ולדימיר פוטין. מקור התמונה: ויקיפדיה CC BY 4.0 |
מלחמה היא במקרים רבים משבר. אין ספק שהפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה כתוצאה ממנה היא משבר.
בפוסט זה אנסה לנתח את המשבר מזווית תיאורטית של ניהול משברים ולא מתוך ידע קונקרטי בהקשר של משבר זה (לצערי, אין לי מספיק ידע ספציפי בנושא זה).
באיזה סוג משבר מדובר?
אפשר לחלק משברים לשלושה סוגי משברים: משבר מסורתי, משבר חדש ומשבר מסוג ברבור שחור.
בפוסט זה אנסה לשייך את המשבר לסוג המתאים.
להערכתי, זה בוודאות אינו משבר מסוג ברבור שחור. היו מספיק אינדיקטורים לכך שמשבר מסוג זה עלול להתרחש. כך למשל, סיפוח של מחוזות מאוקראיה לרוסיה או כפיית מעמד אוטונומי שלהם על ידי הרוסים.
זה אינו משבר מסורתי הנשלט יותר וטווח ההשפעה שלו מוגבל.
זהו בדיוק הסוג החדש של משברים שהתוצאות שלהן חורגות ממדינה אחת או שתיים וניתנות הרבה פחות לשליטה על ידי ראשי מדינה המעורבת במשבר.
במשבר הקשה הזה רואים את ההשפעה של משבר על עולם עם גלובליזציה.
עליית מחירים
עליית מחירי מוצרים, ששתי המדינות הנלחמות או אחת מהן, יצואניות בולטות שלהם.
מדובר למשל בחיטה להכנת אוכל לבני אדם וגם בסוג של דגנים המשמש מאכל לבקר המיועד לבשר.
תוצאה אחת היא עליית מחירי לחמים ופיתות לסוגיהן ואולי גם מחסור בהם במדינות רבות אחרות.
תופעה משמעותית אחרת היא עליית מחירי דלקים משום שרוסיה היא יצואנית גדולה של גז ונפט. למעשה, חימום במדינות רבות במערב אירופה תלוי בהספקת גז מרוסיה.
חרם
החרם הכלכלי על רוסיה הוא בהיקף חסר תקדים. כבר בטווח הזמן הקצר הוא פוגע בכלכלה הרוסית, באזרחים ובאוליגרכים.
אחת התופעות המקשות על הרוסים היא מחסור בשבבים למחשוב.
בעולם הדיגיטלי הנוכחי התלות בשבבים היא מהותית.
מוות, הרס ופליטים
השיעור הגבוה של מוות, פציעות הרס ובריחת פליטים מאוקראינה, צפוי להשפיע על מדינה זו לאורך זמן. גם על רבים מאזרחיה.
זהו מאפיין של משבר חדש המשפיע ברמות שונות ובתחומים שונים.
היבטים נוספים
כמובן שיש נזקים גם לטווח ארוך. במגוון רחב של היבטים, כולל סיכון של אינפלציה או אפילו סטגפלציה. לטווח ארוך לא יוגבלו הנזקים רק לאוקראינה. בוודאי יהיו נזקים לרוסיה אבל גם למדינות אחרות.
עולם אחר אחרי המלחמה
מלחמה בהיקף כזה לא הייתה באירופה כבר שנים רבות. מי שחשב שתם עידן המלחמות התבדה.
שיווי המשקל שייווצר אחרי המלחמה עשוי להיות שונה מהותית ממה שהיה.
תהליך ניהול המשבר
בתהליך ניהול משברים יש שלושה שלבים.
שלב ההיערכות
זהו השלב שלפני התרחשות משבר. שלב ההיערכות (Preperdness) לא נעשה באופן מיטבי על ידי הקהילה הבינלאומית.
במשבר מסוג זה נדרש תיאום בין מדינות ובין גורמים נוספים. בשלב ההיערכות צריך לתאם ואולי אפילו לתרגל את ההיערכות.
בהחלט ייתכן שהרוסים ביצעו אותו באופן סביר וחשבו מראש על חלק מהסיכונים.
אינני מביע דעה מפורטת משום שאיני מומחה בתחום זה.
מקורות מערביים, בכלי התקשורת, טוענים שההיערכות הצבאית של הרוסים לא הייתה טובה.
אין לי ידע וגם חסר מידע לא מוטה על ההיערכות האוקראינית למשבר. על פי מבחן התוצאה, לטווח קצר, נראה כי ההיערכות הייתה טובה.
יש כאלה שצפו שהאוקראינים יובסו במלחמה של ימים ספורים והתבדו.
בתחום התודעה וההסברה האוקראינים מנצחים בגדול. סביר להניח שהייתה היערכות מראש.
שלב התגובה (Response Phase)
זהו השלב אחרי התרחשות אירוע משבר. ההכנות שנעשו בשלב הקודם עשויות להשפיע על שלב התגובה.
אין לי כלים להעריך בשלב זה את התגובה של גורמים שונים למשבר.
ראויה לציון קליטת פליטים על ידי מדינות שכנות ומדינות נוספות.
שלב ה-Adaptation
השלב הזה יותר חשוב ממה שנוטים להעריך. המשבר הוא גם הזדמנות לתקן ולשנות אחרי סיומו.
בשלב ה-Adaptation צריך גם להיערך למשברים עתידיים מאותו סוג, מסוגים דומים ומסוגים אחרים, שגם לגביהם ניתן להסיק מסקנות מהמשבר הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה