיליון נפטרים ל-19.5 מיליון נפטרים.


דיווחים מוטים כלפי מטה במדינות


על פי המאמר ב"אקונומיסט", במדינות עניות הדיווחים הם בדרך כלל מוטים יותר כלפי מטה מאשר במדינות המפותחות. 

במאמר מופיעות הערכות ביחס לדיווחי חסר במדינות מסוימות. 

דוגמאות: 

בבולגריה מספר הנפטרים מקורנה הוא בערך פי2  מהמדווח.

ברוסיה פי 3.5.

בהודו המספר המדווח הוא רק עשירית ממספר הנפטרים האמיתי מהמחלה.


המסקנות שלי


נחייה בצל הקורונה עוד זמן רב. הנתונים הנוכחיים, גם אלו של האקונומיסט, עדיין רחוקים מנתוני תסריט השפעת הספרדית. 

צריך להביא בחשבון שבמאה השנים שעברו מאז היה גידול משמעותי במספר בני האדם החיים על פני כדור הארץ.


פוסטים קודמים


האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה? 

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ? 

קורונה: חזרה ל- Scenario Analysis

עוד נקודות דמיון בין השפעת הספרדית לבין הקורונה

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

אחרי הקורונה לא מה שחשבתם

 



 

יום ראשון, 3 בינואר 2021

עוד נקודות דמיון בין השפעת הספרדית לבין הקורונה

 

נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה


בפוסטים העוסקים ב-Scenario Analysis של משבר הקורונה תסריט ה-Worst Case היה השפעת הספרדית.

השוויתי בין הדפוס של המגפה העולמית של הקורונה לבין הדפוס של המגפה העולמית של השפעת הספרדית לפני כמאה שנים. 

במקרה נתקלתי בבלוג של חברת MyHeritage בהשוואה מעניינת בין שתי המגפות העולמיות הללו. ההשוואה אינה קשורה לניהול סיכונים, אלא עוסקת בדמיון בין דפוסי צרכנות בזמן המגפות הללו. 


לקריאת הפוסט של MyHeritage לחצו כאן.

   

יום שני, 19 באפריל 2021

קורונה: עדיין לא הסוף

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא מעטים חושבים שהקורונה כבר מאחורינו. ממש לא נכון. 

יש שתי סיבות עיקריות להלך המחשבה הזה:


1. Wishful Thinking

בני אדם מעדיפים לראות תסריטים חיוביים ולא תסריטים קשים. אחרי משבר קשה ומתמשך של קורונה מעדיפים לראות את סוף המשבר מאשר את המשכו.

2. אינטרסים פוליטיים

פוליטיקאים מעדיפים לתאר את סוף הקורונה ובעיקר ליחס את ההצלחה, כביכול, לעצמם. 

זה משתלב היטב עם ה-Wishful Thinking של האזרחים.


הקורונה לא מאחורינו


לפני שגם אתם אומרים שהקורונה מאחורינו קראו את הכתבה הבאה בוואלה: פוקושימה ביולוגית ברזיל: יותר מ-4,000 מתים ביום

קוראי הבלוג לא צריכים להרחיק נדוד על מנת להבין מה זה אסון פוקושימה. יש פוסט בבלוג זה שכותרתו: מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה

על פי הכתבה, מתו בברזיל מקורונה כ-337 אלף אנשים. הממשלה ומערכת הבריאות איבדו שליטה. צופים שברזיל תעקוף את ארצות הברית במספר הנפטרים מהמחלה. בארצות הברית נפטרו כ-555 אלף אנשים.


הקורונה והשפעת הספרדית


בניתוח סיכונים באמצעות טכניקה של Scenario Analysis, התסריט הגרוע ביותר שתיארתי הוא תסריט השפעת הספרדית

שני גורמים מהותיים מבדילים בין המגפה של לפני כמאה שנים לבין המגפה הנוכחית.


גורם 1: טכנולוגיה רפואית

רפואה והטכנולוגיות הקשורות לרפואה התקדמו הרבה במאה השנים האחרונות.
כתוצאה מכך ניתן לתת לנדבקים בנגיף טיפול העשוי להציל את חייהם. 
היבט משמעותי במיוחד הוא היכולת ליצר חיסונים אפקטיביים המונעים תחלואה או מצמצמים משמעותית את נזקיה.

גורם זה מקטין משמעותית את נזקי וירוס הקורונה בהשוואה לשפעת הספרדית.


גורם 2: עולם גלובלי

העולם המודרני הוא עולם גלובלי. עבודה משולבת של אנשים בארצות שונות, נסיעות וטיסות ממדינה למדינה. עובדים לא מקצועיים ממדינות פחות מפותחות מגיעים לעבוד באופן חוקי או לא חוקי במדינות מפותחות. הרבה יותר קשה למנוע את התפשטות המגפה ממדינה אחת למדינה אחרת. 

ניהול משבר הקורונה על ידי סינגפור מדגים את הבעייתיות. בתחילת משבר הקורונה, הצליחה סינגפור לצמצם כמעט לחלוטין את התחלואה וההידבקות. עד שנכנסו למדינה פועלים זרים ממלזיה השכנה וגרמו לגל של הידבקות בנגיף.

בעולם הגלובלי יש מדינות עניות ולא מפותחות. שירותי הרפואה בהן לא מפותחים ואין להן יכולת לרכוש חיסונים עבור אזרחיהן. 

קשה לראות אותן מתגברות על מגפת הקורונה. כל עוד קיימות תחלואה בהן וגלובליזציה בעולם כלו אי אפשר לדבר על קורונה שמאחורינו אלא אם כן....
היא תיפסק מעצמה ללא הסבר, כפי שקרה במגפה הספרדית. 

גורם זה מגדיל את ההסתברות להמשך המגפה בהשוואה לשפעת הספרדית.


ברזיל ומדינות אחרות שניהלו לא נכון את המשבר


מהמעט שלמדתי על ברזיל ומהמעט שחוויתי בשניים שלושה ימים שביליתי בה בסוף הטיול בפטגוניה, אני מבין שברזיל אינה אחת מהמדינות העניות, הצפופות והמפגרות טכנולוגית. 

ברזיל היא המעצמה הכלכלית של דרום אמריקה והיא כלכלה גדולה וחזקה גם בקנה מידה עולמי. בשנת 2017 היא הייתה הכלכלה השמינית בגודלה בעולם. נכון, יש בה מקומות עם צפיפות, פשיעה ועוני ופערים גדולים בין עניים לעשירים, אבל זה לא הופך אותה למדינת מתפתחת המוגבלת ביכולתה להתמודד עם המגפה.

על מנת להבין מדוע היא נכשלת בטיפול בקורונה, אפנה אתכם לפוסט שכתבתי באוקטובר 2020. כותרת הפוסט: מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע? 

שלוש המדינות שדורגו אז הכי גרוע בטיפול בקורונה היו ארצות הברית, ברזיל וישראל. 

הסיבה לכישלון היו ראשי המדינות, שניהלו את המשבר על פי אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם. מאז קרו כמה דברים ששינו את המצב בשתי המדינות האחרות,  אבל לא התרחש שינוי משמעותי באופן הטיפול במשבר בברזיל.

 

ארצות הברית 

לא במקרה ארצות הברית מצוינת בכתבה בוואלה כמדינה עם מספר המתים הגדול ביותר מקורונה. בתקופה בה דורגה ארה"ב כנכשלת בטיפול בקורונה,  היה דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית
טראמפ היה מכחיש קורונה. הוא התעלם מדברי המומחים והוא התעלם מהצורך לנקוט בצעדים, כמו שמירה על מרחק וחבישת מסכות, על מנת להימנע מתחלואה.

הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נוקט בגישה אחראית ומצמצם את ממדי התחלואה. בין השאר הוא דאג להגברת קצב החיסונים. התוצאה היא ירידה משמעותית בתחלואה בקורונה ובמוות מהקורונה.

לא מפתיע שברזיל צפויה לעבור את ארצות הברית במספר המתים מהמחלה.


ישראל 

כבר נכתב לא מעט על הכישלונות של ממשלת ישראל בטיפול בקורונה. גם בבלוג שלי

בין השאר הייתה אכיפה בררנית שהקלה על חלקים במגזר החרדי לא לקיים את חוקי ותקנות הקורונה. בנוסף, לא הופסקו טיסות מארצות הברית לישראל על אף שהיה ברור שהן מגדילות את הסיכוי להתפשטות המגפה בארץ. 

מה ששינה את המצב לטובה היה ביצוע חיסונים של חלקים גדולים מהאוכלוסייה. ביצוע החיסונים התבסס על היכולות יוצאות הדופן של קופות החולים בישראל. 

נכון לעכשיו, יש ירידה משמעותית בתחלואה, במספר החולים הקשים ובמספר הנפטרים החדשים.


ברזיל

בברזיל ממשיך לכהן בתפקיד הנשיא, בולסונרו. האיש שהגדיר את עצמו כ"טראמפ הברזילאי". בהקשר של התעלמות ממגפת הקורונה הוא בוודאי תואם טראמפ. הוא מזלזל בקורונה, בדיוק כמו טראמפ. את האשמה בכישלון הוא זורק על אחרים. הוא פיטר כבר ארבעה אחראים על טיפול במשבר.  

התוצאה היא אסון. הממשלה איבדה את השליטה. המגפה מתפשטת.  


גורמי סיכון להמשך מגפת הקורונה


להלן הבהקים של כמה גורמי סיכון העלולים להביא להתפרצויות נספות של המגפה, גם במקומות בהם, לכאורה, המגפה מתקרבת לסופה:


1. גלובליזציה

הנושא נדון בפסקה קודמת.


2. זנים חדשים של המגפה

לאחרונה התבשרנו על זן הודי. מוטציות חדשות של הנגיף עלולות להיות מדבקות יותר ועמידות בפני החיסונים.


3. החיסונים אינם מגנים ב-100%

גם החיסונים המוצלחים יותר מגנים רק במעט מעל ל-90%. 


4. תוקף החיסונים

תעודת המתחסן שלי תקפה עד יולי. איני שונה מאחרים. טרם ידוע עד מתי תקף החיסון ואם יהיה צורך בהתחסנות נוספת, כפי שאנחנו מכירים בשפעת. מתקבל הרושם שיהיה צורך בחיסון נוסף.


5. שאננות

התחושה שהקורונה מאחורינו גורמת לאנשים מסוימים  לאי-הקפדה על אמצעי זהירות מינימליים.


השורה התחתונה


הקורונה לא מאחורינו כל עוד היא משתוללת במדינות אחרות בעולם. ייקח עוד זמן רב עד שגם מדינות מתפתחות עניות וצפופות יוכלו להתמודד איתה באופן סביר או ש....

בספר "הדבר" מתאר הסופר הצרפתי אלבר קאמי, מגפת דבר שמשתוללת. כפי שאף אחד לא הבין מה גרם לה, כך אף לא אחד הבין מדוע היא נעלמה. 

זה יכול לקרות גם ביחס למגפת הקורונה. זה יכול גם לא לקרות, כלומר: היא לא תיעלם מעצמה. 






יום שבת, 12 בדצמבר 2020

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

 


מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים ניתחתי את סיכוני הקורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis

תוצאות מרשימות של ניסויים בחיסוני קורונה של שלוש חברות, ואישור ראשון של חיסון של חברת Pfizer על ידי ה-FDA, מחייבים את עדכון הניתוח שלי.

בניתוחים קודמים התבססתי על מומחים, שטענו שחיסון לא יהיה זמין בהיקף גדול במשך מספר שנים

מסתבר  שההערכות היו פסימיות וכעבור שלושת רבעי שנה יש חיסונים מאושרים וחברות התרופות גם מסוגלות לייצר כמויות משמעותיות של תרופות אלה.

המסקנה: אופטימיות זהירה


בחרתי להציג את המסקנה לפני הניתוח. אשתמש בביטוי שכמעט כל המומחים מתארים את המצב: אופטימיות זהירה. 

שלא תפלו למלכודת אליה נפל בנימין נתניהו בחודש מאי ותחשבו שהקורונה כבר מאחורינו.
נצטרך עוד זמן רב לחיות בצל הקורונה גם אם נחוסן וגם אם החיסונים יהיו אפקטיביים לאורך זמן. 

שני תסריטים אופטימיים הם:

1. היעלמות הקורונה באופן בלתי צפוי

כפי שאירע לשפעת הספרדית בשנת 1920. אם זה יקרה מהר אז זהו תסריט ה-Best Case.
ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. 

2. תחלואה נמוכה מאוד בעקבות הצלחה מלאה של החיסונים

הצלחה פירושה חיסונים אפקטיביים לאורך זמן ללא תופעות לוואי קשות.
הצלחה פירושה גם הצלחה לוגיסטית בחיסון אוכלוסיות. 

אל תוציאו מכלל אפשרות את תסריט ה-Worst Case של השפעת הספרדית, שפירטתי בפוסטים קודמים בסדרה. להזכירכם, שליש מאוכלוסיית העולם חלו במחלה. מספר המתים הוערך בטווח של 17 מיליון עד 50 מיליון. היא הייתה בארבעה גלים במשך שנתיים.

ההסתברות של התסריט הזה נמוכה. ההסתברות של תסריט זה קטנה בעקבות הצלחת הניסויים בחיסונים.


סיכונים אפשריים


בפסקה זו אתמקד בסיכונים שהופכים את האופטימיות לזהירה. עדיין רב הנסתר ביחס ל-COVID-19.


תופעות לוואי חמורות לחיסון

תוצאות הניסויים תומכות בטענה שבטווח הזמן הקצר אין תופעות משמעותיות כאלה אבל מה עם טווח הזמן הארוך? 

שמעתי השערות שההסתברות לכך נמוכה, אבל גם אם זה נכון צריך לחכות על מנת לראות האם ההשערות נכונות? 

חיסונים אפקטיביים לזמן קצר

כבר היו מקרים בהם אנשים חלו פעמיים בקורונה. העובדה שהם חלו לא חיסנה אותם מפני מחלה חוזרת. 
אותו דבר יכול להיות נכון לקבוצה חלקית קטנה של אנשים גם לגבי החיסון.
זהו מקרה קיצון. ייתכן גם מקרה שאחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים או חצי שנה נעלמת השפעת החיסון ואז צריך לחסן שוב. 
הבעיה היא שאיננו יודעים את זה ורק לאחר מספר מקרי תחלואה נגלה את זה.

מוטציות של הווירוס

שינויים גנטיים בווירוס עלולים ליצור זן חדש של ווירוס העמיד בפני החיסונים.


מדינות העולם השלישי


כשאנחנו מדברים על חיסונים אנחנו מדברים על המדינות המפותחות. מדיניות עניות לא יכולות לממן רכישת חיסונים.

המדינות המתפתחות או מדינות העולם השלישי הן גם אלה שאין להן תשתיות רפואיות סבירות ואין להן צוותים רפואיים בהיקף וברמה הנדרשים. 

חלקן מאוד צפופות, למשל: בנגלדש והשכנים שלנו ברצועת עזה. 
הצירוף הזה של צפיפות ומחסור בתשתיות רפואיות  עלול להביא לתחלואה גבוהה בקורונה. 

תביאו בחשבון שבמדינות כאלה עלולים להיות דיווחי חסר קיצוניים של רמת התחלואה בקורונה. במדינות כמו צפון קוריאה, אירן או תימן  בכוונה תחילה של השלטון הרוצה להסתיר את ממדי התחלואה. 

במדינות אחרות, כמו אתיופיה או אינדונזיה לא בטוח שהם מסוגלים למדוד נכון את רמת התחלואה. 

העולם הוא עולם גלובלי. הלא-מחוסנים ממדינות העולם השלישי יהיו באינטראקציות עם אנשים ממדינות שנתנו חיסונים לחלק מהתושבים. 
הקורונה תהיה איתנו לטווח של שנים בעולם השלישי ומדי פעם  תצוץ גם במדינות מפותחות אחרי סיום החיסונים.

חיסון הוא תהליך לוגיסטי מורכב

כמה זמן ייקח למדינות שקנו חיסונים לקבל את החיסונים ולחסן? לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בחיסון שנותנים אותו פעמיים בהפרשי זמן. גם במדינות מפותחות זה תהליך שעשוי לקחת חודשים. 

מתנגדי חיסונים


גם אם תהיה אופציה  להתחסן יהיו כאלה שיסרבו או מטעמים של דחייה עד שיתברר מה קרה למחוסנים בקרב האוכלוסייה או, וזה בעייתי יותר, מתנגדים אידיאולוגיים לחיסונים.
האם הם ימשיכו להפיץ את הווירוס, כפי שקרה כבר בכמה מחלות שחשבנו שנעלמו מהעולם המפותח?



המשבר הכלכלי


אסור לשכוח שגם במקרה של התסריט האופטימי ביותר בהקשר של מחלת הקורונה, המשבר הכלכלי החמור לא ייפתר והוא צפוי ללוות אותנו במשך כמה שנים.

המשבר הכלכלי הוא בכמה רמות שיש ביניהן תלויות:


1. הרמה העולמית


2. רמה של מדינות

כמעט כולן. טאיוואן נראית כאילו המשבר הכלכלי לא השפיע עליה.  יכול להיות שיש גם מדינות נוספות שאני לא יודע עליהן.

יכול להיות שבעוד שנה או יותר גם כלכלת טאיוואן תושפע מהמשבר הכלכלי במדינות אחרות.


3. רמה של חברות ועסקים


4. רמה של ארגונים ציבוריים וארגוני מגזר שלישי


5. רמה של כלכלת משפחות ויחידים


פוסטים קודמים לניתוח סיכוני הקורונה


ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת הקורונה: Scenario Analsysis 

קורונה: תסריט ריאלי לטווח של שנה עד שנה וחצי

קורונה: חזרה ל-Scenario Analysis



יום שבת, 24 ביולי 2021

סיכוני קורונה בגל הרביעי: סיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

הרצאות על ניהול סיכונים מתחילים עם דוגמה פשוטה. מישהו שכתב ספר על הנושא הביא דוגמה של סיכונים בקניות במרכול. 

הדוגמה שאני בחרתי להתחיל בה היא חציית כביש. מהר מאוד מתברר, שזה יותר מורכב ממה שחושבים.  

מספר הסיכונים גדול יותר ממה שאנחנו מזהים מיד באופן אינטואיטיבי, רמת הסיכון תלויה בלא מעט גורמים. אחד הגורמים הוא המאפיינים של חוצה הכביש.  

הסיכון של ילד קטן, נכה או אזרח ותיק גדול יותר מאשר הסיכון של אדם בריא בשנות ה-20 של חייו. אלה שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר צריכים להיזהר יותר.

 

מה שנכון ביחס לחציית כביש נכון גם בהקשר של הידבקות בקורונה:

הסיכון של אזרח ותיק בגל הרביעי של הקורונה  גדול יותר מאשר הסיכון של אחרים.

פוסט זה עוסק בניהול סיכוני הידבקות והדבקה בקורונה בגל הרביעי.

 

מאפייני הגל הרביעי


1. בישראל תחלואה פחות קשה

פחות מתים. פחות מאושפזים במצב קשה.

 

2. בעולם תחלואה רבה וקשה 


3. תחלואה קשה במיוחד במדינות צפופות ופחות מפותחות

מהניסיון של השפעת הספרדית יודעים שקשה לאמוד בדיוק את מספר המתים ממגפה. על פי הויקיפדיה העברית, מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון איש. 

במדינות צפופות ופחות מפותחות הדיווחים עלולים להיות מוטים בהרבה כלפי מטה. לאחרונה קראתי שמספר המתים מקורונה בהודו הוא בערך פי 10 מהדיווחים הרשמיים.

כמי שראה סרט על הבחירות באזורים נידחים בהודו, שאין בינם לבין דמוקרטיה דבר, אני מבין את קשיי הדיווח. 

כשמדובר באירן או בתימן, ברור שהדיווחים של השלטונות על מספר החולים הקשה ועל מספר הנפטרים מוטים בכוונה באופן קיצוני כלפי מטה.

במדינות עניות ופחות מפותחות אין תשתיות בריאות ראויות (צוותי רפואה ובתי חולים), אין כמעט חיסונים ומרבית האוכלוסייה ענייה מדי מכדי להתאשפז או מכדי לצרוך שירותים רפואיים ראויים.


אזרחים מעל גיל 60 בישראל 

 

1. אחוז הנפטרים בגילאים האלה בישראל גבוה יחסית לאחוז הנפטרים בגילים אחרים. 

2. גם אחוז החולים קשה.

3. חלק גדול מאלה שנפטרים או חולים קשה חוסנו נגד קורונה.

ההסברים לתופעה הזו הם:

א. החיסון אינו מגן ב-100% מפני מחלה קשה.
הוא מגן ביותר מ-90%.

ב. האפקטיביות של החיסון קטנה עם הזמן
הסיכון של ירידה באפקטיביות החיסון לאורך זמן הועלה כבר בגלים הקודמים, מתברר כממשי. יש מחשבה על חיסון שלישי לחלק מהאוכלוסייה של אזרחים ותיקים.

ג. קצב הירידה באפקטיביות לאורך זמן מהיר יותר באוכלוסייה המבוגרת.

ד. הזנים החדשים של הנגיף מדביקים יותר ואולי גם עמידים יותר לחיסון. 

ניהול סיכוני קורונה


לא שכחנו שיש משבר קורונה, הכולל מספר רב של סיכונים, שיש ביניהם קורלציה ואולי אפילו תלויות. 

כל אחד צריך לנהל אל הסיכונים האישיים שלו. זה ששכיחות תחלואה קשה בגילים מסוימים נמוכה יותר לא מנחמת את אלה שיחלו בה באופן קשה או חס וחלילה ילכו לעולמם. 
ברור לגמרי שאזרחים ותיקים חייבים להיזהר יותר. 

פגישת ליווי כלכלי, שקיימתי בקניון מלחה בירושלים, אחרי שהוחזרה חובת חבישת מסכות, הבהירה לי שחלקים גדולים באוכלוסייה לא הפנימו את מה שכתבתי בתחילת פסקה זו. 
הייתי אחד מהמעטים שחבשו מסכה. 

ההתנהלות האישית שלי


כידוע לקוראי הבלוגים שלי הגעתי לגיל 70. אני מנסה ליישם במציאות ניהול סיכונים המתאים לגילי.

הימנעות ככל שניתן ממקומות צפופים

כבר בגל הראשון הבנתי ששמירה על ריחוק חברתי היא אמצעי יעיל להימנעות מהדבקה.

חבישת מסכה

במקומות בהם נדרשת חבישת מסכה אני חובש מסכה. 

לא משתמש בתחבורה ציבורית

אני נוסע במכונית פרטית ובהרבה מקרים הולך ברגל מרחקים של כמה קילומטרים. היות שאני ממילא הולך ברגל כחמישה ימים בשבוע (ביומיים נוספים אני רץ), לפעמים ההליכה ברגל מוחלפת בהליכה על מנת להגיע למקום אליו אני צריך להגיע. 
אני נוסע חלק מהדרך למקום בו קל ופשוט לחנות ומשם ממשיך ברגל.

לא חושב על טיסה לחו"ל

בעבר הייתי טס בערך אחת לשנה לטיול בחו"ל. הטיול שהסתים ממש בתחילת הקורונה היה לפטגוניה.
שנה לפני כן טסתי לאתיופיה.
 
שדה התעופה בן גוריון הוא מדגרת הקורונה המובילה במדינת ישראל של הגל הרביעי. 
אם אני לא נוסע בתחבורה ציבורית, קל וחומר שאיני טס לחו"ל. 

הבעיות בטיסה לחו"ל:
 
1. צריך לבצע בדיקות קורונה רבות.
יש לזה עלות בזמן ובכסף. 
 
2. צריך להיות בבידוד עד לקבלת התוצאות.
 
3. חשש לביטולי טיסות ולאובדן כסף שמשלמים מראש.
 
4. חשש לאיחור לטיסה בגלל התעכבות בדיקות קורונה.
דיווחים של מישהו שאני מכיר ונסע לנסיעצ עבודה בארצות הברית, גילו בעיה בביצוע בדיקת קורונה לפני עלייה למטוס. לאחד הנוסעים זה לא היה רחוק מאיחור בעלייה במטוס. 

5. אם חס וחלילה נדבקים, לא הייתי רוצה להיות במדינה ששירותי הרפואה שלה אינם מספיק טובים. 
המשמעות היא שאם אבחר לטוס לחו"ל איני רואה מניעה לטוס לניו זילנד, אוסטרליה או איסלנד. 
לא אטוס למדינות כמו אתיופיה או מדגסקר או אינדונזיה.

לסיכום את הנסיעה לחו"ל אני משאיר לאלה שחייבים לטוס מסיבות של עבודה או נסיבות משפחתיות מורכבות.


 

יום ראשון, 2 באוגוסט 2020

ניהול משברים או יותר מדויק Crisis Management





אין ספק שהעולם במשבר. ברור לגמרי שנגיף הקורונה, שהגיח פתאום מפינה נידחת בסין, הוא לפחות קטליזטור או אולי הגורם הראשוני למשבר. 

בפוסט זה אנסה לגעת בקצרה בשאלות: מה זה ניהול משברים ומדוע המונח האנגלי Crisis Management מדויק יותר מהמונח העברי ניהול משברים?

ההבדל בין CRISIS למשבר


את ההבדל הזה אני אסביר באמצעות דוגמה העוסקת בשני בעלים שהתגרשו. 

הזוג הראשון היה כבר שנים ביחסים גרועים והרבה לריב. כל אחד חי את חייו לצד בין זוג או בת זוג כשיש ביניהם בעיקר קשר פורמלי. סביר להניח שהאיש כבר העלה בדעתו שיום אחד הנישואים האלה הסתיימו.
ביום בהיר אחד זה קורה. 

האם זה משבר? בוודאי שכן. 
צריך לחלק רכוש. אולי צריך להחליף מקום מגורים. צריך לשנות הרגלים וצריך לשנות את דפוסי ההתנהלות הכלכלית. 
האם זה Crisis? ממש לא

אשתו של הגבר השני היא הדבר החשוב ביותר בחייו. היו ביניהם יחסים נפלאים. אהבה, שיתוף, איכפתיות, דאגה הדדית, בילויים משותפים, שיחות אישיות מעמיקות, גילוי לב. 
משהו כנראה נסדק עם הזמן. לא תמיד מבחינים בזה. למי שלא רוצה להבחין בזה יותר קשה להבחין בזה. 

ביום קודר אחד, הודיעה לו אשתו שהיא עוזבת את הבית ורוצה להתגרש. 

האם זה משבר? בוודאי שכן. ראה את מה שכתבתי על הזוג הראשון.
האם זה Crisis? בוודאי שכן מזווית הראייה של הגבר. בנוסף לדברים הטכניים שרלוונטיים גם לגבר הראשון, עולמו חרב. 

ההבחנה בין משבר ל-Crisis היא במידת החומרה: Crisis  הוא תמיד חמור. משבר עלול להיות חמור או עשוי להיות קל.

ההבדל אולי נובע מהעושר הרב יותר של השפה האנגלית או אולי מבחירה לא מוצלחת של המינוח בעברית. 

מהדוגמה למדנו דבר נוסף על Crisis ועל משבר: יש בו מרכיב סובייקטיבי. 
המשבר הכלכלי בישראל בעקבות הקורונה עשוי להיות משבר עבור בעל עסק אחד הנערך להתמודדות איתו. 
לבעל עסק אחר במצב, לכאורה, דומה זהו Trigger להתאבדות.



תחומי CRISIS 

 
 1. אסון טבע
 צונמי, רעידת אדמה, הוריקן, התפרצות הר געש, נפילת קרחון וכיו"ב

 2. מלחמה
 מלחמת העולם השנייה - ללא ספק Crisis. 
 מלחמת הכדורגל משבר - אבל לא Crisis.

 3. מגפה
 השפעת הספרדית ללא ספק Crisis.
קורונה ללא ספק Crisis.

 4. כלכלה
 השפל הגדול בארצות הברית - ללא ספק Crisis.
 האטה כלכלית במדינה מסוימת - עשויה להיות משבר בלבד ולא Crisis.

 5. כלכלת המשפחה
 הפסד 20% בהשקעה בבורסה - משבר אבל לא בהכרח Crisis.
אובדן יותר מ-90% מהשקעה בבורסה של מישהו שמכר את הדירה שלו כדי להרוויח בבורסה ועכשיו נזרק לרחוב - ללא ספק Crisis. 


 6. עסקים
מתחרה חדש משמעותי - אולי משבר
מתחרה ענק עם נוכחות בעולם כלו שהחליט להיכנס לשוק בישראל על מנת להשתלט עליו - ללא ספק Crisis.
 
 7. משבר מדיני
 עלול להיות Crisis אם חס וחלילה עלול להביא למלחמה גרעינית. 
משבר קואליציוני בישראל - עוד פעם? קרוב לוודאי לא Crisis. 

 8. תאונות
שריפה, דליפת גז, תאונת עבודה, תאונת דרכים.
לא אביא דוגמאות כי הקוראים כבר הבינו אתה עיקרון של משבר בהשוואה ל-Crisis

 9. משבר אישי
 כבר הבאתי דוגמה. 

אני לא בטוח שמיציתי את כל תחומי ה-Crisis אבל אין ספק שהעברתי שני מסרים:

א. Crisis יכול להיות בתחומים שונים ומגוונים

ב. לפעמים תפיסת ה-Crisis היא סובייקטיבית. 

יש עוד דבר חשוב במיוחד שאציין כאן: עשויים להיות קשרים ביו אירוע הגורם ל-Crisis  בתחום אחד לבין התרחשות אירועים כאלה בתחומים אחרים. 
הדוגמה הפשוטה ביותר היא המשבר הכלכלי ביחד עם המשבר הבריאותי בזמן קורונה.

השילוב של כל הגורמים המשבריים המתרחשים בו זמנית צריך להיות מנוהל ביחד במסגרת Crisis Management ולא בנפרד.