 |
| מקור התמונה: ויקיפדיה |
לא בטוח שהשם שבחרתי לפוסט שכתבתי ב-19 במרץ 2020 הוא מוצלח: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis.
הוא דן פחות בכלכלת המשפחה ויותר בתחלואה ומוות מקורונה. כמובן, שלמגפה יש גם השלכות כלכליות על משפחות.
ככל שמצטבר מידע מעבים את התסריטים ומשנים את ההסתברות שלהם. כפי שגם אני עשיתי באמצעים הדלים שלי בבלוג שלי.
תסריט ה-Best Case, שתיארתי בפוסט שאליו קישרתי בתחילת פוסט זה, כבר לא יתממש. על פיו הקורונה נעלמת מעצמה תוך כחצי שנה או מעט יותר.
כבר אין ספק, שהיא תשפיע על חיינו במשך תקופה ארוכה.
תסריט ה-Worst Case היה תסריט דומה לשפעת הספרדית, שתקפה את העולם בשנים 1918-1920.
בפוסט זה אנסה לבחון עד כמה אנחנו קרובים לתסריט הזה, נכון להיום (25.8.2021).
באתר Worldometer יש נתונים סטטיסטייים עולמיים ביחס למגפת הקורונה.
נתונים עולמיים חשובים הם:
1. קרוב ל-214 מיליון בני אדם בעולם חלו בקורונה.
2. יותר מ-4,465,000 אנשים בעולם מתו מקורונה.
על פי הויקיפדיה, בשפעת הספרדית חלו כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם) ומתו ממנה 20-50 מיליון בני אדם.
השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים במגפת הקורונה מתסריט השפעת הספרדית.
הערות מתודולוגיות
1. אי אפשר להשוות מספר חולים ומספר נפטרים בלי להתייחס לגודלה של אוכלוסיית העולם.
אוכלוסיית העולם היום הרבה יותר גדולה מהאוכלוסייה לפני 100 שנים.
2. הערכת חסר למספר החולים ולמספר הנפטרים במגפת הקורונה
נתוני ה-Worldometer הם, ללא ספק, מוטים משמעותית כלפי מטה.
לא במקרה נתוני הנפטרים מהשפעת הספרדית נותנים טווח רחב מאוד של מספר נפטרים.
היה צריך לתת טווח כזה גם בהקשר של השפעת הספרדית.
בין הגורמים המטים את הנתונים כלפי מטה:
א. עמימות סיבת המוות
לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מהי סיבת המוות.
האם אדם שהיו לו מחלות רקע וחלה בקורונה נפטר בגלל הקורונה או בגלל מחלת הרקע או בגלל צירוף של שניהם? גם מומחים גדולים לא ידעו תמיד להשיב על השאלה הזו.
הנטייה שלי היא לחשוב שבלא מעט מקרים מדובר בצירוף של שני הגורמים.
ב. מדינות שאינן מסוגלות לספור את מספר המתים מקורונה.
יש מדינות עולם שלישי שאינן מסוגלות לספור דברים בסיסיים יותר, למשל: גודל האוכלוסייה.
במדינות כאלה, בעיקר במדינות גדולות, שבהן גם אזורים עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, סביר להניח, שמספרי הנפטרים ומספרי החולים מוטים כלפי מטה.
מדינה כזו היא למשל אתיופיה. איני יודע האם אינדונזיה מוגדרת עדיין כמדינת עולם שלישי (בתקופת אבי האומה סוקרנו היא הוגדרה כך). אני יודע שלא סביר שבמדינת איים זו יצליחו לספור את כל המתים מקורונה.
ג. מדינות בהן השלטונות מדווחים במתכוון נתונים שקריים
לשלטונות עשוי להיות אינטרס להציג מספר נפטרים קטן בהרבה מהמספר האמיתי.
כשתדמית המדינה ממילא גרועה ומצבם הכלכלי של האזרחים גרוע, יש כאלה שמעדיפים לתאר מצב ורוד הרבה יותר.
דוגמאות: צפון קוריאה ואירן.
הערכה גסה של מספר נפטרים מקורונה
מספר המתים מקורונה ב-Worldometer מקביל להערכה הנמוכה של מספר הנפטרים מהשפעת הספרדית.
האם ההערכה הגבוהה של נפטרי קורונה היא פי 2.5 מההערכה הנמוכה כפי שזה מוערך ביחס לשפעת הספרדית?
אין לי דרך לדעת. ההערכה הגסה הפרטית והלא מבוססת שלי היא שהמספר הזה הוא בסדר גודל של פי 2 ממה שמדווח, כלומר: בערך 9 מיליון בני אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה