יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

סיכוני קורונה: שחיקה בעבודה

 

נגיף הקורונה, מקור התמונה: ויקיפדיה

סקר בינלאומי בנושא בריאות הנפש בעבודה מצא שחיקה בעבודה בגלל הקורונה. על סמך הסקר הזה ביצע שירות התעסוקה מחקר בארץ. כתבה ב"וואלה" מתארת את מה שעשה שירות התעסוקה, כולל הממצאים וההסברים שלו לממצאים. 

במחקר הישראלי של שירות התעסוקה נמצאה שחיקה בעבודה אצל 76% מהעובדים. 

שחיקה בעבודה קיימת גם במצבים שאינם מצבי משבר חריגים. התייחסתי על קצה מהזלג לשחיקה בפוסטים כמו: 

סמרטפון או ש"י עגנון? "היפה והחנון" או עמוס עוז" 

שבע שנים של כתיבת לקט ידיעות שבועי בכלכלת המשפחה

מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

 
השחיקה בקורונה בישראל חמורה יותר: היא גורמת להתפטרויות מהעבודה, חרף אי הוודאות הכלכלית או שמא חרף המשבר הקיים והמשבר הצפוי.
 

מאפיינים של השחיקה בקורונה


1. מתפטרים מהעבודה
 
2. מתפטרים גם כאלה שאינם בעלי מקצוע מבוקש, שסביר להניח שיתקשו למצוא מקום עבודה אחר.
 
3. מתפטרות גם נשים ללא בן זוג וללא ילדים
אפשר להסביר התפטרות של נשים שיש להן ילדים בצורך להיות איתם במהלך הסגרים ובמהלך תקופות בהן אין לימודים פרונטליים בבתי הספר. זה אינו הסבר לגידול המשמעותי בהתפטרות נשים ללא בן זוג וללא ילדים.
 

4. חוסר נכונות לחזור לעבודה מחל"ת.

מדוע יש שחיקה?


1. שחיקה כללית בגלל משבר הקורונה ומשברים נלווים.
כמובן שהשחיקה הזו בה כבר דנו בלי סוף אחרים וגם אני דנתי בה מעט משליכה על כל תחומי החיים, כולל עבודה.
 
2. שינוי דפוסי העבודה לעבודה היברידית ולעבודה מהבית.
יש כאלה שעבודה כזו מתאימה להם. לאחרים היא מתאימה פחות.
נוצר טשטוש גבולות בין העבודה לבית וחל גידול במספר שעות העבודה. 
אין את הקשר היומיומי עם העמיתים לעבודה.

3. מודל החל"ת השגוי בישראל

המודל הגרמני של צמצום שעות העבודה ומענק למעביד עדיף. התייחסתי כבר לבעיות במודל החל"ת בארץ בפוסט קורונה: חל"ת או בבל"ת.

השינוי העקרוני מחל"ת ביוזמת העובד לחל"ת על פי רצונו של המעביד, ללא הבטחת חזרה לעבודה, ערער את אמון העובדים במעבידים. במיוחד במקומות עבודה יציבים שאינם מפטרים עובדים. 

כשאין אמון יש פחות מחויבות. כשאין אמון בוחנים יותר אפשרויות אחרות או אולי אפשרויות בעתיד. 

לפעמים גם מוותרים על העבודה ומסתפקים בדמי האבטלה.


האם ניתן לתקן את זה בשנה הבאה?


מאחל שתהיה לכולנו שנה טובה. שנת בריאות ושנת שגשוג כלכלי. 

לא בהכרח זה מה שיקרה. 

הקורונה תמשיך ללוות אותנו בצורה זו או בצורה אחרת בשנה הבאה וקרוב לוודאי שלא רק בשנה הבאה. 

הרבה יותר קל לקלקל מאשר לתקן. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, שיתחיל תהליך של תיקון השחיקה המוגברת. צריך לזכור שיש תלות בין תהליך כזה לגורמים אחרים, כמו למשל: דפוסי מחלת הקורונה ודפוסי ההידבקות בה ומידת העומק של המשבר הכלכלי.



 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה