Nowhere Man The Beatles
נחום ברנע כתב ב"ידיעות אחרונות" כתבה שכותרתה "מר וגברת נתניהו", ב-YNET הכתבה קיבלה כותרת אחרת: "שרה נתניהו היא יותר מבת-הזוג היא ראש המנגנון הפוליטי".
ברנע מתיחס לתחקיר של אילנה דיין בתוכנית "עובדה" בערוץ 12 וכותב: "הציטוטים מהנייד של חני בליוויס הופכים את הטענה שלא היה כלום רק בעל שאין לו מושג, אישה נרדפת ובן אובססיבי לשקר מגוחך. בליוויס הייתה ראש לשכת יו"ר הליכוד.... נתניהו יכול לטעון שלא ידע מהעושה אשתו, אבל הוא חייב לדעת מה עושה ראש הלשכה שלו."
במקום אחר נכתב שהתחקיר של אילנה דיין בתוכנית "עובדה" בערוץ 12 הוא "האקדח המעשן" המראה שבנימין ושרה נתניהו פועלים כישות אחת.
אני מסכים לגמרי עם הניתוחים לעיל.
אשתמש גם בהם על מנת להעריך שבנימין נתניהו (או בנימין ושרה נתניהו) שמנע/ו עסקאות קודמות להחזרת החטופים והשבויים עלול/לים לעשות זאת גם במו"מ הנוכחי.
האינטרסים האישיים בעדיפות הגבוהה ביותר
בני הזוג נתניהו הראו באופן עקבי שבראש סולם העדיפויות שלהם האינטרסים האישיים שלהם.
ספציפית הכוונה היא במיוחד להימלטות מאימת הדין במשפטים נגד בנימין (ה-7 באוקטובר) ובריחה מאחריות לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
קל יותר לעשות זאת מכסא ראש הממשלה ושמירה על תפקיד ראש הממשלה הוא האינטרס המרכזי השלישי של הזוג.
החזרת החטופים והשבויים בעזה?
רק אם זה יתאים לאינטרסים אישיים ופוליטיים של בני הזוג תהיה עסקה.
בכל המו"מ הקודמים לעסקאות, שלא הניבו תוצאות החזרת חטופים ושבויים, החזרתם לא תאמה את האינטרסים של נתניהו, שהם מניעת הפלת הממשלה על ידי הקיצונים בן גביר וסמוטריץ והמשך המלחמה בעזה.
אדישים לאזרחי ישראל
כפי שהראתה התוכנית "עובדה", הם אדישים לבני אדם אחרים.
היחס לחני בליוויס ששירתה אותם בנאמנות במשך עשרות שנים ממחיש זאת.
גם יתר עושי דברם לא ממש חשובים להם יותר מחני בליוויס. תפקידם הוא לשרת.
המנגנון האלים של התקפת בני משפחת פרקש שבנם תום ז"ל הוא טייס קרב, שנפל במהלך שירותו הצבאי, מדגים זאת.
גם ללא תוכנית "עובדה" כבר הכרנו את היחס הזה לבני אדם.
בתפיסת העולם שלהם אזרחים ישראלים צריכים לדאוג להם ולאינטרסים שלהם.
נתניהו לא דיבר עם משפחות חטופים עד שלא שמע בכלי התקשורת שהנשיא ביידן דיבר עם משפחות.
קרובי משפחה של חטופים בעלי אזרחות כפולה דיווחו, שראשי ממשלות ושרים של מדינה אחרת, שיש להם אזרחות שלה, הרבה יותר קשובים והרבה יותר פועלים לטובת החטופים מאשר מקהיליהם הישראלים.
נתניהו נמנע מלבקר בישובי העוטף במשך זמן רב אחרי ה-7 באוקטובר.
לפי דיווח בתקשורת של ראש מועצה מקומית בגבול הצפון, ארבע פעמים קבע נתניהו פגישה עם ראשי המועצות. בכולן ביטל את הפגישה כחצי שעה או פחות לפני שעמדה להתקיים.
החזרת החטופים לא מטרת מלחמה של הממשלה
כמה אירועים במהלך הזמן הארוך שהחטופים והשבויים נמצאים בעזה:
1. ב-7 באוקטובר או מיד אחריו כשנקבעו מטרות המלחמה החזרת החטופים לא הייתה אחת מהן.
בגלל שהרבה אנשים נובנים ומנוסים בתחום הצבאי ובתחום המדיני התעקשו לראות בהחזרת החטופים והשבויים מעזה כמטרה חשובה במיוחד, נתניהו נכנע ללחצים והוסיף את המטרה הזו כמטרה למלחמה ביחד עם ניצחון על החמאס.
2. בכל הפעמים הקודמות שלא בוצעו עסקאות האשם העיקרי בכך היה בנימין נתניהו.
כן גם אני מסכים שהחמאס הוא ארגון מרצחים אכזר שאי אפשר לסמוך עליו.
הייתי מעדיף מו"מ על נושא קריטי כזה מול ראש ממשלת פינלנד. עליו אפשר לסמוך יותר מאשר על החמאס.
לא ריאלי כי ממשלת פינלנד לא הייתה חטופת תינוקות, ילדים, קשישים וסתם אזרחים ממיטתם.
נתניהו מצא תירוצים לא להגיע לעסקה בכל פעם שהייתה אפשרות ריאלית לעסקה.
3. פעילות אנשים בלשכת נתניהו לפגיעה בהחזרת החטופים
הפרשה החמורה של הוצאת מסמכים מסווגים מהצבא והדלפתם לעיתון גרמני.
האמירה של אחד מהאנשים הכי מקורבים לנתניהו "הבוס מרוצה" או "הבוס מבסוט" לא מקרית.
גם אם אין הוכחה שנתניהו מעורב בפרשה אין ספק שבלשכת נתניהו פועלים "ברוח המפקד" ומנסים לרצות אותו.
בהחלט יתכן שברצון לרצות אותו לפעמים עושים גם דברים שלא מקובלים עליו.
4. התבטאויות הפומביות של נתניהו בכל פעם שיש מו"מ להחזרת חטופים
ככה לא מנהלים מו"מ. נתניהו יודע זאת. ההתבטאויות הפומביות שלו, ובמיוחד תוכנן, מיועדות להכשיל עסקה להחזרת החטופים.
5. הדרך להחזרת החטופים עוברת דרך סיום המלחמה בעזה
לאחר שצה"ל הכריע כבר מזמן את החמאס נדרש הדרג המדיני לתת תוכנית ליום שאחרי. עיקרה של תוכנית כזו היא ניסיון להכניס גורם שלטוני אזרחי אחר במקום החמאס בשיתוף עם ארצות הברית והמדינות הערביות המתונות.
מטרות מלחמה מוסתרות: בריחה מאחריות ושרידות הממשלה
פורמלית, גם המשך שרידותה של הממשלה לא הייתה אחת ממטרות המלחמה, אבל בפועל זו הייתה המטרה החשובה ביותר של הדרג המדיני.
המטרות האישיות של בנימין ( ה-7 באוקטובר) נתניהו היו:
2. התחמקות מאימת הדין במשפטיו.
לצורך השגת המטרה הראשונה ביצעו נתניהו ועושי דברו את הדברים הבאים:
א. ניסיון להטיל את האחריות של נתניהו על הרמטכ"ל וראש השב"כ.
הרצי הלוי ורונן בר לקחו כבר בהתחלת המלחמה אחריות על החלק שלהם במחדל.
החזית הנוספת שפתחו נגדם נתניהו, מירי רגב, דוד אמסלם ואחרים מתחילת המלחמה נועדה לשכנע את הציבור ואותם שהם האשמים בחלקו, יש לומר הגדול, של נתניהו במחדל.
ב. ניסיון לדחות את הקמת ועדת החקירה הממלכתית ואחרי זה ניסיון למנוע את הקמתה.
לנושא זה אייחד פסקה מורחבת בפוסט.
ג. מינוי ישראל כץ לתפקיד שר ביטחון.
כץ, פוליטיקאי חסר כישורים רלוונטיים וניסיון הנדרשים לתפקיד המורכב הזה, כבר נכשל באופן מחפיר בתפקיד שר האוצר.
הוא נכשל משום שהתעלם מתפקידו ופעל למימוש אינטרסים פוליטיים תוך התעלמות מהדרג המקצועי.
ישראל כץ מונה לתפקידו על מנת לקדם את הנרטיב של זריקת האחריות על האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל על כוחות הביטחון ועל מנת לטשטש או להעלים את אשמתו של נתניהו.
ההיגיון שמאחורי מניעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית
מזווית הראייה של נתניהו ועושי דברו יש היגיון במניעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
ברור להם שכל ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה תמצא את נתניהו כאשם באסון הזה ותמליץ על הפסקת כהונתו כראש ממשלה.
היות שהמטרה שלהם היא שהממשלה תמשיך בכהונתה בכל מחיר, הם עושים הכל למניעת הקמת ועדת חקירה כזו.
יש להם כבר ניסיון קודם עם ועדות חקירה קודמות, למשל הועדה לחקירת האסון בהר מירון שהטילה אחריות אישית על בנימין נתניהו ועל מי שהיה השר לביטחון פנים והיום הוא יו"ר הכנסת.
מדוע ועדה כזו תמצא את נתניהו אשם?
1. מי שעומד בראש המערכת, קרי ראש הממשלה הוא תמיד האשם באסונות בתוקף תפקידו.
כראש האופיזציה התבטא נתניהו בנחרצות וברהיטות בפני ועדת וינוגרד ביחס לאחריותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ואמר שהוא האחראי העיקרי למה שקרה במלחמת לבנון השנייה.
נתניהו דיבר על הנושא באופן כללי ואמר שתמיד במצב כזה האחראי העיקרי הוא ראש הממשלה ולא שר הביטחון או הדרג המקצועי.
2. נתניהו הוא זה שיצר את הקונספציה של הכלת החמאס
נאמנים עלי דבריו של אלוף (במיל.) גדי שמני שנשאל בראיון במהדורת חדשות בטלוויזיה מתי התחילה הקונספציה הזו ואמר שהיא התחילה עם מינויו של נתניהו לראש ממשלה.
3. נתניהו הוזהר מראש
נתניהו הוזהר מראש על האפשרות של מתקפה של החמאס ושל גורמים עוינים אחרים.
כך למשל, שר מצרי טען שהזהיר את נתניהו זמן רב לפני ה-7 באוקטובר באופן ספציפי על מתקפה גדולה הצפויה מצד החמאס.
בתוכנית "עובדה" נאמר ששלושת ראשי הארגונים הביטחוניים (רמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד) ביקשו להיפגש בדחיפות עם נתניהו והוא סירב להיפגש איתם.
אני לא מעלה על דעתי אף ראש ממשלה קודם שהיה עושה זאת.
זהו חלק מתרבות השקר שפיתח נתניהו בממשלה הנוכחית: מה שלא מתאים לי לא קיים.
במילותיהם של ה-Beatles בשיר שבראשית פוסט זה:
He as blind as he can be sees Just what he wants to see.
גם לו הוא לא היה מוזהר מראש באופן ספציפי לתאריך ולמהות של מתקפת החמאס חובתו היתה להתכונן לאירוע ביטחוני של מתקפה של החמאס ושל אחרים, כשהיו הרבה מאוד סימני אזהרה.
אפילו אני, שאין לי ידע והבנה בנושאים צבאיים, וכמובן שאף לא אחד הזהיר אותי מפני אירוע ביטחוני כלשהו, כתבתי ביולי 2023 פוסט בבלוג שלי על ניהול סיכונים. כותרת הפוסט: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון.
4. נתניהו סרב להמלצה לחיסול יחיא סינואר שנתנו לו שני ראשי שב"כ
כך פורסם בכלי תקשורת.
ראש השב"כ הקודם, נדב ארגמן, אמר בראיון נדיר בטלויזיה שאין לו מה לפחד מועדת חקירה ממלכתית. רמז לכך שהוא היה אחד מראשי השב"כ שהמליצו לנתניהו על חיסול סינואר ועל כך שסביר להניח שלא היה שותף לקונספציה.
5. חוסר התפקוד של נתניהו בחודשים הראשונים למלחמה
כולל אחריותו לחוסר מעטפת של היום שאחרי למימוש ההישגים הצבאיים של צה"ל בעזה.
נתניהו היה עסוק בעיקר במטרות של שרידות הממשלה.
המלחמה בעזה
לאחר שהחמאס הוכרע צבאית היה צריך הדרג המדיני ללכת לפתרון מדיני ליום שאחרי. במקום זה בזבז נתניהו מינוף מדיני של ההישגים הצבאים בעזה.
הוא עשה זאת מסיבות של אינטרסים אישיים (הטענה שלא מדיחים ראש ממשלה בזמן מלחמה) ומכניעה לבן-גביר סמוטריץ וחבריהם הקיצוניים, שרוצים להתנחל בעזה ולפגוע בתושבי עזה (בלשונו של בן גביר "טרנספר" ובלשונו של סמוטריץ "דילול").
את המחיר המידי משלמים בחייהם חטופים וחיילים שנהרגים או נפצעים. גם חיילי מילואים שמצבם הכלכלי והמסגרת המשפחתית שלהם נפגעים.
את המחיר המדיני כולנו משלמים:
1. משבר הומינטרי מהגדולים בהיסטוריה בעזה, שבעולם מאשימים בו את מדינת ישראל, יש לומר שבצדק לפחות באופן חלקי.
2. הפיכת מדינת ישראל למדינה מצורעת.
3. חיזוק החמאס.
מצטייר כארגון המצליח לאורך יותר משנה לשרוד מול מעצמה כמו מדינת ישראל.
ככל שנמשיך לדשדש בחול העזתי ולהשיג הישגים טקטיים ולהיכשל אסטרטגית, כך יתחזר הנרטיב של החמאס כארגון הנלחם בגבורה בצבא חזק ותתרחק מהתודעה בעולם המתקפה הנפשעת הרצחנית הנוראה של החמאס בתחילת המלחמה.
סיכום
המסקנות החשובות ביותר הן:
1. נדרשת החזרה מידית של כל החטופים והשבויים במחיר של סיום המלחמה בעזה.
2. נתניהו לא יעשה זאת.
הדרך היחידה להחזיר חטופים חיים היא חוסר מעורבות של נתניהו, בן-גביר וסמוטריץ במו"מ ומתן סמכויות רחבות לדרג המקצועי ולמי שיהיה אחראי על המו"מ במקומם.
3. נתניהו אשם בנוסף לאשמתו באירועי ה-7 באוקטובר ובמה שקדם להם ובמה שבא אחריהם גם בהפקרת החטופים וחיילי צה"ל.
4. בכל פעם שנתניהו אומר "לא ידעתי" בהסתברות גבוהה הוא אומר "לא רציתי לדעת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה